מ
@טיטו הוא הלך לו ברחוב
הביט שוב ושוב לצדדים
חיפש מקום קרוב
שיביא לו אוכל טעים
הוא מצא מקום מהר
איזושהי חנות
והחל אוכל זולל
מאכלים ללא רשות
המצלמות לא ראוהו
הבעלים לא תפסוהו
והוא התרגל למקום נחמד
שמביא לו אוכל מיד
מאז כל לילה הוא התגנב
וכך לא נרדם רעב
יום אחד, הבעלים
שם לב לגנבות
במדפים הנמוכים
נעלמו הגבינות
הוא החל עוקב בשקט
מחפש את הגנב
ומה שגילה גרם לו להלם
הגנב הוא רק חתול שובב...
תנו לי השראה
אבל לא דיכאונית
העולם כל כך נפלא
ואני אפרורית
לא מוצאת את עצמי
בין כל האורות
חנוכה זה החג שלי
עד הדיכאונות
תנו לי קצת שקט
בין כל הרעשים
תנו לי ללכת
להתבודד עם אלוקים
לא מוצאת את עצמי
בין כל האנשים
חנוכה זה החג שלי
אבל כולם מפריעים
תנו לי קצת מקום
בתוך הלבבות
תנו שמחה עד המרום
בלי שום גבולות
לא מוצאת את עצמי
בתוך הבדידות
מחפשת את הצל שלי
מחוץ לשפיות
למדתי לחיות בהצגות
ולכן לא ניסיתי להשתנות
והיום אני אוכלת את הפירות
של תקוות מנופצות
כבר אין לי כח
עשיתי סוויצ' במח
שיניתי את הכיוון
עושה תקופת צינון
וויתרתי על הכל
על עצמי ובגדול
לא רוצה שוב לשקול
אין לי כח ליפול
מעדיפה שלא לגדול
לא יכולה לסבול
הדבר היחיד שאני עושה
זה לשאול
אוקי, עזבתי,
לאן אני אעבור?
שונאת את הלילות
וגם ת'הליכות
שונאת ת'מחשבות
ואת הדיכאונות
מנסה לברוח
מהכלום
אין לי כח
הלב שלי אטום
המח סתום
הרגש חתום
העתיד מחוק
ההווה בשיתוק
העבר דפוק
טיפסתי על הרים
נפלתי כל הפעמים
עכשיו אני ניצבת
לבדי מול אלוקים
אזלו הערכים
נגמרו המשחקים
קצתי בשינויים
מנסה רק לחיות את החיים
לעבור את היום
להצליח לישון
להפסיק לשאול
זה לא דיכאון
זה פשוט היגיון
כל עוד אין לי פתרון
אין לי איך לגאול
את עצמי מהתהום
סבלתי בנפילות
בשבירת העצמות
רוצה להתחיל לחיות
בלי תקלות
יש סיכוי...?
זהו יצאתי להפסקה
השפיות שלי ברחה
תזמינו לי משטרה
כי השכל שלי נעדר
רק רציתי להפסיד
לוותר על התכנית
אז צנחתי צניחה חופשית
והפתיל שלי נגמר
זה לא שהיה לי טוב פעם
זה כן שרע לי עכשיו
הלב שלי מלא בזעם
כי אני עדיין באותו המצב
חשבתי לעשות רברס
להפסיק להתפספס
להתחיל להתחספס
אבל שקעתי
וכמה שניסיתי לעלות
גיליתי איך אין לי כוחות
אני רק משנה תתחפושות
כך נולדתי
זה לא שהיה לי טוב פעם
זה כן שרע לי עכשיו
הלב שלי מלא בזעם
כי אני עדיין באותו המצב
אבל השם אני עוד אתגבר
אני אהיה גדולה יותר
אפסיק להתמכר לשקר
אפסיק להיכנע ליצר
אני מבטיחה בלי נדר
הכל עוד יסתדר
אני אתבגר
זה לא שהיה לי טוב פעם
זה כן שרע לי עכשיו
הלב שלי מלא בזעם
כי אני עדיין באותו המצב
אבל זהו, זה נגמר!
