שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
קיץ????
אמרו קיץ יהיה מהפך העולם ישמח יהיה מעניין,
אך שוב כולנו נפלנו בפח החלון נפתח ובתוך כלום אין,
אני שואל אותכם חבריי לעט עד מתי, נמשיך לחכות לטוב שיבוא,
בואו נהנה ממה שיש אבל לא נשכח, נמשיך לקוות...
-יש לנו עוד סיבה להבין, סיכוי להאמין שיהיה רק טוב,
יש לנו פה פוטנציאל אמין, המצב תקין רק אם נמשיך לכתוב,
כל אחד בסוף יבריק איזו הברקה יביא איזה להיט חופה...
אז-מחכים רק לך....
ממשלה או לא, אותי זה לא מעניין, וישי ריבו שיוציא, לא יתכן..
אני אמרתי לכם אלף פעם לא ללכת שולל כמו אדם וקופים,
אני לא מאמין יותר לעוד סקופים.
**
בלי לזלזל במקבלי ההחלטות, בכותבי הדעות ובעלי המקלדת,
אני חלק מהם גם אני רוצה להיות הראשון שמדווח גם אם ידי סולדת,
אבל קחו הכל בעירבון מוגבל, שלא תתאכזבו וחבל.
קיץ בריא ואוירה פסטורלית, וכל שיר הוא "סטלה מוזיקאלית".... -
"שעות נוספות" לקח על עצמו שעות נוספות עובד קשה עד כלות הכוחות רוצה הפיל להרוס להשחית שלא אתבונן להרחיק מהתכלית.**פזמון: גם משאול אליך אצעק
גם בחושך אליך אצעד
אכסוף אבקש אליך אתחנן
אבא אנא את אורך עלי תן
לא בקלות על טרפו מוותר
לא מהר את ידו משחרר
אבל אני את ידי לא מושיט
אלחם בכל הכוח אתו להשבית.
פזמון... -
פוסט זה נמחק!
-
||ברגעים כאלה שחוטפים "סטירה" ולא יודעים לאיפה להביט ולהמשיך, צריך לזכור- רק להתפלל שה' יתן כח להמשיך, מנסיון, זה הדבר שהכי עוזר...
||כשהמציאות טופחת על הפנים-
כואבת, לא עוזבת,
כמו סטירה מצלצלת בִפנים,
ימינה שמאלה, אנה מביטים?
ונדמה שאי אפשר קדימה להמשיך--
ללכת עוד פסיעה והכל מסביבי כמחשיך,
בין הטיפות מנסה לקום, ולהמשיך לצעוד,
אולי כן בסוף אצליח להתייצב, לעמוד?
כשנזכרת אני לגלות,
כי תפילות פשוטות מהלב-
הן אלה שבנקל פועלות,
ועם כל הקושי והאתגר,
מסתכלת אחור-
היתכן שעבר?
-
היה היה ילד,
שלפני שניה
היה תינוק.
מתחיל ללמוד את העולם,
מאיפה להסתכל,
לבדוק.פתאום מגלה דברים,
שתמיד היו
ברורים.
עשה בלי שאלות,
ציית, הקשיב,
כחוק.זה לא נראה לו
משום מה.
לא מצליח להבין,
מה עושים פה
אנשים,
ובשביל מה,
הם כאן חיים.השאלות מתערבבות,
גם כן
התשובות.
ואין מי שירגיע,
יענה לו כמצופה,
ואותו
ירצה.רק כולם מסתכלים,
מבט של מלמעלה.
נאנחים,
יודעי דברים,
אפופים בסוד,
כשתגדל תבין
הכל. -
בדיוק חזרתי מאספת הורים בבית הספר של בנותיי התאומות וזה מה שחשבתי בדרך הביתה
תאומות
שונות
אבל נולדו יחד
באותו היום
אבל חוץ מזה
כלום לא דומה
אחת מלאה
אחת קטנה
אחת חזקה
אחת חלשה
צריכים להזהר
לא להשוות
לא לדמות ,
כל אחת נשמה
מיוחדת ויחידה
צריך לקבל איך שהיא
ותמיד להתפלל שלא להפלות
שלא תהיה קנאה
ושנאה
ותחרות
שה' ישמע תפילת אימא
על בנותיה תמיד -
" משוגע כזה"
אמרו עליו הוא טיפש לא מבין מהחיים תמים.
