משתפת דואט שכתבנו @אייצ-ית המדהימה ואנוכי בצ'אט,
ברוח התקופה, על החופש והבעיתיות שבו---
כבלי הדרור
כל הזמן אנחנו מחפשים
בריחה למציאות אחרת
הראש שלי מלא מילים
השיגרה שלנו משקרת
רצון להתפרק, להשתגע
נראה שהמחסומים התאדו,
אין מי שיעצור, יפריע
רצונות ישנים בסחף אבדו.
השפיות הולכת וחוזרת
גבולות ברורים מטשטשים
לפעמים השיגרה מבורכת
על פני רעיה בשדות זרים
חלום החופש נמוג לאיטו
מסיר מעלי את קליפות האבק,
מחדש את הברית שוב, איתו
להחזיר לו ולי ת'ברק.
אז שוב בסוף היום אני לבד-
עובד להשיב את מה שכבר אינינו
רוצה את דרכו איתי לעד
גם במה שנראה כדרור בעינינו...
קרדיט מלא -התחלה, אמצע וסיום - @אייצ-ית ,
היה לי לתענוג להפריע עם כמה מילים באמצע---
שאפו!!