אפסיק להמר
על החיים שלי
אתחיל לשפר
ת'מעשים שלי
הגבולות שלי יהיו סופיים
המעשים שלי יהיו טובים
אני מבטיחה לך אלוקים
בסוף אהיה מהצדיקים
כי נפלתי כבר שבע פעמים
ואני עדיין ממשיכה את החיים...
קר לי
הגיע החורף
שוב אני
מחפשת את השמש
לא מוצאת
היא נחבאת
בין העננים
השחורים, הרעים
שמכסים לי את הנשמה
קר לי
איזה חורף
שוב אני
לא מוצאת את השמש
ואין לי
תקווה
מחפשת את עצמי
במראה
וקר לי, קר לי נורא
תעיף כבר את החורף
לא יכולה עם החורף
קפוא לי
אין לי
כח להתמודד
לא יכולה להיאבד
לא יכולה להתאבד
מחפשת יתד
אבאלה
שחור לי
רע לי
היום קצר נורא
הטוב כמעט לא נראה
מחפשת אותך
לא שמחה
אני בנתיב בריחה
בורחת ממך
רצה אליך
חייבת אותך
תוציא אותי כבר
קר לי בנשמה
החורף כל כך מפחיד
את הלב שלי מרעיד
הוא כזה קודר
לא יכולה לוותר
הלב שלי שווה יותר
אבל החורף מתגבר
וקר לי
ואין לי
כח להתמודד
צורבות לי העיניים
עיקצוצים ברגליים
נמאס לי מהשלוליות
אז אני זוחלת אל הביצות
קופצת אל המים
כשאני לא יודעת לשחות
מסתכלת אל השמיים
בעיניים מלאות דמעות
השם תציל אותי
מעצמי בעיקר מעצמי
וגם תקרב אותי
אלייך בבקשה אבי
ותעזור לי השם תעזור לי
שזה כבר לא יעניין אותי
ואם זה כן אז אל תשפוט אותי
שאני מאבדת את עצמי
ולא השם אני לא רעה
אני אפילו קצת טובה
כי תקעת אותי בכזו סביבה
ואני למרות זאת עולה
ותפסיק לי השם בבקשה
את ההתרסה
אני לא מורדת בך מבטיחה
זה סתם מרד בחברה
לא יודעת מה לומר
כבר מתביישת לדבר איתך
כל יום הלב נשבר
אבל אני עדיין אוהבת אותך
לא נשאר לי דבר
בעולם חוץ ממך
והיופי של העבר
הוא זה שעושה אותי ככה
אני זאת שהרסתי
את עצמי הפלתי
ולא התרוממתי
להיפך, התרסקתי
ולא ניסיתי
להפסיק ת'בכי
אפילו רציתי
להיכנס קצת לדיכי
השם אני מודה לך על הכל
על הסבל ועל החידלון
על השבר ועל הדיכאון
על הלופ ועל השיגעון
רק תעזור לי השם
שאצליח להתרומם
ואם לא אז שאתרגל
ואפסיק עם הסבל
הייתי בכיתה
פרצוף אטום
עטיתי מסיכה
לא מעניינ'תי כלום
התרחקתי מכולן
רציתי שקט
ברחתי מהזמן
רציתי ללכת
ישבתי במעגל
שיעור חברה
מי צריך בכלל?
