שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
שירת מצולות
הוא קורא לך בשקט, בקול של מרחק,
עם ריח של מלח ורסיס של אבק.
הים הוא לא רק מים, הוא סיפור ללא סוף,
הוא המקום בו הרוח נושקת לחוף.צלילה ראשונה:
צעד אחד פנימה, הקור מחבק,
העולם שמעל לאט משתתק.
רק רחש הגל, כמו דופק פועם,
מזמין אותך פנימה, עולם מנמנם.אל תוך הכחול:
שם למטה, בחושך שמתחת לאור,
יש שקט שאין בו לא זיו ולא שחור.
להקות של כסף, דגים של זהב,
רוקדים בזרמים, גב אל מול גב.
אלמוג שצומח כמו יער קדמון,
שומר סודות עתיקים בתוך הממון.התמסרות לגלים:
הגוף מרחף, אין משקל, אין כובד,
הנשמה פתאום בחופש עובדת.
המחשבות מתנקות כמו חול שנשטף,
כל דאגה וכל פחד – בזרם נחטף.הסוף שהוא התחלה:
וכשתעלי חזרה, עם מלח על עור,
תביאי איתך את השקט הטהור.
כי הים הוא בית, הוא מראה, הוא עומק,
הוא מחזיר לחיים את הצבע והדופק. -
נוסחת ה"טרמפולינה"
כישלונות,
נפילות,
צניחות,
נחיתות.פתאום חווה-
התייאשות,
התכנסות,
אי נוחות,
עייפות,
תשישות,
כבדות.חוסר ההצלחה-
מכה בי,
פורד לפרודות
את שבי,
מעייף, מרסק
מתיש, מרטיט.כשלון-
זה לא עוד
חוסר הצלחה-
זה עוד צעד-
לעבר הפסגה!.גם שנראה לך-
שנפלת,
צנחת,
זכרי-
שנפילה-
היא כמו טרמפולינה,
נחיתה רכה-
לעבר הקפיצה הגבוהה! -
מיתרים של שתיקה:
בין הצלילים שבוקעים מן החוץ, אני מחפשת נימה שתרעד בפנים. לא תמיד הקצב הוא זה שנחוץ, לפעמים המנגינה נמצאת בין המילים.
יש שירים שנכתבים בדיו של דמעות, ויש כאלה שנולדים מתוך השמחה. אבל היפה ביותר מכל היצירות, היא התפילה שעולה מתוך השתיקה.
-
לדבר בלי קול:
יש מילים שקשה להגיד בלחישה,
הן כבדות מדי, הן נשארות בגרון.
הן מחפשות להן בית, פינה או תחושה,
בורחות מהשקט אל תוך הנייר והעיפרון.הדף לא שואל, הוא רק מקשיב בסבלנות,
הוא לא קוטע באמצע, לא מבקש הסברים.
על השורות הלבנות, במין סוג של חירות,
הופכים הכאבים למקצב של שירים.כי כשאני כותבת, אני לא רק מוציאה,
אני בונה לי גשר מעל סערות הלב.
המילים הן המפתח, הן הדרך היחידה,
לתת קצת מנוחה לכל מה שכואב. -
סוד הכנפיים:
עמדתי על בד, רועדת מול רוח,
מביטה בתהום שנפרשת למטה.
העולם לפעמים הוא מקום לא בטוח,
ואת מחפשת רק פינה שבה לא טעית.ביקשתי משענת, ענף שלא יישבר,
חיפשתי יציבות בין גלים של סופה.
אך הקול הפנימי בתוכי שוב מדבר:
"המשענת שלך היא לא בחוץ, היא קרובה".כי הציפור לא חוששת כשהעץ מיטלטל,
היא לא נשענת על חוסן העץ והבד.
היא יודעת שיש לה כנפיים, מעל
ומי שנתן לה אותן – לא ישאיר אותה לבד.הכוח שלך הוא לא מה שאת אוחזת בידיים,
אלא האמונה שפורשת בך זוג כנפיים. -
בצל התו המהדהד:
בין שורה לשורה, במרווח השקוף,
מחפשת מילה שתעניק לי גוף.
העט מגשש על דף מיותם,
לוחש להשראה – אל תלכי לעולם.ופתאום, מתוך השתיקה הדקה,
נחלצת שירה, כמו צליל מתוך שתיקה.
משפט מתעגל, נקשר לסולם,
הופך מנקודה – למזמור של עולם.כאן המילים מסירות את כיסוי החול,
והנפש פוסעת בקצב מחול.
