שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[ארי גולד]

תקראו את הספויילר זה חשוב!!

Spoiler

הסתפקתי המון עם לעלות את השיר הזה, כי אני קצת עף על עצמי והמסר לא מובן ופחדתי שלא יבינו מה אני רוצה, אבל החברים דחקו בי להעלות אותו, (כי זה השיר הכי טוב שלי חדמ"ש,) אז אני יסביר קצת, זה בסיגנון ראפ, ובסיגנון כתיבה זה המון זמרים נוהגים לעוף על עצמם אז התחברתי לזה וזה מה שיצא אל תקחו את זה קשה,
ואת השיר כתבתי לפני שנה וחצי בערך, באותה תקופה המון חברים צחקו עלי מה אתה כותב שירים אתה לא טוב בזה, רק בנות כותבות וכו' (אני משער שכמה מהבנים שכותבים פה עברו משהו כעין זה, כי מה לעשות כתיבה לא כזה זורם אצל בנים, זה פחות גברי), והתישבתי יום אחד לכתוב שיר על זה ולעודד את עצמי, (אולי זה חלק מהסיבה שאני עף על עצמי בשיר הזה) היום ב"ה החברים מעריצים את השירים קוראים אותם בשקיקה ונהנים, והמסר שלי בשיר הזה, ההוא שים פס על החברה, אל תתיחס לאיש, תעשה מה שכיף לך וטוב לך לעשות...

שם פס!!!

בא לי לכתוב שיר פנטסטי
על איזה מאורע דרסטי
שקורה כאן ועכשיו,

אבל באופן היפותטי
זה ממש נשמע פתטי
אף דבר ממוחי לא נשאב,

זה ממש לא ראלי
וזה כל כך בנאלי
שאני שוכב מאוכזב,

ואז פתאום זה עולה לי
שהדבר הרציונאלי
הוא לכתוב את המצב,

זה קיצ׳י ואקטואלי
סטייל לא נורמאלי
לכתוב לא פופורציונאלי
ולהגזים כל דבר קטן,

אך כמו תמיד באופן מכני
כאילו איזה דיבוק נכנס בי
הכל מתחיל להציף אותי
הלגלוג והמבט המלוכסן,

חברים באו במאסה
צחקו זה לא בקלאסה
מה אתה ילדה מנאס"א?!

אמרו אתה לא מפוקס
כותב חרוז אחד ומרגיש מוצלח
אבל אני שם על כולם פס
ממשיך לכתוב שורות לפנקס
בקצב מסחרר לא נתפס
אז החלטתי לעשות מהם קרקס
להעיף אותם במטס
של קצב מסחרר ובאס
לעשות את ההזוי לקלאס
ולקבל על כישלון פרס
אנ'לא חקיין מכובס
לא איזה כישרון מחופש
לצידי כל אחד כישרון מפוספס
בתחרות על אף אחד לא חס
מכניס את כולם לכיס של המכנס
תמיד אהיה הווינר, הקילר, ההאס
כי להיות ראשון זה לא נמאס
הניצחון ואני באותו צד של המתרס
המתחרה תמיד מובס
מתחת לרגלי נרמס
ות'גביע בועט לי בפס,

אך זה לא בא בקל
ולכן לא כל אחד מסוגל
אני אסביר מה הסוד בשירים שלי
אל תנסו גם זה לא אפשרי,

הסגנון נוטף רטוריקה
המילים משולבות במוטוריקה
משלב קצת מיסטיקה
ונוסחאות פשוטות במתמטיקה,

המשקלים סדורים כמו בפיזיקה
שם בתנועות פאניקה
ת׳בתים מטבל במלח ופפריקה
וכך יוצר לי מוזיקה.

arigold

[שרה 99]

שיער סתור על הפנים
הלב גועש מרגשות פועמים
נמצא באי וודאות לקראת העתיד
מאזן את הכישרונות והשאיפות תדיר

הנשמה זועקת את שלה
כל פעם שהיצר רוצה להחטיאה
הם במלחמה תמידית
רוצים לנצח אחד את השני, סופית

חפצה להגיע אל המנוחה והנחלה
לקיים מה שבאמת נכון בעבורה
בלי להיכנע לטרנד החדש
משנה את סגנונו לעיתים קרובות ממש

כמהה לחיות את חייה בלי תכתיבם מבחוץ
לבצע את מצוות השם בנינוחות
ללא סטיגמות ושייכות אך ככה זה המדיניות
בעולם השקר שכולו ערמומיות

אין מקום ללוחמי הצדק
יוצאים שחוקים מהסרט
העולם לא מכבד את השונה
רק מי שדומה לו במראה

[מ קוק]

Spoiler

זה שוב אני. 'על מה כותבים שיר, האם כל אחד כשיר........' (ע"ע השיר הראשון שהעליתי.)