בלי שום תחושה
ישבתי קפואה
לא התעניינתי
הסתכלתי בכיתה
ושתקתי
המורה אמרה
לומר מחמאות
כל נערה
מחפשת בנרות
צריך אמיתיות
שיכנסו ללבבות
צריך חזקות
לא סתם עלובות
ישבתי חשבתי
מה לומר
המצאתי תקעתי
לא השתנה דבר
בכלל לא חיכיתי
למחמאה הנגדית
לא התעניינתי
ישבתי אפרורית
ואז אמרה
לי הבת בחזרה
איזושהי מחמאה
לתכנית נחמדה
כמובן אמיתית
אך לא משמעותית
משהו דביל
בשביל התכנית
ואין לי מושג
מה היה מיוחד
אבל זה חדר לי ללב
כמו סם רפואה
זה בלם ת'כאב
זה נתן לי תרופה
עזר לי להתקרב
להפסיק ת'בריחה
מבפנים
סוערים בי רגשות
מתפרצים
ואני עושה שטויות
מוכיחים
משמיעים אלף קולות
מכריחים
ואני חייבת להיות
ולאאאא לא בא לי
אני עמוק במה שאיבדתי
והיצר שוב מפיל אותי
מכריח אותי להיות מה שלא הייתי
ואויייי איך הוא פועם בי
ואיך אני משתגעת לאיטי
מאבדת כל מה שבניתי
מכריח אותי להיות מה שלא רציתי
סליחה על הכניעה
אני בסך הכל ילדה קטנה
העולם גדול עלי נורא
אני משתגעת מאכזבה
אני רוצה להיות טובה
אבל היצר לא משאיר ברירה
הוא תקע אותי שם בפינה
מכריח אותי להיות שבויה
ולאאא איך לא בא לי
אני עמוק במה שאיבדתי
והיצר שוב מפיל אותי
מכריח אותי להיות מה שלא הייתי
ואוייי איך הוא פועם בי
ואיך אני משתגעת לאיטי
מאבדת את כל מה שבניתי
מכריח אותי להיות מה שלא רציתי
אואואואואואואו
ולמה אני נופלת אצלו בפח
הוא משחק מלוכלך
הלב שלי נטבח
ואני במהפך
ולאאא איך לא בא לי
אני עמוק במה שאיבדתי
והיצר שוב מפיל אותי
מכריח אותי להיות מה שלא הייתי
ושוווב איך הוא פועם בי
אני מפרקת מה שבניתי
הוא כל כך שולט בי
מכריח אותי להיות מה שלא רציתי
נדהמת לגלות
שהתקטנתי
כנראה שבלילות
קצת התנתקתי
ועכשיו היא מקשקשת
תחפושת מרשרשת
אומרת שאני אחרת
טובה יותר, זוהרת
תחפושת מלבישה לי
חיוך על הפנים
לא משנה כמה רע לי
תמיד שמח ונעים
היא מכריזה מהפיכה
מעכשיו יש רק שמחה
ואני יודעת-
שזו אפילו לא בדיחה...
חברות שלי אומרות לי
שאני אף פעם לא בדיכאון
הן לא ביקרו בלב שלי
איך אין בו היגיון
תמיד ירוק הדשא שלי
ממלא את הדמיון
במציאות הוא קצת זר לי
מלא בריקבון
מה הן רוצות?
שאבכה כל היום?
אני הקמתי מחיצות
כדי להגשים לעצמי חלום
והיום אני רואה-
שהשתניתי נורא
ומה הכי רע?
שזה הפך לשיגרה.
אנ'לא רוצה
שמחה מֵרַצָה
ילד שלי
אל תפחד ליפול
ילד שלי
אתה כזה גדול
ילד שלי
אתה אלוף
ילד שלי
זה כמו כישוף
איך אתה צולח
כל המכשולים
איך אתה מנצח
כולם נדהמים
ילד שלי
אתה יכול
ילד שלי
על כל מכשול
ילד שלי
אתה כזה מיוחד
ילד שלי
בא נצעד ביחד
איך אתה צולח
כל המכשולים
איך אתה מנצח
כולם נדהמים
ילד שלי
אני גאה בך
ילד שלי
אתה עומד בהצלחה
ילד שלי
אתה כמו יהלום
ילד שלי
אתה חזק מהכל
יש לי אולי שמחת חיים
אבל זה לא שאין לי דיכי
אני אלופה בחיקויים
וזה הנס אבל גם הבכי
אני פסימית ואופטימית
חצי דרמטית חצי אפטית
מחפשת מישהו שיציב לי גבולות
כדי לפרוץ ואז לבכות
התרגלתי להבריק
לכל העיניים עלי
התרגלתי להבזיק
עוד חיוך מושלם מידי
ואיך הכל קרה
אני לא אוחזת
חזרתי להתחלה
אני כבר לא כוכבת...
