שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

שירלי

תגיד אתה,
לא בא לך לפעמים
לצרוח עד כדי כאבים?
לא בא לך לפעמים
לפרק מישהו לפרקים?
מה עושים בכאלו מצבים?
מה עושים כשאין כבר עצבים?
פעם תהיתי
תשובות חיפשתי
והיום כבר הבנתי
יש בורא לעולם
שאוהב אותי יותר מכולם
אני הבת האהובה שלו
וכשכואב לי כואב גם לו
וגם אם ביום בהיר
פתאום מגיע רעם
יהיה לי ברור ונהיר:
גם לקושי הזה יש טעם!

פודרה 0

פוסט זה נמחק!

מיתר

תמיד שאני להתמלאות
אני מרגיש את כל הריק
ותמיד שאני רוצה לעלות
אני נופל ומתרסק
תמיד שאני רוצה לגלות
אני הולך ומתרחק
ותמיד שאני רוצה להשתנות
פתאום הכל חורק

תמיד שאני רוצה להתקדם
אני מרגיש שאני הולך לאחור
ותמיד שאני רוצה ליהיות שלם
גדל לו החור
תמיד שאני רוצה לפנות להשם
אני מרגיש שחוצץ מסך שחור
ותמיד אני מתרשם
אבל לא מצליח בטוב לבחור

אז אם תמיד זה קורה
אז כנראה שזה רצון הבורא
כי אדם לעמל יולד
רק אם תתמיד אתה תגיע ליעד

פשוט, אבל נראה לי מז’ה נכון

ברוריה

נגמרו הנרות
טמנו את החנוכיות
אין על הניסים והלל
עבר חנוכה
ואנחנו לקראת חורף ארוך
אפרורי ומעוננן
איך נדע לשמור על רעננות
ועל התרגשות ללא חג בפתח?
איך נוכל לא לשכוח
להנות ולשמוח
לא לשקוע בדכאון ומרה שחורה
גם בתוך השגרה?
אולי אם נדע
לחיות בהווה
ולזכור את העבר
ולהביט לעתיד
ונזכור שתמיד
יש למעלה את ה' ששומר ומשגיח
ומנהל לנו את החיים
ומכין לנו חיים טובים בין החגים

טיטו

הפורום הגיע לאלפיים וכתבתי שיר שיאמר ולו מעט מההערכה שיש לי לפורום

מוזיקה כולם כאן אוהבים
אלפיים משתמשים
ועוד מאות שרק צופים
אז נכנסים ומתדיינים

קחו דף ועט כי יש אתגר כתיבה
ופוסט לכתיבה מגניבה
זהירות כשאתם מעלים תגובה
ראו שזה בלי זכויות יוצרים שזה גניבה

צריך לא להגיב שתיים ברצף
שלא תעלו למפקחים חמה וקצף
מלא סקרים יוצרים כאן הדף
לא עוד פורום מתקלף

בואו רק נאמר תודה
למפקחים וצוות ההנהלה
זה לא סתם שיר או בדיחה
זה סוגשל תעודת הוקרה

@אייצ-ית @צור @ntz @רבקה @תמי @NBHGV @מוזיקה @מוטי-טבק @חברים

אינספריישן

פוסט זה נמחק!

אינספריישן

פוסט זה נמחק!

ברוריה

היום עבר
הלילה הגיע
מה שהיה מואר
עכשיו חשוך
קר וקודר בחוץ
כולם מתכנסים
מפחדים ונסים
צרות ורדיפות
קשיים ונסיונות
בחוץ סכנה
ובלב איימה
אין מקום להסתתר
ובחדרים תפילה
בעין דמעה של נחמה
שעוד תבוא ותבנה
מקדשך כבתחילה

רבקה

אז ככה....
זהו שיר שאני קצת בהלם שייצא תחת ידי. זה פשוט לא הסגנון שלי למי שמכיר...
הפעם העזתי להרחיב אופקים, ולכתוב יותר על ה'עצמי'.

בטוחה כי הרבה חוו את מה שכתבתי כאן, אז ממליצה לקרוא ברוגע, עם הרבה מחשבה ויותר הבנה. כיוון שייתכן שזה עוד אחד/אחת מהסביבה----

כתוב בלשון נקבה, אבל בהחלט מדבר גם אל הזכרים. הרי שורה תחתונה - גם הם בניי אדם.

חייבת להיות מס' 1

אני חייתי בבועת החוסר ביטחון,
מפנה ראש אל כל משפט כלפיי.
אז, לא חשבתי שזה 'סוגשל' שיגעון,
'לשים' על כל מה שאומרים עליי.

כי, בואו... אני בדור ה2021...
אל תשכחו ת'פרט הזה אפילו לרגע.
וכן, לרוב הרגשתי 'סתם אחת',
כי, כן - שמעתי חצי משפט או רבע...

וזה היה קשה מנשוא. כל כך קשה.
חייה בחלום; חייבת להיות נאמבר ווואן.
לא הבנתי אותו. מה הלב שלי רוצה,
כבר עשיתי הכל. עוד בקשות - נגיע לאן?!

