שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
לקום מהנפילה
חיים יפים מלאים בשמחה ואורה
מחייכת אל העולם-ומשיב הוא חיוך אמיתי,
רגעי צחוק ואושר שלא חולפים מזכרוני.אך-
אז פתאום
לאור יום
חיים שלמים שמשתנים ונעלמים
והימים היפים נארזים ונטמנים,
הכל פתאום שחור-
לא רואה נקודת אור,
לא יודעת כיצד אמשיך במסע-
היתכן שזה קרה?ימי הניחומים ארוכים
ולא נשכחים
עצובה,עזובה ובודדה
בתוך המהפך הנורא
הכיצד אשוב לחיי הקודמים?
מה עושים שמרגישים תלושים?המסע ארוך- הדרך ארוכה
מצפה לחזור לשגרה הברוכה
לסמינר התוסס, לחברה-
שלא הרגיש בודדה
ללמידה-
שלפתע התגלתה כ-מהנה...האם אוכל להתמודד עם השק?
לנסוע למרחק?
לשכוח מהכל?-
מהצער ומהתיסכול הגדול?יוצאת לאויר העולם
ורואה שהכל מושלם
"עולם כמנהגו נוהג.."
כך משפט זה מהדהד...
אך אני בתוכי?
מפורקת לרסיסים!
האין אפשר להמשיך כך את שגרת החיים?אך יודעת עמוק בתוכי
וקול לוחש לעברי:
"הקב"ה מביא לכל אחד מזוודה
שמכילה בתוכה את משקלה,
אך-
לצידה יש גם כוחות
לעמוד בניסיונות
להמשיך לנסות
ולהמשיך לחיות
לחייך לעולם חיוך גדול
ולשיר שיר מזמור,
כי בסוף-
ניצחתי הכל!!||את השיר הזה כתבתי לחברתי...
שלפני שבועיים קיבלנו את הבשורה הקשה
ל"ע היא הפכה ליתומה!!-
בימי הניחומים-שמענו ממנה המון!!
ורוב המשפטים שאמרה-משובצים לפניכם בשיר שכתבתי לה..
ואז בתוך זה- גם למדתי להעריך אבל באמת את ההורים, את המשפחה..
ולהודות לקב"ה בלי הפסקה!!
מקווה שהצלחתי לחזק קצת...
|| -
אל תשלח ידך
אב ובנו צועדים
בלב שלם כאחד
שמחים וקצת רועדים
אל הר אחד מיוחד
ביד אחת הסכין
ביד שנייה העצים
ואף שהבן כבר מבין
שניהם ביחד ששיםועולים אל ראש ההר
ומתחיל המעמד
הבן פושט צוואר
והוא מרצונו נעקד
יד רועדת אוחזת בסכין
עין נוטפת דמעה
הבן את עצמו כבר מכין
והאב מתקרב עוד קמעהועולם רועד בדממה
וצבא השמים המה
וקול ממרומים נשמע
אל תשלח ידך אל הנער
אל תעש לו מאומהשני יהודים צועדים
לעשות רצון קונם
פוסעים צעדים מדודים
יודעים את מקומם
ביד אחת הגמרא
ביד שנייה התפילין
ואף ששניהם בשמחה
אף אחד מהם עוד לא מביןארור צועד מאחור
צופה ועוקב אחריהם
מוכן להוציא את הצרור
ולהכניס את כולו בהם
והוא עומד מכוון
ורואה את שניהם מהסדק
מתקרב, עומד הכן
אצבע קלה על ההדקועולם רועד בדממה
וצבא השמים המה
אך ממרום שום קול לא נשמע
לחיצה קלה על ההדק
דם כמים נשפך לאדמה -
תכף מתחילה השנה
ואני הפעם משנה
לא עוד בסדר לזלזל
נמאס כבר שהכל מקרזלשנה חדשה
התרגשות מרגישה
ואחותי ששומעת לחדר נכנסת
''נו באמת, על מי את עובדת?''''פשוט רציתי להתחדש
אך עכשיו, באמת אפסיק לקשקש
השנה התחילה לפני חודש
ושום דבר לא יתממש''דמעה מתגבשת בזווית עיני
ולפתע עלה לי רעיון רציני
אחרי החגים- זו התחלה מחודשת
מעכשיו אני את עצמי מלטשת!תהא שנת פריצת דרך!!
