שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
יש לי חברה ילדה כלכך טובה
לא מזמן ספרה לי על פרידה
פרידה קשה וקרובה
אך פרידה כי אין ברירה
פרידה מכל מה שחשוב לה מהטוב והרע
פרידה מאנשים קרובים
מחברות, האחים וההורים
פרידה מכל הטוב שלה היההיא לא מבינה ת'כאב שנמצא
שעבר בי כאשר לי היא ספרה
ספרה שתעזוב ותלך לבדה
אמרה זה לטובה כדי לעזור לחברה
התחילה לבכות ואותי היא חבקה
ניסיתי לעודד אך לא היתה בפי מילה
הוצפתי רק רגשות כעס ובכיהנסיתי להבין ולא הצלחתי
בתוך תוכי באמת נפגעתי
היא בחרה באחרת
ועליי היא מוותרת
בכיתי בסתר
הרגשתי במחרתרת
ניסיתי לחייך
להגיד שהכול בסדר
שאני מבינה שהכול בא מהלב ומעבר
אבל בסופו של היום בכיתי בחדרהיא חברה טובה, חברה נאמנה
כלכך הרבה פעמים בשבילי היא היתה
היתה שם תמיד, בכל בכי ודמעה
בכל חיוך וצחוק על הרצפה
אמרתי לה שיושב על ליבי
שפגועה אני ולא מבינה
שאלתי שאלות
היו המון אי הבנות
מה לה לעזוב לטובת האחרת
שתפתח את המכתבים במחברת
ותקרא איך אני מרגישה ומה אני עוברתניסיתי לדבר בהגיון
אך הותקפתי שיגעון
שיגעון של עצבות, עצבות ודיכאון
אז נואשת הלכתי לישון
כדי להעביר ת'כאב שבפנים
ניסיתי לחשוב מה מסתתר מאחורי מעשים
מה הסיבה, מה התשובה
למה לעזוב היא כלכך להוטה
למה היא חייבת?
למה לי את זה היא עושה?חלמתי חלומות ולא באו פתרונות
והבכי שהיה פתח בי חלונות
חלונות בנשמה ,בגבול ההבנה
והבנתי כמה שהיא מדהימה
היא רק דאגה וניסתה כל דרך שונה
לעזוב אותי היא לא רצתה
היא הרגישה רעה
כאשר היתה טובה
כי מכל צד היתה חברה
הבחירה היתה קשה
אך לא היתה לה ברירה...ועדיין היא חברתי הטובה!!!!
-
"יב' שבילים"
לא מסוגל לא יכול לכולנו יש רגעים קשיים
אין לא יכול יש לא רוצה כולם אומרים
אני לא מבין מה הם רוצים
הרצון בוער בי תמיד מדוע הם לא מאמיניםמה הוא המכשול שאותי מונע
מה חוסם אותי מלהגיע
האם בשביל הנכון אני צועד
מדוע אני שוב ושוב מועד?יכול להיות שהדרך טובה ונכונה
אבל המסלול הזה לא יועד עבורך
יב' שבילים ל יב' שבטים סלולים
אל אותו היעד מוביליםלכל אחד מסלול משלו
שמקרב אותו אל בראו
תפקידו של אדם לחפש וגם למצוא
את השביל שמוכן בשבילו
"ורק אז יצליח את תפקידו לבצע!" -
נכתב בזמן אמת, כל מילה אמיתית. אפילו לא עבר טיוטא.
רק שתבינו מה זה בין אדם לחברו.בבקשה, תזהרו במצווה הזו. היא משחק באש.
#anchor(שרפה בלב)
תגידו, מה עושים כשכואב?
כי אני לא יודעת. ניסיתי הכל.
עוד שנייה מתרסק לי הלב,
הדימום פושט בי, כל כך גדול.אני כבר לא בוכה, אין לי מלאיי,
דמעותיי, מרות, הספיקו להישטף.
