שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
קודם כל אפתח ב- תודה רבה- ל- @צור @ntz @מוטי-טבק וכל מי שידו בעניין- על פתיחת הנושא שוב.
הלואי ונעשה בו רק שימוש נכון וטוב- שפתיחתו לא תהא לשווא- ושכל העמל שהושקע בפתיחה שלו- לא ילך לריק---
לכן-
בתור התחלות חדשות כתבתי משו קצרצר...אז נכון שהנושא ננעל לתקופה-
סטינו מהכללים, ופוסטים נמחקו
תגובות לא קשורות נכתבו בעקיפה-
הספימו הפורום, ובכולנו פגעו.הצוות עבד שעות נוספות-
לסנן ת'נושא שיהיה עניני,
למחוק תגובות מיותרות-
לתת מענה לכל המי ומי....כללים חדשים לנושא הוצבו-
הכל נסיוני, שבוע- בואו ננצל!!,
לעמוד בחוקים וביעדים שבוקשו-
נשמור יחד- לבל ניכשל...הנושא יקר לליבנו-והיה חשוב לרבים.
אל תגיבו מעבר לשיר- אם אהבתם תנו לייק!!
תעלו תכניים שמתאימים לרוחנו כיהודים-
בלי תגובות מיותרות ושימוש בדיסלייק.....ואסיים שוב-
אין צורך בתגובות כמו- "תודה רבה", "יפה מאווד", "אהבתי", "חזק"- וכו....
זה סתם מיותר!! ומספים את הפורום. בשביל זה נועד הלייק.
אם יש לכם שיר שכתבתם ותרצו לשתף- תעלו- כולנו נשמח לקרוא....
אין צורך בטיפים לכתיבה...ובהצעות מיותרות...
אז זהו...
פשוט מוזמנים לשתף ולהשתתף....תזכרו-
ש-"למרות שאף אחד לא יכול לחזור אחורה וליצור התחלה חדשה-
כולנו יכולים להתחיל מחדש וליצור סוף חדש"...הכל תלוי בנו!!
-
-
כתבתי שיר לראשונה בחיי -
אני אפרסם זאת בחשש,
שמא אני ככבשת הרש.
אך בכל זאת אנסה-
ואראה האם אזכה להיות משורר.|-אוי מה יהיה
מתי אהיה מרוצה
מדוע אינני מצליח
לראות קצת אור להתרווח
להגיע או לפחות לגעת
באושר ובשמחה המגעת
עד כיסא הכבוד
קרוב קרוב עוד ועוד
אוי מה יהיה
למה זה לא קורה
למה שוב ושוב
על אותה טעות אשוב
מפני מה אני מתבוסס
במקומי ובדמי להתנוסס
אוי עד מתי
יהיה כבר די
אזכה לשוב
להפסיק להיות עצוב
לזכות להתקרב אליו
לחסות בצל כנפיו
אנא ה' רחום וחנון
עד מתי לא נזכה לחון
את פניך
אוי אוי אבא
אנא גלה כבודך
חוס ורחם על עמך
הגלה נא ופרוס
על כבודך חוס
תבנה ביתך
וגלה כבוד שכינתך.
-| -
הנה עוד אחד
מיועד לאחד יחיד ומיוחד
מתוך שבח והודיה
על כל הטוב שגמלני ה'|-תודה לך אבא
על הטוב שנתת
שתתן וגם תתן
ועל שאתה נותן
בכל רגע מחיה
מקיים ומהוה
ונותן לנו כל רגע
חיים נשימה ורוגע
מתוך אהבתך
העצומה והכנה
אתה משפיע ונותן
חובה עלינו לנגן
לשיר ולהודות
על כל הטובות
לפצוח בזמרה
לרקוד עד כלות הנשמה
מזמור לתודה
הריעו ל...