-
הפעם באמת מיצינו
לטיולים יצאנו
ברכבל נסענו
את כל בני ברק קנינו
ואפילו אבא אמר שהגזמנוחתכנו אבטיח ומנגו
נסענו והפעלנו ת'רדיו
אפילו נפשנו בשיקגו
בגן חיות ראינו גם פלמינגו
האכלנו אותו בקובווהנה בא יום שישי
נשארתי בביתי
אמרתי אמא משעמם לי
אמא ענתה לי
על תהיה דרמטיהוא תעזור לי
תוסיף תבלינים שיהיה קצת פיקנטי
ועוד מעט שבת אז תתלבש אלגנטי
ותיהיה קצת יותר אנרגטי. -
פוסט זה נמחק!
-
נפש של אמן:
יש לו רגש,
הוא חייב לפרוק,
תזוזה בנפש,
הוא חייב לצעוק.הוא לוקח ת'עט,
נוטל גם מכחול,
על הדף משתלט,
פורק ממנו עול.משהו מסתבך?
משהו מתלכלך?
הכאב שלו גובר?
הלב שלו בוער?מתיישב על התווים
כותב לו מנגינות
מתמכר אל המילים
משחרר את הדמעותיש לו נפש של אמן,
חי אחרת את הזמן. -
עשיה
קיים הוא הרצון
לא רק בדמיון
אך הופך לשברון
בלי מימוש הרעיון
למציאות.השוקע בחשבון
בלי ישום הפתרון
סופו שאף החזון
ישקע לו בטמיון
באיטיות.אדם נמדד לפי רצונותיו
אך גם אם יעלו על הכתב
לא יועילו לו מחשבותיו
כשלריק מבלה לילותיו
בלי מהות.אם רצונך בהסרת הבריח
המעש הוא המפתח
עשה וכך תוכיח
שמעצמך אינך שוכח
לצמיתות.מהכח אל הפועל
זה לא סתם סיסמא
ובחידלון - ברעל
לא תשקע הנשמה
העצמיות.עשה למענך
ואל תתיאש
מלא חזונך
בתוכן, ב'יש'
ברוחניות!!!! -
העצב שלי / שיר ללא שם
הכאב הזה לא נרגע
ואנה אני בא.
הוא עקשן כל כך
הוא מגיע ברצון, ובלעדיו,
מנסה לעורר ישנים,
לדפוק על שערים נעולים...נדמה לעיתים שזה נצחי....
הבור השחור הזה שואב מדי
מציף מדי
דבוק אליי...
נמאס לי כבר- אולי תעזוב?
אני מציעה לו- אבל הוא...
מתעצל... עד שהוא חפר, לא?!אין רע מלמעלה-
אני משכנע את עצמי-
אפילו שזה נשמע מנותק
ואין לי מושג אם אני המנתק.
אפילו שזה מחייב,
ואין לי מושג מי התחייבבניין היכולות המדומיין שלי
מזמן כבר התפוצץ..
הרצון הטהור-
גם הוא בבוץ רוחץ
ואנה אני בא....השכול ברחובות
היללות בלילות
הבכי בימים
ואיה הם? הרחמים...אבא שבשמיים תן לנו לראות בטוב הנגלה...
עד מתי תסתר פניך ממנו?? אנחנו רוצים אותך....
ואוהבים אותך... -
כואבת
נחנקת
מעל 1000 פצועים!סוערת
מבולבלת
אבאלה, כמה טילים!מה עשינו לכם?
איך פגעתם בנו?
הלוואי ותיפלו כולכם
הרי אלוקים איתנו!מפחדת
מתחרדת
מסתובבים מחבליםהמומה
חמומה
מוות לערבים!מה עשינו לכם?
איך פגעתם בנו?
הלוואי ותיפלו כולכם
הרי אלוקים איתנו!שומעת-
מעל מאתיים הרוגים.
יודעת-
יש גם הרבה חטופים.
בולעת-
זה גם נשים וילדים.
