שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
שיר שנכתב לאחר שיחה עם בחורה שירדה מהדרך, אולם רוצה כל כך לחזור, והצעד הזה גורם לה לקבל פיק ברכיים כיוון שהבושה כל כך גדולה, והפחד עוד יותר.
אז בואו נאחל לה את ההצלחה הגדולה ביותר, ושתזכה לשוב הבייתה.
לשוב הביתה, כי אין מקום אחר.
אמא, אבא, אתם שומעים?!
אני לוחשת בקול, דומעת.
מעבר לעיקול, חושך ופנסים,
הכל שם ריק, נשמתי יודעת.יודעת -
שהיה לה מקום של כבוד,
אולם רק היה וכבר נטשתי.
אינני ילדה טובה עוד,
בית, חיי רוח. הכל עזבתי.והיא רוכנת אליי, הנשמה,
דמעותיה מתמזגות בשלי.
'חזרי הבייתה, יקרה'.
אם לא לשם, לאן תלכי?!ואני לא עונה, היא צודקת.
ברחו כולם, במערכה בודדה.
חשבתי שאני אותם אוהבת,
כך, ברגע אחד האמת נחשפה.לכן אני כאן, על אדמה רטובה,
כן, רק היא פתחה לי זרועותיה.
מעדיפה אני שתפתח פיה,
ותבלע אותי, יחד עם עלומיה.אין לי לאן לחזור.
הכל סביב שחור.
באגדות ידלק האור,
ויגיע מלאך נאור.אבל זה לא קרה, אני עוד פה.
החומה לא השתנתה, עובדה.
החריץ ההוא באדמה, גם לא,
שינה את צורתו העצובה.מתביישת לעמוד מולך, אבא.
אז בבקשה דבר אליי.
עולם שקרן, אכזר. מדוע?!
משתוקקת כל כך לשוב לאהוביי. -
יצא לי לדבר עם @אייצ-ית על כל מיני בחירות בחיים בדברים שלא תמיד תלויים בנו. לא תמיד אנחנו שמים את הזרקורים שלנו על הכיוון הנכון ולכן הספינה לפעמים טובעת אבל אל תשכחו שתמיד יש לנו את אבא שמחכה בםינה כדי לעזור לנו... כתבנו על זה שיר והתוצאה לפניכם.
#anchor(בובה על חוט)
אל תשכח שיש אלוקים
והוא אוהב אותך
ואם הוא לקח לך משו
כנראה שהוא לא היה שלךאל תשכח שזה לא הכל בחיים
גם אם זה היה נראה לך
זה כן היה משו
אבל מעכשיו זה כבר לא בשבילךאתה יכול להשבר
או לתת ללב לשוט
אתה יכול להשאר
כמו בובה קטנה על חוט
וזה יכאב
עד שכבר לא תאהבאתה יכול לראות תמרורים
או כל רמזור אדום
שעוצר אותך
וגורם לך ברקס..אתה יכול לראות ירוקים
ולעצור לפני תהום
שפעורה לפניך
ואתה על רפלקס...אתה יכול להיזכר
במה שנלחש
אתה יכול לוותר
לדעת שאתה חלש
איך שהזמן לא שוכח...
ואתה מנסה להתגבר בכוח!! -
לפעמים אני הולך ברחוב ורואה
איך החיים חולפים כל כך מהר
לא מספיק למצמץ
לא מפסיק להתאמץ
אבל אני לא יודע מה
איך החיים משתנים
היינו קטנים
גדלנו אנחנו גדולים
אבל הכול מסביב אותו דבר
השמש זורחת
החתולה צורחת
ואנחנו כאן
משתנים -
בעזרת השם כמידי יום ראשון, שיר חדש:
גלשתי ביממות של מים ושל זמן / וטבעתי בתמונות שאין מילים לשמן / ראיתי את האופל מחייך בהנאה (אה-אה)
שחכתי את הסודות שהשקעתי בחיי / וראיתי חידות בשורשי מעמקיי / ונזכרתי שאין מחק על שניה של ראיה
פניתי להמשיך ואי אפשר להתנתק / וראיתי מה צריך כשרוצים להתעמק / והבנתי שקשור בי כלב שנושך (ועוד איך)
מילים לא יפתרו נזקים של מעשים / ושמים נשברו במקרים הכי קשים / מי יתקן בדמעות את המחשבות
רק אחד יכולאני מאמין שיש לך את הכוח להושיע, להודיע, להעיף אותי החוצה מכאן
כולי מאמין ואני מוסר לך את הכוח, שאין, שכן, זה חסר ממני כך כך
מאמין....שכחתי ממראות של עבדי האלוקים / וראיתי מה קורה כשמפילים את החוקים / קיוויתי שיהיה לי סוף (סוף סוף)
זכרתי הרגשות של לבבות רקים / והבנתי כמה רע ששמים רחוקים / התפללתי שיחשוף -
ראיתי מה עומד בבסיס מעמקים / איך הרוב טיפשות ורק מקצת הם צדיקים / רציתי שהגל יסחוף
אך בים שהתייבש החופים הם רק צוקים / ותהומות גלויים מריקנות הם צועקים / אם אין ים אין חוף
ועדיין אני יכול
לצעו-ק
אני מאמין שיש לך את הכוח להושיע, להודיע, להעיף אותי החוצה מכאן
כולי מאמין ואני מוסר לך את הכוח, שאין, שכן, זה חסר ממני כך כך
מאמין....
וחלומות של טעות, הם טעות והם שטות, הם לא מורים עלי דבר
והגלים שחזרו, הם לחשו ודברו, הם נתנו לי כל דבר
ולנצח -
אני מאמין - מאמין - מאמין -
מצרפת שיר שלי, מקווה שתאהבו:
מחשבות,
בליל של מילים.