כי במקום בו השפה מסתיימת ועומדת,
שם המנגינה האמיתית – נלחשת, ונולדת. -
אבא בשמיים תעזור לי ותשלח לי נס
שאהיה נקי כדי לעבוד אותך לשם שמים בלי האינטרס
תן לי ישועה תשמח את ליבי כמו חתן שהתארס
לא רוצה מסך כדי לברוח מחסך כי זה רק הורס
דחוף אותי קדימה רק ישר בלי אחורה בלי רוורס
כי בלעדיך אני כלום גם לא הייתי מצליח לכתוב ת'וורס
תן לי מנוחה ישוב הדעת רגע לעצור לריסטארט להתאפס
ברשת של השטן של היצר רע שלא אתפס
שתמיד יהיה לי טוב לקחת אותי ב2 ידיים הזדמנות שתבוא שלא יתפספס
כדי שלא אפול אל הלא טוב ובלכלוך שוב אתבוסס
בלי קשר לקפה כדי להתעורר אני חייב שתיתן לי נס
היום ישבתי וחשבתי ומה מסתבר
שאם לא תעזוב ת'י כלום לא יסתבך
כי זה הכל לטובה והכל יסתדר
רק להאמין שאין יאוש לא להעיז לותר
בלעדיך אני כלום כי אתה הרופא
אם לא אתה הכל נופל
הכל אפל
אני קופא
מהצד צופה
כי אם צריך אשתחוה ואכרע ברך
אותך אמליך כדי שתראה לי את הדרך
רוצה אותך איתי אותי איתך קרוב ולא בערך
כי בלעדיך מה שווים הם החיים בלי ערך
לעבוד אותך כי אני העבד ואתה המלך -
@יונתן-אלון-7 כתב בשירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה:
אבא בשמיים תעזור לי ותשלח לי נס
שאהיה נקי כדי לעבוד אותך לשם שמים בלי האינטרס
תן לי ישועה תשמח את ליבי כמו חתן שהתארס
לא רוצה מסך כדי לברוח מחסך כי זה רק הורס
דחוף אותי קדימה רק ישר בלי אחורה בלי רוורס
כי בלעדיך אני כלום גם לא הייתי מצליח לכתוב ת'וורס
תן לי מנוחה ישוב הדעת רגע לעצור לריסטארט להתאפס
ברשת של השטן של היצר רע שלא אתפס
שתמיד יהיה לי טוב לקחת אותי ב2 ידיים הזדמנות שתבוא שלא יתפספס
כדי שלא אפול אל הלא טוב ובלכלוך שוב אתבוסס
בלי קשר לקפה כדי להתעורר אני חייב שתיתן לי נס
היום ישבתי וחשבתי ומה מסתבר
שאם לא תעזוב ת'י כלום לא יסתבך
כי זה הכל לטובה והכל יסתדר
רק להאמין שאין יאוש לא להעיז לותר
בלעדיך אני כלום כי אתה הרופא
אם לא אתה הכל נופל
הכל אפל
אני קופא
מהצד צופה
כי אם צריך אשתחוה ואכרע ברך
אותך אמליך כדי שתראה לי את הדרך
רוצה אותך איתי אותי איתך קרוב ולא בערך
כי בלעדיך מה שווים הם החיים בלי ערך
לעבוד אותך כי אני העבד ואתה המלךואו, איזה שיר חשוף. הרגשתי שכל מילה כאן יוצאת מתוך מלחמה פנימית אמיתית.
המשפט 'בלעדיך אני כלום גם לא הייתי מצליח לכתוב ת'וורס' פשוט תפס אותי. זו ההכרה הכי גבוהה שיש – להבין שגם הכישרון שלנו הוא מתנה ממנו כדי שנוכל לדבר איתו. מאחלת לך (ולכולנו) שהנס הזה שביקשת באמת יגיע, ושהמנוחה והיישוב הדעת ימלאו את המקום של המסכים. תודה על השיתוף המעורר הזה!"
