שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
געגועים:
עיניים עצומות
אתה שוב במחשבות
ומתגעגעמתגעגע לימים
הטובים והישנים
ומתמכרמתמכר להרגשה
הצובטת הנעימה
ומתחפרמתחפר בחלומות
דמיונות ומשאלות
שתחזורואני יודע שלא
לא, זה לא יקרה
ותוההתוהה בשביל מה
התחושה המייסרת והנוגה
נוצרהואני יודע שהכול כאן לכבודך
זה רק בשביל לעבוד אותך
וגם את הגעגוע
של הלב הפצוע
אתה יצרתאז אבא בבקשה
תן לי להתגעגעלסברא הטובה
שהייתה לי בגמרא
הישנהלאותה התפילה
שמהלב שלי בקעה
באפילהלעמידה מול חולשה
עם הרגשת הגאווה
דקדושהלתקומה העקשנית
אחרי שהייתי בתחתית
העכורהאז אבא בבקשה
תן לי את ההרגשה
שתמשוך אותי חזרה
רק אליךכי הלב שלי כבר פצוע
כולו מיוסר מגעגוע
רוצה רק להיות רגוע -
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
תהיי בטוחה
שהוא ינקה אותך
מדם ששפכת על עצמךתהיי גאה
בשריטות בליבך
הם נוצרו ממלחמות
שנתת את כל כולךתהיי כנה
ודברי אל הדמעות שלך
מול מראה
ספרי להם כמה את טובהאני שורפת
את כל המלחמות
אל אמונות מוטעותאני שוברת
את המחסומים
שהצבתי לעצמיאני בודקת
עם שווה לי
פשוט להיות
"אני"#תהיי בטוחה
כשאת בודדה# -
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
dynhlybrmn185השיב לנווד ב 6 בפבר׳ 2023, 15:06 נערך לאחרונה על ידי dynhlybrmn185 6 בפבר׳ 2023, 15:13פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
dynhlybrmn185השיב לנווד ב 6 בפבר׳ 2023, 15:12 נערך לאחרונה על ידי dynhlybrmn185 6 בפבר׳ 2023, 15:12פוסט זה נמחק!
-
-
-
-
-
פתחתי את הנושא מחדש.
אני רק מדגיש שהנושא הזה קיים עם חוקים משלו מי שלא מכיר אותם שיקרא כאן! אנחנו בפעמים הבאות נמחק פוסטים ונרחיק אם יהיה צריך כי זה לא ממש כיף לנעול לכולם רק בגלל שמישהו אחד או שתיים החליטו להתכתב בשרשור הזה במקום להעלות פה שירים. -
בחדרם נמצאים שני אחים
לקראת יום המחרת נחים
על החלון הם מתווכחים
פותחים. סוגרים ושוב פותחים
קר לי, את החלון טורק
השני בתגובה נעלו זורק
קול נפץ המריבה ניצחה
להאחד קר ולשני הרווחהבררר..... קר לי
אני רועד כולי
מהחלון נכנסת רוח פרצים
קפוא. ממש קר כלבים
לא יודע איך אפשר לחיות כך
במזג אוויר קר כל כך?
רועד הוא כמו עלה נידף
מושך השמיכה עד מעל העףהשני לעומתו ליבו מתרונן
לא יודע למה להתלונן
כבר לא חנוק איזה אוויר
ואת השמיכה מעליו העביר
אני כבר לא מזיע
מקודם היה באמת מזוויע
וכל הלילה הוא שמח
החלון פתוח, החום בורחפזמון:
תקשיבו לדבר הגיוני
זה הכול דמיוני
קור וחום וכל התחושות
מנפש האדם הם נובעות
האדם יכול לבחור
האם להיות רגיש לקור
ואפילו כשהכל מחום מתנמס
אתה מחליט איך להיתייחס||מקווה שמתאים לקטגוריה...||
-
||זה שיר שכתבתי לפני שבוע אחרי שיחה שהייתה לי עם אחותי על הקשיים שלנו. של החיים. היה הרבה עירפול ולכן כתבתי מאוד מבולגן. אבל דווקא באי סדר יש הרבה יופי. לפעמים האי סדר אומר יותר מאשר הסדר. הרבה אמת מסתתרת מאחורי המילים. אמת שנמאס כבר לשמוע. אבל ברגע שנפנים אותה אז חיים אחרת את החיים הלוואי! מענין אם מישהו מזדהה איתי.||
מכתב לאחותי
כל מילה מצטרפת למשפט.
