שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[איסתרק 0]

פעם ראשונה אני שמשתף שיר שכתבתי..
אשמח להערות והארות.
**נפש.
מוצפת הומה רוגשת בסער,
פעם מאושר ופעם בצער.
נפש,
כמהה לפרוץ, לכתוב, לשטוף,
להלביש גליה מילים שישאום הרחק מן החוף.
גלים שישטפו את העיר בכוחם,
מילים שישתפו בסודותיי את העולם.

לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון.
ה' שפתי תפתח,
כי חש אני ככבד פה, דל מילים ואביון.
חנני ה' יפוצו מעינותיי,
וימלאו בשבח שפתותיי.
קשט בהם את כיסא כבודך,
ויהיו לשירת מלאכים לפניך.

נפש,
כמהה לבוא ולעלות להיכלות,
היכלות ניגון וזמר.
נשמה,
רוצה להתעלות, מעל מקום זמן וחומר.
חשקה לשזור צלילים למנגינה, כמו יהלומים לנזר
או כמו לפסול לזהב צורה להפוך מילים לזמר.
לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון.
ה' שפתי תפתח,
כי חש אני ככבד פה, דל מילים ואביון.
חנני ה' יפוצו מעינותיי,
וימלאו בשבח שפתותיי.
קשט בהם את כיסא כבודך,
ויהיו לשירת מלאכים לפניך.**

[שרי 1]

האם זה הגיוני
שנפש כה צעירה
תחשף לכל הססגוני
עוד לפני שהיא שלמה
עם עצמה, מה היא ומי
ובפרט שהיא קצת פרשה כנפיים
ועם הוריה הקשר לא בשמיים
כי איתם חילוקי דעות
רק עסוקה בלכבות שריפות
אולי היא תמימה עדיין בהתפתחות
חושבת שזאת נקראת - "עצמאות"
תכלס' בקושי מסכימה לקבל מרות
כי חושבת שההורים חיים בעיוות
אבל מבינה עמוק בלב
שאני מלאה בלבול וכאב
מצד אחד בטוחה שאני טועה
מצד שני קשה לי להודות באשמה
חושבת שזה שההורים לא יודעים להתפשר
לפעמים גורמים למשהו לבעבע להתבשל
אבל מערערת הרבה לעצמי
איך אפשר לדרוש מבחורה מפוקחת
להתנהג בשנת עשרים ושלוש
כמו הסבתא במטפחת
מרגישה ששניהם לא נכונים
הכיוון נכון רק נדרשים איזונים
והכי קשה כשהיא יוצאת לקניות
פתאום הכל מכה בה בעוצמות
אולי זה סתם נקיפות מצפון מטופשות
כי כולם פה את עצמן מתאימות
להתפתחות למודרניזציה שכובשת במות
רואה מסביבי את כולן - מתקדמות
שלמות עם עצמן עליזות
אפילו שלי זה נראה אולי קצת פריקות
לא מבינה למה רק לה הספיקות
אולי אני סתם מושפעת מאמירות מיושנות
היא לא יודעת-
אם היא רוצה או לא
אם היא טובה או לא
אם היא שלמה או לא
אם היא צודקת או לא
אם היא בעייתית או לא
מה שבטוח שהיא מבולבלת, או שאולי בכלל לא
טוב, היא עוד צריכה להחליט

[כמה קל להיכנע]

אבא זה קשה לי מידיי
שהנשמה חצויה
שאני מרגישה אבודה
שאני כמעט כבר שנתיים
על אותה נקודה

והכאב הזה חוזר אליי
והוא נהיה לי חד פתאום
אני לא תמיד מבינה
לא תמיד מצליחה
למצוא את הכוח
שאולי עוד נשאר בי
להתעורר בשביל
עוד יום

אבל גם כשהעיניים עצובות
והדמעות לאט נופלות על הכרית
אני יודעת שאתה איתי
רק אתה מבין את כל מה
שאני לא יודעת להסביר
ק אתה מבין את השתיקות שלי
שאני לא מוצאת מילים כבר לדבר
ואני יודעת אני לא לבד
גם כשזה מרגיש לי ככה
אתה תמיד מחזיק לי את היד
ונותן לי תקווה
להמשיך להילחם
אבא אני יודעת שזאת רק תקופה
ואני יודעת שהיא תעבור
אבל בינתיים תן לי
רק להחזיק בך חזק
לפני שכבר אפול

#רקרציתילפרוק

[שרי פריד1]

לשכב על הדשא
לתפוס את הצליל
לחשוב על מתי ש...
יעלו עולה וכליל

עד מתי אברח מהמחר
ואסתנוור מההווה
דיי להקרבת מבחר...
ימי ושנותי לעולם נבזה

חטוף ואכול ושתה
כי לא תדע אימתי העת

[המחבל המחופש]

השיר כתוב במנגינה של תכלת ולבן של בן ארזה

בית א:

שקט בלילות
אנשים שקועים בחלומות
אני מטייל ברחובות
מבט מושפל בעייני
מזמזם שיר שקט
העלבון בלב
מתעורר לי בלילות.