מחפשת מישהו שיגיד
אני אוהבת אותך ככה
לא כמו תמיד
אלא כשאת מוזרה
בלי המסיכה
הרגילה
כשאת כל כך מחפשת
אבל כל כך מתעלמת
כשאת כך צועקת
שאת לא חייבת...
אין לי כח
התייאשתי מהכל
הולכת לנוח
מסכימה קצת לסבול
והלוואי כשאקום
אראה שזה סתם
יחייך אלי כל היקום
יגיד, שיחקת אותה עודפ'ם
אני שונאת את זה
משהו קורה לי
לא יכולה עם זה
השתניתי
אני רוצה את זה
כן בא לי
וגם בורחת מזה
כי זה רע לי
האם אני מתלצית
או סתם דוסית במסיכה
האם אני דרמטית
או שכלית ואדישה
האם אני נורמלית
או משוגעת בלי אבחנה
האם אני אופטימית
או פסימית ללא תקנה
האם אני אני
או ששיחקתי מישהי אחרת
האם זה אמיתי
או שאני באמצע סרט
מאבדת עשתונות
אני במשבר זהויות...
אני נקרעת מבפנים
לבדי מול אלוקים
מבטיחה ימים יפים
נופלת שמונה פעמים
אני סתומה שאין מילים
וגם רעה קצת לפעמים
האם אני מתלצית
או סתם דוסית במסיכה
האם אני דרמטית
או שכלית ואדישה
האם אני נורמלית
או משוגעת בלי אבחנה
האם אני אופטימית
או פסימית ללא תקנה
האם אני אני
או ששיחקתי מישהי אחרת
האם זה אמיתי
או שאני באמצע סרט
מאבדת עשתונות
אני במשבר זהויות...
ושוב אני לבדי עם מחשבות
לא יודעת מה אני רוצה להיות
מנסה להאמין שזה רק זמני
לא מאמינה שזה אני
לא שומעת להיגיון
מתעצבנת על הדמיון
נמצאת כל היום בדיכאון
וחוזרת לשלטון
האם אני מתלצית
או סתם דוסית במסיכה
האם אני דרמטית
או שכלית ואדישה
האם אני נורמלית
או משוגעת בלי אבחנה
האם אני אופטימית
או פסימית ללא תקנה
האם אני אני
או ששיחקתי מישהי אחרת
האם זה אמיתי
או שאני באמצע סרט
מאבדת עשתונות
אני במשבר זהויות...
תגיד לי אלוקים
מתי אצא מהשיגעון
עוד כמה ימים
ימשך המרתון?
חיים
כמו במחול שדים
סופגת הכל בפנים
מראות
לא שוכחת ת'מלחמות
הכל חוזר בהזיות
די
עד מתי
אני אומרת ביי
תתנו לי קצת רעש
להשכיח ת'בלגן
נמאס לי כבר ממש
מכל העניין
ברקס
רוצה לעשות רברס
משהו התפספס
קאט
הלב ממוטט
הראש מהופנט
אש
אין לי מה להתבייש
הקצב כבר דורש
תתנו לי קצת רעש
להשכיח ת'בלגן
נמאס לי כבר ממש
מכל העניין
מחשבת מסלול מחדש
בוחרת לראות ת'דבש
וסופסוף מורגש
איך אל הלב המותש
חודרת השמחה
כי הכל מלמעלה
כל הסבל שבעולם
וכל הבכי הקיים
לא ירחיק אותי ממך
אבא אני שלך
למה אני חייבת לפרק
למה הטוב תמיד הוא פייק
למה הכל אצלי ספק
ואין לי על מה להתרפק
למה הרע שבי צועק
ואי אפשר כשהכל דופק
הכל חייב להתרסק
והרע הזה שוב ממרפק
מה הטוב הזה שותק
הוא לא רואה שהיצר צועק
אבאלה הכל... חונק!!!