אלוקים אשר ברא
ונתן לנו נשמה
ועל שלא שם חלקנו
גויי הארצות לא עמנו
אנו בנבחרת
בשורה הראשונה עומדת
ועל כך נאמר
תודה זה העיקר
מילה כה קטנה
שאותה נאמר ברננה
-| -
לך עם האמת שלך
לך עם הלב,
הוא הכי אמין.
הטוב ינתב -
דרכו, תאמין.אז כולם כאלה,
ואתה שונה.
לא חפץ באלה,
חברים כך קונה.הזרם חזק, אדיר.
אתה נסחף.
השקר יאמיר,
מתקפל, אתה עף.רוצה לשחות,
נגד הזרם.
משתוקק לענות,
להוא שבתלם.אבל שותק,
מניח לכרישים.
לאיטך מתאפק,
לגרד סילופים.תפוס עצמיך,
אתה עולם.
אל תקשיב ליצרך,
רגשך נדם.הקשב לליבך,
הוא הצודק.
חזור לעצמיך,
לאחד שמשתוקק. -
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
הקושי בשתיקה
עוד רגע אתפוצץ
ואז הכל יתפרץ,
אך אני עוד שותקת.היצר לא מתייאש
מלבה את האש,
ואני נסדקת.מה שאתן לא יעזור,
את שלה - לעצמה תשמור
ואני מתלהטת.הדם עוד תוסס
שאריות כבודי רומס,
ואני בשתקתי נוצרת.משתדלת כרחל
וממשיכה להתפלל
לבל אמעד בדרך הסוררת..... -
רוצה לחזור
שמיים כהים, מאיימים,
היא בגפה, בודדה.
במוחה רצים משפטים,
נושרת לה עוד דמעה.היא נושכת שפתיה,
אוצרת בגבורה הסכר.
מתלהטת, סומק בלחייה,
מתעצם אט-אט השבר.והיא נופלת, הארץ רכה.
מקבלת אותה בחום.
אין היא חטאיה מלקה,
רק מחבקת, באלם דום.אילו פרשו לה שם ידיים,
לא הייתה 'חידלון', נכשלת.
אולי אינה 'ילדה טובה ירושלים',
אבל בגינם כך שוב מועדת.מביטה לאחור, ממצמצת.
אור מתגלה בקצה האפלה.
האם הוזה היא, מדמיינת?הייתכן ש...שוב היא רצויה?
-
נקודת התחלה?? שבר של סוף??
תחליטו אתם...הנה שוב-
על אותה משבצת כמו לפני שנים.
אני עזוב-
מחפש ת'דרך בין קוצים ואבנים...
איך זה-?
שכולם מסתובבים כאילו כלום לא קרה
כבמחזה-
אני עף בלילות כמו חץ בלי מטרה....
נחוש-
לחשב את המסלול מהתחלה...
כחוש-
הפחדים שבי זועקים לי "אבטלה"---
אך בסוף-
כמו גלים אל החוף אני חוזר למקור
לאיסוף-
ת'שברים שהשארתי בדרך מאחור
להשלים-
מציאות כואבת, עדיפה על ספק
להחלים-
כי ת'דרך לא ניתן להעביר ל-"השתק"....זיכרו:
"בשביל להיות סוס מנצח-צריך לאכול הרבה קש...."
-
-
מצב סטטוס/סטטי...
לשבת לחשוב על עבר ועתיד,
הווה עכור-מעורפל יותר מתמיד.
בדרך הנכונה קשה להתמיד-
על רצונות וחשקים רק אלוקים יעיד...אבני נגף, מהמורות ותלאות
הדרך רצופה קשיים והטרדות.
מרכינה ראשי לגל נוסף של נסיונות,
"שבר על שבר"- במציאות חייב להודות...צרה לא באה אחת -אלא בשניים-
נפילה כואבת,ממוטטת-דמעות בעיניים.
