שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
|-תפארת המליצה-|
אכתוב זאת המליצה,
כדי לתת נעיצה,
ברגשי גיל ודיצה,
אשר מתוך ליבי פצעה,בלשון פיוטית ונרגשת,
בשפה מלוטשת,
אשר בי מרחשת,
אתאר כל צבעי הקשת,אשר יחדיו מרכיבים,
בצישטול מהווים,
חיים מלבבים,
של אחד היצורים השווים,בשעות הקטנות, רוחש-
פעילויות, מקושש-
חוויות, מתרגש-
משטויות, עליו מילחש-
ילד מסתורי אש,רעיונותיו מוזרים,
משובותיו נעורים,
מדבר לשיעורים,
מאכילנו מרורים,אתן לך דוגמא,
של מעשה גוזמא,
שתיתן לך טעימה,
למציאות העגומה,באיזה יום בהיר,
נכנסתי לחדרי הזעיר,
ואני קולט במבט מהיר,
דבר מה שאינו נהיר,בלגן אדיר, סיגרייתי-
מפורקת, לעומתי-
מחייכת, נשמתי-
מתעופפת, והוא תכליתי-
זוז יש כאן משהו בעייתי,ברגים ברינה יגילו,
חוטים לשיר יחלו,
וכמובן אלו ואלו,
מעגלים על הריצפה ינהלו,אללי לי, יאוש מוחלט,
ליבי באחת,
לרצפה נחת,
קריסה רבתי לזמן מועט,arigold
||זה שיר שכתבתי פעם לחבר שמתאר את אישיותו, אבל גם מי שלא מכיר אותו יהנה לקרוא את זה, לא?||
-
והילד ההוא
שאהב
אקשן מלחמה
טילים ועשן
וכל מיני משחקים
בחרבותפתאום הוא גדל
ומתפקח,ואז בעצם יש סדקים
בכל הסיפור הזה
שהוא מתחיל
לשאול את עצמו
מי הואוהוא יודע
שזה משהו גדול
אבל לא מעבר
למציאות שלווהבמה היא
כולה שלו
והוא מפה יתחיל
לאט לאט לבנות
אמת אמיתיתולהודות
באותה המילה
שקוראים לה
-טעיתי- -
אזהרה: השיר הזה קצת חריף... וגם די תוקפני ומדבר על נושא שלא כולם מכירים - שידוכים. אבל הוא נכתב מתוך הכרות אישית, אז אני ממליץ לנסות להתחבר, זו המציאות מהעניים שלי, על כל פנים צד אחד וחשוב שלה.
|-שוק העבדים-|
הטלפון הראשון היה גדוש במחמאות.
בנכם כה מיוחד, ניסים ונפלאות!
אתה מרגיש חשוב וחושב על מספרים.
איזה בחור יעבוד הכי חזק בבירורים.
ותוך חודש אתה מבין שזה לא תלוי בך.
לא כל אחת טובה תהיה טובה כאשתך.
אתה שוקל את מילותיך ומתאמץ גם להטעים.
מה הולך מה לא הולך מה מתאים מה לא מתאים.
ואתה - (פזמון)
לא נמוך לא גבוה וגם בגיל.
לא עקף לא עקוף, בחור רגיל.
מבחינה חיצונית בבירור הוא למדן.
כלכלית חצי על חצי לפי אומדן.
בלי כישרונות מיוחדים, אתה לא רוכש פה ידידים, אתה הסחורה הטריה וזה – שוק העבדים.
[בית שני]
יום אחד שדכן אחד ראה אותך בשחרית מאוחר.
אתה בחור בשידוכים אל תתנהג כך, משוחרר.
וכל העתיד שלך מונח על המאזניים.
אם עשית משהו רע תתנצל, ופעמיים.
חברותא עם הרב חברותא עם ההוא.
תפילות של ראש השנה איפה שכולם ראו.
מחליף את העניבות מתחיל לרקוד בחתונות.
סחורה טובה רוצה, רוצה שתבואו כבר לקנות.
אתה - (פזמון:)
לא נמוך לא גבוה וגם בגיל.
לא עקף לא עקוף, בחור רגיל.
מבחינה חיצונית בבירור הוא למדן.
כלכלית חצי על חצי לפי אומדן.