אני שונאת את הרע הזה
אני שונאת את העולם הזה
למה אני כאן, למה???
כמה אצטרך לבכות, כמה???
אני מנסה להתנתק
מהכל להתרחק
הרע אותי שוחק
הדיכאון אותי מוחק
אני מנסה להישאר
כן מנסה להתגבר
אבל משהו פה סוער
ואף אחד לי לא עוזר
אני לבד וזה גומר
אבא, שהטוב כבר יתעורר!
אני שונאת את הדור
אני שונאת את החור השחור
למה אני כאן ,למה???
כמה אצטרך לבכות, כמה???
אבאלה תעלה אותי
תנקה את מה שלכלכתי
תתקן את מה שפירקתי
העולם הזה-תרחיק אותו ממני
אבאלה תשמע אותי
אני רק רוצה לתקן אותי
אבל היצר הוא תופס אותי
את הטוב שהבאתי הופך לרע, כמוני.
אוף אני שונאת את הלילות
אני שונאת את המחשבות
אחרי ימים שאני מרחפת על עצמי
אני שונאת את השטויות
שונאת את הדיכאונות
את ההרגשה שאני משחקת על עצמי
אני רוצה להתחבר
אבל משהו מפריע
וזה כבר קצת חופר
וגם הרבה מתריע
משהו בי ירד
מאז שהתחזקתי
הלב שלי לא שרד
את ההימורים שעליו הימרתי
כמה פעמים עוד אצטרך
לחשוב שאני בעליה
וכמה פעמים אני אסתבך
כי אקלוט שזה סתם אשליה?
כמה צריך ליפול
כמה צריך לסבול
כדי לקלוט
שצריך כבר לעלות???
אבאלה אני שונאת את זה
אני מרחפת מעל המציאות
הלב שלי כבר איבד את זה
נעלמה לי כל החיות
אני חיה אבל בדיכאון
חיה במצב של שיגעון
אדישות שוברת שוויון
ואין לי בזה ניסיון
הזמן הזה שייך
לזמן הרע שלי
תמיד הוא כך נמתח
וכבר נמאס לי
אני סוחבת את עצמי
וזה מרגיש קצת מיותר
אין בי משהו פנימי
הכל התלכלך וכוער
אני ריקה בקטע רע
תוהה אם יש לי בחירה
אתה תקעת אותי כאן
וכבר חבל לי על הזמן
חשבתי שאני טובה
אבל כנראה שטעיתי
פעם הייתי קרובה
היום אני נכשלתי
אני רציתי לעלות כבר
החשתי את הקץ
המקום הזה עבר
למקום טיפה עוקץ
ואיך אני חישבתי
את כל הצעדים
אבל כדרכי פיספסתי
בדרך כמה פרטים
אני הלכתי רחוק
ולא שמעתי ללב
אני חיפשתי מתוק
רק רציתי להתקרב
בסוף הכל התהפך
איך הכל הסתבך
התבלבלתי בשבילים
כבו לי הרמזורים
איבדתי את המעצורים
הלכתי לי לבד
לא היה לי פתאום אף אחד
שיתמרר לי את הדרך
שיגיד לי שאני טועה בערך
שמשהו פה לא טוב
וזה יגרום לי רק לכאוב
זו הייתה העלייה
שלפני הנפילה
זו הייתה האשלייה
שהביאה הרעלה
זו הייתה הטעות
שהפכה לי את המציאות
והכריחה אותי להיכנע
זה היה הדיכאון
שחיכה לי בפינה
זה היה הכישלון
אני בכלל לא מבינה
זה היה החידלון
ביזבזתי סתם שנה
זה היה הקיפאון
אני מידי קטנה
השקט שבא אחר כך
לא כיבה את הרעשים
נוצחתי במשחק השח
נפלתי לקרשים
והאמת שגם ניסיתי
אבל כמה שמשם עליתי
זה לא היה אמיתי
ולא הרים אותי
הלופ הזה עוטף אותי
לא עוזב אותי
ובכלל כבר לא אכפת לי
מה יהיה איתי
הטוב לא רק הוא נמצא אצלי
הרע החבר הכי טוב שלי
מתכסה בו בלילות
מתמכרת לדמעות
אני משתכתבת ת'היסטוריה
ובראש שלי יש היסטריה
האם אני נתקעתי בו לעד?
