אפשר את הביצוע שלו לשיר "רוצה להיות ירא שמיים?" (כמובן, לא אשמע אותו עכשיו, אבל אני רוצה אותו...)

אורות דמדומים, השמש מתעתעת
קולות רחוקים, צרחה שנבלעת
טוב לי בפנים, ובכל זאת נקרעת
זה משחק של שנים, ואני לא נרגעת.

רק רציתי ת'אור, והאמנתי שהוא בא.
ככה החיים, חצי אור-חצי חשיכה.
אבל לא הכול חד משמעית, טוב או רע.
יש גם 2 זמנים מבלבלים: זריחה ושקיעה.

לא יודעת מה יש יותר עכשיו.
לכאורה, דווקא אור.
ובכל זאת, הלב שלי מותש.
מידי הרבה זמן ראה שחור.

בחוץ עוד עוטה מסיכה,
בפנים לאט מתקרבת.
מקווה שכשתיעלם החשיכה,
אצליח לצאת אל השמש.

אמן.

החופש לחיות עם שאלות.

אני חושבת שזו ההגדרה של חירות.

לא להיות משועבדת לשכל, ולא ללב.
יש משהו מעלי, קוראים לו אמת...

מה זו הבחירה?
ההפרדה בין טוב לרע?
מהי האמת? ומי קבע?
מי אמר שהכול באמת קרה?
אולי את חיה בבועה שיום אחד תתפוצץ?
אולי את לא באמת חיה דווקא באמת?
איך את מדברת על נצח, על גאולה,
בביטחון כזה חזק שזה יקרה כל דקה?
את יודעת כמה שקר יש בעולם?
למה נראה לך שיש אלוקים בכלל?
תסתכלי כמה רוע, איך דווקא הרשעים שולטים,
זו שאלה עתיקה. למה דווקא הצדיקים סובלים?
תגידי, דקה, מה זו אמונה?
מה זה אלוקים? מה זו השגחה?
יש לך באמת תשובה ברורה?
את חרדית כי נולדת כך, או חרדית מבחירה?

אני לא נרתעת משאלות
אפילו שלא לכולן יש לי תשובות
זה לא אומר כלום. אני לא יודעת הרבה!
ואלוקים כזה חכם, שלא אבין אותו גם אם ארצה.
רק, מה שברור: כן, יש אלוקים!
בעיניים הגשמיות שלנו לא את הכול אנו רואים.
זה לא אומר כלום. גם את השכל שלי אני לא רואה.
אני יודעת שיש לי ממנו רק בגלל שרואים אותו בלמידה.
יש דברים בחיים שרואים אותם רק מהתוצאות
ככה אלוקים. כך גם התורה, והנבואות.
העולם משוכלל כל כך. ברור שמישהו ברא אותו.
הוא לא נברא מעצמו. זה ברור כל כך. לא?
בתורה יש אינספור רמזים וסודות (הצופן התנ"כי, כדאי לך לראות...)
היא דבר אלוקי. אי אפשר שלא לראות.
וכל הנבואות של פעם שהיום קורות...
קיצור. עם כאלו הוכחות, לא צריך עוד תשובות.
אז כן, אני חרדית גאה!
נולדתי כך, ונשארתי מבחירה.

אבא.

רציתי להיות הכי טובה.
אתה עדי.
שיקרתי בדרך אל המטרה.
כדי שלא אפריע לי.
חשבתי שזו הדרך הנכונה.
פספסתי את עצמי.
והכל היה טוב ויפה לכאורה.
אבל לא אמיתי.

זה היה יכול להימשך שנים.
אם לא היית מנער.
אני לא אחת שמפחדת מקשיים.
גם אם הלב שלי מוותר.
המוח שלי חזק, הוא יודע, הוא השליט.
הלב רק מדבר.
המוח בסוף אצלי הוא זה שמחליט.
לפי מה שחשוב לי יותר.

הייתה חשובה לי התוצאה.
רציתי לסמן וי.
ראיתי רק את המטרה.
שכחתי את עצמי.

