זה רק אני,
והמעיל האדום שלי,
שהיום, הוא אדום מתמיד.
זה רק אני,
עם מחול השדים שבי,
והטעם, חזק מאי-פעם, עמיד.
זה רק אני,
ותמונה בודדה שיצרתי,
בכוח המשכתי נותן בה חיים.
זה רק אני,
לבד על ההר נשארתי,
רואה איך כולם הפכו שתויים.
זה רק אני,
בתוך סירה מנייר שבניתי,
אך יפה היא מאלף בתים אחרים.
זה רק אני,
ומסכה, אחת זולה, שקניתי,
כשניסיתי להיות 'אחד מהספרים'.
כן, זה אני,
ההוא מהצד האחר, המוזר.
וביננו חלל ענק של מילים.
תמהוני,
תקוע בחדר קטן, מפוזר.
אבל נקי, מכל אותם כללים.