א
טילים מתעופפים
את כולם מקפיצים
בשש בבוקר מזעיקים
בבהלה מתעוררים
עייפים קמים
את כולם מעירים
כנסו למד"דים!!
את כולם גייסו לצבא
המשפחות בהיסטריה
והנה עוד אזעקה
באה ומתריע על פצצה קרבה
נרצחים ופצועים
בני ערובה וחטופים
הפיקוד העורף מנחים
על תצאו מהבתים!
לעזה נכנסים
נפציץ בת(ה)ילים
מסיימים ספרים
לטוב מקווים
שימרו הסיוטים
מסכנים הילדים
החרדות חיים
מתחננים ומפצירים
זועקים ותהילים קוראים
אבא שבשמיים!!
גאולה כבר רוצים!!!!
מרגיש כמו "אויב באדמת ידיד"
מסתקלים עלי מוזר
אני כל כך מפחיד,מטריד?!
"מבוקש" ברוסיה, אוקראינה,ואפילו טורקיה
מרדף אופנועים,רובים ובעיקר שפיכות דמים
איזה אנדרלמוסיה..
לכלוא אותי כולם חפצים!
חלק מ"לוחמי הצללים"
ונלחם למען עמי
ולפעמים תוקף אותי פחד אימים
שאולי יגלו אותי
ב"התנקשות" הוכרחתי להשתתף
חטופים בארץ רחוקה כמעט סוף העולם דרומה
ואפילו התחבאנו במרתף
המשטרה חקרה והתענינה
"שתול" עמוק מבפנים
ולכפר הקטן מנסה לתת מזור
בתוך בועת טבע משל עצמם הם כלואים
מנסה לאתר את האיזור
מ"טווח אפס" הם יורים
רוצחים ב"דם קר"
האיברים הם קוצרים
שומרים הכל במקפיא הקר
צריך" מגן אנושי"
בין כל המשימות והמבצעים
מישהו שימור אותי מפני עצמי
שיזכיר לי שכולנו אחים
השיר בהשראת יונה ספיר
השנה מתחילה עוד שנייה
ושוב פעם אותה הנחיה
המורה התקשרה
אמא כעסה
ילד מופרע!
ילד רע
אין יכולת
ל-ה-ר-גע?
ואני חוזר
עם שק תירוצים
השעון מעורר
ונפל המסמר
והייתי כבר ער
על אחותי אני שומר
שום דבר נורא
קצת הפרעתי למורה!
הייתי קצת מופרע
לא ילד רע
וניסיתי להרגע
אז מה קרה?!
והריכוז?
שילך לחפש ת'חברים
נכנסתי לכיתה עם מכנסיים קרועים
שברתי בטעות משקפיים
התקנתי בכיתה מלכודת מים
ולחבר ירד דם בשתי הברכיים
ואפילו הברחתי מקקים
והקולות
מתערבלים
מבלבלים
שואלים
צורחים
בוכים
אני מסכים!
והצרחות מטפסות לשחקים
מה אתם ממני רוצים?!
תודה רבה למ.ר על העזרה 
||תקראו כראפ||
מנסים לחזור לשגרה
אולי היום לא תהיה אזעקה
ולא נצטרך לחזור הביתה בבהלה
או לומר לאמא היו ירוטים של פצצה
"עשה את המוטל עליך וה' יעשה את המוטל עליו"
סומכים על שיקוליו
ואנחנו?
עושים היסטוריה
ומתפללים בכוונה
לבוא גאולה
נפגש בירושלים הבנויה
עוד השנה!!!
||ציטוט-ספר ה"היום יום" חב"ד||
לא מסתכלים
לא מתייחסים
מרגיש רואה ואינו נראה
כן,זה ההווה
בלי חברים
חסר חיים
ללא רחמים
מתחנן שתתייחסו
אותי אף פעם לא אהבו
עבר עליי יום איום
מרגיש רסק של עגבניה...
ורגע לפני סוף היום
מתלבט אם לתת הזדמנות שנייה
ההורים שוב כועסים
והמורים חמוצים ולעולם לא מרוצים
החברים כבר אפילו לא מנסים
זה גיל ההתבגרות או שהחיים באמת חמוצים?!
זרקתי תצמי על המיטה והרהרתי
אוהבים אותי?
מה בכלל עשיתי?
האם זו אשמתי?
רוצים לריב איתי או שרוצים בטובתי?
חשבתי ונזכרתי
"יש להשתדל שהמחר יהיה יפה הרבה יותר מהיום"
ואז פתאום תקווה לעצמי נתתי
אם רק אנסה עכשיו- מחר הרבה יותר יזרום!
