קודם כל תודה לכולם על הפרגונים!
השיר הזה בעצם בא להראות שלא רק שהנפילה עצמה היא לצורך עלייה, אלא שגם בתוך הנפילה עצמה יש עליה. השיר בא לומר שכמו שידוע, דווקא מתוך החושך מגיע אור, והכוונה שבכל אחד יש אור תמיד, בכל אחד יש כוחות עצומים שהוא לא תמיד מודע אליהם כשהכל בסדר והשמש זורחת.
הכוחות האלו יוצאים אל הפועל ומתחזקים בעיקר כשיש לנו משברים וקשיים בחיים. וכמו שבנר אנחנו לא רואים את היופי שלו אם נדליק אותו באמצע הצהריים, אבל כשחשוך הוא פתאום נראה הכי יפה בעולם! ככה גם אנחנו, אם נשים לב, דווקא במשברים אנחנו מגלים כאלו עוצמות, שלא ידענו שיש בנו. ולפעמים דווקא אז מרגישים קרבה ככ גדולה לד׳.
הרבה פעמים אנחנו רואים לצערנו אנשים שעוברים משברים, ומגלים כוחות עצומים!
וחוץ מזה המשבר נותן לנו מתנה נוספת, והיא לשים לב לכל הטוב שעוטף אותנו בזמנים הרגילים, טוב שבעת משבר כל כך חסר לנו.
בקשר לנושא הבא של האתגר, זה דבר שאנחנו משתמשים בו המון, היא תמיד שם בשבילנו, בצער, בכאב ובשמחה, היא יורדת איתנו לתהום ועולה איתנו לשמים, הגיע הזמן שנקדיש לה גם כמה שירים… אני מדבר כמובן על השירה עצמה. לכתוב איך שיר נולד, מהי השירה בשבילנו וכל דבר שאפשר לכתוב עליה.
שיר לדוגמא:
בואי הרוח
יהיו ימים שלמים בהם אבדתי בעניי,
בם אשב לכתוב שירים, אך ייבש מעייני,
ואצפה ואייחל לשיר מתי יבוא,
לכתב אמת אחד אשר רוחי תנוח בו,
ואתפלל לרגע קט בו תבוא אליי הרוח,
באשר תרצה תלך, וכאשר תחפוץ תנוח,
וכאשר תנוח בי אזי אמצא לי מנוחה,
ואגש לכתוב שירי, ותצלח המלאכה,
וחוט עדין של חסד יחברני עד שמיים,
ותוכה של נשמתי אל הדף יזרום כמים,
בואי רוח, בואי ושכני בתוך חיקי,
בואי, מהרי, ולמה תחכי
ט