ההרים, הגבהות והפסגה שמעליי,
שמעו אותו, בכי אילם מטפטף.אין כאב נורא ואיום יותר מפגיעה,
אין לי הסבר, רק תביטו עליי.
ייתכן כי כך תבינו מהי התחושה,
כאשר זוקרים אצבע חושדת כלפיי.חשבתי זה יעבור, אבל זה כבד,
נחילים יבשו לי על הלחי זה מכבר.
אלוקים יודע נסתרות, כן, הוא העד,
שאני חפה מפשע, והשברון נותר.נותר בי הוא עמוק,
צורב כמו להבה.
גם ריצה באמוק,
לא תתן לי הרגעה.אז אני נשארת כאן, בתחתית,
השאול מגלם את מקומי החדש.
מביטה אל-על, הנה כוכב שביט,
אולי תעזור לי לשבור את הקש?!אבל הוא התעלם, ממשיך במסלולו,
פוסח מעליי במהירות מירוץ הזמן.
אינו יודע, כמה טוב הוא עבורו מקומו,
וקנאתי שלוחה אליו מהארץ, מכאן.אם הייתי שטה כך, בבזק האור,
למעלה מעל הגלובוס האכזר בגאווה.
אולי לא הייתה הפגיעה חותכת בעור,
כי היא כל כך עמוקה, אינה מתאחה.נותרת בי עמוק,
צורבת כמו להבה.
גם כפתור ה'LOCK',
לא יעשה מהפכה. -
אולי נראה חי
אבל אני מת
צועק
ולא מוציא קול
הסתרתי בפנים
פוחד מהאמת
מחשבות בראש
מוטטו בי הכלואינלי יום
ואינלי לילה
שזה עובר
שותק סתם ככה
וזה מכאיב
שורט את שבתוכי
ואינלי יום
ואינלי לילה
זורק הכל
לא מבין למה
שוב נופל
ומרים אותימשחק
והמשחק נכון
אבל הבמה לא
וגם התלבושת
מנסה להבין
לסדר ת'פזאל
לחבר את הלב
לפני ששוב מתמוטט -
א אינספריישן התייחס לנושא זה ב
-
"להשקות צמאי חסדך"מתהלך אני בצידי דרכים
בבני ברק עיר התורה והחסדים
לפתע אני שם לב
לתופעה נפלאה שמתחילה לפרוח ללבלב
ברזים נקשרים בצדדים
לנפש עייפה מים קרים
ביום שקר בחוץ ביום שחם
הכל ללא תשלום הכל בחינם
אפילו הכוסות החד פעמיים
ובמודיעין עלית כבר שנים ניצבים
כלובים גדולים מיועדים לבקבוקים
סל בשבילם זה בקבוק עבורך
בקבוק ועוד בקבוק מצטרפים לשווה ערך
השכנים מחתנים היום את הבת
מזל טוב מזל טוב...
כל הבנין למופת מקושט
איפה עוד יש כאלה דברים
רחמנים וביישנים גומלי חסדים
אלו שלושת הדברים שבהם אנו מצוינים. -
מנסה לעמוד לא ליפול
אני יודעת שמילם הן לא הכול
יש רגשות מסתתרים עמוק בפנים
מתחבאים מאוחרי קירות וסורגים
יש רגעים מה קרה אותי שואלים
-''כלום לא קרה תודה לאלוקים...''
מנסה לחייך לעמוד יציבה
לא להראות את החולשה
כי מי שחלשה כבר לא חזקהלא אחשוף חולשותיי
לא אתן להם לראות
את דמעותיי
לא אתן להם לפתוח עוד קלפים עליי
במשחק הזה אני היא הזוכה
וזהו אני כבר לא ילדה אני לא בוכה
מסוגלת לפתור בעיותיי גם בלי עזרתם
לא אוהבת לשתף בכל דבר שזז וקםוכאשר עושה מאמץ ולשתף מנסה
לא מבינים אז למה,
למה בלשתף אני מתנסה?
