שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[אייל גלבוע 4]

נערה אחת כמעט ילדה
עברה תקופה לא פשוטה
ללא הורים לצדה
ללא חמלה,ללא פרוטה

לרבי כתבה בדמעות
וקיבלה תשובה כנה
ואז כל כמה שבועות
התייעצה ועידכנה

באחת הפעמים תמהה במכתבה
דרש בני ישראל,מנהיג רומה באהבה
איך מוצא זמן לנערה לא חשובה?!

עונה הרבי בנוסחה מרטיטה
אם מרגישה כאב ילדה
גם אבינו רוענו עלי מביט
כל צרה שלה בלבו נראתה

[יוס yos]

בית עתיק

צועד לאיטי מהורהר,
עיני צדה שלט מוזר,
אל תוך עצמך כתוב שם; מצחיק,
פונה אחריו יש שם בית עתיק.
דפקתי בדלת,
תגובה מהמהמת,
דורך על יבלת,
בא פעם אחרת.

כי בעל הבית לא נמצא זה כמה חודשים,
יצא לטיול מחפש ריגושים,
עומד שם המום אבדו המילים,
אתם לא מבינים שאני בעלים??
עשיתי סיבוב לכניסת הסתרים,
היא נועדה למילוט ברגעים אבודים,
רוח פרצים וצירים חלודים,
חבר'ה, ניצחתי! אני כאן בפנים!
הגיע זמן לסיור בביתי החמים,
נתחיל במטבח פה כותבים מתכונים,
רגשות מתבשלים זה מקור הפחדים,
אני ממליץ לך לפרוש זה נעשה לא נעים...

נכנס לסלון,
בוהה בשאון,
עוטה השריון,
הצילו! דמון!
(אה, זה כולה הפחדים שלי...)
תופס את הרגליים בורח,
המראה הוא עגום, והריח...
ברקע יש מישהו צורח,
מה זה?! לא הזמנתי אורח?!

פיו, זה אתה,
ידידי חרדה,
לא תצא לשעה,
לקפה בספה?
הוא פוחד לענות,
פן אחשוב הוא צרות,
הוא רדוף מחשבות,
של הפסד מלחמות.

חרדה דפקה בדלת די מזמן ביקשה לישון,
סידרתי לה חדר מיטה יפה וגם עיתון,
זה נראה שנחמד וכיף לה שם, היא לא יצאה,
אני מפחד להידבק מהפחד שלה, מה זה אם לא חרדה?
הגעתי למצב שזה או אני או היא,
לא הסכימה לצאת ובחרתי לצאת לדרכי,
הייתי צריך לבקש עזרה לנקות את ביתי,
הבעיה שפחדתי לתקשר, מי זה? אני או היא?!

עכשיו חזרתי במרץ לזירת הקרבות,
לא מטהר שוב השרץ בא נשחיז חרבות,
היא ברחה לה לחדר הגיפה תריסים,
אין אומץ לתקוף, היא עדיין בפנים...
ביקשתי עזרה מהחדר ליד,
שם נמצאת השנאה היא חיה לבד,
שונאת הסביבה ולפעמים גם אותי,
מקיפה את עצמה במעטה דוקרני.
אני שונא את התגובה זה מכעיס שם בפנים,
סוף סוף זה אני אלו היצורים,
אלו ועוד שעכשיו רגועים,
אני לא מעיר דובים ישנים.

[1122]

יורדת לעולם
נשמה חדשה
שום פרט לא נעלם
נשמה קדושה

יודעים כולם
לה יש תפקיד
היא לא מגיעה סתם
כל אחד יעיד

וכדי למלא את שליחותה
החליטו בשמיים
לברוא רק אותה
עם צבע מסוים בעיניים

וצבע העור
וגיל וגובה
במיוחד בשבילה לבחור
בשבילה הכל הוחלט מגבוה

וכל התמודדות ובעיה
שהנשמה תעבור בחיים
רק היא תדע
איך לא ליפול ואם צריך- להרים

כי זה תפקידה
זה שליחותה
זה יעודה
ואין עוד אחת כמותה

Spoiler

@הדס-ט נכתב על הופסט שכתבת...
אם יהיה לך מה לעשות אם השיר הזה
אם את גם צריכה לשנות משהו בהתאם לאותה אחת ספציפית- חופשי

[נעמי ה]

שהיופי והטוהר נעלמים מחייך
כשלאט לאט שוקעות לחייך
שאת מרגישה מפלצת בתוכך
שאת לא מסוגלת להכיל את עצמך

