שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
@אינספריישן אמר בשירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה:
@ציפור-שיר @תמר-מהמרכז @הללויה אסור להגיב כאן או להחמיא.
נכון!
בדיוק בשביל הטיפים/הערות/הארות נועד הנושא של טיפים לכתיבה. -
פוסט זה נמחק!
-
אני מאמינה שהרבה חוו את השיר הבא.
קחו לעצמכם את הרגע הזה שלא האמנתם בעצמכם...
או-
לחילופין יותר גרוע,את הרגע ההוא שהבנתם ששברו לכם את האמון, שמישו נתן לכם מילה והוא המיס אותה כלא כלום...שמישו אמר לכם שהוא ישמור אמונים, ובכל זאת- הוא שבר וניפץ את זה בקול רעש גדול..
מה ההרגשה שלכם?!
מקווה שלא ניתקלתם בזה. ו.. מי שכן-יוכל להזדהות עם השיר הבא.תזכרו תמיד:
"אתם אף פעם לא יכולים לגרום לאותם אנשים לאהוב אתכם, לרצות אתכם או להאמין בכם-
אבל אתם יכולים להראות להם יום אחד מה הם הפסידו..."
משבר אמון / / /
זה כמו מבול שלא פוסק
ואיך שאני חלש מולו..
כמו זעם שבעוצמה פורק
את כל הרוע שבתוכו.זה כמו לקבל סכינים בעיניים
כשהבנתי שהכל התנפץ
מעכל, יריתי לעצמי ברגליים
הנה..הר הגעש התפרץ...כל ישותי תפסה סחרחורת
במת החיים הפכה למשחק
ראשי דופק בטני מתהפכת
קיבלתי ת'מכה לפנים, חזק!!מנסה לאסוף ת'שברים
אומרים שאפשר לשחזר,
זה כמו לאמן ת'שרירים-
אחרי אימון כושל שקיצר...כרגע הולך שבור מעייפות
מאתחל פעמיים ברציפות
גם בים יש ימים של גאות
העיקר היעד, המשמעות!!!יום אחד הזמן ירפא את הכאב
אין צורך להבין כל דבר
אתה תלמד איך גלגל מסתובב
רק אחרי שזה ניגמר... -
פוסט זה נמחק!
-
הקרדיט בשיר הזה הוא ל- @אייצ-ית !
עולם בלי אנשים
עולם ללא אנשים
עולם ללא רגשות וחושים
עולם ללא כאבים ומחושים
עולם מוזר
עולם מרשיםעולם של צמח, פרח ועלעל
עולם של חיפושית, ציפור וארנבת
עולם שרוח רגשות מרחפת מעל
ועולם בו אין יד, חמה לוטפת ואוהבתכדור בו אין רדיפה מתמשכת של כבוד
גלגל בו אין צורך לרדוף אחר כסף, לעבודעולם שאין בו גאווה ותחרותיות
עולם ללא מצפון, צדק ומוסריותעולם שמלא בטוב מתמשך
ועולם בלתי נסבל, נושךעולם בו לא הייתה בחירה
בין אמת לשקר. בין טוב לרעעולם שהוא אגדה
מציאות שהיא חידהעולם בו לא יכלנו לבחור לחיות
עולם עם ובלי כל כך הרבה בעיות
עולם שאפשר רק לחלום בו להיות! -
אני לא דכאונית
מבטיחה!!!
פשוט המוזה לכתיבה מגיעה לי בעיקר כשקשה לי...
יש זמנים בהם הכל נראה שחור
מלחמות, נפילות, אסונות מגיעים
הנפש נשאבת לתוך החור
מתחילה לשאול למה כמה אםלפעמים לא זוכרת שהכל לטובה
לפעמים אני קצת בוכה ונשברת
מחפשת לכל דבר תשובה
את הרע מתוך הטוב בוחרתאבל מישהו למעלה אוהב ושומר
ברגעים כאלה לי הוא אומר
בואי ילדתי עליך אשמור
אם רק תחפשי תמצאי קרן אורכמו כל אדם גם לי יש נפילות
בהם מתרחקת מאבא שלי
שוכחת את כוחן של התפילות
ומסתכלת רק על השלילי -
חברה שלי הפכה בימים האחרונים ליתומה. כך, ללא התראה מוקדמת.
משפחה שלמה, קרסה. ילדים שהם עולם שלם, כל אחד לחודו - יתומים. מסתכלים להם בעיניים ובוכים.