אז הפסקתי להקשיב, אטמתי אזניים,
כאבו לי השרירים, רעדו האצבעות.
בלילה עמוק, הרפיתי לאט את הידיים,
מרגישה זרמים של עילה, אם הגאוות....

הצלחת בענק, ילדה. עשית את זה.
היום היית את. כן, עצמך ולא אחרת.
עכשיו את יודעת מה הלב שלך רוצה,
אצלו כבר מתח, לחץ, וחרדה לא נוטרת.

קבלי התשואה,
טבעית בכבודה.
היית אלופה,
הצלחת במשימה.

ומנימה אישית - היא הייתה קשה!!!!!

פודרה 0

פוסט זה נמחק!

פודרה 0

@רבקה
גם אני בהתחלה לא הבנתי
גם לי לקח זמן עד שהאסימון נפל לי
שבעצם המטרה זה ליהות אני
וכן גם אני כשרוני

לקח לי זמן לגלות
שכל אחד מקבל מהקל מתנות
אבל אף פעם הם לא שוות
רק צריך לחפש ולמצוא
מה התפקיד שנתן לך בעולמו

התפקיד שניתן לחברך
הוא לא מה שמתאים לך
המטרה שסומנה בשבילך
רק לך היא מתאימה

פודרה 0

@אילנית לפעמים אני בך מביט
רוצה לדבר רוצה להגיד
להגיד לך שלום לשואל מה נשמע
לקבל ממך חיוך מילה טובה
אבל אין לי מילים
קשה לי להתבטאות גם אני חווה קשיים
רק רציתי להגיד לכם ההורים
לא כל אלה שמביטים
מאחורי הגב מתלחשים
מצחקקים מרכלים
לפעמים הם אוהבים
פשוט המילים להם נעלמים

אייצ'ית

משתמשים וכתובים יקרים שימו לב!!

עקב שינויים במערכת וחידוש של כמה כללים מעתה לא ניתן להעלות כמה שירים שכתבתם ביום אחד. אלא כל יום תעלו אך ורק שיר 1 !!

כרגע אני משאירה את הנושא נעול רק כדי שיראו את ההודעה הזו.
בהמשך אני אפתח שוב את הנושא ותוכלו לשתף אותנו מפרי ידכם!!

בהזדמנות הזו אני רוצה לומר שאני אישית מאוד נהנית מהכותבים, יש כאן המון מוכשרים !! ומוכשרות
אל תפסיקו לשתף אותנו, לחזק, לעודד, להוריד דמעה ואפילו להתרגש...

רק תזכרו-
שככל שרמת הכתיבה תהיה גבוהה הרמה של הפורום עולה!!

לכן לפני פרסום שיר שימו לב לכמה דברים:

שלא פרסמתם היום כבר שיר, כי מעתה יהיה מותר לפרסם רק שיר בודד ביום. (שאגב זה לטובתנו בלבד- ככה לא יהיה עומס שירים ונאבד ידיים ורגליים אלא לכל שיר יהיה את הפוקוס שלו..)
שהשיר תואם את חוקי הקטגוריה בפרט והפורום בכלל. שזה לא שיר שיכול להתפרש כבעייתי מכל הבחינות!!
שהשיר מוקלד טוב, מלא, עם רעיון או מסר.. ולא סתם שיר על מה שזז...
שהשיר לא פוגע באף אחד לא ישירות ולא בעקיפין.
אם יש משו שאתם מתלבטים על פרסומו ניתן ליצור איתי קשר ואני יכוון.

|-בהצלחה!!

אייצ'ית

צהריים טובים,
כותבים יקרים, אנו פותחים שוב את הנושא- שימו לב לכללים.
בהמשך נושא הכתיבה יתפתח ונשדרג אותו.
ביחד עם שיתוף הפעולה שלכם.

בהצלחה!!

אינספריישן

פוסט זה נמחק!

מוכשרת על

@אייצ-ית תודה

השיר נכתב באמצע החיים,
כשהרגשתי לפתע געגועים!

לפעמים מתגעגעת ללילות שדיברנו,
רוצה לחוש שוב המתיקות שחווינו.
בשעה שבאת וניחמתי אותך,
ובשעה שגם אני שפכתי לך.

מישהי שדאגה וכן ידעה לעודד,
אחת כזו שהייתה גב להתמודד.
מישהי עם ביטחון בלתי מעורער,
מישהי שכולם אוהבים זה מכבר.

מישהי עם רגשות בלתי נדלים,
שיודעת להכיל וגם לקבל כלים.
אז רק רציתי שתדעי לפחות,
שאני מתגעגעת... ובכל זאת, אין - מה - לעשות.

taliya_ai

יש לי חברה ילדה כלכך טובה
לא מזמן ספרה לי על פרידה
פרידה קשה וקרובה
אך פרידה כי אין ברירה
פרידה מכל מה שחשוב לה מהטוב והרע
פרידה מאנשים קרובים
מחברות, האחים וההורים
פרידה מכל הטוב שלה היה

היא לא מבינה ת'כאב שנמצא
שעבר בי כאשר לי היא ספרה
ספרה שתעזוב ותלך לבדה
אמרה זה לטובה כדי לעזור לחברה
התחילה לבכות ואותי היא חבקה
ניסיתי לעודד אך לא היתה בפי מילה
הוצפתי רק רגשות כעס ובכיה

