שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[אסתר. ה.]

כבר לא מתביישת

#כמו מים צמאים לנפש עייפה
כותבת אליך
בלי לחשוב, כך יוצאות לי המילים
אתה זה ששלוח את החרוזים
#וברקע שומעת שיר
שנוסח בי תקווה חדשה
אולי דרך זה שוב אותי תעיר
כרגיל...
פזמון:
וכבר לא מתביישת
מסתכלת לאמת מבפנים
אליך בגלוי לב מתפללת
זה כבר לא מביך
ומודה לך על הכל
כי אתה המאור

#וכגלים הנושקים לחוף בקביעות
מחזקת את עצמי שוב
שאם הרגשתי שהגיע הסוף
זה סימן להתחלה חדשה
גם אוטובוס שנוסע למסוף
מתחיל מסלול מחדש בכל יממה

נ.ב. תודה לאבא שבשמים על הכשרון

[רבקה]

אני לא מבינה - איך כל כך הרבה הגיבו בכתיבה ושירים לקריאה והם כבר וותיקים בפורום ו י ו ד ע י ם שאסור להגיב כאן????????? [אם לא הייתם מודעים לכך - רוצו לקרוא את החוקים של הנושא שאתם מפרסמים בו כל כך הרבה.]

שימו לב לכותרת!!! נא לקרוא את חוקיי הקטגורייה!!!!

זה מבלבל את החדשים בפורום!!!!!!!!

חוצמיזה - אני לא חושבת שנחמד לעבור על פוסט ולקרוא 'פוסט זה נמחק' - כשאתה בגלילה של שירים וחיבורים.

שימו לב להבא כל הטועים - נא לא לחזור על כך שוב!!!! הנושא הזה היה וננעל, נפתח שוב בכללים ברורים וחדים.

---

אהבתם? - לייקו!
בלי תגובות!!!

---

הנושא נעול עד לסינון סופי.

[ילד חוכם]

-כמה נסבול?-
החתולים הם יקרים
וילדים כבר לא שווים
פרוגרס, שינוי וביזוי.
ציונות באתחול

כמה שקר וכזב
הישגיכם אחד אחד
שופרות ומטחנות
מעלימות שערוריות

למה כל זה קרה?
ימות משיח וגאולה!
הנה הנה בן דוד בא
בתפילה ותחינה
אנא בטל את רוע הגזירה!
(נכתב ע"י ילד בן 12 קרוב משפחתי)

[חיה במקרנצ'יק 0]

לא מבינה לפעמים למה
מגיעה כל הדרמה
בגלל ציפור אחת מסכנה
שבטעות נכנסה הנה

יש כאן ג'וק
איכס לך מכאן
פתאום הוא יעוף
ו: "הופה, בלאגן!"

ואז נזכרתי ש:
החיים הם גם כאלה
יפים לרוב אם לא תמיד
אבל מרגישים בהם בכלא
כאילו אין עתיד

מה קרה אם נפלת?
יש לך עדיין רגליים!
אם חס ושלום הלב נעלת-
אז תפתח אותו שוב!

[7 באניאגרם 0]

יש מקום בעולם
אחרי הכל הוא קיים
רואים ממנו הכל מושלם
ואין שאלות הכל מובן

ואם לשם הגעת
סימן שהעולם ניצחת
כי על חצי הכוס המלאה הסתכלת
לא נפלת, לא פישלת

[אלי הגבר]

צועד באפלה
לא עוצר שנייה
החושך גבר
כבר לא רואה דבר

חושב על מה היה
ואיך כל זה קרה
מטפס הוא על ההר
אבל פתאום נהיה לו קר

מעפיל אל הפסגה
אבל לפתע הוא נתקע
אך הוא לא מתייאש
ואת המאמץ הוא מחדש

להגיע גבוה הכי שאפשר
זה לא חלום תראה איך הוא מאושר
כי גם אתה יכול לעשות הכל
אם רק תצעק ותתפלל בקול לאבא הגדול

[netanelhareven]

אבא
תאיר את עיניי
בעולם של שקר.
מה אסור,
ומה מותר
ובלי דמיונות
של בערך.

קשה מאד
לנחש,
לנסות כל הזמן
להבין,
מה צודק
ןמה לפעמים
בלי ערך.

איך בתוך גשם, ערפל
נסיונות מבלבלים
מטריפים.
הוא אומר כך,
השני סובר שם,
מחכים בכל פינה
בשקט.

מסיט את הראש
עננים אפורים מחייכים.
טיפה נוטפת
ועוד שניים
מחכות לסימן שיבוא,
מנסות להראות
את הדרך.

אין סוף שאלות,
מתחים, התלבטויות,
פילפולים.
טיפה אינה דומה לרעותה
גם כך האנשים.
ואולי זה מה שהוא רוצה,
שאלמד לחיות
אחרת?

