שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
אוקי.... אז אם כבר שילת פה - אני אעלה דוואט שכתבנו אני והיא ביחד.
זה נושא כל כך כאוב - שעולה על הבמה [לאו דווקא שלנו - אלא של משלב אחד מעלינו] בכל פעם מחדש - ומרתיע את הדור הבא.
אז תקראו, ותקחו את זה בקטע של הפקת לקחים. את הנושא אני לא אומר... תנחשו בעצמכם.השלמות הזו שמתמזגת \ המשלימה שניים באחד
באווירת שכרות מתפוגגת \ מין ערפל זוהר, מיוחדעד כה השתוקקה נשמתו \ לקבלת זה האוצר
יודעת, כי תתן כולה עבורו \ הרי בשבילה נוצרמשלים הוא את הטוהר \ מאיר עולמות
ירח, תקופת זוהר \ הגשמת חלומותאומרים שזו אופורייה \ טוענים שזו חולשה
אמנם זו לא הפאזה \ אך ענוגה היא תחושתהבהבלח חשוך, קודר \ אנרכיה משתיקה הקולות
את השלווה מפר \ עולמות נשגבים אל מצולותהשיכרון חושים ההוא \ הכין אבד לו והתפוגג?
התנפץ לו זה המיתוס \ שכחה היא להתענגאת כל שהיה - איננו \ כמו הבנה שנוחתת
אור עראי העמנו \ האבן, אינה מסותתתאמון פג, כבר אינו בלקסיקון \ האהבה כבר אינה נרדפת
תחתיהם הופיע מלאך השיגעון \ סיממם הוא בטרפתאז נותרה היא בדד \ חסר הוא במדבר יבש
ברגשותיהם אי מי מעד \ התמוסס היופי הכובשמביט הוא אל הסוף \ האם שיער את זה הקץ?
כיונה, בשילוחה אל החוף \ חרות חסר, עוקץ. -
@מושבעת אמר בשירים לכתיבה וקיראה!!!:
האמון - זו מילת המפתח....
ואוו- כמה שזה נכוןןן!
תמיד אני אומרת-
"אמון זה כמו שוקלד- ברגע שהוא מומס, אי אפשר להחזיר אותו לצורתו המקורית...
אבל באותה נשימה...אפשר לייצר ממנו צורות חדשות---"
תחשבו על זה...זה עמוק.... -
-
שיר שנכתב לאחר שהבנתי כמה מילה יכולה לפגוע!
@כול הזכויות שמורות.....
תחשוב תמיד
לפני מילה
כי אולי
זה לשון הרע,
מילה פה
מילה שם
יכול לפגוע
בכול אדם
ודאי לא הכוונת
ואולי לא ניסית
לחשוב על כל מילה
אבל תמיד תדע
שלשון הרע
זה דבר נורא.
אז נצור לשונך, נצור.
השמר תמיד
ואז תזכה,
ואז תראה
ישועת ה'. -
שיר שכתבתי ממש מזמן...
חלק מפה כבר מכיר אותו, אבל אני מעלה אותו בשביל החלק שלא מכיר;)
תוצאה של מוזה רגשנית מאד ---די כבר להעיר! די!
כולם כנגדו, כולם. גם היא. אמו.
מה איתך, שם מעליי?!
נס הרחק, נסער, מעד תחת רגלו.עולם אפור, כמעט שחור,
עננים צפופים בקדרות.
מתאמץ הוא להעפיל מהבור,
אך רגליו כפויות במרדות.מתיישב בייאוש, חובט באדמה,
ידיו שלובות סביב ברכיו.
מרכין הוא ראשו בהשלמה,
עוצם עיניו אל מול שאהב.תסריט חייו מדלג כך בטשטוש,
דמעותיו רותחות, זולגות בדאבון.
זה ראשית כי רגשו אינו כבוש,
עייף מלהילחם, נאבק בצלמון.היכן את, אמא?
בואי אליי, תני לי יידך.
הוזה אני, או שאת קולך שומע?!
משתוקק אני כל כך לראותך.ברכיו רועדות, ידיו מצטמצמות.
נראה הוא כילד אבוד.
פחד זועק מעיניו הבורקות,
חש הוא חסר כל, עני מרוד.ולפתע – כמתוך חלום –
ידה הרכה של אמא מושטת,
כמלאך משמים הופיעה.
הוא ממצמץ, שפתו רוטטת.
אני אוהב אותך כל כך, אמא. -
היי
לא הייתי פה כל היום. עברתי בדיקה קטנה בבי"ח... לצערי הסתבכתי קצת ואני עדיין פה (השעה 4:15 לפנות בוקר) ולכן אין לי אלא לשתף אתכם בתחושות....
