שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
א אריה 93 התייחס לנושא זה ב
-
א איסתרק 0 התייחס לנושא זה ב
-
-
א אילה הזמרת התייחס לנושא זה ב
-
פתחתי את הנושא מחדש.
אני רק מדגיש שהנושא הזה קיים עם חוקים משלו מי שלא מכיר אותם שיקרא כאן! אנחנו בפעמים הבאות נמחק פוסטים ונרחיק אם יהיה צריך כי זה לא ממש כיף לנעול לכולם רק בגלל שמישהו אחד או שתיים החליטו להתכתב בשרשור הזה במקום להעלות פה שירים. -
בחדרם נמצאים שני אחים
לקראת יום המחרת נחים
על החלון הם מתווכחים
פותחים. סוגרים ושוב פותחים
קר לי, את החלון טורק
השני בתגובה נעלו זורק
קול נפץ המריבה ניצחה
להאחד קר ולשני הרווחהבררר..... קר לי
אני רועד כולי
מהחלון נכנסת רוח פרצים
קפוא. ממש קר כלבים
לא יודע איך אפשר לחיות כך
במזג אוויר קר כל כך?
רועד הוא כמו עלה נידף
מושך השמיכה עד מעל העףהשני לעומתו ליבו מתרונן
לא יודע למה להתלונן
כבר לא חנוק איזה אוויר
ואת השמיכה מעליו העביר
אני כבר לא מזיע
מקודם היה באמת מזוויע
וכל הלילה הוא שמח
החלון פתוח, החום בורחפזמון:
תקשיבו לדבר הגיוני
זה הכול דמיוני
קור וחום וכל התחושות
מנפש האדם הם נובעות
האדם יכול לבחור
האם להיות רגיש לקור
ואפילו כשהכל מחום מתנמס
אתה מחליט איך להיתייחס||מקווה שמתאים לקטגוריה...||
-
||זה שיר שכתבתי לפני שבוע אחרי שיחה שהייתה לי עם אחותי על הקשיים שלנו. של החיים. היה הרבה עירפול ולכן כתבתי מאוד מבולגן. אבל דווקא באי סדר יש הרבה יופי. לפעמים האי סדר אומר יותר מאשר הסדר. הרבה אמת מסתתרת מאחורי המילים. אמת שנמאס כבר לשמוע. אבל ברגע שנפנים אותה אז חיים אחרת את החיים הלוואי! מענין אם מישהו מזדהה איתי.||
מכתב לאחותיכל מילה מצטרפת למשפט.
כל דמעה על מצב לא פט.כל תו בתורו, הוא נוקב וחד.
הכאב הנשמע מקורו, הוא מלב אחד.אחותי אם את מקשיבה אשמח לומר לך.
הקשים הם סימן שאת גדולה על לך,
לחדול.
את לא כמו כולם. יבשים.
יש לך קשר מיוחד עם בורא עולם. זה החיים!!!אלוקים מחכה שתראי לו, שעשה בחירה נכונה.
קומי תתעוררי אל תחכי לו, הוא מאמין בך את נבונה.כל קושי מראה על גדלות הנשמה, שבך.
כמה עוצמות טמונים בחלק אלוקי שלך.
דעי לך, ההבנה הזאת.
זוהי הגאולה שלך. -
-
הצביעות אצלי בלב
קשה לי להתקרב
בא לי לעזוב הכל
אבל הלב שלי לא יכולזה כל הבלאגן
בגלל לב לא מבין עניין
עסוק בלקטר
ושוכח להתקדםבא לי למחוק הכל
אבל אני מנסה להתגבר
כי אם אמחק אולי אפול
ואסור לי שוב להישבר -
-
לפעמים לאחור
לא מסתובבים
לפעמים לאור
לא מסתכליםהאמת לפעמים
שהחיים קשים
האמת שפעמים
לקום מתקשיםלפעמים את הטוב
קשה לראות
לפעמים להרגיש קרוב
גורם לפעימותהאמת שלפעמים
קל רק לבכות
האמת שפעמים
זה טוב לפרוקלפעמים צריך אדם
שיגרום לי לעלות
לפעמים ללמוד להיות בן אדם
זה חשוב יותר מלחיות....טוהר
-
שונא את החיבורים
מגדל של פיצולים
את מה הם מחפרים
כולנו הפכים
מתמודדים
הולכים
חופרים
יוצקים בונים
ואז הורסים
למה סתם עובדים
זה מיותר אנחנו לא מתאימים
אני זה עמק הוא זה הרים
מי יודע למה אנו מתחבקים
הלוואי והיו יודעים
אנו רק בובות על חוטים
אצל מי שעלינו שולטים
ואדמה רועדת לפעמים
ופה בלב נשארים שברים
רסיסים
והמון זכרונות מעיקים
מימים לא טובים
ורגשות דחוקים -
והשיר הזה מוקדש גם ללוזרים וגם לאובססיביים, ובפרט למי שהם גם וגם
[בית 1]
קצת מוזר, אוהב אדם
תמיד חושב ולא נרדם
תמיד עזר, ולא קודם
מרגיש גדול להיות נגדם
[קדם פזמון]
והוא קל רגליים ולשון
זריז תנועה והראשון
להגדיר את הצורך והמטלה
למה הוא האחרון קבור בתעלה?
