שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

margalit

אני לא מהאנשים שיש להם אומץ לפרסם כתיבה שלהם
(בכל אופן הכתיבה מראה את מה שיש בלב וזה קצת להיות חשופה...)
אבל לא יודעת למה החלטתי לכתוב פה שיר אחד שלי
אולי האומץ לעוד יבוא בהמשך...

זאת הייתה הפעם הראשונה
שקצת איבדתי ת’אמונה
בכיתי כמו בתאונה
זה קרה לאחרונה

האמונה בעצמי קצת אבדה
הרגשתי את החרדה
ידי ברטט רעדה
זה היה ממש טרדה

מי שאוהב לא פוגע
ומי שפוגע לא שווה ת’כאב
מי שאת ליבי יודע
ישמור עליי כמו זאב

התפכחתי, הבנתי הכל
למדתי לשמוע את הקול
עברתי את זה המכשול
כבר לא אכניס לעצמי עוד גול

מתחרטת על מה שקרה
אשים לעצמי את זו המטרה
להתחיל להיות עם בקרה
אקיים את זו ההצהרה

מי שאוהב לא פוגע
ומי שפוגע לא שווה ת’כאב
מי שאת ליבי שומע
ישמור עליי כמו זאב

זאב

דברים אחדים/שסוברים אנשים/
וכותבים לפעמים/ונאנחים לפרקים/
וכואבים כאבים עצומים/ולעיתים מיוחדים/
לוקחים חלקיקים/ובונים מגדלים/
גדולים ועזים/ שקורסים ומתנפצים/
ומתפזרים למעמקים/וצצים ועולים/
גונחים וזועקים/ושבים ומתחברים/
ועפים לשחקים/ועולים ועולים/
בצבעים מדהימים/שמחשיכים והולכים/
עד שמתנפצים לרסיסים/בצבעים זוהרים/
שלאיטם נהפכים/לדינזאורים מוזרים/
גדולים וחזקים/שמהלכים אימים/
על האנשים והילדים/העטופים והרועדים/
עד שמתעוותים והולכים/ונהפכים לכבשים/
רכים וענוגים/שמלחכים עשבים/
המתמעטים ומתמעטים/עד שהמבחנים מתחלקים/
והעטים נשלפים/ולמלאותם אנו מתחילים/
ומצליחים?

הללויה

אוקיי, זה הפעם הראשונה שלי, אבל כיוון שאני כותב די אישי ועם פרטים ביוגרפים מפורשים אני מפרסם כאן רק יצירה חלקית ולא גמורה, אולי בהמשך אפרסם שיר באורך מלא.

שמור את דמעותי בכלי עשוי קריסטל \ ----
כבד את מיסתרי \ שזורמים משתי עיני \ דומים לדם
אל תשימני אדם \ שגאוותו בדם \ במאמציו ודמעותיו

אני מאמין שיש לך את הכוח להושיע \ להודיע \ להעיף אותי החוצה מכאן
אני מאמין שאתה יכול להראות לי \ לעשות בי \ תכלית ויעוד של הצלחה

לאן אני יכול יותר לרדת?
התלכלכתי כדי שאוכל לשבת
רוצה לנסות שוב אך לא מרגיש שזה חשוב
חולם על סוף הירואי לסיפור

ועדיין...

אני מאמין שיש לך את הכוח להושיע \ להודיע \ להעיף אותי החוצה מכאן
אני מאמין שאתה יכול להראות לי \ לעשות בי \ תכלית ויעוד של הצלחה

הללויה

את השיר הזה כתבתי אחרי שהכרתי נער חילוני, ילד בן שבע עשרה שעובד יותר מעשר שעות ביום בשכר גבוה, גר בדירה משלו ומחזיק בחסכונות של 100,000 ש"ח, הוא היה נראה מאושר, מרוצה מהחיים במובן מאוד יסודי וכתבתי שיר מנקודת המבט שלו.
זה אחד השירים היחידים שכתבתי באנגלית, וכיון שאיני יודע את השפה הזו בכלל (כדי לרשום אותו נעזרתי בגוגל) יתכן שיהיו בו שגיאות דקדוקיות ואולי למעלה מכך.
רשמתי אותו באנגלית למרות זאת מפני שהמסרים שלו נראו לי מורכבים ורציתי לפזם אותו בחופשיות.

I live alone, I live with love
We live together, we are smart and fun

I'm Happier
But happiness is not all
I'm Happier
But happiness and not more

Easy It Comes Easy It Runs
Easy It going to sky
Easy it's gone
.
I'm Happier
But happiness is not all
I'm Happier
Maybe not happy more

תרגום:

אני חי לבד, אני חי עם אהבה
אנחנו חיים ביחד אנחנו שמחים וכיפיים

אני מאושר, אבל אושר זה לא הכול
אני מאושר, אבל מאושר ולא יותר

בא בקלות, רץ בקלות
עף לשמים בקלות, נעלם בקלות

אני מאושר, אבל אושר זה לא הכול
אני מאושר, אולי לא מאושר יותר

אם אני יוציא אלבום, זה יהיה השיר הפותח...

