אתגר | שירי אייקו
-
פוסט זה נמחק!
-
@אוהבת-מוזיקה-0 אמר בתחרות / משימה| שירי אייקו:
חללים מתרחבים
לבבות שבוכים
האיך הלך
אנו חולמים?מצרה לצרה
באותות מלחמה
אבד קברניט
שהחזיק הספינהבין יאוש לתקוה
מלוויה, מגפה
אין מתיאשים
"במוצאי שביעית בא"הרעיון של שירי אייקו זה לא לחלק לשורות קטנות אלא ליצור שיר של שלושה משפטים שהראשון בעל חמש הברות השני שבע והשלישי שוב חמש הברות
-
התחשק לי לנסות גם....
1.
לא הולך לי כלום
רוצה להתיאש כאן
לא מצליחה שוב....
2.
נפשי רעבה
וקשר טוב, אמיתי
ימלא אותה. -
לא רוצה רק לחלום
רוצה להגשים
ממש לא רוצה לוותר -
המבנה הטיפוסי של שיר הייקו יפני מורכב משלוש יחידות משמעות (ניתן לכנות אותם כמשפטי שיר) שבהן יש בדרך כלל 17 הברות בסך הכל: ביחידה הראשונה חמש הברות, בשנייה שבע, ובשלישית שוב חמש. עקרונית ניתן גם לחרוג מהמספרים האלה, ובשירים רבים אחת היחידות ארוכה יותר - למשל שש הברות במקום חמש, או שמונה במקום שבע.
ביפנית שירי הייקו נכתבים תמיד בשורה אחת ללא הפרדה בין היחידות או סימני פיסוק כלשהם. בשפות מערביות, וגם בעברית, נהוג לחלק את השיר לשלוש שורות נפרדות.
מאפיין טיפוסי נוסף של הייקו הוא "מילת עונה", שנקראת ביפנית (季語). מילה זו מסמלת את עונת השנה שבה מתרחש השיר, והעונה עצמה לרוב לא מצוינת במפורש. קיימות מילות עונה רבות, ורובן הן תופעות טבע או מנהגים תרבותיים יפניים שמזוהים עם תקופה מסוימת בשנה, למשל פריחת הדובדבן באביב. המילים מחולקות לחמש קבוצות: אביב, קיץ, סתיו, חורף, ותחילת השנה החדשה (השבועיים הראשונים בשנה). כמו במקרה של מספר ההברות, גם מהמוסכמה הזאת ניתן לחרוג, וקיימים שירים רבים שאין בהם מילת עונה כלל. שירים כאלה נקראים הייקו חסר עונה (יפ').
כללים בסיסיים אלה מבוססים על אופי השפה היפנית ועל השירה היפנית הקלאסית - ואקה. הכללים לא תמיד מתאימים לשפות אחרות, ולכן כאשר כותבים הייקו בשפה אחרת יש נטייה לשמור רק על חלק מהכללים, אם בחלוקה שרירותית ליחידות (5, 7, 5), שימוש במשקל כלשהו או שמירה על קיצור ו"אווירת" הייקו. גם כאשר מעבירים הייקו לשפה מערבית, המתרגם בדרך כלל בוחר לוותר על המשקל המקורי על מנת לשמור את המשמעות וקילוח השיר. בתרגומים הראשונים של הייקו לשפה העברית, המתרגמים נטו לעיתים להשתמש בחריזה כתחליף למשקל.
בגלל הקיצור והחסכנות במילים, הנושא של שיר הייקו עשוי להשמע סתמי ומובן מאליו בקריאה ראשונה, אולם כאשר מתעמקים בשיר אפשר לגלות תובנה מעניינת או מסר רוחני. אחת ההשפעות המרכזיות על ההייקו הוא זן בודהיזם, זרם של הבודהיזם שהתפתח בסין ובהמשך הגיע ליפן והשפיע מאוד על התרבות היפנית.
להלן דוגמה להייקו מפורסם מאת באשו:
古池や - פוּרוּאִיקֶה יָא
蛙飛び込む - קָאוָואזוּ טוֹבִּיקוֹמוּ
水の音 - מִיזוּ נוֹ אוֹטוֹ
תרגום:בְּרֵכָה עַתִּיקָה
צְפַרְדֵּעַ בָּהּ קוֹפֶצֶת -
צְלִיל מַיִם נִשְׁמַע -
מקווה שהבנתי ת'רעיון... פעם ראשונה שאני מנסה:
ניסיתי לחשוב
על מה אני אכתוב
אין לי רעיוןככה זה טוב?
-
@תמר-החיה-בסרט בשורה השנייה יש 8 הברות ולא 7. תנסי לחלק בצורה כזאת:
ני|סי|תי| לח|שוב|
על| מה| א|ני| ה|יום| אכ|תוב|
אין| לי| ר|ע|יון| -
-
-
-
@eti אמר בתחרות / משימה| שירי אייקו:
@הלב-שלי הורה הראשונה דווקא כן בעלת 5 הברות.
המילה לך היא בלשון זכר וכך יש חמש הברות בדיוק.
