בא לי לכתוב
שיר על החורבן
הלב נהיה כבד פתאום
כבר המון זמן שזה כך

שבית המקדש חרב
והעם נמצא בגלות
והשם נמצא בהסתר
ונהיה ממש ריחוק

ולמה השם החריב בית מקדשו?
כי לא רצה להשמיד את עמו.
ברגע שנתקן את מה שקלקלנו
השם יחזור שוב פעם אלינו.

ואולי זה לא כוכב לך באמת
או לא באמת שורף
אולי כבר התרגלת לחושך
ולא מצליח לראות מה חסר

אז אח שלי, בוא תבוא ותיזכר.
שאולי לך טוב, אבל אבא עצוב.
אבא שלך הומלס, והוא אשכרה מלך.
אבל כואב לו בעיקר שיש בינכם ריחוק.

הוא כל כך היה רוצה לבוא ולחבק אותך.
כל כך היה רוצה לנחם ולעטוף אותך.
והוא... אח שלי... הוא לא יכול, בינתיים.
אין לו מקום כאן עדיין.

והוא לא רוצה להביא ניסים כאשר החטא עוד כאן-
כי אחרת הגאולה לעולם לא תושלם!!!
הוא רוצה שאנחנו נתקן, ותאמין שזה לטובה!
לכן הוא לא יכול כעת. אז אתה רוצה את הגאולה?

וגם את זה אשמח אם תוכלו להביא לי כקובץ MP3

אפשר את זה להורדה?

תודה רבה! אשמח אם תוכל ליצור לי שיר למילים:

לִפְעָמִים אֲנִי מַרְגִּישָׁה בְּסוּג שֶׁל קְרָב קִיּוּם
תָּמִיד זֶה כָּכָה, אֲנִי לְבַד מוּל הַיְּקוּם
מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַכִּוּוּן
לוֹמֶדֶת לִיצֹר לִי יֵשׁ מִכְּלוּם

וְאַף אַחֵד לֹא יוֹדֵעַ
וַאֲנִי יוֹדַעַת שֶׁזֶּה טוֹב לִי
אֲבָל זֶה מְשַׁגֵּעַ
יֵשׁ בִּי מַשֶּׁהוּ שֶׁרוֹצֶה קְצָת צֻמִי

אַבָּא, הַלֵּב שֶׁלִּי רוֹצֶה
לִזְכּוֹת לִרְאוֹת קְצָת הַכָּרָה
שֶׁהַכְּאֵב בּוֹ יְרַפֵּא
שֶׁאוֹדֶה שֶׁהוּא בַּמִּלְחָמָה

אֲבָל אֲנִי כְּמוֹ תָּמִיד מַכְּחִישָׁה
לְעַצְמִי לֹא מְבִיאָה הַכָּרָה
מְנַהֶלֶת עַל עַצְמִי מִלְחֶמֶת חורְמָה
אֵין רַע, כָּכָה אֲנִי יוֹדַעַת, כָּכָה אֲנִי מַדְחִיקָה.

מָתַי הָפַכְתִּי נֶגְדִּי אֶת הָאֱמוּנָה?

אֵלוֹקַי תְּסַדֵּר אוֹתִי, אֲנִי לֹא יְכוֹלָה
בַּקְּרָב מוּל עַצְמִי אֲנִי תָּמִיד מַפְסִידָה
אֵלוֹקַי בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ תֵּן לִי תְּשׁוּבָה
תֵּן קְצָת אִזּוּן בַּמַּאֲבָק מוּל הָרַע

כִּי אֲנִי לֹא נִלְחֶמֶת נֶגְדִּי אֶלָּא נֶגֶד הַיֵּצֶר
רַק שֶׁהוּא הִשְׁתַּכֵּן בְּתוֹכִי וְזֶה יוֹצֵר אֶצְלִי שֶׁבֶר
מַרְגִּישָׁה לִפְעָמִים שֶׁהַכֹּל פֹּה זֶה שֶׁקֶר
אַבָּא, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, עֲשֵׂה בִּי קְצָת סֵדֶר

השיר לא דחוף בכלל, כמובן. מה שהייתי צריכה, כבר עבר תוקפו. לא משנה, אני אשמח גם לזה, עד יומיים אחרי תשעה באב עדיף... תודה רבה!

באתרוג אי אפשר, אבל בטוח יש חסימות שבהן כן אפשר. השאלה שלי מופנית למי שיש לו חסימה אחרת, שיכול ליצור שירים בSUNO

מישהו יכול?

ניצחון.
ניצחון זה לא שהשני מובס.
ניצחון, זה שאנחנו הצלחנו.
ניצחון זה לא רק מיטוט אירן וחמס.
ניצחון זה לחיות בשלום, בעיקר עם עצמנו.