נסיתי להבין ולא הצלחתי
בתוך תוכי באמת נפגעתי
היא בחרה באחרת
ועליי היא מוותרת
בכיתי בסתר
הרגשתי במחרתרת
ניסיתי לחייך
להגיד שהכול בסדר
שאני מבינה שהכול בא מהלב ומעבר
אבל בסופו של היום בכיתי בחדר

היא חברה טובה, חברה נאמנה
כלכך הרבה פעמים בשבילי היא היתה
היתה שם תמיד, בכל בכי ודמעה
בכל חיוך וצחוק על הרצפה
אמרתי לה שיושב על ליבי
שפגועה אני ולא מבינה
שאלתי שאלות
היו המון אי הבנות
מה לה לעזוב לטובת האחרת
שתפתח את המכתבים במחברת
ותקרא איך אני מרגישה ומה אני עוברת

ניסיתי לדבר בהגיון
אך הותקפתי שיגעון
שיגעון של עצבות, עצבות ודיכאון
אז נואשת הלכתי לישון
כדי להעביר ת'כאב שבפנים
ניסיתי לחשוב מה מסתתר מאחורי מעשים
מה הסיבה, מה התשובה
למה לעזוב היא כלכך להוטה
למה היא חייבת?
למה לי את זה היא עושה?

חלמתי חלומות ולא באו פתרונות
והבכי שהיה פתח בי חלונות
חלונות בנשמה ,בגבול ההבנה
והבנתי כמה שהיא מדהימה
היא רק דאגה וניסתה כל דרך שונה
לעזוב אותי היא לא רצתה
היא הרגישה רעה
כאשר היתה טובה
כי מכל צד היתה חברה
הבחירה היתה קשה
אך לא היתה לה ברירה...

ועדיין היא חברתי הטובה!!!!

פודרה 0

"יב' שבילים"

לא מסוגל לא יכול לכולנו יש רגעים קשיים
אין לא יכול יש לא רוצה כולם אומרים
אני לא מבין מה הם רוצים
הרצון בוער בי תמיד מדוע הם לא מאמינים

מה הוא המכשול שאותי מונע
מה חוסם אותי מלהגיע
האם בשביל הנכון אני צועד
מדוע אני שוב ושוב מועד?

יכול להיות שהדרך טובה ונכונה
אבל המסלול הזה לא יועד עבורך
יב' שבילים ל יב' שבטים סלולים
אל אותו היעד מובילים

לכל אחד מסלול משלו
שמקרב אותו אל בראו
תפקידו של אדם לחפש וגם למצוא
את השביל שמוכן בשבילו
"ורק אז יצליח את תפקידו לבצע!"

רבקה

נכתב בזמן אמת, כל מילה אמיתית. אפילו לא עבר טיוטא.
רק שתבינו מה זה בין אדם לחברו.

בבקשה, תזהרו במצווה הזו. היא משחק באש.

שרפה בלב

תגידו, מה עושים כשכואב?
כי אני לא יודעת. ניסיתי הכל.
עוד שנייה מתרסק לי הלב,
הדימום פושט בי, כל כך גדול.

אני כבר לא בוכה, אין לי מלאיי,
דמעותיי, מרות, הספיקו להישטף.
ההרים, הגבהות והפסגה שמעליי,
שמעו אותו, בכי אילם מטפטף.

אין כאב נורא ואיום יותר מפגיעה,
אין לי הסבר, רק תביטו עליי.
ייתכן כי כך תבינו מהי התחושה,
כאשר זוקרים אצבע חושדת כלפיי.

חשבתי זה יעבור, אבל זה כבד,
נחילים יבשו לי על הלחי זה מכבר.
אלוקים יודע נסתרות, כן, הוא העד,
שאני חפה מפשע, והשברון נותר.

נותר בי הוא עמוק,
צורב כמו להבה.
גם ריצה באמוק,
לא תתן לי הרגעה.

אז אני נשארת כאן, בתחתית,
השאול מגלם את מקומי החדש.
מביטה אל-על, הנה כוכב שביט,
אולי תעזור לי לשבור את הקש?!

אבל הוא התעלם, ממשיך במסלולו,
פוסח מעליי במהירות מירוץ הזמן.
אינו יודע, כמה טוב הוא עבורו מקומו,
וקנאתי שלוחה אליו מהארץ, מכאן.

אם הייתי שטה כך, בבזק האור,
למעלה מעל הגלובוס האכזר בגאווה.
אולי לא הייתה הפגיעה חותכת בעור,
כי היא כל כך עמוקה, אינה מתאחה.

נותרת בי עמוק,
צורבת כמו להבה.
גם כפתור ה'LOCK',
לא יעשה מהפכה.

Bee

תוהה לפעמים מי המציא את המילה 'שטויות'.

יש לך שכל,
בינה,
דעת

תעודות על הקיר,
כריזמה,
להט

אך בסער ויכוח,
משום מה -
שוכחת
.
.
.
גם בצד השני
מלאה
האמתחת