שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
לילה אפור
שוקעת בים הדמעות,
כמו שמש מדממת,
נשטפת לחוף הצרחות,
בשתיקה רועמת.כמו ברק מסנוור -
הכה בי הרעם,
תמו ימי החום והחסד,
הקיץ נדם וחלף.
עכשיו תור של המרד,
החל עידן המרדף.בלילות קרים,
סביבי שורקים הכדורים
ולי אוזתל התחמושת,
נקטעה לי מציאות---
מי יביא לי תחבושת...תקופת החורף,
הלילות נהיו ארוכים.
מלחמה ללא הרף,
כוחות האופל דרוכים.הציפורים המאושרות,
בציוץ גווע, עזבו משכנן.
עתה מטרי הבדידות,
שוטפים שברי קינן.הנשמה עכשיו צורחת,
מעמקי טהרתה,
הנשמה כבר לא זורחת,
אני שרויה בעלטה.קרני האור,
נכנעו לסהר עצוב.
ולילה אפור,
מעמעם לחי רטוב.לא רואה אור בקו האופק,
מרגישה גופה עם דופק---
רק האופל נראה כשולט,
ולאבא הטוב אני קוראת.ומתחת לסהר הכבוי,
בחדרי ליבי להבה,
אור האמת ממשיך -
עוד בוערת התקוה!כל יום אני שורדת,
מקדשת בשקר מלחמה,
ונשמתי האבודה,
בסוף תמצא את מקומה.עוד יחלוף כלא היה, הכאב והכפור,
ובסוף תבוא גם השמחה.
את חשכת הלילה האפור,
יחליף חיוך הזריחה!כתיבה וחתימה טובה לכל המשתמשים!
תכלה שנה ונפילותיה - תחל שנה וברכותיה -
פוסט זה נמחק!
-
מיומנו של חטוף\ פרק 3 -(ואחרון!!)
אמא,
השברים מדממים,
אדמה ספוגה-
בדם אחים.שנתיים של תוהו,
לא ראינו קץ,
שנתיים של צפייה-
לצאת מזו המנהרה.הלב נשבר,
התנפץ לרסיסים
ניסיתי לבנות ממנו
מגדלים-
של אמונה,
תקווה,
וצפייה.והנה זה בא-
יוצא מהחושך
אל האור!מעריך כל פסיעה-
בארצנו הקדושה,
את המשפחה, הקרבה
שבתי-
לבית, לחום-
כעת אפשר לנשום!"ושבו בנים לגבולם"
שמע השם קול עתירתם...לא להאמין שזה נגמר!!!, וזה ב"ה הפרק האחרון "מיומנו של חטוף", שאלתי את עצמי- מתי אוכל לכתוב פרק אחרון?
פרק של סיום למציאות הסיוטית הזו- והנה ב"ה זה קרה!!
תודה לקב"ה על הניסים הגלויים והנסתרים, על אלו שנשארו חיים, על המשפחות שחזר להם החיים!
שלא נדע עוד צער:) -
מכורה לרגשות
כמעט נחנקת
נגמר חג סוכות
נגמרה שמיני עצרתמכורה לרגשות
כמעט צועקת
איך אחזור לחברות
למרדף חסר תועלתאיך היה טוב איתך
איך לא רוצה להתרחק
אולי תבוא אלי גם לשיגרה
ואז יהיה לי טוב באמת -
פריחה מהשגרה
מר חשוון,
אין בו משהו רענן?!
לכאורה יבש,
לכאורה "מר..."
אולי מעט מוזר...אין בו חג,
אין בו חופשה,
אין בו רעננות,
אין בו "משמעות"...דווקא בשגרה,
המשעממת, היבשה
נמצא הזמן
למלא אותה בעשייה.נפתח דלתות,
הזדמנויות חדשות,
חלומות, שאיפות...תני לחשוון
למלא אותך-
להצמיח בך,
לפתוח לך-
דלתות,
הזדמנוית,
חלומות.מצאי בו משמעות,
רגעי התעלות.כי חשוון תשפ"ו-
לא יחזור לעולם,
נצלי הזמן,
זה לא תם ונשלם:)@הדרי
השגרה הזו..., היבשה, המשעממת, כל יום רודף עוד יום...
במילה אחרת - "חשוון".
דווקא המילה הזו עושה לי אנרגייה לפעול, להבין שייבש מידי.., אז לתת מעט "רטיבות" משלי, לפעול ולמלא את היובש הזה באור...
שבוע מקסים:) -
-
אחרי הגשם\ חורף תשפ"ו.
משב רוח אוורירי,
גשם חזק וחורפי,
גורם לי לנקות-
את אשר על ליבי.סופות ורעמים-
שנשמעים,
מזכירים-
ימים אפורים-
שהרעש גבר,
השקט נשבר.ריח הגשם-
נשאר באוויר,
מנקה העולם,
משאיר ניחוח מושלם!נותנת-
לגשם שבחוץ,
לשטוף גם בפנים,
לנקות, לקרצף
ככה...- בלי קץ...)כותבת את השיר, שהאדמה עוד לחה מהגשמים, הריח המשכר של הגשם עוד מרחף באוויר,
וכן, גם בחוץ וגם בפנים הכל נקי, מקורצף- וטהור. -
תאמת שבעבר לא הייתי כותב שירים אבל היום אני מתחיל! מה אתם אומרים?
סערות בלב
רעמים קוראים בשמי הלילה,
והלב מקשיב, פעימותיו חזקות.