תפילה חרישית- זועקת לשמיים
"אלוקיםם-אולי תושיט לי ידיים"??מנסה להתפלל- מרגישה מרוחקת
בחוסר הבנה- יישותי מפורקת
לפרק ת'מטען אני משתוקקת
לחוש את ידך אותי מחבקת..האל לא סופר צעדים- אלא ת'דרך
כל מבט והרהור הוא שווה ערך-
מרכינה ת'ראש- יורדת על הברך
פתאום,
אלומת אור קורנת דרך החרך--- -
קרדיט לאלוקים על הכל!!
ל @ריינבואו על הרעיון לשיר,
ול- @אייצ-ית על המבנה (כ"כ אהבתי ועשיתי גם....) (וגם על הדרבון
)נזרקת-
למים זועפים, עמוקים.
נסחפת-
פנסים נדלקים.
זועקת-
באלם קול וכולם ממשיכים.
נשטפת-
בים של מצפון, לבבות חצויים.
דומעת-
ים של כאב לתוך מים מלוחים.
שוקעת-
עמוק עמוק בפנים.
צורחת-
את נשימתי האחרונה לכל המושלמים.
טובעת-
לא שורדת, נכנעת לגלים.
מתייאשת-
מרגישה לבד מול החיים.
מגששת-
את דרכי חזרה בלי מילים.
חותרת-
חזק נגד הגלים.
חוזרת-
בסוף, לבית החמים.
מותשת-
מקרב ארוך ימים.
מתרוממת-
מפיקה לקחים.
ושוב נופלת-
כי נפילה מעידה על חיים.
תמיד נעזרת-
באנשים, שליחים טובים.
זוכרת-
שיש לי הורים אוהבים.
מתפללת-
לגדול מכולם לאלוקים... -
ואם כבר...אז כבר...
כל מי שהיה/הייתה ב-"המנגן" אולי יזכרו את השיר שאעלה כאן...
זה שיר שהעלתי שם בעבר...
בפוסט זכרונו לברכה..עם כל מה שנמחק שם...
אבל בגלל המסר שלו..אני מעלה אותו שוב לכל אלו שלא ראו...
קחו את השיר הזה כצידה לדרך...שובר גלים...
ישבתי אני מולך-
הבטתי על מאמציך,
חשבתי איך אינך מתייאש-
ממשיך וממשיך-נצחון מבקש...ישבתי אני מולך-
ראיתי חלומך מתנפץ.
אל תוך סלעים-
בקול רעש גדול מתפוצץ...ישבתי אני מולך-
וחשבתי על עצמי
מנסיון אחד שנוסתי
האם גם אני לא התייאשתי?
המשכתי?
האם לאחר פעם אחת ידיים הרמתי?ישבתי אני מולך-
ומול חבריך הגלים,
ראיתי איך כולכם בטוחים-
"הפעם את הגבול עוברים"
אך בחוף שוב מתנפצים
---
וכך במאמצים...
במשך שנים...ישבתי אני מולך-
והחכמתי... -
כל השירים שהבאתם פה...מדוכאים...עצובים...
החלטתי להביא משהו שונה.טוב או גרוע?
על יום רגוע
על שעבר שבוע
שלנפש מרגוע
שאני במצב קבוע,שהכל "ידוע"
שאפשר לבלוע
לא מובן לשמוע
איני רוצה לקטוע....במטרה לפגוע
ת'שיגרה לקטוע
באושר לשקוע
ולהמשיך לנוע...אז אולי תסבירו מדוע
אומרים שהכל "תקוע"
שלנפש כואב- והגוף פצוע?
ושהכל הולך בשיפוע??תרפו...
תנו -לטוב לנבוע
לכאב לשקוע
לעתיד פרוע
של חיי מרוגע... -
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
אני מעלה כאן עכשיו דוואט שאני ו @פסנתר-כנף האלופההה עשינו בצאט האישי...
