שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
לא שלי
לילות של טבת
רק תן לי אחד
מלילי הטבת
אותם אלו הצופנים
קוראים לך הבט.שקטים
עמוקים
צבורים
מלמדים.ולא צריך אתם מאום
לא ריצה, לא יזע
של זה היקום.
רק לטעום
לנשום
השקט שבהם,
את אוצרם הגדוש
הבלום.ויש מהם המון!
תוכל לקחת.
עשרם הצפון
לשום באמתחת.ולקום.
ליום נוסף
שהתמלא
שנטען
יודע מאין בא
איך ללכת
ולאן. -
---זעקה דוממת---
נכון,אני לא בגיל השידוכים
אבל נכון שיש הרבה שמחכות
ונכון שהן נגעו מאד לליבי
לכן אני מדברת מהלב שלי
שהוא כולו עליהן
מלב אל לב מוגש לפניכן:הרוח שבחוץ מרגיעה, מלטפת
משדרת אופטימיות מוגזמת
בחוץ כולם רצים ומתקדמים
אך אצלי המטרה נעלמה פלאיםמתוסכלת ופגועה
חרדה ושבורה
"אני כבר לא שווה"
הקול מלכלך את מגרוני
"היא עקפה אותך, את רווקה זקנה"
הוא עולה מתוכיושוב הפסימיות אותי עוטפת
משרה בי מרה שחורה
ושוב הדמעה מבצבצת
אני , כולי גמורהאלוקים זועקת מתוכי מילה אחת---
למה???
נכון, למה יאמרו הגויים
נכון, זה בא מחוסר אונים
נכון, זה פגם באמונה
נכון, משוואת לגאולהאבל בלב עמוק בפנים
אני מודה, בוטחת ומאמינה
הכל ממך והכל שלך
אבל מתי כבר? מתי??
אמצא גם אני את האושר שלי??!! -
תהנו:
מוקפים אנשים
כולם בודדים
אחד לשני חיוך מזייפים
ובפנים לבבות נשרפים
מנגינות נכנעות
חריקות מתקילות
צרימות נשמעות
חבריות כה פגיעות
בתווך מחפשים אחיזה
לתת לנפש מקום רגיעה
בעולם מלא אכילה
תפיסה לפני הריסה
מקום בו נמצא מנוח
את הלב להפסיק לזנוח
חברים ממבט לא לרצוח
מבדידות רק לצמוח!
-
פוסט זה נמחק!
-
אמנם שיר שכתבתי לאחר אסון מירון אך ראשית כל המסר שבו נוגע להרבה ממאורעות חיינו ושנית שרק כעת התוודעתי לבמה המדהימה הזאת
מקווה שתאהבולב ידע מר נפשו/גימ' ק' 45
קטנים אנו מכדי להכיל את האסון
קטנים אני מלהבין את שקרה לעולי מירון
קטנים אנו מלשמוע מהנביא את החזון
קטנים אנו מלהבין את שרצה היושב במרום
אך
לב ידע מר נפשושמענו כולנו את ההספדים
התחזקנו בעצרות תפילה וחיזוקים
אולי אף היינו מן המנחמים
ונשאנו תפילה לקל מלא רחמים
אך
לב ידע מר נפשונקבל על עצמינו את דברי הרבנים
להתחזק בתורה תפילה ומעשים טובים
בין אדם לחברו וצניעות הבגדים
ונשמת כל חי ליושב במרומים
אך
לב ידע מר נפשונשב עם עצמינו דקה או שתיים
נפשפש עמוק אל תוך קרביים
נבטיח שהנעשה לא יישנה פעמיים
ותשובתנו תתקבל לפני קל ארך אפיים
כי
לב ידע מר נפשולע"נ הרוגי מירון תשפ"א
ולרפואת הפצועים בתושח"י -
שמע לקולי
אור היום חלף
כבר שנים לא רואה
מדשדשת בין מותר לאסור
ובין נכון ללא נכון
חושבת על עצמי שוב ושובאיך להדליק בי את האור האמיתי
איך להחזיר ניצוץ אובד לנשמתי
פזמון:
אבא טוב שלי
נושאת אליך עניים
שמע לקולי
שצועק בדממה לשמים
מלא לי משאלה שבלב
ואנא שתפילתי תתגשם -
רואה ת'פחד בעיניי
שומע רעד בקולי
כשאתה מחזיק את ידיי
ושותק
כשאני זועק אל השמיים
בוכה ממבוא ליבי
לא מוצא טיפת מים
באופקואיך שזה תמיד חוזר
בכל לילה במיטה
ואיך כשאני מתעורר
לא מוצא כאן אותך
מגלה שהכל רק חלום
ואתה לא אמיתי
שאתה מלאך שומר
בתוך חלום לא מציאותימחבק אותי כשקר לי
מנצח את הרעים
ומביא מה שבא לי
תמיד
אם זה מרשמלו ענק
או שוקו חם טעים
או כובע מאובק
ולפידואיך שזה תמיד חוזר...
