שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

ראש העיין

(פסוק 1)
במסדרונות הלימוד, שבהם חלומות מתעופפים,
יש בחור ישיבה, המתמודד עם מאבק מאתגר,
עם לב כל כך טהור, ומוח כל כך בהיר,
הוא הולך בדרך קשה, אבל הוא מחזיק חזק.

(מקהלה)
הו, בחור ישיבה, לעולם אל תאבד תקווה,
אתה חזק יותר ממה שאתה יודע, אתה נועד להתמודד,
בכל מאבק, תמצא דרך להתרומם,
עם אמונה כמדריך שלך, תגיע אל השמיים.

(פסוק 2)
בים הידע הוא נלחם בגאות,
עם קשיי למידה, הוא לא מתחבא,
למרות שהמילים עלולות למעוד, והאותיות עשויות לטשטש,
הוא נחוש לכבוש, רוחו תחזיק מעמד.

(מקהלה)
הו, בחור ישיבה, לעולם אל תאבד תקווה,
אתה חזק יותר ממה שאתה יודע, אתה נועד להתמודד,
בכל מאבק, תמצא דרך להתרומם,
עם אמונה כמדריך שלך, תגיע אל השמיים.

(לְגַשֵׁר)
כשהלילה נראה הכי חשוך והספקות מתחילים להתגנב,
זכור את הכוח הטמון בך כל כך עמוק,
על כל צעד קדימה, קטן ככל שיהיה,
אתה עושה את ההבדל, אתה עומד גבוה.

(פסוק 3)
עם סבלנות והתמדה, אתה תתגבר,
האתגרים שאתה מתמודד איתם יהפכו אותך לחזק,
בעיני הבורא שלך, אתה מושלם, אתה רואה,
כי הוא יודע את המסע שלך, ומה אתה יכול להיות.

(מקהלה)
הו, בחור ישיבה, לעולם אל תאבד תקווה,
אתה חזק יותר ממה שאתה יודע, אתה נועד להתמודד,
בכל מאבק, תמצא דרך להתרומם,
עם אמונה כמדריך שלך, תגיע אל השמיים.

(אאוטרו)
אז, בחור ישיבה, תמשיך להתקדם,
בנחישות, תכבוש את מה שנאמר,
אתה השראה, אור זוהר,
בעולם הזה, תמיד תזרח בבהירות.

שיר שלי אשמח לחוות דעת

ראש העיין

פוסט זה נמחק!

ויווש

כרטיס קונה על ההתחלה
חייבת להיות בשורה הראשונה
הטלפון על סוללה מלאה
חייבת לתעד ולצלם כל תמונה

מגיעה מהראשונות
רואה אפילו את החזרות
מסתנוורת מהאורות
וכולי מלאה בשגעונות

רק הוא נכנס
על אף אחד לא שמה פס
לא לעשות סלפי
זה דבר ממש מפוספס

אחרים שואלים
וקצת מעירים
כמה אפשר?!
הם מתחרפנים

מנסים לעזור
למצוא מזור
לשים לי עצור ברמזור
להוריד לי קצת את האור
אך אני על המקרה שוב אחזור

לבד הולכת לפעמים
אוהבת לשיר את השירים
מהראשונים שאת הפתיח מזהים
ובוכה מהשירים המרגשים

לאחרונה שמעתי כמה שיעורים
שמסבירים את משמעות הדברים
שהערצה אלו דברים שחולפים
וחבל לבזבז על אנשים שאנו לא מכירים
אנרגיה וכוחות מיותרים

מקווה שאגדל
שאשים לב בין הטפל לעיקר
לא להתנהג כמו ילד מגודל
ושרק לגדולי עולם וחכמי התורה
אתן את הכבוד והייקר!!!!!!!