עושה מאמץ נושמת נשימה
וברגע אחד מתחרטת חרטה
על שהתחילה השיחה
על שנאמרו בה הדברים
מה זה עוזר אם הם לא מבינים?
וחושבים שאני היא הטיפשה
עוד ילדה קטנה שתבקע מהביצה
היא עוד קטנה מה היא מבינה?
אך די אין אני יותר קטנה
גדלה ומפתחת דעה וחשיבה
יש לי דרך יש לי אומץ
הכול אני מנסה
ולפי כך לומדת על הטוב וגם הרע! -
פוסט זה נמחק!
-
**ילדה קטנה של אבא**תתבגרי, כולם דורשים
את כבר לא ילדה, הם אומרים
מצפים לראות אותי משתנה
לא עוד ילדה קטנהואני כאן מבקשת
תנו לי כמה רגעים
לפני שאני נכנסת
לעולם המבוגריםאני רוצה עוד ילדה להישאר
לפני שהזמן יחלוף ויגמר
אני רוצה עוד להנות
לפני שאתודע למהומותקצת מפחיד אותי
הרבה מלחיץ אותי
אבל החיים לא שואלים
הם כאן והם בועטיםאני רוצה לצעוק להם
רגע, אני עוד לא מוכנה
אני רוצה לבקש מהם
תנו לי עוד להיות ילדה קטנהואז אני מרימה את עניי לשמיים
והדאגה מתמוססת כמו קרח במיים
כי יש לי אבא אוהב
שאותי אף פעם לא עוזב
הוא עליי תמיד שומר
ובכל מצב לי עוזר
ילדתו אני תמיד נשארת
גם אם פיזית אני גודלת
ודאגתו אליי לעולם לא נגמרת -
"אל תהיה גולם"יום שישי הכל כבר מוכן שבת המלכה מתקרבת
כל עקרת בית עצובה ודואגת
כל התבשילים מוכנים רק הדגים חסרים
הדגים בורחים ומסתתרים לא העלו בחכתם הדייגיםבלית ברירה נשלח למשימה
יוסלה הגולם הנודע
הלך הוא אל הנהר וממנו לא חזר
שעה ועוד שעה חולפת
שבת המלכה יותר מתקרבתהולכים התלמידים לבדוק מה אירע
אולי תקלה פה קרתה
מגיעים אל המים
והנה יוסלה עובד בכפל כפליים
ממלא שק ועוד שק מלוא חופנים
דגים בשפע לשנה שנתייםאמרו לו די תפסיק
את הדגים לבשל צריך להספיקשמע זאת יוסלה השליך מידו
את כל טרחתו את כל עמלו
כל הדגים אל המים חוזרים
ואנה אנו באיםכבר ידוע ממשלי החפץ חיים
על אותה אישה וסל התפוחים
חמדו לצון ילדים שובבים
בסל התפוחים בועטים לכל עבר הם מתפזרים
והעוברים ושבים אוספים והולכיםואותה אלמנה יושבת ובוכה
התפוחים שלי... מה יהיה על הפרנסה
צועקת ובוכה יותר מזה כלום לא עושה
אדם חכם שם עבר
וכך לה הוא אמר
מדוע את יושבת ? כולם אוספים תאספי גם את
שלפחות יישאר לך מעט...כלום או הכל?
מושלם או שום כלום?
אל תהיה גולם!!! -
אם לא אנסה איך אדע?
איך אדע מה טוב לי ומה רע
איזה מעשים לעשות כדאי
ועל איזה מעשים לומר דיי!
איך לדבר אני אמורה,
איך להתלבש,
איך להתסכל על עצמי במראה
איך אדע אם איני מתנסה?לא אדע מה טוב ומה רע...