ציטוט-ספר היום יום חב״ד
מגויס יוצא להלחם
נלחם על חיי
עוד חבר לנחם
מה נשאר לי בחיי?
קם בבוקר
עוד יום ללא משמעות
אצל הפסיכולוג מבקר
זו ממש התעללות
חבר גוסס
מבקש לחיות
בדמו מתבוסס
דמעות זולגות,איך זה יכול להיות?!
פוסט טראומה
לא מדבר ולא אוכל
חבר נפטר על מזבח המדינה
צער וכאב,נמצא באבל
רוצה ימים טובים יותר
לא מתכוון לוותר
לאויב הגדול ביותר
||שכחתי לציין שזה סיפור אמיתי וטרי לצערינו ||
הפגנות,פרעות
צעקות והפרעות
אתה לא אח שלי,זה לא יכול להיות
האם זה בכל הארצות?!
או שרק אצלינו רבים בהגזמות?
אתה לומד,אני מתנגד
מתי נתאחד?בסוף ניכחד!
עם מיוחד חבל שלא מאוחד
תכף יתאחד,עוד חיבוק מעודד
עםשלא מתמודד מתי נתיידד?
ריבים ילדותיים כמעט ילדותיים
עם כאב בעיניים
בלי שוחד בידיים
מנסים ומפייסים
מעכשיו אחים אמיתיים אוהבים ולא שונאים
קרה דבר נורא
אין לי השראה
רוצה מחמאה
על מילה וחצי של שירה
נגמרו השירים
אין לי חרוזים
וגם לא תפוזים
למרות שהחיים תותים
המשקלים לא מסתדרים
החרוזים בנאלים
תמיד אותם שירים
אנשים תהיו מקוריים!
הפעם באמת מיצינו
לטיולים יצאנו
ברכבל נסענו
את כל בני ברק קנינו
ואפילו אבא אמר שהגזמנו
חתכנו אבטיח ומנגו
נסענו והפעלנו ת'רדיו
אפילו נפשנו בשיקגו
בגן חיות ראינו גם פלמינגו
האכלנו אותו בקובו
והנה בא יום שישי
נשארתי בביתי
אמרתי אמא משעמם לי
אמא ענתה לי
על תהיה דרמטי
הוא תעזור לי
תוסיף תבלינים שיהיה קצת פיקנטי
ועוד מעט שבת אז תתלבש אלגנטי
ותיהיה קצת יותר אנרגטי.
למסע יצאנו
תרמילים על גבינו
והמפות בידינו
הולכים, הולכים
שבועות שלמים
עוד עפר, עוד מכשולים
בסלעים פה נתקלים
ללב המדבר מגיעים
בהתחלה נהנים
בסקשים ישנים
עושים חיים ובעיקר צחוקים
ממשיכים והולכים
המים בגריקנים נגמרים
עמוק במדבר נתקעים
מודאגים, מותשים
אבל לא מתייאשים
וחושבים אולי באדמה נמצא!
חופרים וחופרים
ומקווים שלמקורות מים יגיעו
מתפללים ומתחננים
לאלוקים שבשמיים
אנא ה הושיעה נא
מהחום הנורא
אנא ה הצליחה נא
למצוא את הדרך חזרה
כמה זמן, ובשביל מה
יחצבו באדמה
עדיין לא מצאו פה מאומה
זה קשה ומייאש
אך ממשיכים להתעקש
בטוחים-יהיה שם מים
הנה אוצר יקר!
טמון במעמקים
הגענו לעיקר
אחרי מאמצים
ממשיכים בדרכים
ומודים לאלוקים
ניצוצות ממרחקים רואים
מתקרבים ומזהים
את השבילים המוכרים, הפרחים, הבתים, והשכנים
רצים מתנשמים ומתנשפים
מהתרגשות בוכיםומתחבקים
תודה ה שבשמיים
על כל הניסים
אחח.. איזה ריח
חופש גדול בפתח
אין לימודים, תלמידים חופשיים
ילדים חוזרים, מאושרים
תעודות וציונים טובים
קייטנות מחנאות
קעמפים וטיולים
העיקר שנהנים
הילדים עייפים אך מרוצים
איך אומרים?
הזמן טס כשנהנים
ילקוטים חדשים קונים
מוכנים לתחילת הלימודים
מחר חושבים הילדים
מתרגשים, מחר ללימודים חוזרים!!