איך אני ניסיתי
לעזאזל למה לא הבנתי
שהיצר רק אורב לי בצד
הפך לי את הכל
סיבך אותי בגדול
העלים לי את האתמול
ושיגע לי ת'מח
הוא הכריח אותי ליפול
מכריח אותי לסבול
לא נותן לי כלל לגדול
והכל נהיה פתוח
אבא----אני לא יכולה עם זה
לקחת את הכל קשהה
כל נהיה כל כך לאט...
ואני טיפוס מהיר
מחפשת את הכל בהיר
אבל הלב כבר נהיה שביר
לא מעזה לנסות להמר עליו
וחוצמזה
שכבר לא אכפת לי
אני התייאשתי
נשארתי עם חור
עמוק ואפל
עם כלא שחור
מבלבל מערפל
נותרתי עם לחץ
פועם לי בלב
נאבדתי ביח"ץ
של כישרון תאב
מאיצה בעצמי
להתקדם עוד ועוד
לא אוחזת מי אני
שקצת קשה לי לעמוד
ועכשיו---
עכשיו מול מבחן טורף
ויאוש הודף
מנסה להשתנות
כי התוצאות שלי
כלל לא בידי
אז כדאי קצת להרפות
נמאס לי
להתייבש בלי מטרה
כמעט אין לי
כבר שום תחושה
מאסתי
במרדף אחרי הניצחון
טעמתי
ונפלתי בעילפון
מה קרה לי
בוכה בלי הפסקה
מחפשת מה שהייתי
אבל אני כבר שונה
החלטתי להיאבד
סוג של טיפשות
כמה קל להתאבד
וכמה אין לי בגרות
ולא אכפת לי
בחרתי במודע
החלטתי
להיות קצת רעה
הקפאתי
עד להודעה חדשה
דפקתי
מסמר בארון הקבורה
לא אכפת לי
התקופה הזאת עוד תעבור
אתם תראו אותי
בעתיד השפיות שלי תחזור
אני מבטיחה
זו סתם תקופה קשה
בסוף אפסיק את הבריחה
ואחזור להתחלה
רק תתנו לי קצת לסבול
כי בחרתי
ואל תגידו לי לגדול
כי מגיע לי
@אייצ-ית כתבתי שיר מקווה שזה בסדר לשים אותו פה...
מותר לי להיות שונה
ואני רוצה לעשות שטויות
אולי כי אני לא משתנה
ונמאס לי לבכות
רוצה לבלות
רוצה להנות
רוצה לצחוק
להפסיק לשתוק
רוצה לחלום
וגם לטעום
רוצה להרגיש
רוצה להרעיש
החופש הזה
בוער לי בעורקים
זה מרגיש כזה
מדהים
מותר לי להיות שונה
ואני רוצה לעשות שטויות
אולי כי אני לא משתנה
ונמאס לי לבכות
רוצה לשיר
שיר אדיר
רוצה לרקוד
רוצה מאד
רוצה לשמוח
רוצה לפרוח
רוצה לפרוץ
את הגבולות
החופש הזה
בוער לי בעורקים
זה מרגיש כזה
מדהים
מותר לי להיות שונה
ואני רוצה לעשות שטויות
אולי כי אני לא משתנה
ונמאס לי לבכות
אבל כולם מפחדים עלי
וגם אני על עצמי
שמישהו יגיד לי עד מתי
אנסה לברוח מעצמי?