ציפור שיר

פוסט זה נמחק!

תמר מהמרכז

פוסט זה נמחק!

הללויה

פוסט זה נמחק!

אינספריישן

@ציפור-שיר @תמר-מהמרכז @הללויה אסור להגיב כאן או להחמיא.

ציפור שיר

פוסט זה נמחק!

אינספריישן

פוסט זה נמחק!

אייצ'ית

@אינספריישן אמר בשירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה:

@ציפור-שיר @תמר-מהמרכז @הללויה אסור להגיב כאן או להחמיא.

נכון!
בדיוק בשביל הטיפים/הערות/הארות נועד הנושא של טיפים לכתיבה.

אינספריישן

פוסט זה נמחק!

אייצ'ית

אני מאמינה שהרבה חוו את השיר הבא.
קחו לעצמכם את הרגע הזה שלא האמנתם בעצמכם...
או-
לחילופין יותר גרוע,את הרגע ההוא שהבנתם ששברו לכם את האמון, שמישו נתן לכם מילה והוא המיס אותה כלא כלום...שמישו אמר לכם שהוא ישמור אמונים, ובכל זאת- הוא שבר וניפץ את זה בקול רעש גדול..
מה ההרגשה שלכם?!
מקווה שלא ניתקלתם בזה. ו.. מי שכן-יוכל להזדהות עם השיר הבא.

תזכרו תמיד:

"אתם אף פעם לא יכולים לגרום לאותם אנשים לאהוב אתכם, לרצות אתכם או להאמין בכם-
אבל אתם יכולים להראות להם יום אחד מה הם הפסידו..."

משבר אמון / / /

זה כמו מבול שלא פוסק
ואיך שאני חלש מולו..
כמו זעם שבעוצמה פורק
את כל הרוע שבתוכו.

זה כמו לקבל סכינים בעיניים
כשהבנתי שהכל התנפץ
מעכל, יריתי לעצמי ברגליים
הנה..הר הגעש התפרץ...

כל ישותי תפסה סחרחורת
במת החיים הפכה למשחק
ראשי דופק בטני מתהפכת
קיבלתי ת'מכה לפנים, חזק!!

מנסה לאסוף ת'שברים
אומרים שאפשר לשחזר,
זה כמו לאמן ת'שרירים-
אחרי אימון כושל שקיצר...

כרגע הולך שבור מעייפות
מאתחל פעמיים ברציפות
גם בים יש ימים של גאות
העיקר היעד, המשמעות!!!

יום אחד הזמן ירפא את הכאב
אין צורך להבין כל דבר
אתה תלמד איך גלגל מסתובב
רק אחרי שזה ניגמר...

יוסף דוד חייבי

פוסט זה נמחק!

אילנית

הקרדיט בשיר הזה הוא ל- @אייצ-ית !

עולם בלי אנשים

עולם ללא אנשים
עולם ללא רגשות וחושים
עולם ללא כאבים ומחושים
עולם מוזר
עולם מרשים

עולם של צמח, פרח ועלעל
עולם של חיפושית, ציפור וארנבת
עולם שרוח רגשות מרחפת מעל
ועולם בו אין יד, חמה לוטפת ואוהבת

כדור בו אין רדיפה מתמשכת של כבוד
גלגל בו אין צורך לרדוף אחר כסף, לעבוד

עולם שאין בו גאווה ותחרותיות
עולם ללא מצפון, צדק ומוסריות

עולם שמלא בטוב מתמשך
ועולם בלתי נסבל, נושך

עולם בו לא הייתה בחירה
בין אמת לשקר. בין טוב לרע

עולם שהוא אגדה
מציאות שהיא חידה

עולם בו לא יכלנו לבחור לחיות
עולם עם ובלי כל כך הרבה בעיות
עולם שאפשר רק לחלום בו להיות!

margalit

אני לא דכאונית
מבטיחה!!!
פשוט המוזה לכתיבה מגיעה לי בעיקר כשקשה לי...

יש זמנים בהם הכל נראה שחור
מלחמות, נפילות, אסונות מגיעים
הנפש נשאבת לתוך החור
מתחילה לשאול למה כמה אם

לפעמים לא זוכרת שהכל לטובה
לפעמים אני קצת בוכה ונשברת
מחפשת לכל דבר תשובה
את הרע מתוך הטוב בוחרת

אבל מישהו למעלה אוהב ושומר
ברגעים כאלה לי הוא אומר
בואי ילדתי עליך אשמור
אם רק תחפשי תמצאי קרן אור

כמו כל אדם גם לי יש נפילות
בהם מתרחקת מאבא שלי
שוכחת את כוחן של התפילות
ומסתכלת רק על השלילי

רבקה

חברה שלי הפכה בימים האחרונים ליתומה. כך, ללא התראה מוקדמת.
משפחה שלמה, קרסה. ילדים שהם עולם שלם, כל אחד לחודו - יתומים. מסתכלים להם בעיניים ובוכים.
לא צריך מילים.