פזמון:

זה ירגע עוד מאט
שהעלבון יהיה חזק
זה יכאב ממש
וזה ישרוף חזק כל כך
תן להתמודד
על תברח מהכאב
עם תברח
הוא יחזור מחר.

בית ב:

זוכר את הרגע
שהחץ ננעץ בלב
את המבט הפגוע
ששלחתי לכל עבר
לחפש מישהו
שיגן עליי עכשיו
וינחם אותי
מול כולם עכשיו

פזמון ב:

זה ירגע עוד מאט
שהעלבון יהיה חזק
זה יכאב ממש
וזה ישרוף חזק כל כך
תן להתמודד
על תדחיק את הכאב
עם אתה תדחיק
הוא יחזור מחר.

תן להתמודד
לכאב להכאיב יותר
ואז מחר
זה לא יכאב יותר

Spoiler

טוב פעם ראשונה שאני מנסה לבנות על שיר קיים אז מחכה לתגובות ממכם.
עכשיו בעצם מה שזה אומר שיש לך כאב על תדחיק אותו הצד תתמודד איתו
פעם פעמיים וזה ירגע עם תמשיך להדחיק או לחפות בדרכים אחרות
זה לא יעזור זה רק יחזור שוב
זה כולל הכול גם געגוע וגם כאב וכל דבר כזה
מקווה שזה יפה

[כוכבים נופלים]

צעקות ובכיות מכל עבר
עיר שלמה נעטפה כולה בשבר
חילים אבירים פורצים עם חרבות
מרחוק כבר חלושות נשמעות היבבות

כל העיר שקטה אפילו היצור הקטן
והזקן מזמזם ניגון עצוב ישן
קצת מפחיד קצת קשה לראות אייך דועך לו העשן
ומהשמים זולגות דמעות של ענן

פיזמון
למה
יש עוד מלחמה
כמה
אייך הלכה עוד נשמה
לשמה
ניקברה באדמה

ואייך
אי אפשר לחזור
ולחייך
קשה לחשוב על
המשך
כאבים שאי אפשר
לרכך

בית
הרחבה ריקה מילדים משחקים
אין שום דבר
קצת חסר את הנערים המצקצקים
יש רק טעם מר

לכל דרדק בעירה יש חלום
כל אחד רוצה
שתבוא הבשורה הטובה על שלום
אבל אף אחד לא מוצא

[שרה 99]

היאוש משתלט
לא נותן לצאת
חוזר בלילות
נרגע בשבתות
הסרט לא נגמר
בזכרונות הקשים
הכישלונות מסייטים
לא מאפשרים
להתקדם בחיים
עוצרים את התכנונים
מורידים חשקים
מונעים מהחברים
ליצור קשרים
מפחדים מאכזבות
משבירת לבבות
כבר מנופצים לרסיסים
הניצוצות עולים
מבקשים ומתחננים
לא להיכנע בדרכים
להמשיך לצעדים הבאים
לראות את העולם
לא שחור לבן
יש עוד גוונים בינם
שטחים אפורים
לא החלטיים ומוחלטים

[ארי גולד]

הכסף יענה את הכל??

כסף קונה לך חברים
אבל הוא לא נותן לך באמת חברים,
כסף נותן תפנוקים,
אבל הוא לא הופך ת'חיים למפנקים,
כסף קונה לך בשרים
אבל הוא יהפוך אתכם לבוסריים,
כסף ממליך שפלים
אבל הוא ישאיר אתכם מושפלים,
כסף יעשה חיים פשוטים
אבל הוא לא יהפוך את החיים לקלים,
כסף מרפד את החיים
אבל הוא לא עושה לך חיים,
בכסף תעשה חיים
אבל כסף זה לא הכל בחיים,

כסף זה לא ה''דבר''
אז תפסיק לקנא,
מתי תקלוט, מתי כבר
זה לא תמיד מהנה,

ניסיון העושר הוא לא תמיד קל
לא תמיד כיף להיות המנכ''ל,
יותר כיף להיסחף ממשב רוח קל,
אז תשמח בחלקך, ותצא המושכל,

arigold

Spoiler

השיר הזה נכתב מדוגמאות אישיות שאני מכיר של בחורים לא ממש מוצלחים בלשון המעטה ושיש להם כסף, ואיש לא מסתכל עליהם באמת, רק מדי פעם מתחנפים אליהם כדי לקבל קצת... ואכ"ז זה לא יאומן הרבה אנשים הדבר היחיד שהם חולמים עליו זה להיות עשיר, לא שכל לא הצלחה בחברה לא בריאות רק כסף, תיקלטו זה לא הכל!!!