[פזמון]
ביקורת ביקורת ביקורת
היא ממלאת אותם שמחה
"טעית פה טעית שם"
ו"כך תבוא לך ההצלחה"
הם יודעים להכאיב, הוא יודע להקשיב, הוא לא יכול להישאר אדיב
[בית 2]
היה טיפש, ליבה את האש
אהב את עצמו יותר מידי
מתעורר לכבות את עצמו
גם זה נכשל - אתם עדיי!
[קדם פזמון]
מאה מליון ספרים קראת
על כמה פעמים טעית
שנתיים רצופות למדת
ששום דבר עוד לא הבנת
[פזמון]
ביקורת ביקורת ביקורת
היא ממלאת אותם שמחה
"טעית פה טעית שם"
ו"כך תבוא לך ההצלחה"
הם יודעים להכאיב, הוא יודע להקשיב, הוא לא יכול להישאר אדיבאאוטרו
"דיברו איתי יותר מידי - אף פעם לא נרגע
עכשיו צועק בגאווה - הלו! אני המשוגע!
אני לא צריך חברים יותר, ולא צריך שידוך
והבוקר המוזר הזה, יותר מידי סבוך" -
האמת אני יודעת, אני רעה
ואיך אני מנסה לחפות
אני שונאת את זה נורא
אבל אין לי מה לעשות
אנלא מסוגלת להתגבר
ממציאה שזה לי קצת עוזר
אבל אני יודעת שזה שקר
וזה כבר כמעט אותי גומר
אז אני שוכחת להיזהר
והשכל שלי לאט לאט מתפורר
ואני ממציאה שהתחזקתי
אפילו שבמציאות ירדתיאבאלה אני רוצה אותך
תקרב אותי אליך
אבאלה כל זה רק בגלל
שבא לי לעשות הכל
והכל זה גם זה אבל
אני מנסה לא ליפול
אני רק רוצה כבר לגדול
להפסיק לסבול
אבאלה גדולאם יהודי היה יודע כמה השם אוהב אותו-
הוא לא היה עצוב אפילו שנייה,
ובית המקדש היה נבנה מיד.
בטוח. -
פוסט זה נמחק!
-
||זה שיר שכתבתי ממש עכשיו כשאני מחכה לניתוח, ואני קצת מפחד(הרופא די הלחיץ אותי אם כל הדברים שחס וחלילה יכולים לקרות). וחשבתי על זה שהחיים מלאים הניתוחים כואבים יותר כואבים פחות אין מה לפחד זה מה שצריך לעבור וזה רק אמור לעזור לנו לחיות יותר טוב ||
ניתוחהגוף עומד להיפתח/ זה כואב אבל נצרך.
לקרב הוא תמיד נערך/ אבל אני שוב נשרך.יציקת תוכן חדש/ להסיר מה שנדרש.
הצעד מעלה חשש/ כואב להיות ההוא שפרש.תרגע תיקח בסבבה/ למה אתה לחוץ?
תנשום הכבלים הם לאבא/ זה בעולם, לא שיחת חוץ.תתחזק אל תהיה שביר.
תרגע זה סך הכול מכשיר. -
חברה אחת צחקה
שצמח לה חצ'קון
ומאז היא במיטה
ולא רוצה לקוםעשרות ספרים מתגבהים
איך מתפטרים מהפצעים
היא מנסה הכל
והעור מתחיל לנבולהיא מתביישת מעצמה
לא מסתכלת במראה
מה היא כבר רוצה
רק להיראות פצצה!הזמן עובר והיא איתו
ושכחה החברה
אבל היא בחיים לא תשכח
את הכאב שלא חלףתיזהרו אפילו בבדיחות
כי לרדת על מישהו
יכול להשפיע עמוקות||מה דעתכן על הטיפשה הזאת?
שיר של אחותי...
אבל אהבתי את המסר|| -
הרגע שמצאת
את מקומך
אחרי שחיפשת בעצמך
ולא הסתמכתה
על חבריך.אחרי שהרגשת
שמה שאתה עושה,
גם הם עובד קשה
זה מה שמרגיע
את נשמתך.עבדת בשביל עצמך
גם עם שקל לא ראיתה
ולביתך בקושי באתה
ואמך אותך בקושי ראתה.זה שווה לך
לתת מעצמך
כי זה תורם לך
הרבה יותר
ממה שזה תורם
לסביבתך.||אשמח לתגובות הארות והערות
תודה || -
אני כואב את הלבד,
בודד מול הכאב הזה,
כי מי יוכל למלא את החסר,ואחרי שחשבתי שנדם,
הלב שלי עוד שותת דם,
ומי יוכל להרגיש כמה אני מתייסר,ושם מול רגבי האדמה,
העקורה המפוררת והתחוחה,
זורמות להן הדמעות חופשיות,מי יבין את הגעגוע,
של לב פצוע ושסוע,
למי שהיה ואיננו יותר,אבל הן, הן עומדות סביבי,
שותקות, ומביטות בי,
לא מסוגל להבין אותן,כמה שכול שהן ראו,
רבבות לוויות עינן שבעו,
והן, מבטן קפוא ליבן איתן,איך הן לא קורסות,
תחת עומס הרגשות,
אני עומד משתאה ותוהה,חייב להיות,
שלב של אבן יש להן,
למצבות הדוממות