לא צריך מילים.לכן, במקום לדבר איתה... כתבתי בשמה. כתבתי מה שנראה שהיא מרגישה, ולמרות שהיא צוחקת ובא לה לבכות, מה שהיא כל כך רוצה לצעוק ולצרוח.
תודו להשם, כל רגע, שיש לכם אבא. שיש לכם אמא.
#anchor( להבות הגעגוע)
הכל שחור, מרגישים אלחוש,
הפחד מטפטף, נעלם היהלום.
כבר כבה האור, הרגש כבוש,
שכחנו לאנפף, בלהות של חלום.המסך אמנם ירד כך בדממה,
אך בלב נטרקה הדלת בחזקה.
הותרת אותנו ככה אבא, בשגגה,
ניטל ממנו טעם, אהבה עשוקה.הקירות זועקים, בוכים הם גם,
חזור אלינו, שוב הרגע הבייתה.
לא מבינים הקטנים, כן, כולם,
שאין יותר בעל בית. אין אבא.אין עוד מי שיחמם,
אין אותך, שתנחם.
אין עוד מי שיחבק,
אין אותך שתיאבק.נשארנו עם אמא, שבורה,
כצל מהלכת על קצותיה.
האדמה תחתינו רעועה,
מביטה בכאב בסבל ילדיה.מדממים, בשקט בוכים.
נהרות אף לא ישטפונו.
קרועים לגזרים, הלומים,
זהו, אבא. אתה לא איתנו.ונמשיך להתגעגע -
אליך לקוות.
לא נפסיק להשתגע -
בים דמעות.רק דבר אחד, אבא.
דבר אליו, אל המלך.
בקש ממנו, אנא,
שחרון אפו יהא לארך.ישנו אוייב השתול באדמת ידיד, ביצע בדם קר התנקשות מטווח אפס במגן אנושי, ומבוקש ע"י לוחמי הצללים👊
-
עולם מוזר
קצת כואב קצת אכזר
איה מין יקום
אין לי מספיק מקום
עכשיו כואב לי אני כאילו נעלם
ואולי נכלם
עומדת ותוהה
מה ממני נדרש
למה הכול חדש
וקצת משובש
לא מכירה את הדרך
אין מפה שבילים
אבוד בדרכים
הירח נעלם
הכוכבים מסתתרים
איה היא דרך
דרך הזהב
הרי אני בת לאב
אב אוהב כל יכולאז למה לא שואלת
רק מאמינה
מנסה לא לפחד יותר
סומכת על כול יכול
ולא על בשר ודם
גם איש ואישה הנם אדם
טועים לפעמים
שוגים הרבה
ואותנו מפילים לתהוםהרבה מאבקים
מלחמות ופחדים
את הלב ממלאים
חרדות חששות
לחצים וקשיים
אי אפשר לנוח
להרגע קצת לחלום -
@רבקה יקרה!
הצפת בי רגש חזק מאוד- כי.... גם לחברה מאוד טובה שלי זה קרה. באמצע הקורונה דידנו אליה כדי לנחם. אברך צעיר וכל כך בפתאומיות! אחרי חודשים של תפילות ברגע אחד- כבה. תם. נגמר.
בעקבותייך ובעקבותייה נכתב השיר הבא .את לא רוצה לבית המיותם לחזור.
נגיף קטן של רוע ואביך ברגע נעלם
לעולם לא תמצא לך רפואה ומזור
השתתק העולם, ננעל לך האולםבחולצה קרועה ובלב נשבר
את מנסה לפלס לך דרך. מעבר
לקום מההריסות. מממבצרך שקרס
לנער הטיח, ולנקות רסיסים ודם שניגרמיטתו של האיש הטוב בחייך ריקה
ואת רוצה רק לברוח, להמלט
לזכרונות דמומים של חיוך את דבוקה
מנסה בחוסר הצלחה להסיר בכי משתלטורק בדבר אחד את מחזיקה, בטוחה
בחיוכו היפייפה שם למעלה
בתפילותיו שתשאי, שתאבקי על ברכה
בריחוק בינכם הרב כל כך
את- קטנה, לוחמת
והוא שם ממעל- נשגב. נעלה.ולעולם אל תשכחו כמו שרבקה אמרה-
הורים זה אוצר! בלום! אל תתחרטו אחר כך! אל תודו כשזה יהיה מאוחר מידי! תזכרו עכשיו!!! -
הריח הזה של הגשם שנותן תחושה של ריענון והתחדשות גרם לי ול@אינספריישן לרצות לכתוב שיר טיפה שמח ומשו מרענן והתוצאה לפניכם
winter refresh
I see the gray sky
And lot of clouds
Waiting with me
To the rain
The hot sun is gone
No one can disturb me
wake up with the winter
againthe rain drops that fall
arranging me give me a feeling
that everything free from
the dust of my lifeI let the rain touch me
peel layers from me
A rainbow shines on me
As I wanted to beSmell of cool air
Urges me to move on
Winter permeates me
The summer fire is goneraindrops going down
like clears everything
even the thoughts
and feeling inside -
אלוקים
אני רוצה לאמר תודה
על ההורים
שדואגים לי שאדע
שאוהבים
אותי גם בנפילות
ורק זוכרים
את כל הטוב שבי
קעקועים
שנצרבו לי על הלב
הכאבים
והדמיון שלא עוזב
את החיים
אחרי הכל אני מבין
אתה עושה
רק את מה שטוב בשביליתודה
תודה על הכל
על הרצון שבחיי אנלא אפול
תודה
תודה על אהבה
כל החיים שלי רוצה רק לאמר תודהבזמנים
שלי כל כך קשה
כולם אומרים
תדע אתה זוכה
באנשים
שרוצים לך לדאוג
ועושים
כל מה שאפשר בשבילך
בשירים
שכתבתי יש הכל
הלחנים
שעזרו לי לא ליפול
החברים
שהיו כאן לצידי
אבל בסוף
אחרי הכל הכל ממךתודה...
