שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
@כמעט-מפורסמת אמר בשירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה:
השיר הבא מוקדש לכל הדרומיים שביננו (כולל אני)
אבל לא גמרתימי שיכול לגמור אז-
יש ימים שהכל רגוע
ואפשר לצאת לרחובות.יש ימים שבחוץ פיגוע
ופחד לופת לבבות.יש ימים של שלום קבוע
של שקט בין במדינות.יש ימים העולם קרוע
ואז נפתחות מלחמות.יש ימים שנושבת הרוח
ושקט לך לכמה דקות.יש ימים שכלום לא בטוח
ויש טילים ויש אזעקות.יש ימים של הפסקת אש
וכולם נושמים לרווחה.יש ימים העולם חושש
וקול BOOOOM נשמע.ואת מה את עושה?
לאן מכאן את ממשיכה.האם את בוחרת לפחוד ולברוח?
או שמה לחשוב ולבטוח.גם לך בחיים יש כאלה לפעמים?
יש ימים שהכל רגוע
ואין לך שום נסיונות.יש ימים שבחוץ קרוע
ואת ------??????אשמח אם מישהו\י ימשיך אותי!!
יש ימים שבחוץ קרוע
ואת מלאה דמעות.לפעמים התפילה היא המגן שלך
מכל המלחמות בחוץ.לפעמים הזעקה היא ההקלה שלך
וסוף סוף לא צפוץ.תמיד אחרי מלחמה
מגיע הפסקת האש.אז אחרי המלחמות הפנימיות
אפשר את עזרת השם לבקש!תגידי אם אהבת
-
פוסט זה נמחק!
-
גדלה מהשבר---
חבקי את-
הפגמים שלך.
הם הפכו אותך,
למי שאת.תודי,
זה הדמעות,
שבנו לך ארמון.
זה הצלקות,
שנתנו לך ביטחון.וזה הדבר,
הכי יפה בעיני.
שאת לא מנסה
להיות כמו כולם.
לתקן את הנשבר.את כבר הבנת.
שמה שבך שבור.
נותן לך אישור.
לזה שניסית,.
להיות. להישאר.למרות-
שמליוני קולות,
ייעצו לך להישבר.
מזה שנשברת.את נשארת--
ממשיכה להיות את. -
בכי בלילות
געגוע בכמויות
להיות
או לא.שריפה עצמית
קרבן עולה
כולי
בשבילו.חרטות
הן הניסיונות.
כי אם נפלתי
זה כבר הגזרה
השאלה זה
אם קמתי בחזרה. -
||שיר מטריף שבחיים לא התחברתי ללחן ולמילים ככה.
אז כתבתי עליו מילים שלי, הייתי חייבת לנסות... השיר הוא 'בשבילך' של מרגי ||בס"ד
חי אותך בכל יום.
כל התפילות שלך, וכל דמעה
שפועלת, כמו חותמת.
אני לא הולך לשום מקום.
תנסה לגרום לאט, שלא ירצו לרדת..
תן להם אוזן קשבת.צוללים ונופלים, בלי לדעת לאן.
סליחה אם לפעמים.. לוקח להם זמן.בשבילך..
אני כל יום אשרוד,
אתעלה על הכל.
רק בשבילך..
גם אם לי ביטחון,
על הגל הראשון.
אזרוק את כל האנשים,
אלה שלא מבינים ...
את הכוחות והמילים,
ולא מכירים אותך.
רק בשבילך..תן לכוחות לפעול,
אני מוכן לעזור עם כל השאר..
מול כל דבר,
גם אם אין לי תשובות אמצא פתרונות.
כי אתה איתי בכל הדרך,
אתה תפתח כל דלת..צוללים ונופלים, בלי לדעת לאן.
סליחה אם לפעמים.. לוקח להם זמן.בשבילך..
אני כל יום אשרוד,
אתעלה על הכל.
רק בשבילך..
גם אם לי ביטחון,
על הגל הראשון .
אזרוק את כל האנשים,
אלה שלא מבינים...
את הכוחות והמילים,
ולא מכירים אותך.
רק בשבילך.. -
פוסט זה נמחק!