צולעת-
אל ספר התהילים.כוחנו הוא בפה,
בואו נתפלל כולנו:
השם, תשלח לנו מרפא,
תשלח לנו משיח צדקנו!!! -
על צער ושבר
אמנם השיר נכתב מזמן -ע"י @עדי-3
אבל כל-כך מתאים למאורעות המצערים והבלתי נתפסים
כאילו נכתב היום -"כל מילה בסלע "על צער ושבר אני מבכֶה
על בכי ושכול ליבי בוכה
על בנים שהיו ואינם
על חיים שנקטפו בדם
אני דומע ובוכה
והשכינה איתי
והזמן אינו מוחה
חרוט בלבביפזמון:
ומי אותי ירפא?
ומי אותי יבין?
הלא הנסתרות לך ה'
ואני רק צריך להאמין
חזק את ידיי
תשמור עליי
מתי כבר תאמר
לצרותיי דיי??ב. ושם למעלה מקומם של הקדושים
קרובים הם לאבא בגינזי מרומים
ואנחנו כאן מנסים
להשפיע שם במעשים
אני דומע ובוכה
והשכינה איתי
והזמן אינו מוחה
חרוט בלבבייגיע היום ונחזור הביתה
האור יעלה ויזרח ברקיע
לא יהיה בכי וגם לא כאב
יהיה זה היום
שיתרפא בו הלב.אפשר גם לשמוע את הלחן למי שעדיין לא שמע --ממש מתאים לאוירה
https://miktzav.com/assets/uploads/files/1678408576717-על-צער-ושבר-לחן-אילן-פ.mp3 -
פשוט מפחיד
בלי להגיד
בתוך החג
אסון מטורף.ב7 באוקטובר
בפעם השניה
בתוך שיבעים שנה
כזאת מלחמה.לא יודעים כמה פצועים
לא יודעים כמה הרוגים
לא יודעים כמה בתים כבר לא קיימים
העולם כולו בסערה.לנו פה בתוך הבאלגן
נשאר רק להאמין
שאלוקים יש רק אחד
ורק בו אנחנו מאמינים
רק לא אנחנו מתפללים
כי גם בתוך הסערה
יש גם מליון ניסים.נמשיך להתפלל
עם עם ישראל להתאבל
ובעזרת ה'
יבוא גואל. -
נערים אידיאליסטים מתלהבים
שברגע אחד נופלים להם החיים
נלחמים כדי לשרוד ולהציל
כמה שיותר יהודיםמחבלים מסתובבים ומחפשים רק להרוג
ילדים בוכים כי נפטר להם קרוב
גברים נשים וטף שלעולם לא יהיו איתנו
נשים ובחורות שלקחו אותם בשביוהם שרק עכשיו יצאו לעולם
רואים מראות קשים שלא מותאמים לשום גיל
צריכים להיות קשוחים ולהמשיך כרגיל
גם כשחברים יקרים שלהם נאבדים בידיים
וגם כששומעים צרחות ולא מבינים מאיןבורא עולם אנחנו יודעים שכל מה שאתה עושה זה טוב
שגם בחושך וגיא צלמוות אתה קרוב
שכל פסיעה ופסיעה שלנו אתה עוזר
וכל כדור וטיל אתה קובע להיכן הוא נופל
שמר על העם שנמצאים בשביה
שמר על החיילים שמוסרים את הנפש בשבילינו
שמר על לומדי התורה ומחזיקים לנו את העולם
ובלעדיהם העולם מזמן היה נופלהתפילה היא השתדלות
הלחימה היא השתדלות
התוצאה היא ממך
ובטוח שהיא תהיה הכי טובה!ובכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו
והקב"ה מצילנו מידם!!!||מוקדש באהבה לאחי שעכשיו נלחם בחזית
שהשם ישמר עליו ועל כל החיילים שנלחמים בגופם למען עם ישראל!|| -
חושב על זה ורועד
מסתכל על זה וחרד
ההיגיון ממוחי נודד
הפחד עצמיותי שודד
והמצב עגום, כבד
מנסה להמשיך, שורד
יושב במדרש ולומד