שהפחד והכאב אבדו כול פרופורציה
שהאמת והשקר משתוללים בערבוביה

תראי את עצמך מול מראה
תאהבי כל מה שאת רואה
כי את שמש, את מושלמת
אז אל תנסי להשתנות

גם שאת במצב רע
ולא רואה תישועה
גם שהכול נראה לך שחור
ובלב יש רק חור

תשנני זאת לעצמך
איך שאת זה הכי טוב בשבילך
שאת בת לאבא שאותך אוהב
והוא אינו רוצה שיהיה לך כואב

זכרי
את חזקה, את יכולה
את טובה וגם גדולה
אל תתני לשום דבר לשבור אותך
תחרטי זאת על הלב שלך

בכול מלחמה יש מנצח אחד
והפעם זאת תהיי את!
(@הדס-ט נכתב על הפוסט שכתבת...
יותר על ההתמודדות שלה..)

[אדמילים]

(יצירה מסוג מעט שונה;))

תו'דבר
אמן.
גם אם ירגיש
הפוך.
גם אם יראה
אחרת.
גם אם מציאותו
אבסטרקטית.
הדם שלו
כמו הדם של
כולם.

[אדמילים]

פוסט זה נמחק!

[כ.פ.]

מזכירה לכולם:
אין להעלות שיר יותר מפעם בחמש ימים.

חבל שנאלץ למחוק שירים....

[אייל גלבוע 4]

ילדים מנותקים
כל היום על מסכים
האם זה העולם בו אנו חיים?

צ׳אטים טלפונים
כולנו מכורים
אין מילים,רק מקלידים
ובשיעורים?! הילדים לא מרוכזים!

מנסים להתפטר
מהמכשיר הממכר
אך עוברים למכשיר אחר
האם זה עובר?
או שנעבור לדבר אחר?

[נהוראי כהן 0]

פוסט זה נמחק!

[זלדה]

שיר שכתבתי ביחד עם ק.ב
על סיפור אמיתי ומדהים -
שליח חב"ד שכתב לרבי מליובאוויטש בעצב שהוא לא מצליח בשליחות וכדאי לשלוח מישהו אחר במקומו.
והרבי ענה לו "כבר שלחתי חסיד מוצלח. וכתב את השם של אותו בנאדם (נניח יוסי אז הוא כתב כבר שלחתי לשם את יוסי!) כנראה אתה לא מכיר אותו ואת כשרונותיו. והוא מסוגל לחולל שם מהפכה אמיתית עם כל הכשרונות שלו. סיפור זה מראה על האכפתיות העצומה של הרבי לכל יהודי

מקום נידח
מי יתן לי את הכח
אפילו בלי שכן או אח
רוצה לעזוב ולברוח

כותב למשלח
אדם אחר צריך לשלוח
אני לא מספיק מתפתח
חסיד אחר בוודאי יצליח!

קורא את המענה שהגיע:
כבר שלחתי מישהו מוכשר
האמנם אינך יודע?
אתה הוא זה שלתפקיד הוכשר

בכוחך תתמיד ותצליח
אל תתייאש ותמשיך בכל הכוח
הרבי נותן כוחות לכל שליח
אני מסוגל להכל בטוח!

[אבי65]

פוסט זה נמחק!

[אבי65]

פוסט זה נמחק!

[טותיייי]

אבא אני רוצה להיות קרובה אליך
אבא נמאס לי רק כשאני בוכה
אני פונה אליך
אבא לפעמים הלב שלי כואב
בגלל חברות
אבא למה אני בוכה כל הזמן
לעצמי בים של דמעות
אבא למה שאני שמחה
אני לא אומרת לך תודה
אבא למה סתם ביום בהיר
אני לפעמים לא מרגישה קרובה
אבא אני רוצה לדעת
שאני עובדת אותך
רק מתוך בחירה
אבא איך אני אמורה לדעת
אם אתה שומע כל תפילה
אבא למה אמונה זה דבר
שקל תמיד לדבר
אבא למה במבחן האמת
באלי פשוט להעלם
אבא אני רוצה להיות
עובדת יראת שמיים אמיתית
ולדעת שאני אוהבת אותך
גם במציאות ובתוך הלב פנימית!

[אבי65]

פוסט זה נמחק!

[כ.פ.]