-
תקראו את הספויילר זה חשוב!!
||הסתפקתי המון עם לעלות את השיר הזה, כי אני קצת עף על עצמי והמסר לא מובן ופחדתי שלא יבינו מה אני רוצה, אבל החברים דחקו בי להעלות אותו, (כי זה השיר הכי טוב שלי חדמ"ש,) אז אני יסביר קצת, זה בסיגנון ראפ, ובסיגנון כתיבה זה המון זמרים נוהגים לעוף על עצמם אז התחברתי לזה וזה מה שיצא אל תקחו את זה קשה,
ואת השיר כתבתי לפני שנה וחצי בערך, באותה תקופה המון חברים צחקו עלי מה אתה כותב שירים אתה לא טוב בזה, רק בנות כותבות וכו' (אני משער שכמה מהבנים שכותבים פה עברו משהו כעין זה, כי מה לעשות כתיבה לא כזה זורם אצל בנים, זה פחות גברי), והתישבתי יום אחד לכתוב שיר על זה ולעודד את עצמי, (אולי זה חלק מהסיבה שאני עף על עצמי בשיר הזה) היום ב"ה החברים מעריצים את השירים קוראים אותם בשקיקה ונהנים, והמסר שלי בשיר הזה, ההוא שים פס על החברה, אל תתיחס לאיש, תעשה מה שכיף לך וטוב לך לעשות... |||-שם פס!!!-|
בא לי לכתוב שיר פנטסטי
על איזה מאורע דרסטי
שקורה כאן ועכשיו,אבל באופן היפותטי
זה ממש נשמע פתטי
אף דבר ממוחי לא נשאב,זה ממש לא ראלי
וזה כל כך בנאלי
שאני שוכב מאוכזב,ואז פתאום זה עולה לי
שהדבר הרציונאלי
הוא לכתוב את המצב,זה קיצ׳י ואקטואלי
סטייל לא נורמאלי
לכתוב לא פופורציונאלי
ולהגזים כל דבר קטן,אך כמו תמיד באופן מכני
כאילו איזה דיבוק נכנס בי
הכל מתחיל להציף אותי
הלגלוג והמבט המלוכסן,חברים באו במאסה
צחקו זה לא בקלאסה
מה אתה ילדה מנאס"א?!אמרו אתה לא מפוקס
כותב חרוז אחד ומרגיש מוצלח
אבל אני שם על כולם פס
ממשיך לכתוב שורות לפנקס
בקצב מסחרר לא נתפס
אז החלטתי לעשות מהם קרקס
להעיף אותם במטס
של קצב מסחרר ובאס
לעשות את ההזוי לקלאס
ולקבל על כישלון פרס
אנ'לא חקיין מכובס
לא איזה כישרון מחופש
לצידי כל אחד כישרון מפוספס
בתחרות על אף אחד לא חס
מכניס את כולם לכיס של המכנס
תמיד אהיה הווינר, הקילר, ההאס
כי להיות ראשון זה לא נמאס
הניצחון ואני באותו צד של המתרס
המתחרה תמיד מובס
מתחת לרגלי נרמס
ות'גביע בועט לי בפס,אך זה לא בא בקל
ולכן לא כל אחד מסוגל
אני אסביר מה הסוד בשירים שלי
אל תנסו גם זה לא אפשרי,הסגנון נוטף רטוריקה
המילים משולבות במוטוריקה
משלב קצת מיסטיקה
ונוסחאות פשוטות במתמטיקה,המשקלים סדורים כמו בפיזיקה
שם בתנועות פאניקה
ת׳בתים מטבל במלח ופפריקה
וכך יוצר לי מוזיקה.arigold
-
-
שיער סתור על הפנים
הלב גועש מרגשות פועמים
נמצא באי וודאות לקראת העתיד
מאזן את הכישרונות והשאיפות תדירהנשמה זועקת את שלה
כל פעם שהיצר רוצה להחטיאה
הם במלחמה תמידית
רוצים לנצח אחד את השני, סופיתחפצה להגיע אל המנוחה והנחלה
לקיים מה שבאמת נכון בעבורה
בלי להיכנע לטרנד החדש
משנה את סגנונו לעיתים קרובות ממשכמהה לחיות את חייה בלי תכתיבם מבחוץ
לבצע את מצוות השם בנינוחות
ללא סטיגמות ושייכות אך ככה זה המדיניות
בעולם השקר שכולו ערמומיותאין מקום ללוחמי הצדק
יוצאים שחוקים מהסרט
העולם לא מכבד את השונה
רק מי שדומה לו במראה -
||זה שוב אני. 'על מה כותבים שיר, האם כל אחד כשיר........' (ע"ע השיר הראשון שהעליתי.)
הסגנון והרכילות הזו מתקבלים בפורום?!
ותודה עצומה על הלייקים והתגובות של הכתיבה הקודמת, המריץ אותי מאוד.
||כל אמן ומעלליו
כל יוצר ויצירותיו
כל משורר יתפאר באומנותו
כל כותב יתנסה ביציאתו
אבל כל אחד והרעיונות שלו.ליפא המספיד
פיני התלמיד
מורדי על הדאנס
דדי – תנו לי צ'אנס
לפידות ואוהד 'שללה'
איך שמילי רזה, אוללה.
