נשמה טהורה ירדה לעולם
נשמה גבוהה בגוף לא מושלם
הכאב גדול לא מוכל
מי ירפא את הלב הנשבר

תינוק קטן לא יודע חטא
אך סבל רב הספיק לשאת
הורים דואגים אבודי עצות
אין סוף למעיין הדמעות

ימים כלילות לילות כימים
מסתובבים חסרי אונים
רוצים רק קצת מנוחה
משתוקקים לטיפת שמחה

האמונה החזקה בלב
שמעלימה כל כאב
הידיעה שיש אבא אוהב
שלרגע לא עוזב

היא המזרימה כוחות
היא העוזרת לעמוד בניסיונות
היא הבונה חלומות
היא המשמרת את התקוות

בלעדיה אין את היכולת לעמוד בניסיון,
אין את הרצון
אז בתפילה שתמיד תשכון.
||כתבתי את זה היום כששמרתי על תינוק בן חצי שנה חולה מאד||

תינוק קטן לא יודע חטא
סבל רב הספיק לשאת
באת לתקן כאן בעולם
באת בגוף לא מושלם

כאב גדול בלידתך
כאב עצום בעזיבתך
עכשיו טוב לך אני בטוחה
עכשיו כולך מלא רק שמחה

הייתי נותנת המון
לחבק אותך חיבוק אחרון
לא מפסיקה לאוהב
רוצה לראות אותך רק עוד פעם אחת מקורב

עכשיו כבר אינך סובל למעלה
אבל אותי השארת שוברה למטה
אני אקום כמו גדולה
יודעת שזכיתי להכיר נשמה גבוהה

בקשה קטנה לי אליך
תזכור את הימים ששמרתי עליך
את השעות שהרגעתי אותך
עכשיו שאתה קרוב לה'
אל תשכח עלי לבקש.
||כתבתי את זה על תינוק שעדיין לא עשה שנה שהתנדבתי אליו הרבה ולצערי הרב נפטר
נ.ב. לפני איזה חודש וחצי בערך העלתי שיר שכתבתי עליו שהיה חולה ||

נמאס לה למחות דמעה
לעודד כל הזמן את עצמה
לאטום אוזניים מול האשמות
על כל אותם הכישלונות

היא רוצה לצרוח
לקחת את רגליה ולברוח
לעולם שאוהב רגישים
שמעיף מבט גם לחלשים

יודעת שהוא לא קיים
הוא נמצא רק בחלומות
שם היא מלכת העולם
בוחרת לכולם את התגובות

שם יש לה במה
להוציא את כל הטוב שבה
להראות כמה היא גדולה
לשאול מי רוצה להתמודד מולה

אך בסוף תמיד בה הבוקר
ונמחקים החלומות היפים
ועוד פעם הלב דוקר
והיא חוזרת לחיים המעייפים

ובליבה נושאת תפילה
שיבוא מלאך בשבילה
שיזכיר לה את האמת כולה
כמה היא טובה וגדולה.

אנשים מסתכלים עליה כשונה
חלקם יגדירו עובר רגישה
אחרים יגידו חלשה
לפעמיים חסרת דעה

אבל היא-
נמצאת במלחמה מתמדת
מול כל העולם מתמודדת
בונה לעצמה חומה
מול כל חץ המכוון לליבה

גם כשהדמעות זולגות
לא נותנת מקום לתחושות הרעות
מבינה שזה בשביל לשחרר
אך חוזרת לעצמה מהר

כשכואב לומדת מזה המון
בעיקר להסתכל על העולם במבט נכון
לתת מעצמה לאותם אנשים
אשר כמוה מוגדרים

אז שמגיעה הלילה והיא באפיסת כוחות
ולדעת העולם היא מלאה בכישלונות
אך מעשיה מעידים על מיליוני הצלחות
היא רק רוצה לשאול על פי ההיגיון
תגידו מי הגדולה פה?!

