שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[מיתר]

וואו הרבה זמן לא כתבתי פה משו, מקווה שתהנו

לפעמים בא לך לעצור את המרדף
להתיישב לרגע רק עם מכחול ודף
לצייר חיים בכל צבעי הקשת
עם ירוק וכחול ושמש צהובה נרגשת
אבל הדף מאליו נצבע רק בשחור של לילה
ואולי רק כוכב קטן מסתתר לו למעלה

אז תנסה לצייר ירח בתוך כל השחור
כי את התמונה שלך רק אתה יכול לבחור
ורוח נושבת תביא ענן מרחוק שיעטוף
שיוריד קצת גשם ואת האובך ישטוף

[חיה במקרנצ'יק 0]

לפעמים אני מרגישה כ"כ לבד
מוקפת אנשים אבל אין לי אף אחד
הכל כאן מזויף מציאות מטויחת
אין אמת בעולם ואני מצוברחת

בא לי לצאת מן החושך אל האור
לבחור תמיד בנכון ובטוב
להרגיש לד' תמיד קרובה
לדעת שאני בת מלך אהובה

אבל מה אני סתם בנאדם
ולפעמים מרגישה שהעולם בלי טעם
הקרבה נמסה
תחושת השחרור נמוגה

חולמת על חופש ועל דרור
על אהבה המלווה לכל מקום
על חיוך פרוש על השפתיים
לא מאולץ-אמיתי עם שיניים

ובאמת אני יודעת שהאושר תחת הגשר
והוא בכלל לא נמצא רחוק
אם על וורוד כשחור אני מסתכלת
אז אין לי כמעט מתוק!

[אינספריישן]

פוסט זה נמחק!

[א.ה. 2]

בר מצווה
פוקח בהתרגשות ת'עיניים
יומו הגדול כבר פה
נושא עיניו אל השמים,
לוחש תפילה בלבבו.

לפני יומיים עם אביו יצא,
לקנות כובע - במהירות מצא.
גם חליפה - שתתאים למידותיו
מדד ולבש עד שאת הצבע אהב.

בצהריים:
לבש החליפה - כולו רוגש,
ליד המראה ניצב- את כובעו חובש.
נענבה העניבה גם חפתים לא חסרו,
"איזה חתיך" - כולם אמרו.

הבזקי מצלמה
חיוכים נרגשים,
אך בו - הכתה ההבנה -
מסביבו חגים כוכבים.

הרי שכח את העיקר,
שהן לא מכבר,
את ראשו מעטרים
זוג תפילין מהודרים.

"זכות שהיא גם חובה"
חשב לעצמו בערגה
חדרה ההבנה אט אט - בהדרגה.

אל עבר ה"מזרח" צעד,
מקווה שהרגשה זו תישאר עמו לעד.

[מוכשרת על]

היי, הנה עוד שיר שנכתב בזמנים מסוימים מאוד...

---

בזמנים כאלו כשהאכזבה באה,
ותופסת את מקומה של התקווה.
כששוב מחשיך העולם מולה.

כשהשמיים מתחילים להקדיר,
היגון מתכסה בעננים.
וגשם ודמעות ממלאים ת'נחלים.

יללות הנשמות נשמעות ברקיעים.
זועקות הן באין אונים .
מי ימלא לנו החסר, בוכות.

והרעמים מתגברים,
והבלבול מסתחרר והרעש מתחזק.
ועוצמות אחרות מתגלות....

והיא מסתובבת ביער לבד.
ורק צועקת מתחננת,
"אבא חשבתי שעברתי מספיק, מתי אזכה...??"

מתי תזכה והגאולה תמלא מקומה של התקווה.
ואליהו הנביא יבוא ויבשר לה שהנה זה בא.
והיא תמחה את דמעותיה ויפסקו כל צרותיה.
האכזבה לעד תימחק והקושי שעברה ידחק.

אמן שבקרוב.