הסגנון והרכילות הזו מתקבלים בפורום?!

ותודה עצומה על הלייקים והתגובות של הכתיבה הקודמת, המריץ אותי מאוד.

כל אמן ומעלליו
כל יוצר ויצירותיו
כל משורר יתפאר באומנותו
כל כותב יתנסה ביציאתו
אבל כל אחד והרעיונות שלו.

ליפא המספיד
פיני התלמיד
מורדי על הדאנס
דדי – תנו לי צ'אנס
לפידות ואוהד 'שללה'
איך שמילי רזה, אוללה.
גושן מדבר מתוך הלב
ריבו גם ברוגע מתלהב
אליעד תמיד חולם לשמוח
וזה בסדר, כי לפריד יש כבר כוח
המאמין בניסים והשני בחנניה
ממלאים בשופי את אולמי קיסריה
אייבי ולייבל ציבור הישראלי לא מכיר
קובי לא לבד, זה כתוב על הקיר.
בני וג'ואי עוסקים בתורה
ועם ברוך לוין הם פוצחים בשירה
דדון אוהב לשחרר את הקול
ואסולין טוען שכבר יש לו הכל
מקום בלי דיבורים – MBD
יונתן כפול 2 – FDD.
נתנאל ונהוראי מייצגי המשפחה
יום השמיני הם מרקוס, וגם שמחה
עמירן שר, עודני נגן
אבל שרולי משום-מה, כבר לא באולפן
שולי בשבת הפסיק לעשן,
נמואל מחכה שחלומו יתגשם
מיכאל ואדם לעולמם פרשו
את קליין ב'מקצב' כולם חרשו
פעם הבמה שלהם הייתה בשיא
בסוף פרשו, MBC.
נחום, עודד, שאול יאיר ואליהו
עילפו את הקהל וירחמיאל – אין כמוהו
בזכות יעקב אני מכיר את מייזלעס
איזה מן רפאלי זה, להתחיל בתור הומלס
וייס מספר שהוא אינו יודע
ועמדי לאחרונה הולך ומשתגע
שמחה ליינר באמצע מדבר שרוע
חיים ישראל באידיש ממש לא גרוע
אודי דוידי חשב שהוא נדוש
זאנוויל משאיר את הפה שלו קדוש
תו לתו נגן את הניגון שלך
עקיבא יש לך את זה,
ובן ארזה –
רק כושר הכתיבה שלך הפכו אותך אחד כזה.
אבל מי אני שיפליא
ומי אני שלהם יחמיא?

Spoiler

ניסיתי לערבב את הכל בכוונה, שכל אחד יבין את הסגנון שלו........

[זאת אני 0]

מתקשה למצוא הדרך
בין כל הפיתויים
אנ'לא ילדה של בערך
אז אני זזה לצדדים
ומחפשת

אני יודעת מה אני רוצה
אבל קצת מתבלבלת
לפעמים הדרך קלה כנוצה
ולפעמים כבדה כעופרת
היא מבלבלת

בין ההשקפה הנכונה
לבין מה שנח עכשיו
אני מחפשת הכוונה
מאז תחילת הסתיו
איפה התבלבלתי
אם רק בטוב בחרתי

בין כל האמיתות
אני מחפשת את שלי
אני רוצה לחיות
ולעבוד את ה' בדרכי
אז למה לא מצליח לי
למה זה מגיע לי

ושוב אני חוטאת במחשבות
איפה אני בכלל רוצה להיות
הלחן של השיר מרעיד לי ת'לב
רוצה כל כך רוצה להתקרב

אז למה אני כל כך אנושית
קמה ונופלת בלי שום תכלית
מחפשת אנשים שיסבירו
איזה טוב יש בכל הרע הזה תגידו

אני מחפשת את האמת שלי
אבאלה תגיד לי
תחבר אותי
רק אלייך

אני מחפשת ת'נשמה שלי
שתסביר לי
ותקרב אותי
רק אלייך

איפה אני בכלל בדרך
אני כל כך לא ילדה של בערך
אז אני בורחת לצדדים
ומחפשת ממך רמזים

[ברוריה]

בשורות קשות
כל יום נשמעות
אנשים חשובים
לעולמם הולכים
קשה לעכל
קשה להתרגל
איך כך ננטשים
הרגעים קשים
מידי יום ביומו
קורעים קריעות
על הנשמות
זה קשה מאוד
ככה לשמוע
ולהמשיך בשגרה
כאילו כלום לא קרה

Spoiler

ב.ד.ה הרב' משה גרילק

[BINYAMIN OFFICIAL]

פוסט זה נמחק!