בלי כישרונות מיוחדים, אתה לא רוכש פה ידידים, אתה הסחורה הטובה וזה – שוק העבדים.ובאירוסין אתה קצרת את השבחים.
על המידות והשקידה הדרשנים מאריכים.
ושבוע אחר כך אתה כמו גרב על העץ.
בודד ולא חשוב כי השידוך שלך התפוצץ.
אתה הרוס ולא נושם וצועק שאתה לא אשם.
אבל תכלס באמת אף אחד לא מתרשם.
והמנחמים אומרים שזאת שאתה זקוק.
כנראה שווה קצת פחות ממך בשוק.
ואתה - (פזמון)
או נמוך או גבוה או לא בגיל.
גם עקוף גם עוקף ולא רגיל.
אם מבחינה חיצונית בבירור הוא למדן
למי אכפת כי האמת היא לא אומדן
וכישרונות מיוחדים תמכור לידידים, אתה הסחורה הפגומה וזה שוק העבדים.[זה הבית השני כמו שנכתב במקור אבל לא התאים לבית השלישי אז הוא הוחלף:
אחרי הטלפון ההוא באו עוד שישים. זו שבאה להשפיל ההוא שבא רק להרשים. אתה סחורה טריה וכלם ממששים. ומי שעובדים עבורך מחמאות מקוששים. תתלבש יותר חתיך אתה חייב להתבגר. ותצחק יותר חמוד ותפסיק להסתגר. לא מבקשים שתשתנה מבקשים שתתיישר. ילד טוב של אבא – בסוף עוד נתפשר. מצפים ממך יותר בן – תעשה יותר כבוד. למה אתה גורם לאמא ככה לעבוד. ואם הכול בשבילי ולא אכפת המעמד. אז למה הכול חיצוני, למה הכול מהצד?]-| -
הִיא בֶּאֱמֶת חָשְׁבָה שֶׁהוּא יָכוֹל
אֲבָל הוּא לֹא הֶאֱמִין
הַמִּלִּים הִקִּיפוּ אוֹתוֹ כְּמוֹ הַחוֹל
הוּא בָּחַר לֹא לְהַאֲזִין
לֹא לְהַכְנִיס לַלֵּב הַגָּדוֹל
לֹא לָתֵת שׁוּם פֶּתַח
הָאַכְזָבוֹת בֵּין כֹּה מִלְּאוּ אֶת הַכֹּל
לֹא הִשְׁאִירוּ רֶוַח
וְזֶה לֹא שֶׁהוּא לֹא נִסָּה
הוּא כְּבָר בֶּן עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ
אֲבָל כָּל דָּבָר שֶׁעָשָׂה
הִרְגִּישׁ כְּאִלּוּ מִתְבַּקֵּשׁ
לֹא מְיֻחָד לֹא שׁוֹנֶה מִכֻּלָּם
מַסְלוּל תּוֹאֵם גִּיל
חִפֵּשׂ אֶת מְקוֹמוֹ בָּעוֹלָם
מֵעֵבֶר לְמָה שֶׁרָגִיל
הִיא בֶּאֱמֶת חָשְׁבָה שֶׁהוּא יָכוֹל
אֲבָל הוּא כְּבָר הִתְיָאֵשׁ
כְּמוֹ צַיָּר בְּלִי מִכְחוֹל
כְּמוֹ טַבָּח בְּלִי אֵשׁ
כְּמוֹ גִּבּוֹר עַל
שֶׁכּוֹחוֹתָיו נִלְקְחוּ
חָשׁ אָבוּד בֶּחָלָל
עִקְבוֹתָיו נִשְׁכְּחוּ
הוּא יָדַע שֶׁרַק הִיא
חוֹשֶׁבֶת שֶׁהוּא יָכוֹל
וְלָכֵן אַהֲבָתָהּ אוֹתוֹ הִיא
שֶׁנִּצְּחָה אֶת הַכֹּל||אין גיל לאהבת אם לבן||
-
-
אני שונאת להיות לבד
כמו עציץ בצד
שמי בכלל רואה אותו
והוא נמצא רק הוא
ואף אחד לא לידואני שונאת להיות קרה
כמו קרח אי שם בסיביר רחוקה
שהוא קפוא ולא מפשיר לעולםאני שונאת שאת מתעלמת
מה? את לא רואה?
אין לך עניים?
אין לב?