על מיטת בית החולים
שוכבת מטושטשת
רופאים ומטופלים
מכל גווני הקשתכל מטופל מבריא ומשתחרר
ורק אני עדיין נותרת
המחלקה מתרוקנת, שקט שורר
ואני בכאב מתייסרתראשי סחרחר, ליבי חלש
רוצה לראות עצמי הרחק
קצה דכדוך לנפשי פלש
לא אתן לו עליי לשחק!!הדקות חולפות השעות נוקפות
משתדלת לנסות לראות את האור
ממצמצת בעיניים עייפות
והנה.. כבר אצא אל הדרור!!!יאללה תתפללו, ניפגש מחר בעז"ה בריאה ואנרגטית....:)
-
This post is deleted!
-
טוב....קראתי ת'דיון שלכם לעיל...והחלטתי לכתוב על זה משו קליל---
הוא נע על גבול דק-
בין אהבה לשנאה,
משנה מהלכים במשחק-
הופך את כל התמונה.הוא שם כשאפסו הכוחות-
תומך , מכיל ומקבל.
גם זורק אותך לאשפתות,
קבלו - "יחי ההבדל"....הוא תקווה שנגוזה מכבר-
או שמא לעתיד וורוד...
הוא ציפייה ליום המחר-
משאיר טעם של עוד.....הוא מילת המפתח-
בכל מערכת יחסים.
ת'רגשות מפתח-
בונה, מפרק ומעצים.הוא תלוי בשניים-
לא צד אחד!
הוא רואה לעיניים-
צועד איתך לעד...זה לא רק אתה-
כי אם גם אני,
נצטרך לעבוד מעתה
לשמר-זה הכי הגיוניכי הוא משאיר לנו סיפוק
וביטחון בל יתואר
הוא לא יותיר בנו פיקפוק
אם הוא הדדי בעיקר!קבלו אותו-
"ה-א-מ-ו-ן"
-
This post is deleted!
-
עוד שיתוף קטן:
איזהו עשיר
אחד ואחת בוילה אדירה,
בחזית פורחת גינה הדורה,
בחניה המקורה פרארי מפוארה,
ובמסדרונות מתרוצצים משרתים עשרה...ובשקט בלאט בחדר השינה,
מדברים ביניהם האדון והאדונה,
ועיניהם יוצאות מחוריהן בקנאה,
במשפחה הנפלאה של לאה השכנה...הורים למופת בבית די צר,
ילדים מוצלחים כל אחד אוצר,
גבוהים מרשימים עם אף סולד - קצר,
מעידים לכל מי אותם יצר...ובמטבח בארוחת צהרים משפחתית,
מתאספים כולם על קציצה ופתית,
מקטרים כעוסים משליכים טיט,
למה אין לנו מוח כמו יהודית...יהודית הדודה עם מוח חריף,
פותרת כל חידה בקצב מטריף,
רואת חשבון בשיא התעריף,
חיה כמו מלכה אי שם בצריף...וכשיושבת הדודה דקה לעצמה,
הבדידות והשקט מכים בה בעוצמה,
שלושה עשורים ימי קיומה,
ולחברתה צילה כבר מוסיפים קומה...צילה התברכה בשבעה ילדים,
נמרצים בריאים, מכלום לא פוחדים,
תמיד שם שמח, תמיד עולים ויורדים,
אולי קצת בלילה קשה אותם להרדים...והם בתורם עיניהם נשואות,
אל הזוג האמיד בוילת החלומות,
משרתים שם להם ממלאים המשאלות,
שקט ורוגע שורר שם בלילות...מתי נלמד כל אחד להביט,
על הטוב המונח אצלנו בשקית,
את מעלותינו ויכולותינו לעצמינו להבליט,
הכל הרי מלמעלה, בהחלטה אלוקית! -
This post is deleted!
-
@מעט-אור בסדר...
אני מבינה את המניע של @שיר-חדש .... הייתי שואלת גם.
אבל הכל טובבבב!!!!!!
ועכשיו אני אעלה שיר על מוזיקה... להעביר את האווירה.זה נכתב על צביעות בעולם המוזיקה.... נושא כאוב לכשעצמו.
שקר הזמר
שיר חדש ייצא,
קרבת האלוקים נושבת.
בעד למילים נמצא,
כי רוחו בקרבו מקוננת.נפשו מבכה על שמאבדת.
נשמתו משתוקקת אליו.
זרועו עטורת גולגולת,
האם שווים ליבו וידיו?הקהל מבולבל, צמא.
חפץ , דורש אמת.
האם באמת הוא רוצה,
הייתכן כי נפשו מתקנאת?הו, בילבול החיצוניות.
אה! היכן כאן התרת הספק.
מתי תיחשף הפנימיות,
וניוודע לאמיתות המתחזק.יש השר ופיו וליבו –
שווים.
יש המזמר ופיו ונבכו-
חצויים.רק אחד שם למעלה יודע.
אך ורק הוא ישמח או יבכה.