[אלה לי 0]

אני מקווה שככה מגיבים
מתנצלת מראש אם לא...
אני חדשה פה
מנגן אם מכירים...
זה שיר שכתבתי

# אני אחת של חלומות
נלחמת לבד בין השורות
עוטפת ת'צרות בדאגות
שורפת
ורק ככה ממשיכה לחיות
אבק הדרך
כבר לא מסנוור אותי
אני דוהרת
בכל הרע בועטת
משליחה במה שגדול ממני
לא מתעניינת בכלל
עוצמת את העיניים חזק
לא רוצה אותכם
אומרים לי
תרדי מהעץ
את מטפסת גבוה
תופסת מרחק
לא רוצה לשמוע
מילים של מורל
ועידוד בכאילו
לא תומכים
רק משליחים
עצמות
ותולים תקוותכם
על גורל
תיתנו לי מעט שקט
זמן וכח
לפעול לתומי
להגשים חלומותי
ולא לזרותם ברוח

[פודרה 0]

מודה אני לך השם
על כל החסדים
על השליחים הטובים ששלחת
להוציא אותי מכל הבלבולים
על כל מה שעברתי ולא התייאשתי
על שנפלתי ומיד קמתי
על כל מה שאעבור שלמדתי איך לאחרים לעזור
על הימים הטובים וגם אלה שפחות נראים
על הזמנים הקשים שעלי עוברים
שאותי מחשלים ומלמדים
על הימים היפים על הרגעים השמחים
על נקודות האור שמאירים את הימים החשוכים

[מיתר]

וואו הרבה זמן לא כתבתי פה משו, מקווה שתהנו

לפעמים בא לך לעצור את המרדף
להתיישב לרגע רק עם מכחול ודף
לצייר חיים בכל צבעי הקשת
עם ירוק וכחול ושמש צהובה נרגשת
אבל הדף מאליו נצבע רק בשחור של לילה
ואולי רק כוכב קטן מסתתר לו למעלה

אז תנסה לצייר ירח בתוך כל השחור
כי את התמונה שלך רק אתה יכול לבחור
ורוח נושבת תביא ענן מרחוק שיעטוף
שיוריד קצת גשם ואת האובך ישטוף

[חיה במקרנצ'יק 0]

לפעמים אני מרגישה כ"כ לבד
מוקפת אנשים אבל אין לי אף אחד
הכל כאן מזויף מציאות מטויחת
אין אמת בעולם ואני מצוברחת

בא לי לצאת מן החושך אל האור
לבחור תמיד בנכון ובטוב
להרגיש לד' תמיד קרובה
לדעת שאני בת מלך אהובה

אבל מה אני סתם בנאדם
ולפעמים מרגישה שהעולם בלי טעם
הקרבה נמסה
תחושת השחרור נמוגה

חולמת על חופש ועל דרור
על אהבה המלווה לכל מקום
על חיוך פרוש על השפתיים
לא מאולץ-אמיתי עם שיניים

ובאמת אני יודעת שהאושר תחת הגשר
והוא בכלל לא נמצא רחוק
אם על וורוד כשחור אני מסתכלת
אז אין לי כמעט מתוק!

[אינספריישן]

פוסט זה נמחק!

[א.ה. 2]

בר מצווה
פוקח בהתרגשות ת'עיניים
יומו הגדול כבר פה
נושא עיניו אל השמים,
לוחש תפילה בלבבו.

לפני יומיים עם אביו יצא,
לקנות כובע - במהירות מצא.
גם חליפה - שתתאים למידותיו
מדד ולבש עד שאת הצבע אהב.

בצהריים:
לבש החליפה - כולו רוגש,
ליד המראה ניצב- את כובעו חובש.
נענבה העניבה גם חפתים לא חסרו,
"איזה חתיך" - כולם אמרו.

הבזקי מצלמה
חיוכים נרגשים,
אך בו - הכתה ההבנה -
מסביבו חגים כוכבים.

הרי שכח את העיקר,
שהן לא מכבר,
את ראשו מעטרים
זוג תפילין מהודרים.

"זכות שהיא גם חובה"
חשב לעצמו בערגה
חדרה ההבנה אט אט - בהדרגה.

אל עבר ה"מזרח" צעד,
מקווה שהרגשה זו תישאר עמו לעד.

[מוכשרת על]

היי, הנה עוד שיר שנכתב בזמנים מסוימים מאוד...

---

בזמנים כאלו כשהאכזבה באה,
ותופסת את מקומה של התקווה.
כששוב מחשיך העולם מולה.

כשהשמיים מתחילים להקדיר,
היגון מתכסה בעננים.
וגשם ודמעות ממלאים ת'נחלים.

יללות הנשמות נשמעות ברקיעים.
זועקות הן באין אונים .
מי ימלא לנו החסר, בוכות.

והרעמים מתגברים,
והבלבול מסתחרר והרעש מתחזק.
ועוצמות אחרות מתגלות....

והיא מסתובבת ביער לבד.
ורק צועקת מתחננת,
"אבא חשבתי שעברתי מספיק, מתי אזכה...??"