כל טיפה שמכה על הפנים
משאירה חותם, שורט מעט
ומעיר משהו ישן בפנים.אין מקום לברוח,
הרוח חודרת, מערבבת את המחשבות,
ומזכירה שהכאב והיופי
מגיעים יחד,
כמו סערה שלא רוצה לחלוף.אני עומד, רטוב כולו,
אבל חי,
כי אחרי כל רעם,
השקט מתמלא כוח חדש. -
זווית נכונה:
החיים
מלאים משוואות,
מלאים נוסחאות.
לפעמים התוצאה
מפתיעה לרעה,
ולפעמים
דווקא מצליחה.יש רגעים
שבהם מחפשים את הנעלם,
ויש רגעים
שבהם רק מנסים למצוא-
את הצלע הנכונה בניצב.גם בחיים
דברים נעלמים;
מציבים אותם כ־X,
ממירים אותם ל־Y,
ומנסים למצוא את הנעלם,
מחפשים את ה- "מושלם"....בואי, נביט בחיים
מזווית אחרת—
לא של תשעים,
לא לרדוף אחרי מאה ושמונים.
נלמד לעגל פינות,
לא לשים עיין-
רק על החסרונות..כל יום-
הוא משוואה חדשה,
לפעמים קלה,
לפעמים קשה-
אבל תמיד יש-
סיכוי להצלחה!לפעמים, המסרים מגיעים דרך מאורעות החיים:),
תנו ליומיום שלכם להיות משוואה מוצלחת, תפתרו את הכל בנחת..
וגם שטועים, יש דרך חזרה, תפתרו את התרגיל מהתחלה.... -
בס''ד
והטמפרטורה להיום:
0 מעלות
קיפאון
ערפל
ורוחות,
זה התחזית.
ואני
לבד בחזית.
רוצה כל כך
לחיות חיים תקינים
אבל-
שוב ושוב
נתקעים בי סכינים,
לא מצליחה
להיות ערוכה
ולתת ארוכה-
למכה.
והיא כואבת, מאד.
הוא שורפת, ועוד.
אל תתמהו
על ניגוד העניינים
על תתפלאו
על חם ועננים
כך זה-
הערבוב
הבלבול,
הם העיקרים
בחיי
הם מלווים בלי רחמים
עליי,
ואיתם-
אני צריכה להתמודד,
ומהם-
אני חיבת להתעודד,
כי לחיות כך-
זה לא שייך.
מציאות-
שורף לי, אח---
מחפשת
לצאת מזו התחזית
משתוקקת
לעלות משיא התחתית
אבל-
זה לא מצליח
רק פותח
עוד ועוד דלתות
אל מחשבות של קושי ותחושות.
האויר לא מתחמם
כדי שיתאפשר
לרקוד.
הערפל לא מתעמם
כדי שיתאפשר
לראות ורוד
ולי נשאר רק להסתמם-
כדי שיתאפשר
לשרוד?!שבת נעימה!!!
-
איך כולם מדברים אמת
ואיך אני שותקת
ומשהו פנימי בי מתמרד
וכמו תמיד אני חונקתואיך הכול טוב ותקין בחוץ
ואיך בפנים כלום לא בסדר
ורק רוצה ללחוץ קצת על כיבוי
למצוא לי בעולם קצת שקט...איך כולם מדברים
על אמת ועל שקרים
אבל אני בכלל לא במקום הזהואיך הם מספרים
שהחיים שלי יפים
ואני לא מבינה מי בכלל התלונןואיך כולם צורחים
שיש פה אלוקים
ושאפסיק כבר לשאול שאלותורק אני בפנים
מתפרקת לחלקים
יש בי עוד חלק שלא הבין הכול...אני לא יודעת מי אני.
ילדה קטנה בעולם זמני.
איך כולם אוהבים אותי,
ואיך אני לא אוהבת ת'צמי.אני לא יודעת מה אני.
ילדה קטנה בלתי אפשרית.
איך כולם לא רואים דבר,
הם לא רואים שליבי נשבר...שהייתי פעם משהו
שהיום אני רק שבר
שחלמתי על שינוי
שזרקתי את הכתר
שהבנתי ת'אמת
ועדיין קשה לי לעכל
שהעולם שלי התמוטט
ואין לי אפ'חד שיתאבל...ואיך אני בסדר
כמו תמיד, כמו כל השקר
ואיך רוצה לחיות כבר
ובערך לא יודעת מה זהואיך העולם שלי סרט
ואני לא מתפקדת
בורחת שוב מהזירה
מתי אהיה אחרת?והאם זה מה שד' רוצה?
רגע, יש לי אשכרה אבא שאוהב.וואלה... וואלה...
ואיך קשה לי לעכל
איך הלב שלי מתבלבל
בקושי המוח מתנהל
ורק הפה שלי מתפלל...אהה, תציל אותי.
יודעת שאתה איתי.
תבוא ותכוון אותי.
אני תקופה כבר לא אני.אהה ותחזק אותי.
הדרך הזו לטובתי.
תזכיר לי את זה אבא שלי.
זה לא נכנס למוח שלי.אני עדיין ילדה קטנה
ומתקשה להתמודד
בבקשה תביא לי עזרה רבה
תעזור לי להתקדם...או אולי, להיעצר.
לבחון אותי, לראות.
לקבל אותי, בלי לתקן.
רק לאהוב אותי, גם עם חולשות.