לטעום אני רוצה
אם זה רע
אז אני חפצה
ללמוד לבד
לא אושיט יותר את היד
לא אקח עזרה!ידע מוריד את התמימות
רק מטוב אפ'חד לא ימות
אז תשארי כאן
ללכת אין לאן
תשארי קרובה
תהיי ילדה טובהבסופו של יום עושה סיכום
מבינה בעצם לא עשיתי כלום
לא נתנו לי לגעת
אל תחפשי אקשן ושגעת,
לא ייתן לך כלום
לראות את כל היקום...עטפו אותי שמרו חזק
אל תצאי, אל תקראי את המבזק
את יהלום, דבר יקר
קחי מעיל שלא יהיה לך קר.
כבר חמש שנים אותו דבר!לא אצליח להבין
את דרך החיים
אם כל חיי
חייתי בנעימים
דיבורים של אחרים
אותי לא מספקים
אני רוצה לנסות
לראות בפנים
גם אם אפול
אלמד ממעשים! -
לחיבור הבא אין הקדמה.
הוא פשוט מדבר לכל אחד\אחת באשר הם. ועל כן - אני לא רוצה להרוס אם לאיי מי אם המחשבה קצת שונה. קחו את זה כל אחד - למקומו.#anchor(משבר אמון)
יום אחד זה קרה, הוא התנפץ.
אמונך נפגע, חסר תקנה.
את תמימותך הכובשת ניתץ,
באכזריות שיסע, חשדנותך קנה.מאז אתה לא סומך, חושש,
מפני אותן תוצאות שחווית.
את שדה הקרב אתה כך נוטש,
מותיר צלקות כאב בזו הפלנטה.יום אחד זה קרה, הוא התרסק.
את האמנת, אך נבגדת.
תמימה היית, ללא צורך להיאבק,
ובלילה שחור התגלתה הבושת.מאז את לא סומכת, חושדת.
מוותרת על פוסט טראומה מחודש.
את מסירה הכובע, דמעתך נושרת,
שיערך מתנפנף, נטשת המגרש.שניהם צועדים אל הלא נודע,
רוצים משכך, רפואה לנפשם.
אך חוששים, נרתעים להיפגע,
בלי משים נדחה מרפא חיותם.יום יבוא, ותקרקעו הפלטפורמה.
בעד לעיניכם רסיסים של שבר.
לאט-לאט תסתגלו לאוטוסטרדה,
האמון כך לאט יבנה התדר. -
השיר הזה אכזרי מידי.... מתנצלת... הוא פשוט נכתב בזמנים פוצעים מידי...
אבל בטוחה שכל אחד יכול להזדהות, נכון?
המלחמות של כולנו לעיתים מדממות מידי.דם חללים מרוח, תובע
והכל מסביב זירת מלחמה
חושך של שכול- יקום צובע
רגע של כניעה, ושוקעת חמהבקרבות אכזריים כבר נפלו טובים
ומי את למולם. ילדונת נטולת הגנה
את מפחדת להיות נעדרת, מחפשת קרובים
במלחמה על הנפש- מריחים סכנה!!אין בך כוחות. לא של לוחמים אבירים
בידך את אוחזת רק תקווה אבודה
ליבך כבר חצוי, לכלים השבורים
נשמתך הלוחמת מרגישה בודדהובקרב הזה, אין תירוצים,ולא דמעות
לא תוכלי למצוא לישותך מתחלפים
ולא תמלטי. לא תפדי נפשך במעות
תאלצי להאבק! בכוחות אסופים.
ברגשות חשופים.
לבד.
בשממה.
בדממה.חייב לבוא לזה המשך, אני יודעת.... זה בינתיים....