ניצחון זה להבין את הלקח,
בשביל מה בכלל הקרבנו!
נביא לנו ניצחון של נצח.
נתקרב כבר אל בוראנו.

בוא, ותכריז יחד איתי,
אני ואתה נשנה את העולם.
ניקח איזה חיזוק קטן ופרטי-
ונביא לנו את הניצחון המושלם.

הי, אני רוצה ליצור שיר בAI והחסימה חסמה לי את האתר.
חשבתי אולי יש פה משתמש שהחסימה שלו לא חוסמת לו את האתר, והוא יוכל ליצור לי את השיר. אם יש כזה משתמש, שיגיב פה בבקשה, אני אשלח לו את המילים פה, ואז הוא יעלה לפה את השיר המוכן.
תודה רבה!

אפשר בבקשה להעלות שוב את כל השירים שלו?

כאב חשוף 🩸

אני ילדה קטנה
ילדה של החיים
חולמת על אהבה
בעולם של זאבים
מישירה מבט
לא מפחדת מקשיים
אבל לאט-לאט
הכוחות שלי אוזלים

אני ילדה קטנה
ילדה של החיים
תמיד במלחמה
גם כשלא רואים
זה הלב שלי
שלא מכיר כלל אנשים
איך העולם שלי
נבנה ממשברים

וסתם כי גיליתי היום
שמשהו באמת היה לי
וכבר תקופה שאין לי מקום
כי משהו פנימי נשבר בי
ואיך מתוך הקושי והכאוס
אף פעם באמת לא וויתרתי
ובאת שקשה לא להרוס
אבל מתוך הקושי הזה צמחתי

ואיך למרות הכול
אני לא שמחה
למרות שהעולם שלי טוב
ויש התקדמות בזירה
כל עוד אפ'חד לא אוהב אותי
אני לא יכולה
לא יכולה להרים את עצמי
כי הגוף במלחמה

איך לא ליפול עכשיו
איך להמשיך לחייך
איך הכול נחרב
אבל מה זה משנה?
תחייכי עוד קצת
ותשלימי מטלות
נו, ממש עוד מעט,
וכבר יהיו לך חברות.

ומה זה משנה,
שאין לי משפחה.
כלומר אין לי קשר.
ואין לי אהבה.
ומה זה משנה,
אסור להתלונן!
העולם יפה,
מה הלב שלי מתבכיין?

אוף רוצה לקום
אני כל כך רוצה
אבל העולם שלי עקום
והלב במנוסה
שאתכחש לרגשות
זה לא ממש יעזור
כואב לי ברמות
זו מציאות שאי אפשר לסתור

זו כבר שנה שלימה
שאני שוחה בתוך העצב
חולמת על משפחה
או על מישהו אחר
מישהו אמיתי
שייתן לי כבר מקום
כי אני בגיהנום
נלחמת איתי כל היום
לא להרגיש ולא לחשוב

זה מסוכן מידי.
כן, אני מבינה...
איבדתי הרבה כל כך.
אסור לי ליפול! להיכנע!
אני חייבת להחזיק-
אז בכוח איתנים-
אני אוספת את השברים
ומסתירה אותם. כי חייבת להרשים.

כי מי יאהב אותי,
אם לא אהיה כה חזקה?
זה יהיה הסוף שלי,
אבל אסור שאף אחד יידע.
בתוך הלב שלי,
יש כזאת'י מלחמה.
לא מבינה אותי.
הכול זה שקר אשליה.

המוח לא מבין,
ולא זורם עם החרדות.
גם ללב שלי,
נמאס ככה לחיות.
אז לאט-לאט,
קמה מתוך ההריסות,
מקווה כל כך,
שתשחרר לי את החסימות.

מתפללת לאבא,
היחיד שבאמת אוהב,
שיתן לי תשובה כבר,
פיתרון אמיתי לכאב,
כי אנ'בנאדם חזק
אבל אנ'לא רוצה לשרוד
אני רוצה לחיות אותך
תעזור לי לעלות

אבאלה תבין
באמת אנ'רק ילדה
ומול מגדל של שקרים
אני מרגישה קצת חשופה
באמת אני
רק רוצה קצת אהבה
רק רוצה לחוש כבר רצויה
שמישהו אחד פה בעולם
צריך אותי כבר

שאני אחסר אם אני אעלם...

ומתוך הכאב
אני אוספת את השברים
מחייכת באמת
חיוך של חזקים
נכון כואב, שורט!
אבל אני לא אכנע.
לא איבדתי עוד שליטה.
גם עמוק במלחמה.
עוד זוכרת שיש אותך.

ואם יש אותך-
יש סיבה להילחם.
להתקדם.
להתקיים.
ועוד יבוא לו אחד,
שאצליח לחיות כבר באמת.
בעזרת ד'.