אמרו עליו הוא משוגע תראו איך הוא נראה מסכן.
אם תמימות היא טיפשות אני רוצה להיות טיפש
אם פשיטות היא שגעון אני רוצה להיות משוגע כזה.
אני רוצה להיות משוגע כזה שמכיר את העולם מבין ויודע.
אבל בוחר בתורה משתגע מתלהט אחריה.
אם תמימות היא טיפשות אני רוצה להיות טיפש
אם פשיטות היא שגעון אני רוצה להיות משוגע כזה.
יעקוב אבינו איש תם יושב אוהלים י"ד שנים מנותק מהחיים
אבל מחובר הוא אל האמת מבפנים.
אם תמימות היא טיפשות אני רוצה להיות טיפש
אם פשיטות היא שגעון אני רוצה להיות משוגע כזה. -
היי אתה פנוי מגאוה אתה בנוי לאהבה
היי אתה הולך או אתה בא אתה חכם או אתה דבע
היי מה נשמע איתך היום על מה בלילה שוב תחלום
היי בא נשב ונדבר על כל הקושי נתגבר
היי אני דואג לך עכשיו שלרע אתה לא שב
עכשיו אני אענה השאלות מופנות אליך יוסף
התפילה שלי אליך אלוקים רק לך שוב אני כוסף
היי אל תברח לשום מקום לך ישר ולא עקום
תתמודד עם המציאות המציאות הזאת שלך
תחייך אל העולם גם אם עין שוב בוכה
תגיד לי למה תבוכה תגיד לי למה תבוכה
תגיד ממה אתה בורח יאוש בלי טעם ובלי ריח
איך אני אבין אותך עם את עצמי אני לא מסוגל
אמא יש רק אחת קוראים לאמא שלי מיכל
אין לי מה לרשום אז אני רושם שאין לי מה לרשום
אין לי איך לנשום אז חזרתי שוב לישון
רע מי שאומר שבחיים אנלא יצליח
אולי בעצם שימשיך שאת הדחף שלי יצמיח
אם אתה מנסה למצוא את המסר שבשיר
אולי לעת מצא זה יעשה אותך עשיר
לא מצאת את המסר תמשיך ותחפש
כי אני את המסר שבשיר במטפורות מחפש
לא רוצה להוציא בחוץ את הכביסה המלוכלכת
רק לא להיות לחוץ רק לא לעמוד מלכת
להמשיך ללכת לעולם לא לעצור
לחפש רק את הטוב ואותו בלב לנצור
איבדתי את הדרך לא כמעט ולא בערך
שכחתי שאני הוא עבד אבל בן של מלך
מי נביא ומי יבין שבעולם הזה כל אחד אורח
מי אני ומה אני במשחק החיים בעזרת ה אנצח -
הזמן עבר ולא עשה את שלו
השאיר את הכל כאילו כלום
מרמז לי שמזמן זה לא
מה שהיה וכבר צריך לקום
לחפש את עצמי בין היתר
למצוא לבד את התשובה
לחשוב על החיים וגם מעבר
לא להתיל בי ת'אשמהאז למה אני לא מתקדם
תקוע בעבר עם צלקות בנפש
בתוך הרעש אני מסתתר
מסתיר ת'רגשהקפוצון הורוד שלי
זוכר את הלילות
כתם של דמעות
שלא כבסתי
זה הסמל הנצחי שלי
לשעות הקשות
שקט בעיניים שסובלות
כי שתקתיולא היה לי מה לומר
יום ועוד יום שעובר לבד
חלמתי בלילות שזה נגמר
חי בצל של מה שאבד
לא אומר מה שגלוי
ולא מגלה מה שנסתר
כולם חושבים שאני שפוי
ואני מתהלך עם לב נשבראז למה אני לא מתקדם
תקוע בעבר עם צלקות בנפש
בתוך הרעש אני מסתתר
מסתיר ת'רגשהקפוצון הורוד שלי
כבר שכח את הלילות
כתם של דמעות
שלא כבסתי
זה הסמל הנצחי שלי
לשעות הקשות
שקט בעיניים שסובלות
כי שתקתי
הקפוצון הורוד שלי נקרע!!! -
עברתי על השירים שלי ומצאתי משהו נחמד מאיזה תקופה...
