שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
אתם חושבים שאני חזקה
כי לידכם לא נשברת
אתם חושבים שאני צדיקה
כי את הקשיים לא מספרת
אתם חושבים שאני מצחיקה
כי לידכם לא בוכה
אתם חושבים שאני מלאכית
כי לא ראיתם אותי במציאות
אתם חושבים שאני מלכה
כי לא ראיתם אותי עובדת
אתם חושבים שאני בעלייה
כי אתם לא יודעים שאני נופלת
אתם חושבים שאני חזקה
אבל בכל לילה נשברת...
טוהר -
תקראו את הספויילר זה חשוב
בתשעה באב אנו מתאבלים
על בית המקדש בוכים
על שחרב לנו פעמיים
מרגישים שטבענו במים
זה קשה ועצוב
הזמן של הגלות ממש קצוב
אנו בדרך אל האור
את הימים כבר לא נספור
הנה בנינו לבנה ועוד לבנה
כבר מרגישים את השכינה
בית המקדש לתפארה בנינו
ועכשיו נגור בבית מקדשנו
גם אם קשה זה לא נורא
כי אנו בדרך אל הגאולהירושלים את זהב
נשאר איתך לעד
לעולם לא נעזוב
נשאר תמיד קרוב||מרגישים שטבענו במים-הכוונה היא שאין לנו כבר אוויר לנשום=כמו במים||
-
נערה אחת כמעט ילדה
עברה תקופה לא פשוטה
ללא הורים לצדה
ללא חמלה,ללא פרוטהלרבי כתבה בדמעות
וקיבלה תשובה כנה
ואז כל כמה שבועות
התייעצה ועידכנהבאחת הפעמים תמהה במכתבה
דרש בני ישראל,מנהיג רומה באהבה
איך מוצא זמן לנערה לא חשובה?!עונה הרבי בנוסחה מרטיטה
אם מרגישה כאב ילדה
גם אבינו רוענו עלי מביט
כל צרה שלה בלבו נראתה -
בית עתיק
צועד לאיטי מהורהר,
עיני צדה שלט מוזר,
אל תוך עצמך כתוב שם; מצחיק,
פונה אחריו יש שם בית עתיק.
דפקתי בדלת,
תגובה מהמהמת,
דורך על יבלת,
בא פעם אחרת.כי בעל הבית לא נמצא זה כמה חודשים,
יצא לטיול מחפש ריגושים,
עומד שם המום אבדו המילים,
אתם לא מבינים שאני בעלים??
עשיתי סיבוב לכניסת הסתרים,
היא נועדה למילוט ברגעים אבודים,
רוח פרצים וצירים חלודים,
חבר'ה, ניצחתי! אני כאן בפנים!
הגיע זמן לסיור בביתי החמים,
נתחיל במטבח פה כותבים מתכונים,
רגשות מתבשלים זה מקור הפחדים,
אני ממליץ לך לפרוש זה נעשה לא נעים...נכנס לסלון,
בוהה בשאון,
עוטה השריון,
הצילו! דמון!
(אה, זה כולה הפחדים שלי...)
תופס את הרגליים בורח,
המראה הוא עגום, והריח...
ברקע יש מישהו צורח,
מה זה?! לא הזמנתי אורח?!פיו, זה אתה,
ידידי חרדה,
לא תצא לשעה,
לקפה בספה?
הוא פוחד לענות,
פן אחשוב הוא צרות,
הוא רדוף מחשבות,
של הפסד מלחמות.חרדה דפקה בדלת די מזמן ביקשה לישון,
סידרתי לה חדר מיטה יפה וגם עיתון,
זה נראה שנחמד וכיף לה שם, היא לא יצאה,
אני מפחד להידבק מהפחד שלה, מה זה אם לא חרדה?
הגעתי למצב שזה או אני או היא,
לא הסכימה לצאת ובחרתי לצאת לדרכי,
הייתי צריך לבקש עזרה לנקות את ביתי,
הבעיה שפחדתי לתקשר, מי זה? אני או היא?!עכשיו חזרתי במרץ לזירת הקרבות,
לא מטהר שוב השרץ בא נשחיז חרבות,
היא ברחה לה לחדר הגיפה תריסים,
אין אומץ לתקוף, היא עדיין בפנים...