למזלי, נתת לי אופי חזק,
שלא מפחד להתעמת.
ראיתי את החיים שלי כמו משחק:
ניצחון תבוסה, חי ומת.

שח מט.

ואז, התחלתי לחקור ת'צמי לעומק:
וגיליתי שיש פה משהו שמפחיד אותי.
נבהלתי, אבל המשכתי. כי אני לוחמת.
והאמת, האמת היא זו שניהלה אותי.

ואז... גיליתי מה אני באמת.
בלי לצפות אותי. ובלי לשקר.
בלי להגזים, ובלי לקצר.
אני באמת. עם הטוב והרע.
עם השקר, האמת, וגם החרדה.

ומאז...
האדמה תחתי בוערת.
אבל אני לא מפחדת.
אני יודעת שאני עושה מה שנכון.
מחברת אל הלב שלי אל המקום.
קובעת לי את החיים.
באמת.
ובלי שקרים.

אוי בת שלי..

רואה אותך היום
חכמה יותר מפעם
כבר מבינה מה זה טוב
מבינה למה יש רעם

את זוכרת את הלילה ההוא
איך שנשברת במיטה ובכית?
במוח שלך הכל היה תוהו ובוהו
הלב שלך שקע, הרגשת בתחתית.

ואני ראיתי אותך נשברת
ראיתי אותך בוכה. מתפרקת
ידעתי שזה טוב לך, לכן המשכתי
אבל כאב לי שבכית, אז בכיתי.

את לא הבנת.
את כעסת והתמרמרת.
שאלת אותי "למהה??"
לא הבנת שזה לטובה.

המון מקטרגים עלו אז נגדך
אבל אני הסתכלתי על הטוב בתוכך
נהגתי איתך הרבה לפנים משורת הדין
ריחמתי עלייך ילדה, רציתי אותך בחיים.

ובכל זאת, מודה שהצטערתי.
קיוויתי שתהיי חזקה יותר.
עזרתי ועזרתי-
אך את, את קצת רצית להישבר.

ואני האמנתי בך, ידעתי שאת יכולה.
רק את האמנת ליצר ששלחתי אלייך,
שאמר לך שאת סתם דפוקה,
לא הבנת שהוא סתם משקר עלייך.

ולמה את האמנת לו? את זוכרת?
את רצית לא להיות אלי מחויבת.
העדפת ליפול עמוק ולהתרסק,
לא רצית למלא את שליחותך.

אני ראיתי שאת לא רצית להתקדם.
כן, ראיתי שבתת מודע רצית להיכשל,
אז הפלתי אותך עמוק ביותר,
כי ככה הלב שלך היה חייב להתעורר.

ככה ידעתי שתחזרי אלי
וככה ידעתי שיהיה לך טוב
ידעתי שכל הסבל יהיה כדאי
למרות שלא רציתי שתצטערי עוד.

ואכן, צעקת לי למה??? וחיפשת אותי.
ניהלת מלחמה, הבנת שאת צריכה אותי.
ואז אני נגליתי אלייך ונתתי לך הארות.
וכך את מצאת אותי. מצאת סיבה לחיות.

היום את מבינה שהכל היה לטובה,
אבל אני מבקש ממך-תעשי תשובה
את התמרמרת, חשבת שאני סתם מרביץ
אפילו שאת ידעת שאני נותן רק טוב תמיד.

וההתמרמרות הזאת עומדת נגדך.
השטן לא מפסיק עלייך ללכלך.
והוא מדבר נכון, ואני רוצה להגן עלייך.
בבקשה תתקני הכול, ואז הדין לא יבוא אלייך.

כי אם לא תחזרי העונש יהיה הטוב בעבורך.
כדי שתהיי נקייה. שתחזרי להיות טהורה.
אבל בת שלי, אני לא רוצה אותך שוב לצער
אני רוצה שמעצמך תעזבי את הרע.

בבקשה...

אני חזקה. אני לוחמת.
על הנשמה אני לא מתפשרת.
כבר החלטתי, ואני שוב חוזרת.
בחרתי בך. עודני בוחרת.