[ברוריה]

פורים קטן
לשמוח זה הזמן
לא משנה מה איתך
מתח את שפתייך
לחיוך ענק
הרם עיניים לשמיים
זה הזמן לצהול ולשמוח
אדר כפול
איזה כיף
עם כל המסכות
לרקוד ולהשתטות
זה לא נורא פעם או פעמיים
השנה זה בכפליים
למחוא כפיים
סתם כך כי אדר כאן
מה זה משנה א' או ב'
עכשיו זה הזמן
להוציא את העצב מהלב
לגרש את החושך
פורים קטן או גדול
זה הזמן לשמוח על מלא
יאלללללה
א פרילעכן פורים
או בעברית מדוברת פורים שמח

[פודרה 0]

בס"ד יום א' כי תשא יב' אדר א' תשפ"ב
"התבודדות"
למדתי היום עם החברותא
ליקוטי מוהר"ן תורה כ"ה תנינא
התבדדות החא מעלה עליונה
הלואי הלואי ונזכה.

לפרש איזה שיחה
דיבורים של אמת ואמונה
דיבורים של פשיטות ותמימות
דיבורים של שמחה והתחזקות.

התבודדות היא מעלה עליונה
לפני השי"ת לפרש שיחתו
לדבר כל מה שעל ליבו
כדבר איש אל חבירו

הלואי הלואי ונזכה לפרש איזה שיחה
הלואי הלואי ונזכה להיות תמיד בשמחה

[הללויה]

[בית 1]
אני צועד עקב עקב גודל
צריך לשמור ולהגן וגם לבנות מגדל
הקרקע לא בוודאות עשויה לדרוך
בשום פנים אין לדעת כמה יהיה ארוך
[פזמון]
וכמו אייל באפיקי מים יבשים
כך נפשי עורגת ברגעים הכי קשים
בכל פרפוריה היא צועקת אלוקים
כן, היא צמאה ורגשותיה עמוקים
[בית 2]
מטה הנדודים אויב של השלווה
אבל שלווה אצלי היא אויב ההקרבה
ובנפש מטורפת אצעק שזה מכאיב
צעקה כל כך גדולה שאיש לא יקשיב
[פזמון]
וכמו אייל באפיקי מים יבשים
כך נפשי עורגת ברגעים הכי קשים
בכל פרפוריה היא צועקת אלוקים
כן, היא צמאה ורגשותיה עמוקים

[זברה]

לבד,
בלי שאלות,
הסברים,
חיוכים.
לבד,
בלי הצגות,
דיבורים,
אנשים.
לבד,
רק אני ואני,
עם שקט,
ושחור.
לבד,
לדבר לקיר,
שיבלע,
הכול.
לבד,
בלי מחשבות,
והמוח,
ריק.
ל-ב-ד,
עם אלפי מנגינות,
בחלל,
השקט.

אל תנסו למלאות כל דקה,
במילים.
אל תפחדו מהשקט הוא בא,
בגלים.
אפשר לאהוב גם בלי,
מהומה.
רוצה אתכם פה לידי,
ב ד מ מ ה----

Spoiler

כתבתי את זה בסוג של מוזה כזאת... ואני מאמינה שיש עוד כאלה, שלפעמים רוצים רק. להיות. ל-ב-ד.
א ב ל- לא תמיד המציאות מאפשרת את זה, במיוחד לא שהלבד הזה פוגע באחרים...

[נשר]

יושב
חושב
על מה היה
על מה נהיה

על העולם הגדול
שבו אני נאבד
על האבא הגדול
שלא משאיר אותי לבד

כי החיים
תמימים
החיים טובים
זה לזה אנחנו קרובים.