לכן, במקום לדבר איתה... כתבתי בשמה. כתבתי מה שנראה שהיא מרגישה, ולמרות שהיא צוחקת ובא לה לבכות, מה שהיא כל כך רוצה לצעוק ולצרוח.

תודו להשם, כל רגע, שיש לכם אבא. שיש לכם אמא.

להבות הגעגוע

הכל שחור, מרגישים אלחוש,
הפחד מטפטף, נעלם היהלום.
כבר כבה האור, הרגש כבוש,
שכחנו לאנפף, בלהות של חלום.

המסך אמנם ירד כך בדממה,
אך בלב נטרקה הדלת בחזקה.
הותרת אותנו ככה אבא, בשגגה,
ניטל ממנו טעם, אהבה עשוקה.

הקירות זועקים, בוכים הם גם,
חזור אלינו, שוב הרגע הבייתה.
לא מבינים הקטנים, כן, כולם,
שאין יותר בעל בית. אין אבא.

אין עוד מי שיחמם,
אין אותך, שתנחם.
אין עוד מי שיחבק,
אין אותך שתיאבק.

נשארנו עם אמא, שבורה,
כצל מהלכת על קצותיה.
האדמה תחתינו רעועה,
מביטה בכאב בסבל ילדיה.

מדממים, בשקט בוכים.
נהרות אף לא ישטפונו.
קרועים לגזרים, הלומים,
זהו, אבא. אתה לא איתנו.

ונמשיך להתגעגע -
אליך לקוות.
לא נפסיק להשתגע -
בים דמעות.

רק דבר אחד, אבא.
דבר אליו, אל המלך.
בקש ממנו, אנא,
שחרון אפו יהא לארך.

ברוריה

עולם מוזר
קצת כואב קצת אכזר
איה מין יקום
אין לי מספיק מקום
עכשיו כואב לי אני כאילו נעלם
ואולי נכלם
עומדת ותוהה
מה ממני נדרש
למה הכול חדש
וקצת משובש
לא מכירה את הדרך
אין מפה שבילים
אבוד בדרכים
הירח נעלם
הכוכבים מסתתרים
איה היא דרך
דרך הזהב
הרי אני בת לאב
אב אוהב כל יכול

אז למה לא שואלת
רק מאמינה
מנסה לא לפחד יותר
סומכת על כול יכול
ולא על בשר ודם
גם איש ואישה הנם אדם
טועים לפעמים
שוגים הרבה
ואותנו מפילים לתהום

הרבה מאבקים
מלחמות ופחדים
את הלב ממלאים
חרדות חששות
לחצים וקשיים
אי אפשר לנוח
להרגע קצת לחלום

אילנית

@רבקה יקרה!
הצפת בי רגש חזק מאוד- כי.... גם לחברה מאוד טובה שלי זה קרה. באמצע הקורונה דידנו אליה כדי לנחם. אברך צעיר וכל כך בפתאומיות! אחרי חודשים של תפילות ברגע אחד- כבה. תם. נגמר.
בעקבותייך ובעקבותייה נכתב השיר הבא .

את לא רוצה לבית המיותם לחזור.
נגיף קטן של רוע ואביך ברגע נעלם
לעולם לא תמצא לך רפואה ומזור
השתתק העולם, ננעל לך האולם

בחולצה קרועה ובלב נשבר
את מנסה לפלס לך דרך. מעבר
לקום מההריסות. מממבצרך שקרס
לנער הטיח, ולנקות רסיסים ודם שניגר

מיטתו של האיש הטוב בחייך ריקה
ואת רוצה רק לברוח, להמלט
לזכרונות דמומים של חיוך את דבוקה
מנסה בחוסר הצלחה להסיר בכי משתלט

ורק בדבר אחד את מחזיקה, בטוחה
בחיוכו היפייפה שם למעלה
בתפילותיו שתשאי, שתאבקי על ברכה
בריחוק בינכם הרב כל כך
את- קטנה, לוחמת
והוא שם ממעל- נשגב. נעלה.

ולעולם אל תשכחו כמו שרבקה אמרה-
הורים זה אוצר! בלום! אל תתחרטו אחר כך! אל תודו כשזה יהיה מאוחר מידי! תזכרו עכשיו!!!

טיטו

הריח הזה של הגשם שנותן תחושה של ריענון והתחדשות גרם לי ול@אינספריישן לרצות לכתוב שיר טיפה שמח ומשו מרענן והתוצאה לפניכם

winter refresh
I see the gray sky
And lot of clouds
Waiting with me
To the rain
The hot sun is gone
No one can disturb me
wake up with the winter
again

the rain drops that fall
arranging me give me a feeling
that everything free from
the dust of my life

I let the rain touch me
peel layers from me
A rainbow shines on me
As I wanted to be

Smell of cool air
Urges me to move on
Winter permeates me
The summer fire is gone

raindrops going down
like clears everything
even the thoughts
and feeling inside