שקר בחוץ חושך בפנים.
החיוך שלי חמוד, רק שקרן לפעמים.
אני לא רוצה לשחק, אז מציגה את עצמי.
אבל לפעמים אני פשוט לא מכירה אותי.

לפעמים אני מרגישה בתוכי מאבק.
היצר פוער חורים, בשבילו זה משחק.
הלב מושך אותי הצידה, רוצה לברוח.
אני מדחיקה אותו, בוחרת לשמוע למוח.

רק כך אוכל באמת לשמוח.

אני חזקה. אני לוחמת.
על הנשמה שלי אני לא מתפשרת.
כבר החלטתי, ואני שוב חוזרת.
בחרתי בך. עודני בוחרת.

לא משחקת יותר על עצמי
לא מציגה מישהי שהיא לא אני
לא מחפה על החסרונות,
לא מפחדת מעצמי.

לא משקרת יותר על כולם
לא עוטה מסיכה של 'מושלם'
לא נלחמת עוד בחולשות
לא דוחפת אותי למקום לא קיים.

היום לומדת להיות שלימה
עם הגוף, הרוח, והנשמה.
כן, נכון, הכול נלחם בפנים-
אבל אין לי ספק, בסוף כולם צודקים.

לא משנה. רק בעברית

אפשר בבקשה את השיר א זיסל'ה נשמהלה בעברית? זה ממש חשוב, ודחוף לי!

לא אכפת לי מכלום
נמאס להילחם
נמאס להיות טובה
נמאס להתקדם
נמאס להשתנות
לנסות לטפס
כשהלב שלי צמא
למשהו אחר

לא אכפת לי
בא לי ללכת
זה לא נורמלי
כמה אני נלחמת
כבר נמאס לי
ולא מחפשת תירוצים
רוצה לעשות מה שבא לי
בלי שום חיפויים

רוצה ת'חופש
הוא חסר לי
התעקשתי לטפס
ושוב פספסתי
עכשיו אני
צמאה למשהו רע
צמאה ללב שלי
שמלא בהסתרה

והחושך
רק מחמם אותי
השקר
הוא מסנוור אותי
רוצה ללכת
גם להרוס אותי
אני נמשכת
ומי מחזיק אותי?

בא לי.
טוטלי.
מי יציל אותי?

נזכרת בעבר-
איך הגעתי לפה בכלל?
אני בכלל שייכת לשם.
למקום הרע, המבולבל.
רוצה לחזור אליו.

תציל אותי!!!!

בא לי לקרב את כל היהודים
שנהיה כולנו צדיקים וטהורים
לעזור להם למחוק ת'דברים הרעים
שנלמד יחד לכבוש את כל היצרים

בא לי לחבק את בנות הנעורים
לטפס איתן על פסגות ההרים
להאמין בבחירה לבחור באמונה
לתת לכולנו במשעולי החיים הכוונה

בא לי לעזור ממש לכולם
יש לי רצון להאיר ת'עולם
אז אם את רוצה לשמח אותי
בבקשה תתחזקי עכשיו בזכותי

תודה רבה!

מנותקת.

מזמן לא הרגשתי את הלב שלי
משהו בתוכי לא מבין אותי
יש בי משהו תוסס וכל כך לא רגוע
המוח שלי פועל על אוטומט בקבוע

תפילה אחת-עוד אחת-עוד אחת. יופי!
תהילים. שיעור תורה. לימוד מִסֶֶפֶר. הצלחתי!
יש יום מלא, ויש סיפוק, ויש שמחה, ואושר.
מרגישה רק טוב. אתה קרוב. הכל מוצלח. סוּפֶּר!

אז למה הלב מתעקש למרוד?
למה הוא מפריע לי ללמוד?
למה כל תפילה זה מאבק?
למה הלב שלי מרגיש נחנק?

רק רציתי אותך, תבוא אלי.
קשה לי, למרות שבסוף כן טוב.
בסופו של דבר, טוב לי כל הזמן,
רק היצר מבלבל פה את הכל.

