היום בשביל המחר-
תמיד יש את המשפטים האלה,
שמלחיצים אותנו להיות כאלה..
"כל אחד אוכל את הסיר שבישל"
גם בשידוכים, בעבודה- ובכל דבר אחר
אומרת בקביעות המנהלת...
"רכושנה עכשיו ידע בהיסטוריה
כדי שתרדימו את ילדיכם הקטנים בעז"ה
הסיפורים והידע הזה- יעזרו להם להירדם.."
מדקלמת לנו המורה הותיקה להיסטוריה...
"מי שעכשיו לא תלמד במתמטיקה
היא תשקע!-ואיך תסתדר בראיון עבודה?
זה נראה לכן צחוק או מה?
אני פה מורה עם וותק של 40 שנה...
אומרת המורה למתמטיקה...
ובכדי שתוכלי לבשל לילדים
ולא לטעות
בסירים וכלים,
את חייבת ללמוד עכשיו בדינים
אחרת תצלצלי לבעלך לכל שאלה?
זו לא הדרך הנכונה
אומרת המורה לדינים...
"ובכדי להיות איתקסטית מקצועית
אתן חייבות עכשיו להיות מאה אחוז באנגלית!!"
אומרת בבטחון המורה לאנגלית
ובכדי להיות אם טובה בישראל
כדי שתוכלי לכתוב פתק לילדך בעתיד- שיאחר...
איך תסגנני את הפתק?-
בשביל זה את חייבת להשתתף בשיעור הבעה...
אומרת המורה להבעה...
ואם יום אחד תכנסי לקנות לתינוקך הרך
בגד חדש,
ותראי בחנות אחד פלוס אחד וחמישים אחוז
איך תתמודדי עם זה?
מגזימה שוב המורה למתמטיקה...
ואז ניגשת אני-
לאמא, אחות נשואה וגיסה חכמה
ושואלת:"האם זה באמת עזר, הלימודים בסמינר?"
"מי זוכר?"- צוחקות אחיותי הגדולות
"ואגב, בעבודה לא ביקשו ממני מתמטיקה
עזבי, הכל שטויות- החיים נמדדים בשעות הקשות"-
עונה גיסתי...
"אני זוכרת את המחנות, השבתות, וההפסקות"
זה הדבר היחיד שנישאר לי בראש...- אומרת אחותי..
ר-ג-ע
האם המורות טועות?
לא חיות פה בקרקע?
אז אולי עדיף לי קצת יותר להשקיע
בדבר האמיתי
בבנית אישיותי?!
משהו שלעולם ישאר שלי!!
||מציאות מדברת
בסופו של דבר זה גם חשוב...
אבל יש דברים יותר חשובים...
(אגב, אלו משפטים אמיתיים של המורות!!! )
אשמח לתגובות, הערות והארות מיצידכם...
תודה!||