אפשר את הביצוע שלו לשיר "רוצה להיות ירא שמיים?" (כמובן, לא אשמע אותו עכשיו, אבל אני רוצה אותו...)

אורות דמדומים, השמש מתעתעת
קולות רחוקים, צרחה שנבלעת
טוב לי בפנים, ובכל זאת נקרעת
זה משחק של שנים, ואני לא נרגעת.

רק רציתי ת'אור, והאמנתי שהוא בא.
ככה החיים, חצי אור-חצי חשיכה.
אבל לא הכול חד משמעית, טוב או רע.
יש גם 2 זמנים מבלבלים: זריחה ושקיעה.

לא יודעת מה יש יותר עכשיו.
לכאורה, דווקא אור.
ובכל זאת, הלב שלי מותש.
מידי הרבה זמן ראה שחור.

בחוץ עוד עוטה מסיכה,
בפנים לאט מתקרבת.
מקווה שכשתיעלם החשיכה,
אצליח לצאת אל השמש.

אמן.

החופש לחיות עם שאלות.

אני חושבת שזו ההגדרה של חירות.

לא להיות משועבדת לשכל, ולא ללב.
יש משהו מעלי, קוראים לו אמת...

מה זו הבחירה?
ההפרדה בין טוב לרע?
מהי האמת? ומי קבע?
מי אמר שהכול באמת קרה?
אולי את חיה בבועה שיום אחד תתפוצץ?
אולי את לא באמת חיה דווקא באמת?
איך את מדברת על נצח, על גאולה,
בביטחון כזה חזק שזה יקרה כל דקה?
את יודעת כמה שקר יש בעולם?
למה נראה לך שיש אלוקים בכלל?
תסתכלי כמה רוע, איך דווקא הרשעים שולטים,
זו שאלה עתיקה. למה דווקא הצדיקים סובלים?
תגידי, דקה, מה זו אמונה?
מה זה אלוקים? מה זו השגחה?
יש לך באמת תשובה ברורה?
את חרדית כי נולדת כך, או חרדית מבחירה?

אני לא נרתעת משאלות
אפילו שלא לכולן יש לי תשובות
זה לא אומר כלום. אני לא יודעת הרבה!
ואלוקים כזה חכם, שלא אבין אותו גם אם ארצה.
רק, מה שברור: כן, יש אלוקים!
בעיניים הגשמיות שלנו לא את הכול אנו רואים.
זה לא אומר כלום. גם את השכל שלי אני לא רואה.
אני יודעת שיש לי ממנו רק בגלל שרואים אותו בלמידה.
יש דברים בחיים שרואים אותם רק מהתוצאות
ככה אלוקים. כך גם התורה, והנבואות.
העולם משוכלל כל כך. ברור שמישהו ברא אותו.
הוא לא נברא מעצמו. זה ברור כל כך. לא?
בתורה יש אינספור רמזים וסודות (הצופן התנ"כי, כדאי לך לראות...)
היא דבר אלוקי. אי אפשר שלא לראות.
וכל הנבואות של פעם שהיום קורות...
קיצור. עם כאלו הוכחות, לא צריך עוד תשובות.
אז כן, אני חרדית גאה!
נולדתי כך, ונשארתי מבחירה.

אבא.

רציתי להיות הכי טובה.
אתה עדי.
שיקרתי בדרך אל המטרה.
כדי שלא אפריע לי.
חשבתי שזו הדרך הנכונה.
פספסתי את עצמי.
והכל היה טוב ויפה לכאורה.
אבל לא אמיתי.

זה היה יכול להימשך שנים.
אם לא היית מנער.
אני לא אחת שמפחדת מקשיים.
גם אם הלב שלי מוותר.
המוח שלי חזק, הוא יודע, הוא השליט.
הלב רק מדבר.
המוח בסוף אצלי הוא זה שמחליט.
לפי מה שחשוב לי יותר.

הייתה חשובה לי התוצאה.
רציתי לסמן וי.
ראיתי רק את המטרה.
שכחתי את עצמי.

למזלי, נתת לי אופי חזק,
שלא מפחד להתעמת.
ראיתי את החיים שלי כמו משחק:
ניצחון תבוסה, חי ומת.

שח מט.

ואז, התחלתי לחקור ת'צמי לעומק:
וגיליתי שיש פה משהו שמפחיד אותי.
נבהלתי, אבל המשכתי. כי אני לוחמת.
והאמת, האמת היא זו שניהלה אותי.

ואז... גיליתי מה אני באמת.
בלי לצפות אותי. ובלי לשקר.
בלי להגזים, ובלי לקצר.
אני באמת. עם הטוב והרע.
עם השקר, האמת, וגם החרדה.