1122

בועה
חד צדדי
תקועה
זה עכשיו תמידי
תוהה
מחפשת לברוח מחור מזערי
טועה
זה לא מציאותי
תודעה
מחלחלת בתוכי
זוועה
הם לא רואים אותי
כמיהה
להיות כמו כולם- בחופשי
ישועה
מתחננת לבוראי
פצועה
עמוק בליבי

ולמרות הכל...
אף אחד לא יכול
להסתכל, לתת ישועה
אני עדיין לכודה בתוך בועה
של עצמי

בינינו לא משנה

הלב שלי
כולם רוצים
שאתן אהבה
מנסה להסביר
שליבי בעצמו לא אהוב
כולם רוצים
שאפזר שמחה
מנסה להבהיר
שהלב שלי עצוב

רוצים שאתן
מה שצריך
מה שלי אין
רוצים שאקח
מה שמיותר
מה שעלול לעצבן
ובלב שלי קר

כי מבחוץ
הוא נראה
נוצץ וטוב
אבל
רק אני רואה
שהוא ריק מקרוב

ואז פתאום
לעצמי אומרת
אל תתני מקום
לחברה שדורשת
רק תתרכזי בעצמך
אז.. אולי...
לא רוצה אותך, שלום
לבסוף לרע צועקת
ואז מגלה
שזה לא חלום
וטוב לי היום
וכשהלב שלי נקי מרע
מרגיש לי יהלום

המחבל המחופש

נקרעת בין הרצון
לבין לזכות לנצחון
רוצה כל כך להגיע רחוק
להראות לכולם
הגעתי הלום
אחרי שצחקתם
ובי לא האמנתם
הגעתי לפה לבד
בלי עזרה של אף אחד
רוצה להגיד לכולם
לחזקים, לחלשים
אתם תצליחו אתם יכולים
עם קצת מישהו יאמין בכם
אתם תגיעו רחוק
לא צריך איזה חוק
שיראה לכם כמה אתם שווים.

טותיייי

אבוש אני רוצה להרגיש
את סוכתך עלי נופלת
שתחבק אותי
אני הבת שלך כאן עומדת
רוצה להרגיש את שתי ידייך
נוגעות ומחבקות אותי
מלטפות את הלב שלי
שכואב ועובר ניסיונות
מנסה לעלות
ורק לא ליפול
מחזיק חזק חזק
הרי הוא יכול
אתה אמרת
שכל נשמה שבאה לעולם
באה לתקן ובאה עם תיק
מלא כוחות לעבור את הכל
רק רוצה לעבור הכל
בשמחה באמונה
אז אבא
תחבק אותי
ותיתן לי לעלות
כי אני רוצה
להיות קרובה אליך
קרובה תמיד
טוהר🩷

אביעזרי

מחשבות

כבר אחר חצות
ורבות המחשבות
בראשי רצות
כהמון בחוצות

השמים שחורים
ומתרבים ההרהורים
מהם נוגים
ומהם נוגהים

זו עת לחשות
ממעש להרפות
להתמקד בלחישות
שאת ראשי מציפות

כי יש מחשבות
שאת הטוב מאירות
ויש חשוכות
שאת האור מסתירות

האוכל לחלק
במה להתעמק
וממה להתרחק
בראשי השוקק

לפניך הגיון ליבי
ורצוני מרע לרחוק
כמצותך אבי
בטוב רק לדבוק

עזרני קלי הטוב
ודרכי הצליח
על הטוב לחשוב
ואת נפשי להרויח
כי האור קרוב
והנה בא משיח!!!

מא1

ואיך לשמוח,
משם לצמוח??..

הרי אין מנוח,
הכאב לזנוח?

ובכלל...

מצווה לשמוח
ולהשליט המוח,

בכל הכוח
לנסות לשכוח.

אבל.. לברוח??
ובתוכי לצרוח??

לאאאא.

הלב לפתוח
לאבא לשטוח

אליו לשלוח
ובעזרתו לצלוח!!

אמר הבעל שם טוב - על הפסוק : ״ כי בשמחה תצאון״ אדם שרוצה לצאת מכל הבעיות שלו, והקשיים. רק ע״י שמחה!!

הדרי

לקום מהנפילה
חיים יפים מלאים בשמחה ואורה
מחייכת אל העולם-ומשיב הוא חיוך אמיתי,
רגעי צחוק ואושר שלא חולפים מזכרוני.