מתי תזכה והגאולה תמלא מקומה של התקווה.
ואליהו הנביא יבוא ויבשר לה שהנה זה בא.
והיא תמחה את דמעותיה ויפסקו כל צרותיה.
האכזבה לעד תימחק והקושי שעברה ידחק.

אמן שבקרוב.

[ברוריה]

פורים קטן
לשמוח זה הזמן
לא משנה מה איתך
מתח את שפתייך
לחיוך ענק
הרם עיניים לשמיים
זה הזמן לצהול ולשמוח
אדר כפול
איזה כיף
עם כל המסכות
לרקוד ולהשתטות
זה לא נורא פעם או פעמיים
השנה זה בכפליים
למחוא כפיים
סתם כך כי אדר כאן
מה זה משנה א' או ב'
עכשיו זה הזמן
להוציא את העצב מהלב
לגרש את החושך
פורים קטן או גדול
זה הזמן לשמוח על מלא
יאלללללה
א פרילעכן פורים
או בעברית מדוברת פורים שמח

[פודרה 0]

בס"ד יום א' כי תשא יב' אדר א' תשפ"ב
"התבודדות"
למדתי היום עם החברותא
ליקוטי מוהר"ן תורה כ"ה תנינא
התבדדות החא מעלה עליונה
הלואי הלואי ונזכה.

לפרש איזה שיחה
דיבורים של אמת ואמונה
דיבורים של פשיטות ותמימות
דיבורים של שמחה והתחזקות.

התבודדות היא מעלה עליונה
לפני השי"ת לפרש שיחתו
לדבר כל מה שעל ליבו
כדבר איש אל חבירו

הלואי הלואי ונזכה לפרש איזה שיחה
הלואי הלואי ונזכה להיות תמיד בשמחה

[הללויה]

[בית 1]
אני צועד עקב עקב גודל
צריך לשמור ולהגן וגם לבנות מגדל
הקרקע לא בוודאות עשויה לדרוך
בשום פנים אין לדעת כמה יהיה ארוך
[פזמון]
וכמו אייל באפיקי מים יבשים
כך נפשי עורגת ברגעים הכי קשים
בכל פרפוריה היא צועקת אלוקים
כן, היא צמאה ורגשותיה עמוקים
[בית 2]
מטה הנדודים אויב של השלווה
אבל שלווה אצלי היא אויב ההקרבה
ובנפש מטורפת אצעק שזה מכאיב
צעקה כל כך גדולה שאיש לא יקשיב
[פזמון]
וכמו אייל באפיקי מים יבשים
כך נפשי עורגת ברגעים הכי קשים
בכל פרפוריה היא צועקת אלוקים
כן, היא צמאה ורגשותיה עמוקים

[זברה]

לבד,
בלי שאלות,
הסברים,
חיוכים.
לבד,
בלי הצגות,
דיבורים,
אנשים.
לבד,
רק אני ואני,
עם שקט,
ושחור.
לבד,
לדבר לקיר,
שיבלע,
הכול.
לבד,
בלי מחשבות,
והמוח,
ריק.
ל-ב-ד,
עם אלפי מנגינות,
בחלל,
השקט.

אל תנסו למלאות כל דקה,
במילים.
אל תפחדו מהשקט הוא בא,
בגלים.
אפשר לאהוב גם בלי,
מהומה.
רוצה אתכם פה לידי,
ב ד מ מ ה----

Spoiler

כתבתי את זה בסוג של מוזה כזאת... ואני מאמינה שיש עוד כאלה, שלפעמים רוצים רק. להיות. ל-ב-ד.
א ב ל- לא תמיד המציאות מאפשרת את זה, במיוחד לא שהלבד הזה פוגע באחרים...

[נשר]

יושב
חושב
על מה היה
על מה נהיה

על העולם הגדול
שבו אני נאבד
על האבא הגדול
שלא משאיר אותי לבד

כי החיים
תמימים
החיים טובים
זה לזה אנחנו קרובים.

[שיר נולד]

התעוררתי---
זיעה קרה מדגדגת במצח
חשבתי"זה רק חלום לבטח"
עם אשליה התהלכתי בסלון
כסערורי, הסטתי עיני לחלון
הכל למולי קטסטרופה
כאחד שלא יודע מרגוע
מרגיש על חבל דק
עוד דקה אני נזרק

כשערפל יורד
כמו מרגיע מלטף
הוא לא יודע ש--
זה לא מה שנראה

כשהבלבול שולט עליך
תחשוב רק חיובי
כשמרגיש בפנים ריקני
חפש בך
את האיש האמיתי

תביט רק למעלה
כי משם הוא שומר
תתקדם עוד והלאה
כי לך לא נוותר

יש משגיח
לכל הברואים
אחד שדואג
גם בזמנים הקשים

אז כשערפל יורד עליך
תאמין למה שמשדר לך
כן, כי כעת הוא באמת
כמו--מרגיע מלטף