ומאז...
האדמה תחתי בוערת.
אבל אני לא מפחדת.
אני יודעת שאני עושה מה שנכון.
מחברת אל הלב שלי אל המקום.
קובעת לי את החיים.
באמת.
ובלי שקרים.

אוי בת שלי..

רואה אותך היום
חכמה יותר מפעם
כבר מבינה מה זה טוב
מבינה למה יש רעם

את זוכרת את הלילה ההוא
איך שנשברת במיטה ובכית?
במוח שלך הכל היה תוהו ובוהו
הלב שלך שקע, הרגשת בתחתית.

ואני ראיתי אותך נשברת
ראיתי אותך בוכה. מתפרקת
ידעתי שזה טוב לך, לכן המשכתי
אבל כאב לי שבכית, אז בכיתי.

את לא הבנת.
את כעסת והתמרמרת.
שאלת אותי "למהה??"
לא הבנת שזה לטובה.

המון מקטרגים עלו אז נגדך
אבל אני הסתכלתי על הטוב בתוכך
נהגתי איתך הרבה לפנים משורת הדין
ריחמתי עלייך ילדה, רציתי אותך בחיים.

ובכל זאת, מודה שהצטערתי.
קיוויתי שתהיי חזקה יותר.
עזרתי ועזרתי-
אך את, את קצת רצית להישבר.

ואני האמנתי בך, ידעתי שאת יכולה.
רק את האמנת ליצר ששלחתי אלייך,
שאמר לך שאת סתם דפוקה,
לא הבנת שהוא סתם משקר עלייך.

ולמה את האמנת לו? את זוכרת?
את רצית לא להיות אלי מחויבת.
העדפת ליפול עמוק ולהתרסק,
לא רצית למלא את שליחותך.

אני ראיתי שאת לא רצית להתקדם.
כן, ראיתי שבתת מודע רצית להיכשל,
אז הפלתי אותך עמוק ביותר,
כי ככה הלב שלך היה חייב להתעורר.

ככה ידעתי שתחזרי אלי
וככה ידעתי שיהיה לך טוב
ידעתי שכל הסבל יהיה כדאי
למרות שלא רציתי שתצטערי עוד.

ואכן, צעקת לי למה??? וחיפשת אותי.
ניהלת מלחמה, הבנת שאת צריכה אותי.
ואז אני נגליתי אלייך ונתתי לך הארות.
וכך את מצאת אותי. מצאת סיבה לחיות.

היום את מבינה שהכל היה לטובה,
אבל אני מבקש ממך-תעשי תשובה
את התמרמרת, חשבת שאני סתם מרביץ
אפילו שאת ידעת שאני נותן רק טוב תמיד.

וההתמרמרות הזאת עומדת נגדך.
השטן לא מפסיק עלייך ללכלך.
והוא מדבר נכון, ואני רוצה להגן עלייך.
בבקשה תתקני הכול, ואז הדין לא יבוא אלייך.

כי אם לא תחזרי העונש יהיה הטוב בעבורך.
כדי שתהיי נקייה. שתחזרי להיות טהורה.
אבל בת שלי, אני לא רוצה אותך שוב לצער
אני רוצה שמעצמך תעזבי את הרע.

בבקשה...

אני חזקה. אני לוחמת.
על הנשמה אני לא מתפשרת.
כבר החלטתי, ואני שוב חוזרת.
בחרתי בך. עודני בוחרת.

שקר בחוץ חושך בפנים.
החיוך שלי חמוד, רק שקרן לפעמים.
אני לא רוצה לשחק, אז מציגה את עצמי.
אבל לפעמים אני פשוט לא מכירה אותי.

לפעמים אני מרגישה בתוכי מאבק.
היצר פוער חורים, בשבילו זה משחק.
הלב מושך אותי הצידה, רוצה לברוח.
אני מדחיקה אותו, בוחרת לשמוע למוח.

רק כך אוכל באמת לשמוח.

אני חזקה. אני לוחמת.
על הנשמה שלי אני לא מתפשרת.
כבר החלטתי, ואני שוב חוזרת.
בחרתי בך. עודני בוחרת.

לא משחקת יותר על עצמי
לא מציגה מישהי שהיא לא אני
לא מחפה על החסרונות,
לא מפחדת מעצמי.

לא משקרת יותר על כולם
לא עוטה מסיכה של 'מושלם'
לא נלחמת עוד בחולשות
לא דוחפת אותי למקום לא קיים.

היום לומדת להיות שלימה
עם הגוף, הרוח, והנשמה.
כן, נכון, הכול נלחם בפנים-
אבל אין לי ספק, בסוף כולם צודקים.

לא משנה. רק בעברית

אפשר בבקשה את השיר א זיסל'ה נשמהלה בעברית? זה ממש חשוב, ודחוף לי!