זה שיר שמדבר על חיפושי המשמעויות שלנו בחיים...התהיות והלבטים...משמעויות:
אומרים שהשתגעתי כמעט
כבר שבועות שלא עצמתי עין
מחפשת לי רק שקט מעט
שאלות,ספקות..תשובות מאין?מנסה לחפש משמעות
ציפורניים כוססת בהחבא,
מתחבטת בנושא לא פשוט
החיפוש הפנימי לא כבה.רוצה לקחת צעד לאחור-
קשה להלחם מול כל העולם
לשכוח...לברוח מהקור,
זעקתי דיי- קולי כבר נדם...מנסה להפיל את החומות
כמעט מרימה ידיים, מתייאשת
מרגישה אבודה מול כל החלומות-
מה שקיוו שאהיה... מביישתכל יום מציאות זרה- כואבת
ליבי סדוק- מרוסק מבפנים
דילמה חדשה להר מתוספת
מנסה לדבר אזלו המילים...קרב עקוב בין רע לטוב
מסתנוורת, מסיטה מבט
כבר לא מצליחה לחשוב
רוצה להרגיש אהובה, בת."אלוקי"- קולי קורע ת'דממה
עזור לי לפתור ת'תהייות
בחסד ורחמים קולי תשמע
שים סוף לחיפושי משמעויות...קרדיט מלא ל- @פסנתר-כנף ......: )
-
ואוו- היום העלו כאן הרבה שירים.
ניסיתי לכתוב לפי הכללים שהבאתן בנושא של הטיפים לקריאה.
מקווה שהצלחתי...
אגב- אני נכנסת לפורום רק בזכות הנושא הזה...תודה רבה על הרעיון שלו!! מביא איתו המון עומק ותובנות לחיים...שתיקות ומעבר...
מתפלל הוא ומחריש
הינו הפך כבר לאיש
לא יתן אותו להתיש
רק את צעדיו יחישקשוח לשתוק לאחר
בזמן שהוא לא מוותר
אותך מנסה לשבר
ואני מנסה להתחבר...מאיפה אשאב הכוחות?
מי יראה לי היכן לנחות?
רוצה רק בשלום לחיות-
להמשיך לעלות במדרגות.אז יש לכם עצה או נסיון?
לא רוצה לחוות כישלון..
טיפ' או הצעה שלא עולה הון?
ענו לי -שדרכי לא תלך לאבדון... -
קוראים לי יעל. ומי שהיה בהמנגן בוודאי מכיר אותי.
חיפשתי הרבה אחרי אתר שייתן לי תחליף להמנגן, והנה- מצאתי. (בזכות אייצ'ית...)
אז- שמחה לחזור אליכם!!!
השיר הבא נכתב לי בזמן קשה. ביום שהרגשתי שכלום לא נשאר לי רק אמונה.עד הקצה:
ובמקום,
שבו הכל שומם פתאום
נשארנו רק אני ואתהובמקום,
שהכל כבה פתאום
נשארת מצבה שמורהובמקום,
הכי רחוק מחום
דווקא שם מתחברת לכאבובמקום,
הכי צמא לחום
דווקא שם נפתח הלבכי המקום
הכי שלם שיש
בנוי מאבנים, רסיסי עמל חייםכי המקום
הכי שפל שיש
רק הוא ידע, יבין, כמה רחוק ממני החייםכי בלעדי
לא נותר לי כלום
רק אותך-
אבי הייקוםכי בלעדיך
לא רוצה כלום
חבר אותי אליך
תגיד לי שיבוא יום ואקוםכי המקום
הכי שלם שיש
בנוי מאבנים,
רסיסי עמל חייםכי המקום
הכי שפל שיש
רק הוא ידע, יבין,
כמה רחוק ממני החייםובמקום,
שבו אתאחה
תזכיר לי שידעתי
שאותי תרצהובמקום,
שבו את הטוב אגלה
תזכיר לי שתמיד החזקתי
אותך עד הקצה---