[שיר נולד]

התעוררתי---
זיעה קרה מדגדגת במצח
חשבתי"זה רק חלום לבטח"
עם אשליה התהלכתי בסלון
כסערורי, הסטתי עיני לחלון
הכל למולי קטסטרופה
כאחד שלא יודע מרגוע
מרגיש על חבל דק
עוד דקה אני נזרק

כשערפל יורד
כמו מרגיע מלטף
הוא לא יודע ש--
זה לא מה שנראה

כשהבלבול שולט עליך
תחשוב רק חיובי
כשמרגיש בפנים ריקני
חפש בך
את האיש האמיתי

תביט רק למעלה
כי משם הוא שומר
תתקדם עוד והלאה
כי לך לא נוותר

יש משגיח
לכל הברואים
אחד שדואג
גם בזמנים הקשים

אז כשערפל יורד עליך
תאמין למה שמשדר לך
כן, כי כעת הוא באמת
כמו--מרגיע מלטף

[YPYPYP]

פוסט זה נמחק!

[פודרה 0]

כולם סביבי יושבים
הפרצופים למסכים דבוקים
האצבע זזה בקצב מהיר
עוד תמונה עוד סרטון מעביר
במסך הוא בוהה שקוע כולו
לא מרגיש מה קורה סביבו
לפתע מדבר הוא לעצמו

[אינספריישן]

פוסט זה נמחק!

[אוהבת מוזיקה 0]

פוסט זה נמחק!

[אלי הגבר]

זריחה

מרגיש נופל
מחפש את הקרן שבוקעת
בים האפל

אבל זוכר טוב
שבכל יום שמגיע
לאחר שמחשיך הרחוב
תזרח השמש ברקיע

רוצה להתקרב אליך
לקבל קצת כוח
להסתופף בצילך
להרגיש בטוח

תן לי מעט אור
בחושך, באפלה
גרש את השחור
והבא את הגאולה

[ברוריה]

רוצה קצת שלווה
ומרגוע לנשמה
למה כל הזמן סוער
והגלים גבוהים
לא יכולה עליהם
רוצה קצת שקט
ומנוחה באמת
בלי בעיות ומועקות
בלי אזעקות וזעקות
קצת לראות שמים
ואת יופי הבריאה

[מיתר]

אולי הגיע הזמן
לאסוף את עצמי
לא לחכות לסימן
שיראה לי מי
כאן איתי
לטובתי

אולי הגיע הרגע
להתחיל להשתנות
להשתחרר מהפגע
שעושה בי שמות
שאוכל אותי
ואת נשמתי

אבל בשביל זה אני צריך אותך אבא
שתיתן לי יד שלא אפול יותר
וגם אם אפול תעזור לי ללכת על ארבע
ותלמד אותי איך לקום ולא לוותר

[נשר]

זמן יקר
השעון מתקתק
לאן אתה מתרחק
עוד מעט נגמר הזמן
(ה)עולם כזה קטן

יש לך מסלול
חי על זמן שאול
אז תפוס את עצמך
תתחיל לרוץ ליעדך

יש לך תפקיד בעולם
לא סתם
ליהות חזק בדרך
להתנהג כמו בן של מלך

תחזור לעצמך
מלא את תפקידך
עד הסוף
לפני שהשעה תחלוף

[חיה במקרנצ'יק 0]

בעולם של טירוף
ושכולם בשיגעון
שכולם החליטו מי הנורמלי
ולמה הם לא הרוב

בדור שהחברה את כולם פה מאלצת
להיות כמו כולם ולעטות תחפושת
ויש רע בזה שכל אחד יהיה הוא
בלי הסטייל והשיק והבגדים שלא מִתְּרָפַּפּוּ

שמשלמים מחיר בשביל: ה"מה יגידו"
שמחוסר מסמיקים מבושה ברחוב
שרוצים להיראות תמיד טובים יותר
אבל הולכים בכוונה לכיוון ההפוך

שכולם נוהרים אחרי תמונה בעיתון
ואחרי מי שראו עם "יופי שיגעון"
ולא מסתכלים בכלל על פנימיות
וזה בוער כי יש טונה חוסר וריקנות

ומתי כבר יבוא משיח
וירים לנו ת'מצב רוח
והמצב הבלתי אפשרי יגמר
ולכולם יהיה סופסוף טוב יותר

הלוואי בקרוב...