שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
ניצחון.
ניצחון זה לא שהשני מובס.
ניצחון, זה שאנחנו הצלחנו.
ניצחון זה לא רק מיטוט אירן וחמס.
ניצחון זה לחיות בשלום, בעיקר עם עצמנו.ניצחון זה להבין את הלקח,
בשביל מה בכלל הקרבנו!
נביא לנו ניצחון של נצח.
נתקרב כבר אל בוראנו.בוא, ותכריז יחד איתי,
אני ואתה נשנה את העולם.
ניקח איזה חיזוק קטן ופרטי-
ונביא לנו את הניצחון המושלם. -
אבא, לא עוד!\עם כלביא 2025
אבא,
לא עוד
מלחמות,לא עוד-
הרוגים ובכיות,אבא
לא עוד
צער,
עוגמה.אבא,
לא עוד
בבקשה!מבקשת,
אך לא יודעת מה טוב,מתחננת,
רק שמור עלינו,
מכל הטירוף שבחוץ
מקור המלחמה,
מהלחץ, מהאימה.ולא שוכחת להודות-
על הניסים שעשית,
על מלחמות שנלחמת
על ניסים-
גלויים ונסתרים.על זה
שאתה פה-
בלילות ובימים!טובעת בטוב שלך,
לעולמים!!ויודעת, בטוחה-
שכל מה שאתה עושה כאן-
זה לטובה!"הבוטח בה' חסד יסובבנו"
כי מי קל גדול כמוהו?!איזה טירוף, כמה ניסים!!, נכון שיש גם צער מסביב,
אנחנו בוחרים איפה ובמה להתמקד:)
אז עכשיו שכולם בבית, קחו את התקופה הזו בצורה שונה, קצת יותר להודות, לשמוח עם הניסים,
בטוחה שבעז"ה יבואו ימים יפים, יש לנו אבא טוב
-
הי אנשים
️
יש כאן שיר שכתבתי בלשון בת כי זה הכי נח לי, אבל התכוונתי לכולם!לך שמתמודדת ונלחמת עם כולם
ולא נראה שלמסע הזה יש סוף
האיפוק כבר מזמן זורם אצלך בדם
והטוב-לב שלך נהיה חלק מהנוףיש איינספור מילים שאת לא אומרת
והשתיקות ממלאות לך את המח
יש אלפי תמיכות שלאחרות את נותנת
אבל לעצמך אין לך גם לא חיבוק קטןואז ביום כהה אחד כמו משומקום
נהיה וואקום, נסתמות לך הריאות
את לא מבינה, מה קרה פתאום?
ולמה ואיך הלב שלך מכפיל פעימותואז במראה את עצמך את לא מזהה
והרעיונות בראש שלך נראים לך כה משונים
בתוך תוכך, מהנשמה, את זועקת לעזרה
ומרגישה אולי קצת שנמאס לך מהחייםאל תתיאשי אהובה
️ תמיד תזכרי!
ד' תמיד תמיד בכל מצב נמצא איתך!
החושך יחלוף, הוא כל כך זמני
ואת גדולה וגדלה מהקשיים שלך!
-
מהשגרה לחופשה:
חופש-
קיץ, שמש
טיולים, המולה
בלגן.שגרה-
-סדר, לימודים.
שלווה.חופש-
מרגוע לנפש.
לנשמה,
זמן להעריך-
את השגרה!חופשה נעימה לכולם:)
-
האם תדעי כמה הייתי רוצה
ללכת ולהיות איתך עכשיו?
אני רואה שאת עצובה
וזה כואב לי בנשמה כל כךבא לי לחבק לך את הלב
לשים פלסטר איפה שכואב
להבטיח לך שזה נגמר
לעשות שיהיה לך רק טוביש לי חלום בלב
לעשות אנשים מאושרים
להפיג קצת את החושך
לפזר בעולם כוכביםואז אני נהיית עצובה
כי כל פעם מחדש אני מגלה
שהכוחות שלי מוגבלים
ואני לא יכולה להיות שם תמידאני לא יכולה לנקות את הדם
לא יכולה להדביק שברים
לא יכולה להדליק פנסים
הלב כואב לך ואני לא יכולה להריםהעולם הזה עצוב אני יודעת
וזה קשה כל כך שאני לא יכולה לגעת
להציל ולהיות האיש הטוב מהסיפורים
שעושה טוב בעולם, מציל חייםכואב לי לראות אותך רוצה למות
לראות אותך נלחמת לשרוד
בא לי לקחת את המלחמות שלך
שלא תדעי כאב בכלל!!!ואם צריך אני אסבול במקומך
העיקר שיהיה לך טוב בחיים!!!