אך-
אז פתאום
לאור יום
חיים שלמים שמשתנים ונעלמים
והימים היפים נארזים ונטמנים,
הכל פתאום שחור-
לא רואה נקודת אור,
לא יודעת כיצד אמשיך במסע-
היתכן שזה קרה?

ימי הניחומים ארוכים
ולא נשכחים
עצובה,עזובה ובודדה
בתוך המהפך הנורא
הכיצד אשוב לחיי הקודמים?
מה עושים שמרגישים תלושים?

המסע ארוך- הדרך ארוכה
מצפה לחזור לשגרה הברוכה
לסמינר התוסס, לחברה-
שלא הרגיש בודדה
ללמידה-
שלפתע התגלתה כ-מהנה...

האם אוכל להתמודד עם השק?
לנסוע למרחק?
לשכוח מהכל?-
מהצער ומהתיסכול הגדול?

יוצאת לאויר העולם
ורואה שהכל מושלם
"עולם כמנהגו נוהג.."
כך משפט זה מהדהד...
אך אני בתוכי?
מפורקת לרסיסים!
האין אפשר להמשיך כך את שגרת החיים?

אך יודעת עמוק בתוכי
וקול לוחש לעברי:
"הקב"ה מביא לכל אחד מזוודה
שמכילה בתוכה את משקלה,
אך-
לצידה יש גם כוחות
לעמוד בניסיונות
להמשיך לנסות
ולהמשיך לחיות
לחייך לעולם חיוך גדול
ולשיר שיר מזמור,
כי בסוף-
ניצחתי הכל!!

את השיר הזה כתבתי לחברתי...
שלפני שבועיים קיבלנו את הבשורה הקשה
ל"ע היא הפכה ליתומה!!-
בימי הניחומים-שמענו ממנה המון!!
ורוב המשפטים שאמרה-משובצים לפניכם בשיר שכתבתי לה..
ואז בתוך זה- גם למדתי להעריך אבל באמת את ההורים, את המשפחה..
ולהודות לקב"ה בלי הפסקה!!
מקווה שהצלחתי לחזק קצת...

אליה ב

אל תשלח ידך
אב ובנו צועדים
בלב שלם כאחד
שמחים וקצת רועדים
אל הר אחד מיוחד
ביד אחת הסכין
ביד שנייה העצים
ואף שהבן כבר מבין
שניהם ביחד ששים

ועולים אל ראש ההר
ומתחיל המעמד
הבן פושט צוואר
והוא מרצונו נעקד
יד רועדת אוחזת בסכין
עין נוטפת דמעה
הבן את עצמו כבר מכין
והאב מתקרב עוד קמעה

ועולם רועד בדממה
וצבא השמים המה
וקול ממרומים נשמע
אל תשלח ידך אל הנער
אל תעש לו מאומה

שני יהודים צועדים
לעשות רצון קונם
פוסעים צעדים מדודים
יודעים את מקומם
ביד אחת הגמרא
ביד שנייה התפילין
ואף ששניהם בשמחה
אף אחד מהם עוד לא מבין

ארור צועד מאחור
צופה ועוקב אחריהם
מוכן להוציא את הצרור
ולהכניס את כולו בהם
והוא עומד מכוון
ורואה את שניהם מהסדק
מתקרב, עומד הכן
אצבע קלה על ההדק

ועולם רועד בדממה
וצבא השמים המה
אך ממרום שום קול לא נשמע
לחיצה קלה על ההדק
דם כמים נשפך לאדמה

אליה ב

פוסט זה נמחק!

1122

תכף מתחילה השנה
ואני הפעם משנה
לא עוד בסדר לזלזל
נמאס כבר שהכל מקרזל

שנה חדשה
התרגשות מרגישה
ואחותי ששומעת לחדר נכנסת
''נו באמת, על מי את עובדת?''

''פשוט רציתי להתחדש
אך עכשיו, באמת אפסיק לקשקש
השנה התחילה לפני חודש
ושום דבר לא יתממש''

דמעה מתגבשת בזווית עיני
ולפתע עלה לי רעיון רציני
אחרי החגים- זו התחלה מחודשת
מעכשיו אני את עצמי מלטשת!