[BINYAMIN OFFICIAL]

פוסט זה נמחק!

[טותיייי]

פוסט זה נמחק!

[BINYAMIN OFFICIAL]

פוסט זה נמחק!

[טותיייי]

פוסט זה נמחק!

[BINYAMIN OFFICIAL]

פוסט זה נמחק!

[BINYAMIN OFFICIAL]

פוסט זה נמחק!

[טותיייי]

פוסט זה נמחק!

[רק נשמה]

זה קשוח
מה שעשית לי
כבר לא בטוח
כלום בחיים שלי

איך את עזבת
ככה בשקט
אמרת שכשלת
ובחרת לסגת

את יודעת,
תמיד יש שלב שמפסיקים לחלום
אבל לא כדאי לך
אל תעשי זאת היום

הדמעות שלי יורדות
מכסות את הכרית
איך לא הבחנת בהן פורצות
מקרן זווית

היית נחושה
אמרת ש'אנצח'
עכשיו את נמושה
והלב שלי צורח

למה דווקא את
אף פעם לא ידעתי
איך היית קרובה כמעט
למה שהייתי

ואם הייתי יודעת
הייתי משתפת
אולי לא היית טובעת
בתוך המערבולת

זה שורף לי ת'לב
אני עוצרת את הבכי
איך מכל הכאב
את פגעת בי הכי?

[התאומה]

מביט במציאות במבט עז
כמו החוף שרד המון גלים וקצף
את הרובה טומן בארגז
מייחל לשכוח מה זה עצב

הוא אלוף
לוחם בדם, גיבור
החיים שלו טירוף
סוחב כמו חמור

בקושי...

עוד יום עובר
הייתה הפסקת אש
בנפש עייפות החומר
פיו ריק, יבש כקרש

הוא מושא
לא כמו כולם
שרד והתכסה
במה שמחק העולם

בקושי...

זקן שבע קרבות
גנרל של מלחמות
צמא כבר לשלום
אולי יבוא היום?

[הראל 1]

דקה של אור
בהתחלה הצלחתי
אהבתי התרגשתי
הכל נגע בי
הכל פגע בי
רציתי
חלמתי
הוארתי
חשבתי שלא ישתנה
האור ישאר
אבל
בבוקר קמתי
והאור עומעם
הרצון נעלם
החלום נדם
חשבתי על איך להחזיר
חלום שאיפה
מבקש ממך
תן לי עוד דקה אחת
של אור
של רצון
של תקווה
מקווה אחריה הוא יחזור
האור

[מרב]

היא עומדת שם, מחכה.
היכן הוא 'בעלה'? סופרת כמה שניות והיא כבר לא שם.
היא עכשיו איתו לכודה,
לאן לוקח אותה חשבה היא בליבה
הם הגיעו,
איפה אני היא שואלת, הוא אמר לה שהיא גם לא חוזרת.
עטופה היא ברעלה שחורה שמכסה את פרצופה,
היהודי היפה,
היכן היא נמצאת?
הוא בעמדתו והיא בביתה נעולה במנעול ובריח,
זה בסדר, טוב לה כאן אין לה למה לחפש לברוח
היכן הנשמה הטהורה ששקועה איי שם בשועפט,
רחוקה בודדה מכל קרוב שלה...
היכן היא?
זהו,
הכל כבר מובן, משהו השתנה בה.
מתארגנת היא בחיפזון ובורחת יש לה רק כמה דקות.
והיא מצליחה.
היא כבר לא שם,
היא עם איתו יתברך,הכי הכי קרובה!

Spoiler

לחובבי הספרים של ליבי קליין זכור לי ש @טותיייי אחת מהן...זה מתוך הספר 'לראות בטוב' על רחלי חברה של גיטי.
סיפור כל כך מרגש ויפה...
ממליצה לכולם...!
זה רק קצת מהקצת של הסיפור.
בהנאה.

[מא1]

בס"ד

ניסיתי לכתוב שיר במנגינה של "כה אמר"- מוטי שטיינמץ
(לכתך, לכתך
אחרי במדבר
בארץ, בארץ
לא זרועה..."
מכירים, נכון? )
אומנם זה שיר ישןן... ואולי זה נראה לכם קצת לא קשור...
אבל,
דבר ראשון השבת פרשת "במדבר" (אז זה כן קשור קצת..)
ודבר שני אני מאוד אוהבת את השיר הזה...
אז,
זהו...
בינתיים.