אני לא רוצה לפול
להישאב שוב לחור השחור

מחזיקה בכל הכוח
מכריחה את עצמי לשמוח
משקרת עם חיוך זורח
יודעת הוא לא בטוח

שמה מוזיקה בקול
באמת מוכנה לעשות הכול
רק לא להיות שם שוב
לא להיפגש בסיבוב

ידיי כבר רועדות, ברצונותיי בוגדות
כמעט מועדות,
נלחמת בדמעות שעולות
שאותי לא שואלות,
הודפת מחשבות
שללא הפסקה תוקפות

לא מתייאשת
את חזקה את עצמי מעודדת
מישו בתוכי צוחק
לפינה אותי דוחק

רוצה בכל כוחי לצרוח
לאטום אוזניים ולברוח
לא, אני מוכרחה הפעם לנצח
לא אתן את דעתי להסיח

כשכל גופי כבר דואב, כואב
נותנת צעקה מהלב
אבא תן לי ת'כוחות
שלא אשקע במצולות
שאת אותו הרגע אצלח
וממנו רק אגדל.

שהיופי והטוהר נעלמים מחייך
כשלאט לאט שוקעות לחייך
שאת מרגישה מפלצת בתוכך
שאת לא מסוגלת להכיל את עצמך

שהפחד והכאב אבדו כול פרופורציה
שהאמת והשקר משתוללים בערבוביה

תראי את עצמך מול מראה
תאהבי כל מה שאת רואה
כי את שמש, את מושלמת
אז אל תנסי להשתנות

גם שאת במצב רע
ולא רואה תישועה
גם שהכול נראה לך שחור
ובלב יש רק חור

תשנני זאת לעצמך
איך שאת זה הכי טוב בשבילך
שאת בת לאבא שאותך אוהב
והוא אינו רוצה שיהיה לך כואב

זכרי
את חזקה, את יכולה
את טובה וגם גדולה
אל תתני לשום דבר לשבור אותך
תחרטי זאת על הלב שלך

בכול מלחמה יש מנצח אחד
והפעם זאת תהיי את!
(@הדס-ט נכתב על הפוסט שכתבת...
יותר על ההתמודדות שלה..)

היא רצתה
באמת ניסתה
חיכתה להצלחה
שממנה ברחה
היא יודעת
ובגלל זה דומעת
היא אכזבה
לא הייתה הטובה
לא עמדה בציפיות
הביאה רק כישלונות
התביישה להרים עיניים
רצתה להביט לשמיים
לבקש מאדון עולם
שיודע יותר מכולם
שיהיה לה לעד
על ניסיון שמועד
שתמיד אותה יחבק
וייתן תרופה ללב שיצטמק.

העולם לא אוהב חלשים
לעולם אין כוח לרגישים
יש העדפה לכאלה שמתקתקים עניינים
לכול האלה המעניינים

אבל הם לא יודעים, שוכחים
שאותם אנשים לא אוהבים
להיות החלשים, הרגישים
האחרונים, המשעממים

הם מנסים להוציא מעצמם, להראות
אבל לאף אחד אין זמן לראות
הם רוצים לעניין
אבל אף אחד לא מתעניין

הם לומדים לגדול מהכאב
לאחות לעצמם את הלב
הם לא תמיד מצליחים
במיוחד שאין להם מעודדים

רבות הם שואלים את עצמם
מהי המטרה שלהם בעולם
הרי הם לא מהזן המושלם

ואם היה שם אחד בשבילם
שהסתכל להם חזק בעיניים
שיזכיר להם שיש אבא בשמיים
שאותו לא מעניין מה חושב העולם

שהוא יודע את האמת
את הרצון שאף פעם לא מת
את התקוות, הכישלונות
ובדיוק אותם הוא מחפש
אותם הוא הכי אוהב.

||כתבתי אחרי שפגשתי אחת כזאת שאולי יש כאלה שיקראו לה חלשה אבל עם פנימיות מושלמת!!!||

אין בי כוחות
להתמודד מול רוחות
לרדוף אחר הלא נודע
בלי לדעת האם את הטוב עושה
הלוואי הייתה לי ציפור קטנה
באוזן לוחשת כי הנכון עושה
מעודדת בזמנים קשים
מפזרת בלי סוף מילים טובות- פרחים
מעריכה, מעריצה, מוקירה
לא שופטת, טוענת, מצליפה
רק רע את מוציאה
אולי באיזה יום היא תבוא
הלוואי
ובנתיים,
המשיך את הרוח לרדוף
בלי סוף
בתקווה שעושה את הנכון.