תעזור לי אבא, כי אני לא יכולה
הרגש שלי נעלם ונהייתי כבויה
תעזור לי אבא, כי כבר אין לי כוח
רוצה להרגיש אותך ולא מעצמי לברוח

תעזור לי אבא, כי יודעת שאתה אמת
יודעת שזה נכון, שהעצב מגיע מחטא
זה גורם לי לבלבול, כי היכן אני טועה?
תעזור לי אבא, אני לא רואה!

תעזור לי השם, זה קשה לבד
אני רוצה לזכור שאתה פה ליד
רוצה להרגיש אותך מחזיק לי ת'יד
אומר-את גיבורה, את יכולה, הידד!

ילד קטן בעולם גדול
מרגיש מושפל ולא יכול
אם הכול תלוי בכוח הרצון
אז איך הוא נמצא עוד באותו מקום?

ילד קטן בעולם ענק
בתוך הלב שלו יש מאבק
תקוע במקום ומרגיש אבק
בתוך הראש שלו יש רצון חזק

הוא רוצה כבר שינוי
רוצה כבר ללכת מפה
העולם כה צפוי
הוא רוצה לשנות אותו

וכמו ילד קטן שלא מבין דבר
רק יודע לבכות ודי
כך הוא עושה, נשכב על הכר
ומרגיש שהעולם כבד מידי

כי כבר מידי הרבה זמן יש רצון שבוער
וכבר מידי הרבה זמן שהוא עוד תקוע
המוח בין כל המחשבות די מסתחרר
ובלב שלו כל רגש משתולל וזה פרוע

הוא רק רוצה לזוז כבר
אבל לא יודע איך
מרגיש שהוא נתקע במדבר
אין כלום עד האופק

ואז מתוך השקט, מתוך השיברון
ואז מתוך הצדק חסר ההיגיון
ואז מתוך התופת של רגש כישלון
דווקא משם הוא מתחיל ת'ניצחון

עוזב את הכרית ופותח ת'סידור
עוזב את התחתית ומתחיל בשיפור
כרגע אין לו מושג עדיין מהיכן להתחיל
אבל יש מישהו שמנהל והוא אותו מוביל

תחושות עזות מאד תוקפות אותי
זכרונות מימים רחוקים מודחקים
פחדים חששות דאגות שהבאתי
פחד מעתיד וכאב מהימים העוברים

תחושות עזות מאד תוקפות אותי
אבל מרגישה שאני לקראת הטוב
האור שלך קורא לי ומושך אותי
מרגישה שאתה מחזיק אותי קרוב

מרגישה שעוד שנייה אני אהיה מאושרת
מאמינה בך. בלב שלם. מחוברת.
מרגישה שעוד שנייה ואני אתפוצץ משמחה
אבא תודה שנתת לי אותך!

האמת, אני מפחדת להודות שאני כבר כמעט בטוב,
אבל ההשגחה של השם מקיפה אותי כל רגע
אז אין מה לפחד להודות, אין מה לפחד לעזוב,
הרי אתה השם שומר עלי מכל פגע!

אז תודה

כלומר, ראפ?
נגיד, שי גז זה טוב?

https://drive.google.com/file/d/10nR7k2NJ-U8fo3fhd4Z_ooqn22jWr9E0/view?usp=sharing

השיעמום הזה טורף אותי
אבל אני לא אכנע
העולם הזה פולט אותי
אני לא ארוחה טעימה

רק השם יודע
כמה אני רוצה כבר
למצוא תעסוקה

אבל זה לא הולך אז
מחכה רק למחר
ככה מעבירה את התקופה

חופש--
שונאת ת'חופש!
אפס
אפס
אפס
ככה אני קצת מרגישה

יובש
זאת תקופה ארוכה של יובש
אפס
אפס
אפס
תעסוקה

אז בורחת כל היום
מהשטויות אל השטויות האחרות
זה מרגיש לי די איום
אז מנסה למצוא קצת עבודות

זה לא עובד
אז מנסה לישון
זה שוב חופר
אז כותבת שיר קיצון...

הי, אפשר שיר אחד של אודי דוידי שאומר משהו על השומרים כמו אפפוני השומרים או משהו דומה?