את לא בן אדם?אני שונאת שאת חושבת שלא עשית כלום
כאילו את מלאך
שאף פעם לא טועה
ותמיד עושה רק טובלא
לא חיים שלי
את בן אדם
ולבן אדם יש רגשות
ולכן הוא טועה לפעמים
וגם לפעמים מגיע להתעניין מה קרה
וגם הוא לא עשה כלום
וקל וחומר אם עשהאני שונאת שאני עדיין אוהבת
ואני אוהבת שאת חברה
ואת חברה שאת אכפתית
ואת אכפתית כי יש לך לב
ויש לך לב כי את בן אדם
ואת בן אדם ולא מאךולא חיפשתי חברה מלאך
אלה חברה שהיא טובה
והיא טובה כי היא חברהאני שונאת להיות לבד- אני אוהבת איתך!!
-
אחרי החגים כאן
החופש עוד רחוק
יש זמן
קצת לעבוד בנחת
בלי לדאוג לעוללים
להשקיע משאבים
להביא הרבה מזומנים
אוטוטו קיטנות עטירות ממון
נופשים קורצים
נופשונים כובשים את ערי החוף
מלאים את הנוף
מסתירים את החוף
ממש סוף שנה תיכף
אוטוטו עולים כיתה
כולנו גם בעבודה
לא מפסיקים לגדול
גם בחופש הגדול -
מחכים לתשובה
אומרים יקר רוח לא יצליח
אך בסוף יתוגמל
אומרים ההמון אוהב שטוח
אך בסוף נגעלאומרים אל תדאג שהחומר שולט
יום יבוא לרוח
אומרים אל תמהר אל תתיאש
עוד מעט תצליחסלח לי ההמון שֶאוֹמֵר אמרים
סלחו לי החכמים שעל עצמם מדברים
חיכיתי כבר הרבה שנים
ולא ראיתי דבריכם מתקיימיםלא ראיתי את השקר יורד
לא ראיתי את האמת עולה
אני רואה תמיד את אותה התמונה
אנשים חוטאים ומחכים לתשובה -
-
נדהמת לגלות
שהתקטנתי
כנראה שבלילות
קצת התנתקתי
ועכשיו היא מקשקשת
תחפושת מרשרשת
אומרת שאני אחרת
טובה יותר, זוהרתתחפושת מלבישה לי
חיוך על הפנים
לא משנה כמה רע לי
תמיד שמח ונעים
היא מכריזה מהפיכה
מעכשיו יש רק שמחה
ואני יודעת-
שזו אפילו לא בדיחה...חברות שלי אומרות לי
שאני אף פעם לא בדיכאון
הן לא ביקרו בלב שלי
איך אין בו היגיון
תמיד ירוק הדשא שלי
ממלא את הדמיון
במציאות הוא קצת זר לי
מלא בריקבוןמה הן רוצות?
שאבכה כל היום?
אני הקמתי מחיצות
כדי להגשים לעצמי חלום
והיום אני רואה-
שהשתניתי נורא
ומה הכי רע?
שזה הפך לשיגרה.אנ'לא רוצה
שמחה מֵרַצָה -
פוסט זה נמחק!
-
מחר יש לי מבחן חוץ
ואני מרגישה ת'לב שלי לחוץ
אפילו שאני טובה בחומר
ות'כלס כבר 56 זה ציון עובר...חברות שלי גם הן חוששות
בעיקר מהבנת הנקרא
ואני לא לומדת כלום
כאילו זאת סתם בחינה!אבל כן זוכרת כל הזמן
שביום רביעי השבוע
כבר אשכח מהבעה
עד מבחן החוץ הבא....||חוץ בהבעה, וזהו!!!!!!!!!!!
|| -
חשבתי שאני טוב
שאני יכול
לכתוב
ליצור
רציתי שהאנשים סביבי
יעריכו
יאהבו
יתמכו
חלמתי לקבל חיבוק
שיגידו לי
אתה טוב
אתה נכון
רציתי אבל לא
לא קרה
אז ישבתי לבד
וגנזתי
מחקתי
חיבורים שירים יצירות
חשבתי אולי יבוא היום
ואהיה מוכן לצאת שוב לעולם
כי הבנתי
העולם לא אכזר
ולא שאני לא טוב
לא מוצלח
פשוט העולם לא היה מוכן
לא היה מכיל
ואולי אני לא ההיתי מוכן אליו||לא רומז כלום||
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!