-
שיר שנכתב לאחר שיחה עם בחורה שירדה מהדרך, אולם רוצה כל כך לחזור, והצעד הזה גורם לה לקבל פיק ברכיים כיוון שהבושה כל כך גדולה, והפחד עוד יותר.
אז בואו נאחל לה את ההצלחה הגדולה ביותר, ושתזכה לשוב הבייתה.
לשוב הביתה, כי אין מקום אחר.
אמא, אבא, אתם שומעים?!
אני לוחשת בקול, דומעת.
מעבר לעיקול, חושך ופנסים,
הכל שם ריק, נשמתי יודעת.יודעת -
שהיה לה מקום של כבוד,
אולם רק היה וכבר נטשתי.
אינני ילדה טובה עוד,
בית, חיי רוח. הכל עזבתי.והיא רוכנת אליי, הנשמה,
דמעותיה מתמזגות בשלי.
'חזרי הבייתה, יקרה'.
אם לא לשם, לאן תלכי?!ואני לא עונה, היא צודקת.
ברחו כולם, במערכה בודדה.
חשבתי שאני אותם אוהבת,
כך, ברגע אחד האמת נחשפה.לכן אני כאן, על אדמה רטובה,
כן, רק היא פתחה לי זרועותיה.
מעדיפה אני שתפתח פיה,
ותבלע אותי, יחד עם עלומיה.אין לי לאן לחזור.
הכל סביב שחור.
באגדות ידלק האור,
ויגיע מלאך נאור.אבל זה לא קרה, אני עוד פה.
החומה לא השתנתה, עובדה.
החריץ ההוא באדמה, גם לא,
שינה את צורתו העצובה.מתביישת לעמוד מולך, אבא.
אז בבקשה דבר אליי.
עולם שקרן, אכזר. מדוע?!
משתוקקת כל כך לשוב לאהוביי. -
יצא לי לדבר עם @אייצ-ית על כל מיני בחירות בחיים בדברים שלא תמיד תלויים בנו. לא תמיד אנחנו שמים את הזרקורים שלנו על הכיוון הנכון ולכן הספינה לפעמים טובעת אבל אל תשכחו שתמיד יש לנו את אבא שמחכה בםינה כדי לעזור לנו... כתבנו על זה שיר והתוצאה לפניכם.
#anchor(בובה על חוט)
אל תשכח שיש אלוקים
והוא אוהב אותך
ואם הוא לקח לך משו
כנראה שהוא לא היה שלךאל תשכח שזה לא הכל בחיים
גם אם זה היה נראה לך
זה כן היה משו
אבל מעכשיו זה כבר לא בשבילךאתה יכול להשבר
או לתת ללב לשוט
אתה יכול להשאר
כמו בובה קטנה על חוט
וזה יכאב
עד שכבר לא תאהבאתה יכול לראות תמרורים
או כל רמזור אדום
שעוצר אותך
וגורם לך ברקס..אתה יכול לראות ירוקים
ולעצור לפני תהום
שפעורה לפניך
ואתה על רפלקס...אתה יכול להיזכר
במה שנלחש
אתה יכול לוותר
לדעת שאתה חלש
איך שהזמן לא שוכח...