תהא שנת פריצת דרך!!

אייל גלבוע 4

הפעם באמת מיצינו
לטיולים יצאנו
ברכבל נסענו
את כל בני ברק קנינו
ואפילו אבא אמר שהגזמנו

חתכנו אבטיח ומנגו
נסענו והפעלנו ת'רדיו
אפילו נפשנו בשיקגו
בגן חיות ראינו גם פלמינגו
האכלנו אותו בקובו

והנה בא יום שישי
נשארתי בביתי
אמרתי אמא משעמם לי
אמא ענתה לי
על תהיה דרמטי

הוא תעזור לי
תוסיף תבלינים שיהיה קצת פיקנטי
ועוד מעט שבת אז תתלבש אלגנטי
ותיהיה קצת יותר אנרגטי.

יהודי זה הכי

פוסט זה נמחק!

אדמילים

באשר, שם
ואיך אתה עדיין
אוהב
על אף המרחק
שיצרתי
ואיך אתה עדיין
דואג
שלא, שלא
אשכח
ואיך אתה עדיין
יכול
על כל הדברים
שעברתי
ואיך אתה עדיין
קרוב
לא משנה כמה
אברח
.......................
ואיך אתה עדיין
אוהב
למרות אדישות
שבחרתי

יהודי זה הכי

נפש של אמן:

יש לו רגש,
הוא חייב לפרוק,
תזוזה בנפש,
הוא חייב לצעוק.

הוא לוקח ת'עט,
נוטל גם מכחול,
על הדף משתלט,
פורק ממנו עול.

משהו מסתבך?
משהו מתלכלך?
הכאב שלו גובר?
הלב שלו בוער?

מתיישב על התווים
כותב לו מנגינות
מתמכר אל המילים
משחרר את הדמעות

יש לו נפש של אמן,
חי אחרת את הזמן.

אביעזרי

עשיה

קיים הוא הרצון
לא רק בדמיון
אך הופך לשברון
בלי מימוש הרעיון
למציאות.

השוקע בחשבון
בלי ישום הפתרון
סופו שאף החזון
ישקע לו בטמיון
באיטיות.

אדם נמדד לפי רצונותיו
אך גם אם יעלו על הכתב
לא יועילו לו מחשבותיו
כשלריק מבלה לילותיו
בלי מהות.

אם רצונך בהסרת הבריח
המעש הוא המפתח
עשה וכך תוכיח
שמעצמך אינך שוכח
לצמיתות.

מהכח אל הפועל
זה לא סתם סיסמא
ובחידלון - ברעל
לא תשקע הנשמה
העצמיות.

עשה למענך
ואל תתיאש
מלא חזונך
בתוכן, ב'יש'
ברוחניות!!!!

מישהי מאמי

העצב שלי / שיר ללא שם

הכאב הזה לא נרגע
ואנה אני בא.
הוא עקשן כל כך
הוא מגיע ברצון, ובלעדיו,
מנסה לעורר ישנים,
לדפוק על שערים נעולים...

נדמה לעיתים שזה נצחי....
הבור השחור הזה שואב מדי
מציף מדי
דבוק אליי...
נמאס לי כבר- אולי תעזוב?
אני מציעה לו- אבל הוא...
מתעצל... עד שהוא חפר, לא?!

אין רע מלמעלה-
אני משכנע את עצמי-
אפילו שזה נשמע מנותק
ואין לי מושג אם אני המנתק.
אפילו שזה מחייב,
ואין לי מושג מי התחייב

בניין היכולות המדומיין שלי
מזמן כבר התפוצץ..
הרצון הטהור-
גם הוא בבוץ רוחץ
ואנה אני בא....

השכול ברחובות
היללות בלילות
הבכי בימים
ואיה הם? הרחמים...

אבא שבשמיים תן לנו לראות בטוב הנגלה...
עד מתי תסתר פניך ממנו?? אנחנו רוצים אותך....
ואוהבים אותך...

כוכב לכת

פוסט זה נמחק!