אבל אני יודעת שאני לא יכולה
כי העצב גדול מידי ואני קטנה מידיזאת גזירה של אלוקים
והוא יודע יותר ממני מה טוב לך
הוא יותר אוהב אותך ממני
ויותר רוצה ממני שיהיה לך טובואם הוא עשה לך את זה
אז מי אני שאגיד אחרת???אבל לפחות תדעי שאני רוצה
הפלאפון שלי זמין לשיחה
והלב שלי תמיד תמיד נמצא איתך
וגם אם לא אני, ד' תמיד איתך!!!והוא באמת יכול לעזור!
הוא באמת יכול לעשות לך טוב!
רק תתחברי, על הקשיים תתעלי
זה קשה אבל את יכולה! תאמיני!לא כתבתי את זה למישהי ספציפית... כתבתי על מכלול של אנשים, על כל העולם בעצם
-
הכל לטובה
*****כל הסימנים כבר כאן
והעם מוכן לקבל פניך
הגפן נותנת פריה והיין יקר
אין לי יום
אין לי לילה
כאו זה מתחיל
אבל נגמר
למעלה
למעלהשוקד על דבריך
יש עניין שיתהפך
הכל לטובה
יש מסובב
יש סיבה
לראות את הכל
ולשוב מאהבה
באהבהאומרים שהעתיד כבר כאן
והעם מוכן לקבל פניך
צריך להלחם על מה שאין
עם מה שיש
רחמים מבקש
גנובתי יום
גנובתי לילה
משחק מכור
מעגל נסגר
למעלה
למעלהשוקד על דבריך
יש עניין שיתהפך
הכל לטובה
יש מסובב
יש סיבה
לראות את הכל
ולשוב מאהבה
באהבה****כי אין לנו על מי להשען
רק על אבינו שבשמיים*יש לשיר הזה גם לחן
-
תכווני גבוה
כמו עוף
בעל כנפיים
שמכוון גבוה
נוגע ברקיע.כמו הרוח
שנושבת,
מוצאת כוון,
מכוונת גבוה.בכל בוקר מחדש
שאת פוקחת העניים,
תפרשי כנפיים,
ו-
תכווני גבוה!יש לך שליחות,
מהות.
תכווני גבוה!
יש ביכולתך-
לגעת ברקיע!!שיר שנותן לי כוחות לדרך, מזכיר לי את הכוחות שבי, בכל בוקר מחדש- לקום ולכוון מחדש!
ואם השיר מוכר לכם, יתכן שפגשתם אותו כבר- הוא פורסם בכמה ניוזלטרים ובמות נוספות:) -
איך הוא מסתובב כל היום
ומסובב את כולם
אין לו זמן
אבל כל הזמן שלו
הוא מנהל את העולם
ואין לבלבלודי כבר ,,,,תעצור !
והוא לא עוצר לרגע
חזק
מתוקתק
חמקמק
אין אצלו יגעואז צעקתי ,,,,,,,,
חכה רגע
אל תשאיר אותי לבד
איזה חבר אתה ???
כולם סופרים אותך
ואתה לא סופר אף אחד ?בוקר טוב !!
קום כבר תתעורר
אני לא ביבי ולא טראמפ
אני ה* שעון*
שאותך מנסה לעורר -
מקום לשכינתך\ תשפ"ה
בוקר, שמש, שקט
בעיר העתיקה,
כהנים עולים,
לבושים, נרגשים
לקראת עוד יום
ספוג בקדושה.עשן הקטורת עולה,
בזמן שהכבש נצלה
הקורבן מוכן,
הכהן נושא את ידיו
אליו!שירת הלווים
מלווה את האוירה,
כינורות ונבלים
מהללים ומשבחים
את שמו של מלך-
מלכי המלכים.ליילה, ירח, בכיות.
אין בית מקדש,
ואין קורבנות.
וכל עמך מבכים
על החסרון,
על השביון.
השכינה מחכה,
לבית משלה.