אותו אחד שעולה לאוטובוס
ואתה נושא תפילה בליבך
שרק לא ישב לידך,

אותה אחת שצריכה עזרה לרדת בתחנה
ומעכבת את כולם בניגוד לרצונה
ואת רוטנת שלעבודה מאחרת,

אותו אחד שאתה תוקע בו מבט
כי פרצופו לגמרי מעוות,

אותה אחת שמסתבכת בקופה
ומשום מה מתייחסים אליה כאל שקופה
ודואגים לעדכן בקול את מצבה
ולתת עצות שבטח עליהם לא חשבה,

כל אותם האנשים
שלמרות הכול בוחרים בחיים
לומדים לראות את הטוב
להתעלם מכל מה שיכול לשבור
מלאים בכמות של אומץ
שהייתי רוצה שיתנו לי קומץ

אז אל תהייה ההוא
שגורם להם לפול לחור שממנו ברחו
שמוחק להם את החיוך מהפנים
ושובר להם את הלב לרסיסים

לרגע תעצור, עשה סאויצ' בהסתכלות
כי אדם זה לא רק החיצוניות
האדם זה בעיקר הפנימיות!!

אותו אחד שעולה לאוטובוס
ואתה נושא תפילה בליבך
שרק לא ישב לידך,

אותה אחת שצריכה עזרה לרדת בתחנה
ומעכבת את כולם בניגוד לרצונה
ואת רוטנת שלעבודה מאחרת,

אותו אחד שאתה תוקע בו מבט
כי פרצופו לגמרי מעוות,

אותה אחת שמסתבכת בקופה
ומשום מה מתייחסים אליה כאל שקופה
ודואגים לעדכן בקול את מצבה
ולתת עצות שבטח עליהם לא חשבה,

כל אותם האנשים
שלמרות הכול בוחרים בחיים
לומדים לראות את הטוב
להתעלם מכל מה שיכול לשבור
מלאים בכמות של אומץ
שהייתי רוצה שיתנו לי קומץ

אז אל תהייה ההוא
שגורם להם לפול לחור שממנו ברחו
שמוחק להם את החיוך מהפנים
ושובר להם את הלב לרסיסים

לרגע תעצור, עשה סאויצ' בהסתכלות
כי אדם זה לא רק החיצוניות
האדם זה בעיקר הפנימיות!!

(אמנם העלתי אותו פעם אבל הוא בדיוק על הנושא הזה...)

(שיר שכתבתי בתחילת המלחמה ולצערי כמעט שנה אחר כך עדיין רלוונטי.)

עולם הפוך

בעולם הפוך אנו חיים
בו הורים קוברים ילדים
בו להיות יתום זה כבר אינו דבר נדיר
והותר לפרסום קיים תדיר

תינוקות רכים ייולדו לעולם חסר אב
וצעירים רבים נלקחו בשיא פריחתם
בתי נופש ומלונות הפכו למגורים
והבתים עומדים ריקים ושוממים

בו אמא כבר אינה יכולה להבטיח
שבית הוא המקום הבטוח
בו סרטי איימה הפכו למציאות
והחיים הפשוטים קבלו משמעות

בו כל אחד עסוק בכאבו
ברדיפה אחר נחמה
בחיים המשולבים באנחה
בחלומות על שגרה ללא מלחמה

בו הכאב והפחד משתקים את הגוף
ולרבים מאיתנו החיוך הוא זיוף

עולם הפוך
ובלי אמונה יהיה סבוך
לשרוד את החושך
למצוא נקודות אושר

לדעת שהכול לטובה
גם אם זה לא נראה
לזכור שיש אבא אוהב
שלרגע אותנו אינו עוזב.

בליבי רגש עז
לא ניתן לתיאור
היום השתנו חיי
לבילתי היכר וזיהוי

איך יכולתי עד כה-
בלא יצר הכתיבה?
מה עשיתי ביום של חול-
ללא יכולת הביטוי הבהירה?!

לדברים טובים מתרגלים מהר
כך גורס המשפט
וכבר מבין שתי שפתיי
מתגלגל לו שיר נוסף---