ביקשתי עזרה מהחדר ליד,
שם נמצאת השנאה היא חיה לבד,
שונאת הסביבה ולפעמים גם אותי,
מקיפה את עצמה במעטה דוקרני.
אני שונא את התגובה זה מכעיס שם בפנים,
סוף סוף זה אני אלו היצורים,
אלו ועוד שעכשיו רגועים,
אני לא מעיר דובים ישנים. -
יורדת לעולם
נשמה חדשה
שום פרט לא נעלם
נשמה קדושהיודעים כולם
לה יש תפקיד
היא לא מגיעה סתם
כל אחד יעידוכדי למלא את שליחותה
החליטו בשמיים
לברוא רק אותה
עם צבע מסוים בעינייםוצבע העור
וגיל וגובה
במיוחד בשבילה לבחור
בשבילה הכל הוחלט מגבוהוכל התמודדות ובעיה
שהנשמה תעבור בחיים
רק היא תדע
איך לא ליפול ואם צריך- להריםכי זה תפקידה
זה שליחותה
זה יעודה
ואין עוד אחת כמותה|| @הדס-ט נכתב על הופסט שכתבת...
אם יהיה לך מה לעשות אם השיר הזה
אם את גם צריכה לשנות משהו בהתאם לאותה אחת ספציפית- חופשי|| -
שהיופי והטוהר נעלמים מחייך
כשלאט לאט שוקעות לחייך
שאת מרגישה מפלצת בתוכך
שאת לא מסוגלת להכיל את עצמךשהפחד והכאב אבדו כול פרופורציה
שהאמת והשקר משתוללים בערבוביהתראי את עצמך מול מראה
תאהבי כל מה שאת רואה
כי את שמש, את מושלמת
אז אל תנסי להשתנותגם שאת במצב רע
ולא רואה תישועה
גם שהכול נראה לך שחור
ובלב יש רק חורתשנני זאת לעצמך
איך שאת זה הכי טוב בשבילך
שאת בת לאבא שאותך אוהב
והוא אינו רוצה שיהיה לך כואבזכרי
את חזקה, את יכולה
את טובה וגם גדולה
אל תתני לשום דבר לשבור אותך
תחרטי זאת על הלב שלךבכול מלחמה יש מנצח אחד
והפעם זאת תהיי את!
(@הדס-ט נכתב על הפוסט שכתבת...
יותר על ההתמודדות שלה..) -
מזכירה לכולם:
אין להעלות שיר יותר מפעם בחמש ימים.חבל שנאלץ למחוק שירים....
-
ילדים מנותקים
כל היום על מסכים
האם זה העולם בו אנו חיים?צ׳אטים טלפונים
כולנו מכורים
אין מילים,רק מקלידים
ובשיעורים?! הילדים לא מרוכזים!מנסים להתפטר
מהמכשיר הממכר
אך עוברים למכשיר אחר
האם זה עובר?
או שנעבור לדבר אחר? -
פוסט זה נמחק!
-
שיר שכתבתי ביחד עם ק.ב
על סיפור אמיתי ומדהים -
שליח חב"ד שכתב לרבי מליובאוויטש בעצב שהוא לא מצליח בשליחות וכדאי לשלוח מישהו אחר במקומו.
והרבי ענה לו "כבר שלחתי חסיד מוצלח. וכתב את השם של אותו בנאדם (נניח יוסי אז הוא כתב כבר שלחתי לשם את יוסי!) כנראה אתה לא מכיר אותו ואת כשרונותיו. והוא מסוגל לחולל שם מהפכה אמיתית עם כל הכשרונות שלו. סיפור זה מראה על האכפתיות העצומה של הרבי לכל יהודימקום נידח
מי יתן לי את הכח
אפילו בלי שכן או אח
רוצה לעזוב ולברוחכותב למשלח
אדם אחר צריך לשלוח
אני לא מספיק מתפתח
חסיד אחר בוודאי יצליח!קורא את המענה שהגיע:
כבר שלחתי מישהו מוכשר
האמנם אינך יודע?