התחשק לי לפרסם:איזה מין מצב מוזר,
נראה לי דיכאון!
ולדבר תמיד על הצרות,
מכניס קצת שיגעון...:)
כואב הלב נכון,
אבל הוא צריך גם לשמוח
מה? האם זה יכול לקרות-
רק כשיבוא משיח???
אוי זה לא ייתכן רוצה להחליף ת'אווירה!
הראש מסוחרר, סהרורית כבר תקופה.
לא יודעת מה לומר,
ואייש- שוב זה חזר
מדברת, מדברת
ודיי. טוב. משחררת! -
להבין זה משהו שייקח לי עוד זמן, אולי זה העניין של לגדול,
להסתכל מסביבי ולראות עולם, להפסיק לחלוק ולשאול....
הזדמנות בשבילי בכל פעם מחדש, להוכיח לעצמי בלי לדמיין בלי לחשוש
אולי זה הסיוט שלא יוצא לי מהראש,
"מה כל כך מסובך" החברים שואלים,
מה הבעייה ככה לחיות את החיים ??!!
אבל אני אדם שרוצה יותר, רוצה לדעת רוצה שהכל יסתדר,
ואם משהו לא במקום... עזוב בוא מחר, הלך היום !!...
זה טוב הרצון הזה לשלמות או שאשלם עליו טבין ותקילין
אשרי היודע ואשרי המאמין..
אז אני ממתין.... אומרים יבוא יום שאבין. -
פוסט זה נמחק!
-
עמוק בחול רחוק מן הקודש
רודף אחרי ההבל ריק מתוכן
מסתובב סביב עצמי מחפש לא מוצא
העצב את ליבי ממלא השמחה הלכה לה
הייאוש גובר התקווה כמעט נמוגה
ואני אנה אני בא?
בכול כוחי נאחז בשארית התקווה שנשארה
מעומק ליבי זועק זעקה גדולה
אוי גיועאלד טאטע ריבונו של עולם
אבא אב רחמן רחם נא
מלטה נפשי ממסגר הוציאה
קרבני אלך אל הקדושה
תן לי כוח להתמודד לא לברוח
מהקושי רק לצמוחלפרוח -
שיר הדימויים:
הלוואי שנהיה כולנו כמו האש
לא נעצור, לא נביט לאחור
תמיד נחתור קדימה, לעולם לא נתייאש
גם אם מאחורינו הכל שרוף ושחור.הלוואי שנהיה כולנו כמו השמש
ניתן לכולם בלי התחשבנות למי כבר יש
נהיה תמיד בצד הנותן ולכולם
ונרעיף המון חום לכל העולםהלוואי שנהיה כולנו כמו המים
ניתן לכולם בלי לחשוב פעמיים
נרענן, נרווה, ננקה
את כל מי שרק ירצההלוואי שנהיה כולנו כמו הארי
על העצלות נתגבר ממש כמו הלביא
תמיד נזכור שאנו בני המלך
וכך בהצלחה נעבור את כל הדרךהלוואי שנמתיק לכולם הכל כמו הדבש
והלוואי שכמו גחלליות תמיד נאיר ת'אפלה
הלוואי שנהיה זריזים כמו הנמלה
והלוואי שכמו הברדלס נרוץ אל הטרף (המצווה) במלוא הקמ"ש. -
פותח עוד אחת מכניס פלאפל.
מפזר צ'יפס, מלפפון ופלפל.
פותח את הקופה צורר מעה למעה,
השעה שבע וחצי, נשארה חצי שעה.זהו פחות או יותר,
כך הוא עמל, העבודה.
בין הררי פלאפל,
לסוף היום - בקופה."עוד צ'יפס",
"עוד טחינה",
והמשפחה שבצד,
שלעצמה מכינה.כן, הוא צריך ת'כסף,
כך זה - אגורה לשטר - הוא אוסף.לכבוד שבת המלכה - בה הוא שובת,
לאנשי ביתו הרעבים, זו האמת.אבל, יש דבר אחד,
שאותו לעולם לא יחסיר.