@אבי65 שים לב שמותר להעלות שיר פעם אחת בחמש ימים.
מומלץ לקרוא את חוקי הקטגוריה:
https://miktzav.com/topic/8842/%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%99-%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%90/1

[רות רפפורט]

                        פצצת שיתוק

בבקשה תקראו את הספויילר

Spoiler

בבקשה תקראו את כול השיר
השיר הזה מדבר על ילד שנולד נכה ואז עם כול האמונה והבטחון הוא גדל והפך לילד כמעט רגיל כמובן עם כסא גלגלים
רציתי לכתוב שיר על הנושא הזה כי זה נושא שמאד נגע לי והחלטתי שאני נכנסת לדמות וכותבת שיר
אשמח לדעת אם יצא טוב

ביום אחד בהיר
נולד לאמא תינוק זעיר
כולם שמחו וצהלו
אך פתאום כולם מסביבו יתקהלו

משהו מוזר קורה לו ברגליים
אותם הוא לא מזיז כבר יומיים
אמא לחוצה ובהיסטריה
וכבר לוקחת אותו למחלקת אורטופדיה

את הרופאים היא שואלת
מה קורה לו? היא כול כך דואגת
לפתע יוצא הרופא
אך על פניו החיוך קופא

ניגש אליה הרופא
ובחיוך עצוב אומר
הילד יותר לא ילך
אפילו לא בגילך

כול החיים יהיה הוא משותק
מהבטן עד הרגליים ינותק
המון בכיות המון דמעות
היא כול כך מצפה לישועות

רגש עצב מתערבבים יחד
יש בה המון פחד
אך בה' היא מאמינה
ומאמינה שהכול לטובה

אחרי שנים הילד גדל
והאמונה הפכה למגדל
הילד מתפקד כמעט כמו ילדים רגילים
אולי יש מעט דברים שאותו מבדילים

עם בטחון ואמונה
תבוא הישועה והגאולה

[MUSIC 2]

אמונת הלב.

קול דממה דקה,
יושבת בודדה, מחכה,
לוחשת לי בצעקה,
שאיש לא ישמע אדוותה,
את אמונת הלב.

את קול סוער ושליו,
שכבה ומתעורר,
ואין איש משער,
מהי אמונת הלב.

והיא לוחשת לי|
קומי צאי,
התנערי מעפר,
היום ולא מחר,
פן יהיה מאוחר.
והיא דואגת לי|
שנרי לא יכבה,
שאורי רק יתרבה.

אבל היום לא שמעתיה,
ודממת אותי מתמיה,
וכי לא הייתי טובה?
וכי איני כבר ראויה?
אויה, אמונת הלב,
אני רוצה להתקרב!

אני קוראת לה,
אמרת לי צאי,
לחשת לי התעוררי,
ואת איכן הלכת?
ומי יהיה לי לשמש,
שיזכיר לי שכבר ממש,
עוד תגיע גאולה.?

וכשהבוקר כבר מגיע,
להתחמם לי הוא מציע,
את חוזרת,
ואומרת,
ומנחמת,
שרק הלכת,
להביא את הגאולה.

[נהוראי כהן 0]

אני חי בעולם של שקרים

הכל רק בילבולים

בעיות עם ההורים

לאן מכאן ממשיכים

איך אני ידבר עם אלוקים

סך הכל אני אפס אפסים

אבל אולי אני בישבילו יחיד

כי כמוני יש רק בדיד

מקווה שתאהבו

[נהוראי כהן 0]

פוסט זה נמחק!

[Anne]

יש לי חור בלב
ששום דבר לא מרפא
יש לי חור עמוק בלב
ולדעתי
הוא כה יפה

הוא מדמם את ירושלים
שהיתה ואינה עוד
הוא פצוע משכחת ליבנו
ממשוש שאבד ונמוג

הוא מבולבל ממסרים סותרים
על עצב וצפיה תמידית
ודופק בקצב מואץ
כשטוב לו מהנאה שטחית

וכל היום פעור החור
ומפעמת הבטחה
ולכן לדעתי הוא כה יפה
הוא ירושלים שלי
הבנויה

Spoiler

סורי שאני עדיין אוחזת בירושלים...
השיר הבא בעזרת השם יהיה על הירוק של בין הזמנים אבל אני סוג של תקועה באבל הדיכאוני של "איזה עולם חרב ורע " והכל, מתשעה באב ואני יודעת שזה לא נכון אפילו בעין יהודית... צריך לקוות ובא זמנית להמשיך הלאה.. אאזז כתבתי לעצמי על האבל שלי ומקווה שכתמיד הכתיבה תשחרר בי משהו...מרגישה שכבר טיפה...שבוע טובב