ואתה מנסה להתגבר בכוח!! -
לפעמים אני הולך ברחוב ורואה
איך החיים חולפים כל כך מהר
לא מספיק למצמץ
לא מפסיק להתאמץ
אבל אני לא יודע מה
איך החיים משתנים
היינו קטנים
גדלנו אנחנו גדולים
אבל הכול מסביב אותו דבר
השמש זורחת
החתולה צורחת
ואנחנו כאן
משתנים -
בעזרת השם כמידי יום ראשון, שיר חדש:
גלשתי ביממות של מים ושל זמן / וטבעתי בתמונות שאין מילים לשמן / ראיתי את האופל מחייך בהנאה (אה-אה)
שחכתי את הסודות שהשקעתי בחיי / וראיתי חידות בשורשי מעמקיי / ונזכרתי שאין מחק על שניה של ראיה
פניתי להמשיך ואי אפשר להתנתק / וראיתי מה צריך כשרוצים להתעמק / והבנתי שקשור בי כלב שנושך (ועוד איך)
מילים לא יפתרו נזקים של מעשים / ושמים נשברו במקרים הכי קשים / מי יתקן בדמעות את המחשבות
רק אחד יכולאני מאמין שיש לך את הכוח להושיע, להודיע, להעיף אותי החוצה מכאן
כולי מאמין ואני מוסר לך את הכוח, שאין, שכן, זה חסר ממני כך כך
מאמין....שכחתי ממראות של עבדי האלוקים / וראיתי מה קורה כשמפילים את החוקים / קיוויתי שיהיה לי סוף (סוף סוף)
זכרתי הרגשות של לבבות רקים / והבנתי כמה רע ששמים רחוקים / התפללתי שיחשוף -
ראיתי מה עומד בבסיס מעמקים / איך הרוב טיפשות ורק מקצת הם צדיקים / רציתי שהגל יסחוף
אך בים שהתייבש החופים הם רק צוקים / ותהומות גלויים מריקנות הם צועקים / אם אין ים אין חוף
ועדיין אני יכול
לצעו-ק
אני מאמין שיש לך את הכוח להושיע, להודיע, להעיף אותי החוצה מכאן
כולי מאמין ואני מוסר לך את הכוח, שאין, שכן, זה חסר ממני כך כך
מאמין....
וחלומות של טעות, הם טעות והם שטות, הם לא מורים עלי דבר
והגלים שחזרו, הם לחשו ודברו, הם נתנו לי כל דבר
ולנצח -
אני מאמין - מאמין - מאמין -
מצרפת שיר שלי, מקווה שתאהבו:
מחשבות,
בליל של מילים.
והעט זרוק על הרצפה,
המחברת נטושה.מסך ירד על הנפש שלי.
מכסה את המילים,
מרוקן את המחשבות.
מייבש את נהר הרגשות.
והיד כבר לא ממלאת את הדף באותיות צפופות.המחברת מונחת בצד.
עד שתשוב הרוח והמסך יעלה.ויום אחד.
היד שוב תרוץ על הדף,
תמלא אותו באותיות.יום אחד,
האצבעות ירוצו על המקלדת,
ימלאו את המסך התווים צפופים.יום אחד המסך יעלה,
והמנגינה תעטוף אותי,
תשבה בקסמיה את המילים,
תשפוך לדפים.יום אחד...
-
פוסט זה נמחק!
-
היינו ילדים
גדלנו השתננו
אבל התמימות
מה תהיה איתה?
התחספסה
האמון באחרים
כבר לא מה שהיה
איבדנו את התום
את הזוך
לא מה שהיינו
כמעט לא מזהים את עצמנו
לקחנו את החיים ברצינות
כבר לא מתבדחים
צריך לקחת ת'מושכות
לדהור קדימה
היום אנחנו ילדים
גדולים מהחיים
אבל תמיד ישאר
האור הזה
בעינים
שלא יכבה
שישאר ככה
שלא נשכח איך היינו
את משחקי הילדות
את הדרך שעשינו
מאיכן באנו -
פוסט זה נמחק!
-
החד פעמיזהו שיר חד פעמי
לחיזוק רב פעמי
בעקבות גזרת החד פעמיבעקבתא דמשיחא היוקר יאמיר
יעלו המיסים יעלה המחיר
אפילו על כלים חד פעמים
יגזרו הגזרות ללא רחמים
עד כאן המשל
וזהו הנמשל
בזמננו זמן שהנסיונות כה קשים
כל מעשינו אפילו הקטנים
שנראים בענינו כלא חשובים
מאלפי זהב וכסף הרבה הם שוים