אך השכל עם עצמו מסתודד
מנסה להמשיך ולחדד
אמונתי במי שמערכות משדד
שרידי שפיותי מגרד
נאחז בו, מתנודד
ממשיך ודובק בו, עובד
למרות הכל מנסה להתעודד
שהרי הוא איתי, איני בודד
הלחץ לאטו יורד
והפחד בורח, מועד
רגש ושכל מאגד
להמשיך עם קוני להתיחד
וכבר עצות איני אובד
האמונה בליבי, תקועה כיתד.||נתחזק כולנו באמונה בקב''ה, נתפלל בכל כוחנו, לא ניתן לפחד להשתלט עלינו, ושנשמע ונתבשר בשורות טובות בקרוב, אכי''ר.||
-
תארו תרחיש לא כל כך הגיוני
שבעזה יושב שליימזל ערבי
מנסה לשגר רקטה לעברנו
אבל זבנג--- "ברוך פטרנו"כולם יפתחו את החדשות
ישמעו בשורות טובות
עזה נמחקה בלהבות
אין יותר פלשתינים עלי אדמותכי כל הערבוצ'ים הטיפשים
חשבו שהם המנצחים
התאספו באותו מנהרה
ועלו כולם במדורה
אינשאללהבנוסף נשמע קול שופר
עלה בירושלים על כיכר
שנלחמו שם על השבת
ועכשיו היא מנצחתהמשיח על הענן עולה
בית המקדש מתגלה
גאולה באה לשכונה גאולה
ועל ירושלים ועל כל המדינהאמן כן יהי רצון
-
פוסט זה נמחק!
-
חושך ואור
חום וקור
האם הכל יחזור?לתוך החושך נשאב
אולי האור ימשוך אותי אליו?
אומרים לי לא עכשיו
ואני נעלבכולם נופלים
מנסים להרים
הכובד כל הכתפיים
הלוואי והיו לי כנפייםוהמחשבות חולפות
כל כך הרבה צרות
שואב כוחות מתוך המצולותמקווה לשכוח
רוצה לנוח
שלא תשאר טראומה במוחויש מנגינה
שמשלימה את התמונה
ננצח בשמחה ואמונה! -
גם אני כתבתי משהו לאמא שלי
קצת מביך להראות את זה ....
אבל נראה לי שכל מתבגר/ת בדור הזה יבינו...
היה לי תקופה שעשיתי מלאאא שטויות...ואני לפעמים ככ הצטערתי על זה שאני לא מצליחה להיות הזאתי שהם חלמו עליה.....מקווה שתזדהו איתי...
אז ככה:
לפעמים כשנפלתי
אני לא תמיד זכרתי
שאת כאן לצידי
פועמת בתוכי
לא הכל היה ורוד לי
אולי כי לא ידעתי
מה לבחור
איך לראות קצת אור
כשהכל שחור
כן נכון הבטחתי
לא תמיד קיימתי
גם לא התחשבתי
שוב ושוב שיקרתי
איך תמיד הכזבתי...
פזמון:
סליחה שזו הדרך שעברתי
נפלתי, פגעתי ,אבל קמתי
כדי לגדול צריך ליפול ולדעת להמשיך..
עכשיו אני יודעת זה פגע בי
אני בוחרת באמת וזה לא קל לי
חשבתי הרבה לא ידעתי לאן
עכשיו לצידיך מבקשת את סליחתך...איך תמיד דאגת לי
כל הלילות שלא ישנתי
גם את שם בחדרך
ערה יחד איתי
"לא היא לא מבינה אותי"
רק זה מה שחשבתי
שכנעתי את עצמי
לא רציתי לראות
נכון שלא רציתי
כל הזמן ברחתי
לא תמיד ראיתי
את כל מה שנתת לי
את כל הטוב שיש בי
פזמון...
גם שרתי את זה והשמעתי להורים שלי הם התרגשו מאוד...
הייתי משמיע לכן רק שזה שירת נשים...
וגם רציתי להגיד תודה ענקית שיש ת'דבר הזה כי יש לי ככ הרבה דברים שבא לי להראות לאנשים ולקבל ביקורת ותגובות...רק שבציבור החרדי זה פחות אפשרי...אז תודה
אשמח לכל ביקורת שרק תיהיה....