כל דמעה על מצב לא פט.כל תו בתורו, הוא נוקב וחד.
הכאב הנשמע מקורו, הוא מלב אחד.אחותי אם את מקשיבה אשמח לומר לך.
הקשים הם סימן שאת גדולה על לך,
לחדול.
את לא כמו כולם. יבשים.
יש לך קשר מיוחד עם בורא עולם. זה החיים!!!אלוקים מחכה שתראי לו, שעשה בחירה נכונה.
קומי תתעוררי אל תחכי לו, הוא מאמין בך את נבונה.כל קושי מראה על גדלות הנשמה, שבך.
כמה עוצמות טמונים בחלק אלוקי שלך.
דעי לך, ההבנה הזאת.
זוהי הגאולה שלך. -
כשהכל חשוך
כל נקודה של אור
ישר רואיםכשהכל הפוך
גם את השחור
כולם מחפשיםכשהכל מוזר
גם הנורמלי
נהיה מוזרכשהכל זר
גם את המוכר
לא מכיריםכשהכל ערפל
הכל מתהפך
והגשם מגיעכשהכל מתערפל
הכל מתארך
והאור מופיעכשהכל אמונה
הנשמה רגועה
ואבא אליך מגיעטוהר
-
הצביעות אצלי בלב
קשה לי להתקרב
בא לי לעזוב הכל
אבל הלב שלי לא יכולזה כל הבלאגן
בגלל לב לא מבין עניין
עסוק בלקטר
ושוכח להתקדםבא לי למחוק הכל
אבל אני מנסה להתגבר
כי אם אמחק אולי אפול
ואסור לי שוב להישבר -
נכון אמרתי
אני זוכרת
לרגע לא שכחתי
את דעתי הנחרצתדיברתי בקול
בביטחון רב
נאמתי הכל
בלהט זהבהיום מסתכלים עלי
לא מבינים
הרי את אמרת
כך לוחשיםואני יודעת
לא מסוגלת
נשרפת מבפנים
אבל נשארתנכון אמרתי
אני זוכרת
נאמתי, הרצאתי
אך היום אני, לא מי שהייתי... -
לפעמים לאחור
לא מסתובבים
לפעמים לאור
לא מסתכליםהאמת לפעמים
שהחיים קשים
האמת שפעמים
לקום מתקשיםלפעמים את הטוב
קשה לראות
לפעמים להרגיש קרוב
גורם לפעימותהאמת שלפעמים
קל רק לבכות
האמת שפעמים
זה טוב לפרוקלפעמים צריך אדם
שיגרום לי לעלות
לפעמים ללמוד להיות בן אדם
זה חשוב יותר מלחיות....טוהר
-
שונא את החיבורים
מגדל של פיצולים
את מה הם מחפרים
כולנו הפכים
מתמודדים
הולכים
חופרים
יוצקים בונים
ואז הורסים
למה סתם עובדים
זה מיותר אנחנו לא מתאימים
אני זה עמק הוא זה הרים
מי יודע למה אנו מתחבקים
הלוואי והיו יודעים
אנו רק בובות על חוטים
אצל מי שעלינו שולטים
ואדמה רועדת לפעמים
ופה בלב נשארים שברים
רסיסים
והמון זכרונות מעיקים
מימים לא טובים
ורגשות דחוקים
1677/3093