לא רק במחיר של פלאפל אחד,
גם אם ירוויח סכומים למכביר.שיעור דף היומי, שבפינת הסמטאות.
שם ב"זכרון משה", בשטיבל,
ליד הכובעים והחליפות.כן, זהו דבר שעליו לא יוותר
גם בכל מחיר,
"לא רק במחיר של פלאפל אחד,
גם אם ירוויח סכומים למכביר".כן, זהו שיעור הדף - היומי.
-
אי אפשר לגדול מיזה,
זה גדל איתך.
וכמה רחוק שתברח מיזה,
זה נשאר סביבך.
גם הקבר ההוא שחפרת,
התכסה עלים.
ועל המכתב שאז פוררת,
מסתובבים שועלים.אי אפשר לשכוח מיזה,
זה חלק ממך,
וכמה שתנסה למחוק את זה,
זה חרוט בדמך.
גם השקר שמכרת פעם,
העלה חלודה.
מסתובב בעולם בלי טעם,
עטוף חרדה.תפסת בחבל, חשבת הצלה,
לא רואה איפה הסוף,
ואם הייתה התחלה.
נמשכת לסבל, אהבת לרקוד,
על מילים בלי סדר,
וחתיכות של סוד...||הרבה פעמים אנחנו מעדיפים לחשוב שגדלנו, למדנו, הסתדרנו לבד... אבל בעצם הדחקנו.
עד שיום אחד הכל עולה כמו צונאמי... ופשוט ט ו ב ע י ם....
סואווו שמרו על עצמכם לא לטבוע...
|| -
||האמת שהשיר הזה פשוט רץ לי על המקלדת, קורה לכולנו שעת משבר, מישהו פגע בנו,
או שרצינו משהו מסוים וקיבלנו הפוך ממה שרצינו וזה שובר לפעמים---
כתבתי מה שאני מרגישה ברגעים כאלה, וכמה שזה נכון-- ||דמעה
כשהזמן עצר מלכת,
והדמעות ירדו כעלי שלכת,
נשארתי לעמוד, בלי ללכת,
ומחשבה אחר מחשבה בראשי מהלכת--
הנסיון נדמה קשה כמתכת,
וזה מרגיש כסכין שאת הבשר חותכת,
טיפה ראשונה מעיני נשפכת,
והבאה אחריה החוצה נמשכת--
והנה- הכרית שוב מתלכלכת,
ברגע כזה קרוב לבורא העולם, ששלו המַמְלֶכֶת,
מרגישה שוב בטוחה, וההרגשה מתרככת,
האמנם אוכל שוב להמשיך ללכת??
-
אין מילים
קשה להכיל
הפצע החלים
זה אותנו הצילמזמור לתודה
לא נפסיק לשיר
נחזור לעמידה
המצב כשיראבא טוב
אוהבים אותך כולנו
אבא טוב
תודה על חרותינוברוך הגומל
מודים ומברכים
ממך הוא קיבל
רוקדים ושמחים -
#anchor(עמדת המתנה... )
אני בטוחה שכולם היו אי פעם במצב הזה---
ממתינה.
נושמת עמוק,
מנסה להרגיע ת'דפיקות
שפועמות לי בחזה באמוק.מחכה.
לא עושה דבר,
לא מתקדמת אף מטר,
רוצה כבר לראות שהכל עבר.ובינתיים,
נאחזת באמונה
משננת שהכל רק ממך
ויהיה הכי טוב, מכל בחינה. -
די
די כבר אין לי כח
נמאס לעשות את אותו הדבר
די יש עוד דברים
מותר לפעמים לעשות אחרתדי כבר עם הפיקוח
נמאס שכלום לא עבר
די לא רוצה להיות ב rim
מרגישה שיש קצת חוסר בתקשורתדי רוצה כבר קינוח
נמאס שזה כמו הר
די זאת כבר הפעם העשרים
צאו קצת מהקו, מהמסגרת