-
היי אתה פנוי מגאוה אתה בנוי לאהבה
היי אתה הולך או אתה בא אתה חכם או אתה דבע
היי מה נשמע איתך היום על מה בלילה שוב תחלום
היי בא נשב ונדבר על כל הקושי נתגבר
היי אני דואג לך עכשיו שלרע אתה לא שב
עכשיו אני אענה השאלות מופנות אליך
התפילה שלי אליך אלוקים רק לך שוב אני כוסף
היי אל תברח לשום מקום לך ישר ולא עקום
תתמודד עם המציאות המציאות הזאת שלך
תחייך אל העולם גם אם עין שוב בוכה
תגיד לי למה תבוכה תגיד לי למה תדוחה
תגיד ממה אתה בורח יאוש בלי טעם ובלי ריח
איך אני אבין אותך עם את עצמי אני לא מסוגל
אמא יש רק אחת קוראים לאמא שלי מיכל
אין לי מה לרשום אז אני רושם שאין לי מה לרשום
אין לי איך לנשום אז חזרתי שוב לישון
רע מי שאומר שבחיים אנלא יצליח
אולי בעצם שימשיך שאת הדחף שלי יצמיח
אם אתה מנסה למצוא את המסר שבשיר
אולי לעת מצא זה יעשה אותך עשיר
לא מצאת את המסר תמשיך ותחפש
כי אני את המסר שבשיר במטפורות מחפש
לא רוצה להוציא בחוץ את הכביסה המלוכלכת
רק לא להיות לחוץ רק לא לעמוד מלכת
להמשיך ללכת לעולם לא לעצור
לחפש רק את הטוב ואותו בלב לנצור
איבדתי את הדרך לא כמעט ולא בערך
שכחתי שאני הוא עבד אבל בן של מלך
מי נביא ומי יבין שבעולם הזה כל אחד אורח
מי אני ומה אני במשחק החיים בעזרת ה אנצח -
הם לא מבינים דבר
מכל מה שעובר עלי
והלב שלי נסגר
לא מאמין באף אחדאני לא רוצה שום בנאדם
אני מרגישה מיואשת מכולם
הלוואי ויכולתי לחיות לבד
הלוואי וידעתי למה אני כךאין לי כוח לאפ'חד
אין לי כוח לעצמי
אני מיואשת כמעט
כל כך רוצה להסתגר בתוכיאני לא אוהבת אנשים
אפילו שכן רוצה קשר
משהו סגור לי בפנים
אני לא מוצאת לו דלתוהלוואי
והייתי זוכרת שזה מה שטוב לי
שאתה רוצה שאתקדם מכאן
ולא אירתע בגלל שקשה ליוהלוואי
והייתי זוכרת שאתה מעביר אותי קורס
איך לא להיבהל ולהתגבר על החרדה
לתת לך לתת לי טוב בכלי שלם ולא שבור -
@לוחשת-למילים תודה רבההה
-
תתרחק מפיתוים זה כמו משחק באש
ואם נפלת אז תקום אל תתיאש
אםנפלת תנסה שוב אחי אל תתביש
הבנתי דרך התורה עתיד בה יש
הזדמנות שתבוא אל תיתן לה להתפקשש
יהודי הכי ישראלי התקוה 6
חלומות טובים שלך תדאג שיתממש
נפש בעולם השקר עומדת משתאה
אמת דרכה להסתתר בתוך הקלישאה
מחוג רודף מחוג והופ עברה שעה
בסוף כל כתב אישום הופך להרשאה
אם לא נותנים תקום תיקח אל תחכה להרשאה
תהיה לך מודל חיקוי אל תחכה להשראה
אחד ועוד אחד תבין זה משואה -
@יונתן-אלון-7 כתב בשירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה:
תתרחק מפיתוים זה כמו משחק באש
ואם נפלת אז תקום אל תתיאש
אםנפלת תנסה שוב אחי אל תתביש
הבנתי דרך התורה עתיד בה יש
הזדמנות שתבוא אל תיתן לה להתפקשש
יהודי הכי ישראלי התקוה 6
חלומות טובים שלך תדאג שיתממש
נפש בעולם השקר עומדת משתאה
אמת דרכה להסתתר בתוך הקלישאה
מחוג רודף מחוג והופ עברה שעה
בסוף כל כתב אישום הופך להרשאה
אם לא נותנים תקום תיקח אל תחכה להרשאה
תהיה לך מודל חיקוי אל תחכה להשראה
אחד ועוד אחד תבין זה משואה"וואו, כתיבה חזקה עם קצב מטורף. יש כאן שילוב יפה בין שפה ישירה ומעוררת לבין תובנות עמוקות על המציאות.
המשפט 'אמת דרכה להסתתר בתוך הקלישאה' הוא פשוט פנינה – הוא מסביר בדיוק למה אנחנו לפעמים מזלזלים במסרים פשוטים למרות שהם הדבר הכי אמיתי שיש. גם משחקי המילים על 'הרשאה-הרשעה-השראה' נעשו בצורה חכמה ומדויקת, וזה נותן לשיר המון עוצמה.
אהבתי במיוחד את הדימוי של 'מחוג רודף מחוג' – זה מעביר את התחושה של הזמן שבורח בצורה מאוד ויזואלית. מלא באמת ובאנרגיה, תודה על השיתוף!"
-
@לוחשת-למילים סליחה לא שמתי לב למיקום התגובה
-
@לוחשת-למילים תודה על הפידבק הביקורת והאבחנה המקצועית
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