-
אני אדם הישגי
הקאוצ'ינג הוא דרכי
אני אלופה בלהציב מטרות
ולכבוש אותם באינספור הזדמנויותהצלחות אחר הצלחות הצלחתי
פסגות אחר פסגות כבשתי
רצונות אחר רצונות השגתי
שאיפות אחר שאיפות מילאתירק דבר אחד עוד לא עשיתי
כי אני עדיין באמצע הניסיון
וכמה שלהצליח בזה ניסיתי
גיליתי שפסעתי בשביל לא נכוןאתמול הייתה לי נפילה
הרגשתי כמהלכת בחשיכה
חשתי רק צורך לבכות
כי לא ידעתי מה לעשותמול דרך מוטעית שבה הלכתי
מול כוחות שלשווא בזבזתי
מול פסגה עטופה בעננים
מול יופי מכוסה בקוציםניסיתי לחשוב במה טעיתי
כיצד לכבוש הפסגה לא הצלחתי
ואת התשובה האחת גיליתי
וזהו. את הניצחון הזה-עשיתי!כי אחרי כל נפילה באה נסיקה
וברוך ד' היא באה בעוצמה
את הכוחות נותן רק ד'
ומההשתדלות נותר לכם להתרשם... -
סיגנון קצת שונה, מקווה שתאהבו
מדבר על הקב"ה ועם ישראלזוכר איך הלכת אחרי במדבר
בארץ לא זרועה
עצים לא היו אולי קצת עשבי בר
מסביבך רק אדמה פרועה
הולכת בבוקר בלילה חונה
הולכת בלי לדעת עד מתי
עמוד ענן מכוון אחריו את פונה
לא עיררת לרגע אחרי פניותייכי הרגשת וידעת
שאחרי את הולכת
ובי האמנת
ועלי את סומכת
ותמיד גם זכרת
שבסוף עוד נגיע
לארץ המובטחת
ציפייה שהרגיעהאז עכשיו אני לך זוכר
את אותו החסד בעל ערך
וגם עכשיו אני בוחר
וסולל לך את הדרך
וגם אם אין עמוד ענן
ועמוד אש בלילות
עדין הכל מכוון
רק יותר קשה לגלות -
שוב חוזרים המראות
נשארות המסכות
אי אפשר עדיין לחגוג
כבר לא יעזור תו ירוק
לא רק בגלל שומר החוק
אפשר להידבק
גם מי שמחוסן
אנא שמור מרחק
ותיזהר
פן תידבק ותסתכן
לא רוצים יותר לראות
רחובות מסוגרים
ותפילות ממרפסות
אנא ה' עזור
תמגר המגיפה
סליחה, מסיכה
אין מקום לנגיף הקורונה
בעולם זה!!! -
פוסט זה נמחק!
-
אתם רוצים את הגאולה?
כי אני מאד רוצה
ובשביל זה מוכנה
לעשות הכ-לאבל יש בעיה
מאיפה מתחילים
איך אני אגמור
הימים שלי קצריםזה מרגיש כמו אוטוסטרדה
והשעון דופק
במוצאי שביעית הוא בא
על כך אין חולקאני רוצה להיות צדיקה
לזכות לראות את המשיח
אבל החיים סוחפים
והמטרה בורחת
נשכחתאז מה,
מה אני עושה,
איך אני אביא את הגאולה???| -
לפעמים, בזמנים טובים
כשהשמחה עלי משתלטת
ובזמנים הכי אלופים
כשאת הקושי אני כובשתאני מביטה אל קו האופק
ויודעת שהתקדמתי אליו בכמה צעדים
ממששת לעצמי את הדופק
ומודה לאלוקים על החייםמבטיחה לעצמי, שתמיד אמשיך
להתקדם עוד ועוד
גם כשבליבי יחשיך
לא אתייאש. אמשיך לעמודולפעמים, בזמנים קצת פחות טובים
כשהדבר היחיד שאני עושה זה לרבוץ
כשהסיפוק ואני נפרדים
ואני מרגישה תקועה בתוך בוץכי התייאשתי מהמרחק
שעלי עוד לעבור
כי לא היה לי כח רק
להמשיך לעבודאני מביטה אל השמיים למעלה
ונושאת תפילה לאלוקים
עזור לי תמיד להביט קדימה
ולא להסתנוור מהמרחקיםעזור לי תמיד לשמוע
לקול הפנימי האמיתי
עזור לי לא לברוח
עזור לי להגשים את עצמי -
שפיות משוגעת
לו יכולתי לומר
יופיו של יקום
לו יכולתי לשיר
ולרקוד ולקום.
לו יכולתי ללחוש
לא לצעוק ת'צרידות
לו יכולתי לתת
ידי לבדידות.חיים בתוך סחרחורת
של ריגוש מול נשמה
צועקים על אמת
שמזמן לא תמימה
מכים באגרופים
על קירות אבנים
בחוץ הכול עדיין 'קול'
ואין כלום מבפנים.ואמרו לי שיש טוב
אבל הוא בשיפוצים
ואמרו לי שמחפשים
הם לא מוצאים כי לא רוצים
ואמרו לי שנחיה
אך מה שווים חיי סיוט
איך זה ששיגעון
הוא שם נרדף לשפיות.