גושן מדבר מתוך הלב
ריבו גם ברוגע מתלהב
אליעד תמיד חולם לשמוח
וזה בסדר, כי לפריד יש כבר כוח
המאמין בניסים והשני בחנניה
ממלאים בשופי את אולמי קיסריה
אייבי ולייבל ציבור הישראלי לא מכיר
קובי לא לבד, זה כתוב על הקיר.
בני וג'ואי עוסקים בתורה
ועם ברוך לוין הם פוצחים בשירה
דדון אוהב לשחרר את הקול
ואסולין טוען שכבר יש לו הכל
מקום בלי דיבורים – MBD
יונתן כפול 2 – FDD.
נתנאל ונהוראי מייצגי המשפחה
יום השמיני הם מרקוס, וגם שמחה
עמירן שר, עודני נגן
אבל שרולי משום-מה, כבר לא באולפן
שולי בשבת הפסיק לעשן,
נמואל מחכה שחלומו יתגשם
מיכאל ואדם לעולמם פרשו
את קליין ב'מקצב' כולם חרשו
פעם הבמה שלהם הייתה בשיא
בסוף פרשו, MBC.
נחום, עודד, שאול יאיר ואליהו
עילפו את הקהל וירחמיאל – אין כמוהו
בזכות יעקב אני מכיר את מייזלעס
איזה מן רפאלי זה, להתחיל בתור הומלס
וייס מספר שהוא אינו יודע
ועמדי לאחרונה הולך ומשתגע
שמחה ליינר באמצע מדבר שרוע
חיים ישראל באידיש ממש לא גרוע
אודי דוידי חשב שהוא נדוש
זאנוויל משאיר את הפה שלו קדוש
תו לתו נגן את הניגון שלך
עקיבא יש לך את זה,
ובן ארזה –
רק כושר הכתיבה שלך הפכו אותך אחד כזה.
אבל מי אני שיפליא
ומי אני שלהם יחמיא?||ניסיתי לערבב את הכל בכוונה, שכל אחד יבין את הסגנון שלו........||
-
מתקשה למצוא הדרך
בין כל הפיתויים
אנ'לא ילדה של בערך
אז אני זזה לצדדים
ומחפשתאני יודעת מה אני רוצה
אבל קצת מתבלבלת
לפעמים הדרך קלה כנוצה
ולפעמים כבדה כעופרת
היא מבלבלתבין ההשקפה הנכונה
לבין מה שנח עכשיו
אני מחפשת הכוונה
מאז תחילת הסתיו
איפה התבלבלתי
אם רק בטוב בחרתיבין כל האמיתות
אני מחפשת את שלי
אני רוצה לחיות
ולעבוד את ה' בדרכי
אז למה לא מצליח לי
למה זה מגיע ליושוב אני חוטאת במחשבות
איפה אני בכלל רוצה להיות
הלחן של השיר מרעיד לי ת'לב
רוצה כל כך רוצה להתקרבאז למה אני כל כך אנושית
קמה ונופלת בלי שום תכלית
מחפשת אנשים שיסבירו
איזה טוב יש בכל הרע הזה תגידואני מחפשת את האמת שלי
אבאלה תגיד לי
תחבר אותי
רק אלייךאני מחפשת ת'נשמה שלי
שתסביר לי
ותקרב אותי
רק אלייךאיפה אני בכלל בדרך
אני כל כך לא ילדה של בערך
אז אני בורחת לצדדים
ומחפשת ממך רמזים -
-
בשורות קשות
כל יום נשמעות
אנשים חשובים
לעולמם הולכים
קשה לעכל
קשה להתרגל
איך כך ננטשים
הרגעים קשים
מידי יום ביומו
קורעים קריעות
על הנשמות
זה קשה מאוד
ככה לשמוע
ולהמשיך בשגרה
כאילו כלום לא קרה||ב.ד.ה הרב' משה גרילק ||
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
זה קשוח
מה שעשית לי
כבר לא בטוח
כלום בחיים שליאיך את עזבת
ככה בשקט
אמרת שכשלת
ובחרת לסגתאת יודעת,
תמיד יש שלב שמפסיקים לחלום
אבל לא כדאי לך
אל תעשי זאת היוםהדמעות שלי יורדות
מכסות את הכרית
איך לא הבחנת בהן פורצות
מקרן זוויתהיית נחושה
אמרת ש'אנצח'
עכשיו את נמושה
והלב שלי צורחלמה דווקא את
אף פעם לא ידעתי
איך היית קרובה כמעט
למה שהייתיואם הייתי יודעת
הייתי משתפת
אולי לא היית טובעת
בתוך המערבולתזה שורף לי ת'לב
אני עוצרת את הבכי
איך מכל הכאב
את פגעת בי הכי?