[הלל 1]

https://miktzav.com/post/189334
עתות משבר-2
והבחור הולך,
ודועך

את לב כולם,
מועך

אם יש פתרון,
אז איך?

אין תרופה,
אין מזור

לא מוצא סיבה
את כוחותיו לאזור

בודד, לבד,
אין אדם באזור
שאולי, אולי, יעזור
שאת הנפש מחדש ישזור

הוא ניסה לקום,
ללכת לשיקום

אבל אי אפשר,
ולכן במיטה הוא נשאר

עד מתי?
איש אינו יודע
אך לבינתיים, הוא הולך וגווע.

[שמעק]

לא מסוגל להכיל
עוד מחפש את השביל,
תוהה אני, לעצמי משליל,
איה האור שדלק בגליל---

את התורה קיבלתי
ובה גבוה שאפתי,
כי רק אותה רציתי
ואיתה נשמתי מיציתי,

כל הלילה לא עצמתי עין
מנודד משינה, לומד עדיין,
אור בעיניים, שיכור ולא מיין,
הלא זה הלילה, זה הדד ליין,

שואף עמוק את הגמרא
מלטש ומלבן עוד סברא,
רש"י ותוס' עם הגדרה
לעולם לא אעזוב ת'תורה---

אך עכשיו נשמתי הומיה
לעצמי שואל מה ניהיה,
היכן ההבטחה הטרייה
לשבת באוהל בלי הרפייה,

זה עתה חלף חג שבועות
רק עברו להם כמה יממות,
וליבי צונח עמוק לתהומות
מה השתנה, מה ליל מלילות,

תורה הקדושה התחנני בבקשה
שיישאר בקרבי הטעם והתחושה,
גם כשכבה האור וההרגשה כבושה
גם שנדמו הקולות ונופלת חולשה,

אבא, עשה רצונך כרצונינו
הערב את התורה בנפשינו,
תן לנו את הדחיפה קדימה
שיישאר העונג בנפש פנימה.

אז בתוכי לעצמי הסברתי
שאם לא ירדתי, לא עליתי,
כי זה המלחמה של הטומאה
לגרום לנפשי להיות חשוכה,

וזהו תפקיד של כח הקדושה
לראות את הטוב לזכור שהיה,
לדעת שכוחינו עוד לא דהה
כי עוד נכונו ימי עלייה.

Spoiler

אני כתבתי את תחושתיי, איך זה שאחרי חג שבועות מרומם שהיה לנו כזה חשק בגמרא חשבנו זה יישאר ככה לעד,
אבל פתאום עובר שבוע שידוע בעולם הישיבות ברפיון שלו, ואנחנו לא מבינים מה קרה.
אז צריך לדעת שאם אין ירידה אז לא הייתה עלייה...

[הלל 1]

פוסט זה נמחק!

[הדרי]

לרגע הזה ציפינו,
בימים ובלילות,
בילדות ובחלומות
לשמוע בשורות טובות,

רגע החתונה-
ספרנו את הימים עד לארוסין,
ועכשיו החתונה מגיע- איזו שמחה!

רגע החופה-
מתפללת בכונה,
לבושה בשמלה לבנה
שעוטפת אותי באוירה חדשה,

הכל ניראה חלום
ומודים לה" שהגענו עד הלום

עוד בבית זה בקרוב ישמע
"קול ששון וכל שמחה"
עוד בית נאמן בישראל ניבנה
בנים ובנות שהולכים בדרך המצוות!-

Spoiler

השיר מוקדש לכל החתנים והכלות-שנמצאים ברגעים מרגשים אלו!
@אילה-הזמרת
!!- שהיה לכולם בסימן טוב ובמזל טוב!!

[טותיייי]

אבא לפעמים כואב לי
כשאני נופלת
אבא לפעמים קשה לי
כשאני מתרחקת

אבא אתה שומע אותי
אני מתפללת
אבא העולם נברא בשבילי
אני שואלת

אבא באמת הכל לטובה
אני מתחננת
אבא תראה לי את האורה
אני מתחזקת

אבא לפעמים אני בוכה
אני מתחרטת
אבא אני יודעת שאני שלך
אני אוהבת

אבא מבקשת סליחה
אני מצטערת
אבא אני הבת שלך
אני רק אומרת

טוהר️

[הראל 1]