אתה הוא זה שלתפקיד הוכשרבכוחך תתמיד ותצליח
אל תתייאש ותמשיך בכל הכוח
הרבי נותן כוחות לכל שליח
אני מסוגל להכל בטוח! -
אבא אני רוצה להיות קרובה אליך
אבא נמאס לי רק כשאני בוכה
אני פונה אליך
אבא לפעמים הלב שלי כואב
בגלל חברות
אבא למה אני בוכה כל הזמן
לעצמי בים של דמעות
אבא למה שאני שמחה
אני לא אומרת לך תודה
אבא למה סתם ביום בהיר
אני לפעמים לא מרגישה קרובה
אבא אני רוצה לדעת
שאני עובדת אותך
רק מתוך בחירה
אבא איך אני אמורה לדעת
אם אתה שומע כל תפילה
אבא למה אמונה זה דבר
שקל תמיד לדבר
אבא למה במבחן האמת
באלי פשוט להעלם
אבא אני רוצה להיות
עובדת יראת שמיים אמיתית
ולדעת שאני אוהבת אותך
גם במציאות ובתוך הלב פנימית! -
@אבי65 שים לב שמותר להעלות שיר פעם אחת בחמש ימים.
מומלץ לקרוא את חוקי הקטגוריה:
https://miktzav.com/topic/8842/חוקי-הקטגוריה-שירים-לכתיבה-חובה-לקרוא/1 -
פצצת שיתוקבבקשה תקראו את הספויילר
||בבקשה תקראו את כול השיר
השיר הזה מדבר על ילד שנולד נכה ואז עם כול האמונה והבטחון הוא גדל והפך לילד כמעט רגיל כמובן עם כסא גלגלים
רציתי לכתוב שיר על הנושא הזה כי זה נושא שמאד נגע לי והחלטתי שאני נכנסת לדמות וכותבת שיר
אשמח לדעת אם יצא טוב||ביום אחד בהיר
נולד לאמא תינוק זעיר
כולם שמחו וצהלו
אך פתאום כולם מסביבו יתקהלומשהו מוזר קורה לו ברגליים
אותם הוא לא מזיז כבר יומיים
אמא לחוצה ובהיסטריה
וכבר לוקחת אותו למחלקת אורטופדיהאת הרופאים היא שואלת
מה קורה לו? היא כול כך דואגת
לפתע יוצא הרופא
אך על פניו החיוך קופאניגש אליה הרופא
ובחיוך עצוב אומר
הילד יותר לא ילך
אפילו לא בגילךכול החיים יהיה הוא משותק
מהבטן עד הרגליים ינותק
המון בכיות המון דמעות
היא כול כך מצפה לישועותרגש עצב מתערבבים יחד
יש בה המון פחד
אך בה' היא מאמינה
ומאמינה שהכול לטובהאחרי שנים הילד גדל
והאמונה הפכה למגדל
הילד מתפקד כמעט כמו ילדים רגילים
אולי יש מעט דברים שאותו מבדיליםעם בטחון ואמונה
תבוא הישועה והגאולה -
אמונת הלב.
קול דממה דקה,
יושבת בודדה, מחכה,
לוחשת לי בצעקה,
שאיש לא ישמע אדוותה,
את אמונת הלב.את קול סוער ושליו,
שכבה ומתעורר,
ואין איש משער,
מהי אמונת הלב.והיא לוחשת לי|
קומי צאי,
התנערי מעפר,
היום ולא מחר,
פן יהיה מאוחר.
והיא דואגת לי|
שנרי לא יכבה,
שאורי רק יתרבה.אבל היום לא שמעתיה,
ודממת אותי מתמיה,
וכי לא הייתי טובה?
וכי איני כבר ראויה?
אויה, אמונת הלב,
אני רוצה להתקרב!אני קוראת לה,
אמרת לי צאי,
לחשת לי התעוררי,
ואת איכן הלכת?
ומי יהיה לי לשמש,
שיזכיר לי שכבר ממש,
עוד תגיע גאולה.?וכשהבוקר כבר מגיע,
להתחמם לי הוא מציע,
את חוזרת,
ואומרת,
ומנחמת,
שרק הלכת,
להביא את הגאולה. -
אני חי בעולם של שקרים
הכל רק בילבולים
בעיות עם ההורים
לאן מכאן ממשיכים
איך אני ידבר עם אלוקים
סך הכל אני אפס אפסים
אבל אולי אני בישבילו יחיד
כי כמוני יש רק בדיד
מקווה שתאהבו