-
@מצט "תפילה על הזיווג"
"ובכן תרחם על כל עמך בית ישראל הצריכים למצוא זיוגם
שיזכו למצוא זיווגם במהרה זיווגם האמתי זווגם ההגון להם
מן השמיים
כי אתה יודע כמה קשה לאדם למצוא זווגו האמתי
כי כל הזיווגים הם שני הפכים ובפרט כי לפעמים הם בהפך
גדול מאוד אשר קשה לזוגן כקריעת ים סוף..."ריבון העולמים
היושב אי שם במרומים
יושב ומזוג זיוגיםכל כך הרבה יושבים ומצפים
יושבים בביתם ובוכים
מתי תגיע הישועה שואלי
אנא שלח נו זיוג נכון ומתאיםאנא המצא לי את אבדתי את החצי השני שלי בנחת ושמחה ללא צער ואנחה שישמע כבר קול השמחהמתי כבר אזכה לבנות את בית חלומתי
מתי כבר אזכה לילדים על ברכי
לבנות את ביתי על אדני התורה
יראת שמים ושמחה טהורה
פזמון
ליבי מלא באמונה
התקווה עמוק נטועה
אני יודע תגיע השעה
קול ששון קול שמחה עוד ישמע
קול חתן קול כלה
אני יודע אני לא לבד
אתה לא משאיר אף אחד בצד
אנא עזור לי להרגיש ולחיות
באמונה בך בורא כל העולמות -
א אינספריישן התייחס לנושא זה ב
-
כולם כאן כותבים
שירים עצובים
ממש דכאוניים
ואני-בא לי OVER
בא לי לשמוח
בא לי לכל עבר
חיוכים לשלוח
אז אל תהיו בדיכי
קחו ת'כל באיזי
קבלו באהבה מה שהוא שולח
גם אם תכשלו שוב
כי עדיף להיות משוגע שמח
מלהיות נורמלי עצוב
ותזכרו שבכל מצב
אבאלה לא יעזוב אותנו
גם כשההתקדמות בקצב צב
הוא תמיד איתנו
אז תנו חיוך, חברים
ואל תהיו עצוביםבכל מצב יש טוב, התפקיד שלנו זה למצוא אותו ולהתמקד בו!
-
@שירלי הנה - בדיוק כתבתי שיר שונה מכולם, שאפחד לא כתב בסגנון עדיין....
מקווה שתאהבו חבר'ה, הוא דיי מקורי;)
#anchor(בואו נסיר ת'מסיכה)
אא--ה----ממ.
הנה ה'חופרת' ההיא מהרדיופון האוטובוסי....
מה היא רוצה מהחיים שלי עודפעם-----
קלטתי אותה!!!!!! לא צריך להזכיר כל דבר אלף פעם!!!!עצרו שנייה.....
אתם בטוחים?!
תקשיבו טוב.... אבל הפעם טוב-טוב!שששש....
סליחה?!
מסיכה!
אין מקום לנגיף השקר בעולם שלכם!
אתם חיים בעולם, כזה שקרן,
אחד אחרי השני נופל כדומינו.
מסתובבים כטווס 'אדון עלמן',
ושקועים בסרט ה: 'תאמינו לו'.'אז מה אם הוא היה חייב אחרת,'
אז סילפנו כמה קצוות, ביג דיל.
נכון, ההוא אמון אך ורק על 'אמת',
אבל לאט לאט, 'השתקרן' עם הגיל.הרי אמרו חז"ל 'הגונב מגנב פטור',
וכן הוסיפו - ריבית על הימצא הגוי.
מי אמר שההוא, בעניבה יפה עטור,
לא היה פריץ בגלגולו?..... אבוי!!אז אנו משלבים ידיים, חוגרים כתף,
פנינו מועדות לקרב על הקרקע.
אנו נלחם עד עצם הנפש, יחד נעטף,
טבענו בהבל, וכבר נמאס לו ל'אבא'.אז.... קחו שנייה, הקשיבו בשנית
ייתכן כי הפעם ישתנה התקליט.סליחה?!
מסיכה!
אין מקום לנגיף השקר בעולם שלכם!
נשימ-מ-ה עמוקה, תהנהנו נחרצות,
הפנימו כי דרכיכם הינה טעות גדולה.
רדו, כן בזה הרגע - לבמת המלחמות,
והראו לה עד כמה ידכם על העליונה.וניצחתם אותה,
הרדיופונית.||ועכשיו רציני... תפיקו מסר... הרי לא לחינם כתבתי את כל החיבור לעיל... אני רוצה קצת זכויות
|| -
פוסט זה נמחק!