והעט זרוק על הרצפה,
המחברת נטושה.מסך ירד על הנפש שלי.
מכסה את המילים,
מרוקן את המחשבות.
מייבש את נהר הרגשות.
והיד כבר לא ממלאת את הדף באותיות צפופות.המחברת מונחת בצד.
עד שתשוב הרוח והמסך יעלה.ויום אחד.
היד שוב תרוץ על הדף,
תמלא אותו באותיות.יום אחד,
האצבעות ירוצו על המקלדת,
ימלאו את המסך התווים צפופים.יום אחד המסך יעלה,
והמנגינה תעטוף אותי,
תשבה בקסמיה את המילים,
תשפוך לדפים.יום אחד...
-
פוסט זה נמחק!
-
היינו ילדים
גדלנו השתננו
אבל התמימות
מה תהיה איתה?
התחספסה
האמון באחרים
כבר לא מה שהיה
איבדנו את התום
את הזוך
לא מה שהיינו
כמעט לא מזהים את עצמנו
לקחנו את החיים ברצינות
כבר לא מתבדחים
צריך לקחת ת'מושכות
לדהור קדימה
היום אנחנו ילדים
גדולים מהחיים
אבל תמיד ישאר
האור הזה
בעינים
שלא יכבה
שישאר ככה
שלא נשכח איך היינו
את משחקי הילדות
את הדרך שעשינו
מאיכן באנו -
פוסט זה נמחק!
-
החד פעמיזהו שיר חד פעמי
לחיזוק רב פעמי
בעקבות גזרת החד פעמיבעקבתא דמשיחא היוקר יאמיר
יעלו המיסים יעלה המחיר
אפילו על כלים חד פעמים
יגזרו הגזרות ללא רחמים
עד כאן המשל
וזהו הנמשל
בזמננו זמן שהנסיונות כה קשים
כל מעשינו אפילו הקטנים
שנראים בענינו כלא חשובים
מאלפי זהב וכסף הרבה הם שוים -
@אינספריישן
תגובות
בנ"א כותב תגובה
זה מתפזר בערבה
אף אחד לא מעריך
אפילו לייק כמו שצריך.מה יבקש ומה ידרוש
כותב השיר - מי בראש
ישמח ויהנה מיגיע כפיו
יודה לד על כשרונו בחסדיו -
פוסט זה נמחק!
-
@צור אמר בשירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה:
לאור בקשות רבות של החברים לפתוח כאן את השרשור ולאחר התייעצות עם גורמים בפיקוח ובהנהלה הוחלט כי
אני אפתח לניסיון של שבוע ובכפוף לתקנון
כללי השרשור
- ניתן לפרסם כאן רק שירים ותגובות ענייניות בלבד (אין להחמיא)
- אין לפרסם שום פוסט שהוא לא שיר (כולל לא עצות לכתיבה)
הכללים כאן יתעדכנו וחובה לעקוב אחריהם אי ציות לכללים יגרור מחיקת פוסט ואף להרחקה
-
פוסט זה נמחק!
-
אבא שלי
אוהב אותי
לעולם לא יעזוב אותי * 2
פזמון..
רק אליך זעקתי אבא קראתי אליך ותרפאני *2 -
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
@תמר-מהמרכז - שימי לב לכותרת וחוקי הפוסט הספציפי הזה!!
אסור להגיב כאן שום סוג של תגובה שאינה שיר או חיבור!לתגובות מעין אלו - מיועד הנושא הזה:
https://miktzav.com/topic/707/שאלות-תשובות-טיפים-והצעות-ייעול-בכתיבה?_=1637084497303 -
פוסט זה נמחק!
-
#anchor(גלו את האמת הפנימית!)
זהו נושא לא רגיל לאנשים
אין ולו כמעט כאלו שיריםאולי יהיו כאלה שלהם יהיה קשה לשמוע
אבל אני כותב זאת לא בשביל לפגועכי תמיד יהיו את אלה שיגידו
למה לא כמו כולם לחנך תמיד יעידועל מציאות של חוסר צדק, על מציאות צריכה ביאור
ובגלל זה, אני עומד פה כמו גיבורוצועק את האמת כאן בפנים
חלאס עם החיים ההזוייםדי ללכת בכוח בדרך לא סלולה
לתרץ את עצמך משקיעה ועד זריחהלמה לא להיות מי שאתה
לחיות חיים של שקט ושלווהלדעת במה אתה בוחר ומאמין
שהפה והלב תמיד יהיו שוויםלרדת עמוק לכל מילה שאתה זורק
ואם אתה מאמין במשהו, רק בו להיות דבקאמונה באלוקים ובכל דבר אחר
אמונה שזו הדרך, שבה אתה בוחרוהנה בדיוק עכשיו נכנס לו חודש אדר
שמצוות השמחה היא בו העיקראך גם פה יש את אותו אחד שלא מתבייש
שאת מהות המצווה שכח הוא לבקשדרכו אינה דרך מלכים
חלאס עם החיים ההזויים -
#anchor(הן 'צדיק' הוא?!)
לא יודע איך לבטאות את הכאב
חבר הלך לי לאיבוד, בלא לו התאהב
גופו בספסלי המזרח
אך ליבו כבר פרח
ריבוע נגוע ורק ליגוע, מצא הוא לעצמו
שקוע, תקוע, מי יודע? הן 'צדיק' הוא?!
העירו לבכם גדולים מנהיגים, כל אשר ישנו שפוי
שמא כדור זה, דור הבא יהיה כפול!
(עצרו הזרם עצרו המגיפה
עצרו פן הנגע יפשוט כאש במדורה)