ממציא תווים,
מתאמן ומנגן
הם לא מספיק משתלבים
הכל מתבלגן!
משחק עם הסולמות
אך לא עובד והתיאום חשוב
המנגינה יורדת רמות
מנסה לכתוב שוב
מתחילים ומנגנים
אך הזיופים הקטנים מפריעים
את המיתרים שוב מכוונים
לבסוף מצליחים וכולם מריעים
מנגינה נוצרה!
מצאה חן בעיני המלחין
מקפיצה תאווירה
בפעם הבאה מנגינה באווירה נלחין
תשעת הימים
כולנו בוכים
לא נשכחך ירושלים
עד מתי בחושך אימים
אסונות וצרות
כמה כבר אפשר
רוצים משיח כבר לראות
העם רוצה להיות מאושר
אבינו, מלכינו
רחם נא עלינו
כמהים אנו
לראות בגאולתינו
מבקשים ומתחננים
אנו לא מתייאשים
עם של עקשנים
לגאולה מוכנים!
נערה אחת כמעט ילדה
עברה תקופה לא פשוטה
ללא הורים לצדה
ללא חמלה,ללא פרוטה
לרבי כתבה בדמעות
וקיבלה תשובה כנה
ואז כל כמה שבועות
התייעצה ועידכנה
באחת הפעמים תמהה במכתבה
דרש בני ישראל,מנהיג רומה באהבה
איך מוצא זמן לנערה לא חשובה?!
עונה הרבי בנוסחה מרטיטה
אם מרגישה כאב ילדה
גם אבינו רוענו עלי מביט
כל צרה שלה בלבו נראתה
מרגל להשכרה
סדרה ישנה
אייל גלבוע הפך לנוסטלגיה
סוף העולם דרומה
הכל קורה באנטרטיקה
ספר חדש כל שנה
ספר חדש יצא
דופליקטים,והכל פנטזיה
מחכים בציפייה
לספר הבא שאולי יצא עוד השנה?
כמה מילים להתחלה-
מחר יום ההילולא של הרבי מליובאוויטש
שיר זה נכתב מתוך געגוע עז לרבי ומתוך ציפייה לגאולה.
וכמובן השיר הזה נכתב גם מתוך תודה לרבי על מי שהוא
שהקדיש את עצמו כל השנים למען האומה בלי לבקש כל תמורה.
30 שנה
ואני בוכה
בדמעות רותחות
מתי יתגשמו החלומות?!
לא זכיתי
לא ראיתי לא שמעתי
רק בתמונות ובסרטים
אך לכל חיי נקשרתי
יש רגעים
שבאים הרהורים
על מי שאני
ועל מה שקיבלתי
ממי שתמיד דאג לי
אין קץ מסירות
בלילות ובימים
נותן לנו באהבה
את כל שיכול במשך שנים
מנהיג את כל האומה!
ולפתע מתוך געגוע
פורץ בבכי תמרורים
רבי עד מדוע
את פנייך אינו רואים?!
אני יודע,שזו המלחמה האחרונה
אחריה תבוא הגאולה
הופכים את העולם בעוצמה
התפקיד יושלם
וNow מיד ממש
תרד גאולה
ונזכה לראותך
תודה רבי
שאתה תמיד איתי
דואג לי.
בכי ענוג, חיוך ראשון של תינוק
אושר עילאי על פני כולם
מחלקת גן עדן בניחוח מתוק
נשמות חדשות יורדות לעולם
אך מחלקה ליד נשמע צפצוף מזעזע
מאבק על חיי אדם נוסף מתחיל
לבסוף יצא רופא בצער משווע
את הבשורה הנוראה אין להכיל
יש מזלטוב! מרוב התרגשות לא מצליחים לעכל
מעדיפים לשכוח את הזיכרון האחר, הלא מתוק.
בבניין ליד ריקודים, ילד שר ומחולל
ברחוב משוטט אחיו שברח מידי רחוק
עד מתי נמשיך לחיות בשחור לבן מדכא
עד מתי נחשוב שטוב לנו ולא נאמר מילה
משיח צופה בנו ודורות רבים הוא מחכה
רק כשנזעק מהלב תוכל לרדת גאולה
ילדים מנותקים
כל היום על מסכים
האם זה העולם בו אנו חיים?
צ׳אטים טלפונים
כולנו מכורים
אין מילים,רק מקלידים
ובשיעורים?! הילדים לא מרוכזים!
מנסים להתפטר
מהמכשיר הממכר
אך עוברים למכשיר אחר
האם זה עובר?
או שנעבור לדבר אחר?