הבעיה היא בשורה השלישית שבה יש 6 הברות במקום 5...גם לך בלשון זכר, ע"פ כללי הדקדוק שווא לא נספר כהברה בפני עצמה, לא מצטרף להברה שלפניו (שווא נח) או אחריו (שווא נע) - כמו במקרה הזה
כך שהמילה לך היא הברה אחת, בין בזכר ובין בנקבה -
@eti אמר בתחרות / משימה| שירי אייקו:
ואגב, הברה משמעותה כל תנועה שאומרים. אפילו שווא נע... לא לפי כללי הדקדוק.
ההברות בשירי אייקו לא מחולקות לפי כללי הדקדוק (
).
זה מחולק לפי מה ששומעים, ושווא נע בהחלט נשמע באמירה (לפי כללי הדקדוק הוא נחשב חצי תנועה, וכן חטפים למיניהם.) -
@תמר-7 הַייקוּ (ביפנית: 俳句) היא צורת שירה קצרה, שמקורה ביפן המסורתית. שירי הייקו עוסקים בדרך כלל ברגע כלשהו בהווה שהמשורר מתבונן בו ומתאר אותו באופן אובייקטיבי ומיידי ככל האפשר. מאז שנות ה-50 של המאה ה-20 ועד היום ההייקו זוכה לפופולריות מחודשת בכל רחבי העולם.
וכאן ההמשך,
@hhkkkk אמר בתחרות / משימה| שירי אייקו:
המבנה הטיפוסי של שיר הייקו יפני מורכב משלוש יחידות משמעות (ניתן לכנות אותם כמשפטי שיר) שבהן יש בדרך כלל 17 הברות בסך הכל: ביחידה הראשונה חמש הברות, בשנייה שבע, ובשלישית שוב חמש. עקרונית ניתן גם לחרוג מהמספרים האלה, ובשירים רבים אחת היחידות ארוכה יותר - למשל שש הברות במקום חמש, או שמונה במקום שבע.
ביפנית שירי הייקו נכתבים תמיד בשורה אחת ללא הפרדה בין היחידות או סימני פיסוק כלשהם. בשפות מערביות, וגם בעברית, נהוג לחלק את השיר לשלוש שורות נפרדות.
מאפיין טיפוסי נוסף של הייקו הוא "מילת עונה", שנקראת ביפנית (季語). מילה זו מסמלת את עונת השנה שבה מתרחש השיר, והעונה עצמה לרוב לא מצוינת במפורש. קיימות מילות עונה רבות, ורובן הן תופעות טבע או מנהגים תרבותיים יפניים שמזוהים עם תקופה מסוימת בשנה, למשל פריחת הדובדבן באביב. המילים מחולקות לחמש קבוצות: אביב, קיץ, סתיו, חורף, ותחילת השנה החדשה (השבועיים הראשונים בשנה). כמו במקרה של מספר ההברות, גם מהמוסכמה הזאת ניתן לחרוג, וקיימים שירים רבים שאין בהם מילת עונה כלל. שירים כאלה נקראים הייקו חסר עונה (יפ').
כללים בסיסיים אלה מבוססים על אופי השפה היפנית ועל השירה היפנית הקלאסית - ואקה. הכללים לא תמיד מתאימים לשפות אחרות, ולכן כאשר כותבים הייקו בשפה אחרת יש נטייה לשמור רק על חלק מהכללים, אם בחלוקה שרירותית ליחידות (5, 7, 5), שימוש במשקל כלשהו או שמירה על קיצור ו"אווירת" הייקו. גם כאשר מעבירים הייקו לשפה מערבית, המתרגם בדרך כלל בוחר לוותר על המשקל המקורי על מנת לשמור את המשמעות וקילוח השיר. בתרגומים הראשונים של הייקו לשפה העברית, המתרגמים נטו לעיתים להשתמש בחריזה כתחליף למשקל.
בגלל הקיצור והחסכנות במילים, הנושא של שיר הייקו עשוי להשמע סתמי ומובן מאליו בקריאה ראשונה, אולם כאשר מתעמקים בשיר אפשר לגלות תובנה מעניינת או מסר רוחני. אחת ההשפעות המרכזיות על ההייקו הוא זן בודהיזם, זרם של הבודהיזם שהתפתח בסין ובהמשך הגיע ליפן והשפיע מאוד על התרבות היפנית.
להלן דוגמה להייקו מפורסם מאת באשו:
古池や - פוּרוּאִיקֶה יָא
蛙飛び込む - קָאוָואזוּ טוֹבִּיקוֹמוּ
水の音 - מִיזוּ נוֹ אוֹטוֹ
תרגום:בְּרֵכָה עַתִּיקָה
צְפַרְדֵּעַ בָּהּ קוֹפֶצֶת -
צְלִיל מַיִם נִשְׁמַע -
בהתחלה חשבתי שזה מסובך מידי אז סתם ניסיתי יום אחד לכתוב ויצא ממש יפה!!!!
אני אוהב את
אבא שלי למעלה
בכל מאודיתודה אבאלה
שגם בחזרה לי
אוהבי אותי -
לא רוצה רק לומר
רוצה לקיים
ממש רוצה לעשות