מודע אם ההוא משווע,
או חלילה – לכבוד מחכה. -
N ntz נעל נושא זה ב-
-
לאור בקשות רבות של החברים לפתוח כאן את השרשור ולאחר התייעצות עם גורמים בפיקוח ובהנהלה הוחלט כי
אני אפתח לניסיון של שבוע ובכפוף לתקנון
כללי השרשור
- ניתן לפרסם כאן רק שירים ותגובות ענייניות בלבד (אין להחמיא)
- אין לפרסם שום פוסט שהוא לא שיר (כולל לא עצות לכתיבה)
הכללים כאן יתעדכנו וחובה לעקוב אחריהם אי ציות לכללים יגרור מחיקת פוסט ואף להרחקה
-
צ צור ביטל את נעילת נושא זה ב-
-
אז אני אכניס את השיר הראשון של הפוסט המחודש שלנו.
הוא נכתב הרגע, בהשראה מזדמנת, ברורה מאליה;)כתיבה ושירים - יאללה חוזרים!
שקט, הפוסט דומם,
המרחב נעול על בריח.
כל שנכתב בו - מהמם,
אולם צרם מעט לפיקוח---אז השעו אותו לתקופה,
הקפיאו הפטפטת.
ניקו לאט תגובה-תגובה,
כי כך בקשה המשתמשת.כעת בידכם - המשוררים,
נתון הוא בדילמה, הנסיון.
האם בזכותכם - המשתמשים,
ייוותר בדעת ההנהלה, הברון.אז נקווה לעומס פוסטים,
איכותיים, וערכיים לאין-סוף.
כאלה שיניפו לייקים -
וישקוק הפורום סופסוף.בהצלחות לנו
-
קודם כל אפתח ב- תודה רבה- ל- @צור @ntz @מוטי-טבק וכל מי שידו בעניין- על פתיחת הנושא שוב.
הלואי ונעשה בו רק שימוש נכון וטוב- שפתיחתו לא תהא לשווא- ושכל העמל שהושקע בפתיחה שלו- לא ילך לריק---
לכן-
בתור התחלות חדשות כתבתי משו קצרצר...אז נכון שהנושא ננעל לתקופה-
סטינו מהכללים, ופוסטים נמחקו
תגובות לא קשורות נכתבו בעקיפה-
הספימו הפורום, ובכולנו פגעו.הצוות עבד שעות נוספות-
לסנן ת'נושא שיהיה עניני,
למחוק תגובות מיותרות-
לתת מענה לכל המי ומי....כללים חדשים לנושא הוצבו-
הכל נסיוני, שבוע- בואו ננצל!!,
לעמוד בחוקים וביעדים שבוקשו-
נשמור יחד- לבל ניכשל...הנושא יקר לליבנו-והיה חשוב לרבים.
אל תגיבו מעבר לשיר- אם אהבתם תנו לייק!!
תעלו תכניים שמתאימים לרוחנו כיהודים-
בלי תגובות מיותרות ושימוש בדיסלייק.....ואסיים שוב-
אין צורך בתגובות כמו- "תודה רבה", "יפה מאווד", "אהבתי", "חזק"- וכו....
זה סתם מיותר!! ומספים את הפורום. בשביל זה נועד הלייק.
אם יש לכם שיר שכתבתם ותרצו לשתף- תעלו- כולנו נשמח לקרוא....
אין צורך בטיפים לכתיבה...ובהצעות מיותרות...
אז זהו...
פשוט מוזמנים לשתף ולהשתתף....תזכרו-
ש-"למרות שאף אחד לא יכול לחזור אחורה וליצור התחלה חדשה-
כולנו יכולים להתחיל מחדש וליצור סוף חדש"...הכל תלוי בנו!!
-
-
כתבתי שיר לראשונה בחיי -
אני אפרסם זאת בחשש,
שמא אני ככבשת הרש.
אך בכל זאת אנסה-
ואראה האם אזכה להיות משורר.|-אוי מה יהיה
מתי אהיה מרוצה
מדוע אינני מצליח
לראות קצת אור להתרווח
להגיע או לפחות לגעת
באושר ובשמחה המגעת
עד כיסא הכבוד
קרוב קרוב עוד ועוד
אוי מה יהיה
למה זה לא קורה
למה שוב ושוב
על אותה טעות אשוב
מפני מה אני מתבוסס
במקומי ובדמי להתנוסס
אוי עד מתי
יהיה כבר די
אזכה לשוב
להפסיק להיות עצוב
לזכות להתקרב אליו
לחסות בצל כנפיו
אנא ה' רחום וחנון
עד מתי לא נזכה לחון
את פניך
אוי אוי אבא
אנא גלה כבודך
חוס ורחם על עמך
הגלה נא ופרוס
על כבודך חוס
תבנה ביתך
וגלה כבוד שכינתך.
-|