שייבנה,
מתפילות,
בכיות
ומעשים!אבא, חדש ימינו כקדם
בנה את מקדשך, כבתחילה
תן מקום- לשכינתך!נכתב מגעגוע רב ומתוך החושך שחיים בו כיום. גלות, גאולה...
ובהשראת הטור שהוגש פה בפורום השבוע:) -
בא לי לכתוב
שיר על החורבן
הלב נהיה כבד פתאום
כבר המון זמן שזה כךשבית המקדש חרב
והעם נמצא בגלות
והשם נמצא בהסתר
ונהיה ממש ריחוקולמה השם החריב בית מקדשו?
כי לא רצה להשמיד את עמו.
ברגע שנתקן את מה שקלקלנו
השם יחזור שוב פעם אלינו.ואולי זה לא כוכב לך באמת
או לא באמת שורף
אולי כבר התרגלת לחושך
ולא מצליח לראות מה חסראז אח שלי, בוא תבוא ותיזכר.
שאולי לך טוב, אבל אבא עצוב.
אבא שלך הומלס, והוא אשכרה מלך.
אבל כואב לו בעיקר שיש בינכם ריחוק.הוא כל כך היה רוצה לבוא ולחבק אותך.
כל כך היה רוצה לנחם ולעטוף אותך.
והוא... אח שלי... הוא לא יכול, בינתיים.
אין לו מקום כאן עדיין.והוא לא רוצה להביא ניסים כאשר החטא עוד כאן-
כי אחרת הגאולה לעולם לא תושלם!!!
הוא רוצה שאנחנו נתקן, ותאמין שזה לטובה!
לכן הוא לא יכול כעת. אז אתה רוצה את הגאולה? -
תראו מה זה-
עולם הפוך,
אני.
תשעה ימים לאבל,
רוצה גם כן
לאחוז בחבל,
לחוש את החורבן,
לקיים את ההלכות,
להשהות את השמחות,
לבטל ת'הליכות,
להיות רק בבית
להתחבר לגלות
להתקרב לגאולה.....
אבל מה אני?
עולם הפוך.
מחפשת רק לצאת,
ליעד הכי רחוק
להנות הכי שאפשר,
למחוק את האבל
לשמוט את החבל
להציף את השמחה
כמובן שבתוך ההלכה...
לצאת להליכה
להזמין גלידה,
ועם שוקולד, לבן:(
אם אפשר.....
אבל,
מה לעשות?
עולם הפוך...
אני ההפוכה.
יוצאת להליכה,
ואוחזת בחבל,
רוצה את השמחה
ושקועה באבל.
ועכשיו?
ריבונו של עולם
אוהבת אותך חזק,
רוצה אותך, באמת!
לבכות בכנפיך, להתרפק על אבניך.
לחזות בנועם קודשך
ויחד עם זאת
מבקשת
תרשה לי להרפות מעט את החבל,
כי הצער שלי, החיפוש שלי
התהליך שלי, הצמיחה שלי
הוא האבל.
ואני לא הפוכה עוד,
רוצה ללכת-
ישר אליך.
תרשה לי בבקשה
לברוח מהאבל,
כי זו הדרך, הכי ישרה שמצאתי
לצאת מהעולם ההפוך שבי.
לחזור לעצמי,
לחזור אליך.
-
זהו שיר שנכתב בהשראה מסוימת ולכן נכתב כך
אבל, כדרכם של שירים,
כל אחד ייקח את זה למקום שהוא מרגיש...סדקים
סדק אחר סדק,
המציאות פוערת.
ובלהבת השתיקה,
נפשה עודנה בוערת.העצב בא בגלים,
גם השקט אלים,
דממה מחרידה,
מחרישה את חייה.ייאוש מזדחל,
ובליבה מקום נוחל,
נוטל פיסה מחייה.היא ילדה טובה,
אבל אף פעם לא קרובה,
שרי מיואשת,
היא שוב עצובה...שרי חבולה פוחדת לחלום,
שרי יודעת,
מחר היצר שוב יהלום.אך משברי ליבה,
בין צריבת להבה,
לעוד אכזבה
כמו זאבה, היא קמה.מנסה, לא שואלת כמה כמה,
משתדלת,
פותחת לתקווה ת'דלת.
גם בימים שקשה
הלב טיפה מתכסה,
ליבה לא כבה,
רק הולך ומתהווה.