הִנֵּה יָמִים בָּאִים-
מְצַפִּים מְיַיחֲלִים,
כָּל יוֹם שֶׁעוֹבֵר-
הַחֹשֶׁךְ מִתְגַּבֵּר,
גָּלוּת כָּה אֲרוּכָה
וְאִמָּא מְבַכָּה,
דִּמְעָה וְעוֹד דִּמְעָה
לְמִי יֶשַׁע צְמֵאִים.

נָקוּם נִקְמַת עִמָּךְ
רְאֵה נָא אֶת צֹאנְךָ,
כְּכִבְשָׂה בֵּין זְאֵבִים
אוֹתְךָ, אַךְ לֹא עוֹזְבִים,
שְׁבוּרִים וּרְצוּצִים-
רְדוּפִים וּלְחוּצִים
כַּמָּה עוֹד אֶפְשָׁר?
קָרֵב קֵץ הַיָּמִים.

אַבָּא, אַבָּא-
חֲמֹל עַל עַם קָדְשְׁךָ
עַד מָתַי??,
אֱמֹר כְּבָר דַּי,
בָּם, קָרָאתָ שְׁמֶךָ

אַבָּא, אַ-בָּא
רַחֵם עַל מִקְדָּשֶׁךָ
כְּבוֹדְךָ גַּלֶּה
וְהִתְגַּלֶּה,
עֲשֵׂה, לְמַעַן שְׁמֶךָ
X2

הִבְטַחְתָּ אֶת עַמְּךָ-
עָוֹד יַגִּיעַ יוֹם,
מְחַכִּים רַק לְאֹרְךָ-
ק-ל נִשְׂגָּב וְאָיוֹם
וּבְאַחֲרִית שָׁנִים-
כְּמוֹ שַׁחַר שֶׁעוֹלֶה,
מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים-
הָאוֹר, עוֹד יִתְגַּלֶּה!!!

אַבָּא, אַבָּא-
חֲמֹל עַל עַם קָדְשְׁךָ
עַד מָתַי??,
אֱמֹר כְּבָר דַּי,
בָּם, קָרָאתָ שְׁמֶךָ

אַבָּא, אַ-בָּא
רַחֵם עַל מִקְדָּשֶׁךָ
כְּבוֹדְךָ גַּלֶּה
וְהִתְגַּלֶּה,
עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶך

עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ...

Spoiler

אני יודעת שיש מתנגדים לספוילר...
אבל, רק רציתי לומר שהתלבטתי הרבה על מה לכתוב, כי העם שלנו עובר כל כך הרבה... ובסוף יצא לי השיר הזה, כי אני בטוחה שכל הצרות, הקשיים וההתמודדויות שכל אחד עובר... כולם ביחד וכל אחד לחוד- מוביל לזה שעדיין ביהמ"ק לא נבנה ואנחנו בגלות. ויותר מזה- הקב"ה מצטער עוד יותר כי הוא נמצא עם כל אחד ואחד בצער שלו ("בכל צרתם לו צר"...)
יה"ר שנזכה!

[טותיייי]

יב שנים בלימודים ביעף להם חלפו
את הכל בלב סוגרת לזיכרון יישארו
הפחד שתוקף שיהיה קשה הגעגוע
כי כשהלב רגיש הוא מהר נהיה פגיע

הרצון על הכל לגבור ואת היצר לנצח
אל הטוב להסתכל ואת הרע לקפח
כתמונת מסגרת להשים את העבר
להכניס לעצמי ולזכור שזה סוף סוף נגמר

כשהקרובים נהפכים לרחוקים זה הכי כואב
זה דבר שקשה לכל אדם להכיל בתוך הלב
הפרידה זה הקושי האמיתי בחיים
כמו סם שנגמר לאנשים שמתים חיים

הלבד זה הכאב לכל אדם בעולם
כל מי שאתה אוהב בשנייה נעלם
השהייה עם אנשים שאותך לא אוהבים
זה ממש כמו בדידות שזה מוות בחיים!

טוהר

[נווד]

בס''ד

ואיפה היגיון
כשאני בסך הכל יושב
לי מתחת החלון
אין פה היגיון
כשהוא רואה בי את מי
שבא לקחת את יומו האחרון

ואין בי תרצון
להנהן כמו מסומם
ולנופף לו לשלום
וכן יש בי רצון
שילמדו רק קצת ממני
לחיות עם רוע בשלום