איך כולם מדברים אמת
ואיך אני שותקת
ומשהו פנימי בי מתמרד
וכמו תמיד אני חונקת
ואיך הכול טוב ותקין בחוץ
ואיך בפנים כלום לא בסדר
ורק רוצה ללחוץ קצת על כיבוי
למצוא לי בעולם קצת שקט...
איך כולם מדברים
על אמת ועל שקרים
אבל אני בכלל לא במקום הזה
ואיך הם מספרים
שהחיים שלי יפים
ואני לא מבינה מי בכלל התלונן
ואיך כולם צורחים
שיש פה אלוקים
ושאפסיק כבר לשאול שאלות
ורק אני בפנים
מתפרקת לחלקים
יש בי עוד חלק שלא הבין הכול...
אני לא יודעת מי אני.
ילדה קטנה בעולם זמני.
איך כולם אוהבים אותי,
ואיך אני לא אוהבת ת'צמי.
אני לא יודעת מה אני.
ילדה קטנה בלתי אפשרית.
איך כולם לא רואים דבר,
הם לא רואים שליבי נשבר...
שהייתי פעם משהו
שהיום אני רק שבר
שחלמתי על שינוי
שזרקתי את הכתר
שהבנתי ת'אמת
ועדיין קשה לי לעכל
שהעולם שלי התמוטט
ואין לי אפ'חד שיתאבל...
ואיך אני בסדר
כמו תמיד, כמו כל השקר
ואיך רוצה לחיות כבר
ובערך לא יודעת מה זה
ואיך העולם שלי סרט
ואני לא מתפקדת
בורחת שוב מהזירה
מתי אהיה אחרת?
והאם זה מה שד' רוצה?
רגע, יש לי אשכרה אבא שאוהב.
וואלה... וואלה...
ואיך קשה לי לעכל
איך הלב שלי מתבלבל
בקושי המוח מתנהל
ורק הפה שלי מתפלל...
אהה, תציל אותי.
יודעת שאתה איתי.
תבוא ותכוון אותי.
אני תקופה כבר לא אני.
אהה ותחזק אותי.
הדרך הזו לטובתי.
תזכיר לי את זה אבא שלי.
זה לא נכנס למוח שלי.
אני עדיין ילדה קטנה
ומתקשה להתמודד
בבקשה תביא לי עזרה רבה
תעזור לי להתקדם...
או אולי, להיעצר.
לבחון אותי, לראות.
לקבל אותי, בלי לתקן.
רק לאהוב אותי, גם עם חולשות.
🩸