יצאתי
רציתי לראות עולם
רק לראות
הוא היה נראה זוהר, מושך
חשבתי שאני יכול
לראות בלי להראות
אבל בסוף נראתי
הושפעתי
מהקולות, מהצבעים
מהאורות מהקריאות
וכשרציתי לחזור
התבלבלתי בדרך הביתה
תהיתי מה הדרך
לא ידעתי איך לשוב
הרגשתי עלוב
נבול
אז נשארתי ברחוב
כמו שיכור
כמו אדיוט
כל הלילה
היה קר
וחשוך
העולם שוב לא נראה זוהר
ואז היא הגיעה
אחרי היאוש
אחרי הכישלון
התפילה הזו
המחברת המקשרת
תפילה בלי מילים בלי צעקה
אבל היא היתה
נוכחת
והיא היתה
מחזקת
ולפתע הדרך היתה ברורה
מוארת
שוב לא טעיתי לא סטיתי
ואני צעדתי בה
חזרתי הביתה

[יוס yos]

לפעמים הכל פה נמאס לי,
רוצה לעשות מה שבא לי,
אתה בכלל יודע מה בא לך?
או שאתה סתם מחליף את הבועה שלך?
נמאס לי לחלום על החיים הטובים,
על בית יפה והמון חברים,
מהי שלווה באר את המילים,
ואחר כך תחלום ותכתוב גם שירים.

אין משפחה אין גם חברים,
את האמת יש אני פשוט לא מבחין,
אולי יעברו איזה יום או יומיים,
אחריהם אבין ואודה לשמים.
ובינתיים יושב וצורח בלב,
אין איש ששומע אין איש שחושב,
שאני מרגיש ריק רק יושב ובוכה,
על כל מה שהייתי על כל מה שאהיה.

אז אבא תן מקום,
לא סתם הגענו עד הלום,
חלמתי שנים,
עכשיו עת להגשים,
להגיע רחוק לטפס לגבהים.
ואבא תן שלום-
עם עצמי, עכשיו זה רק חלום,
שאכיר יום אחד,
את מה שבי מיוחד,
אביט בתוך הקנקן ולא רק בכד.

עשיתי שטויות בחיים שלי,
עוד אגדל.
עשיתי חיים בשטויות שלי,
עוד אחדל.
גדלתי מקשיים,
כי לבנות קיר מלבנים,
מסביב ללב זה קל.

קיבלתי את הכל ורק רציתי,
עוד.
לקחו לי את הכל ולא צעקתי,
שוד.
הלב שלי נעול,
אני מרגיש תינוק בלול,
חושש שלעולם לא אמצא את הקוד.

רגע לא הבנתי,
אמרתי שגדלתי,
ואם הלב נעול,
ובזה הכל כלול,
אז אני עוד טיפש שיושב פה וחולם לו.
התשובה היא שנכון,
אבל הכל לפי חשבון,
ואחד ועוד אחד זה לא תמיד הפתרון.
כי החיים גדולים ממך,
אבל הם גם גדלים אתך,
אם תעצור ותמצמץ אתה תפספס את עצמך.
אז קח רגע תעצור,
אתה אדם ולא חמור,
אם תסתכל תראה את האור,
אל תתחפר עמוק בבור.

אז אבא תן מקום,
לא סתם הגענו עד הלום,
חלמתי שנים עכשיו עת להגשים,
להגיע רחוק לטפס לגבהים.
ואבא תן שלום-
עם עצמי, עכשיו זה רק חלום,
שאבחין יום אחד,
במה שבי מיוחד,
אביט בתוך הקנקן ולא רק בכד.

איבדתי אמון בני אדם,
את האמת גם בעצמי,
כל אחד נכווה מחופתו; של מי?!
בכיתי לכרית,
דמעות בתוך שקית,
חיים בשביל אחר איפה התכלית?
חולם לזרוק כבר את הכל,
להיות ולא לחדול,
שד בתוך מחול,
רימון בתוך מטול.

[בארניק]

פוסט זה נמחק!

[בארניק]

פוסט זה נמחק!

[מאיר ג]

פוסט זה נמחק!

[זאת אני 0]

איזה אלופה שאת
מצדיעה לך
את מגניבה מבט
ההתחנפות הזו זרה לך

את יודעת
שבין כל האנשים
אני משוגעת
כי ניסיתי להרשים

ואת...
לך אני בזתי
הרגשתי כמעט
שאת בושה לכיתתי

והיום
היום יודעת להעריך אותך
את יותר מיהלום
צריך רק להכיר אותך

[כולם אוהבים אותי]

ואני סתם
כותבת
את כל מה
שאני שומעת
לא כי באמת
אני מבינה
את אותה
כוונה
לא כדי
לפרוק לי
עוד סחורה
לא כי
אותם דפים
יתגשמו
להיות חלום
אלא רק
כי אולי
יבוא יום
ואלמד
מאותן המילים הללו
דברים שלא הבנתי היום