שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
היית חבר
היית לי כמו אח
לפרק את הלב
מכיל כלכך
ופתאום
תפנית
הזמנת מונית
וברחת
למקום
בלי עומס רגשות
בלי התפרקות של שעות קשות
אולי נתפסת על ,,,,,
מילה שאמרתי ,,,
אולי על החצי חיוך שלא גמרתי
ולמדתי שגם לדבר
זה לא פשוט
מילה מיותרת
ואתה סמרטוט
מי ישיב את המילה
מי יחזיר אותי להתחלה
וצריך ללמוד
עוד ,,,
ועוד ,,,
ועוד ,,, -
עיניים ירוקות
היא עומדת ליד החלון הפתוח,
נזכרת בדבריו: "אני אשוב בטוח."
מחכה לעיניים הירוקות השובבות,
ולבגד הזית שיחזור עם התקוות .אבל זה לא קרה, הוא עלה בסערה,
והיא בוכה בכאב, שואלת למה זה קרה
היא לא מבינה, למה דווקא הוא נלקח,
העצב חודר עמוק, כמו סכין, לא נשכח.באים, תומכים, והיא מסרבת להתנחם,
וקול חזק כרעם, "למה הסכמת לו להילחם?"
המצפון ממשיך לזרוע מלח ולתעלל,
ואיו לה מזור לראשונה מחליטה להתפלל,יושב המרומים, רפאני מכל המכאובים,
מעניה ניגרות דמעות ללא מעצורים.
"אנא תן בליבי המצולק נחמה,
אות שתפיח בי תקווה, ושלווה."בחלום הוא מגיע, עיניים ירוקות נוצצות,
"אמא, הגעתי אני כאן ,די לדמעות,
אוהב אותך ויודע שהכאב קשה,
מבטיח לך, עוד יגיע יום יפה,אני ואת נפגש בקץ הימים
ואת כל הרע יימוג כמו אדים.
, אני תמיד איתך,נותן לך את הבטחתי,
אני אחזור אלייך, אל תדאגי, אמא שלי". -
לא שלי
בין הרצוי למצוי
בין שלם לחצוי
בין ההצֵעַ לביקוש
בין התקוה ליאוש
בין עשיה להמנעות
בין תהיה לטעות
בין 'לא רע' ל'טוב'
בין יבש לרטוב..ממששת
מרגישה
מושיטה
שתי כפות...
משתמשת
בתחושה
הולכת
בין טיפות -
המאבק על עצמי.
עייפות, זה הנשק החדש
מן אדישות, כי הגוף שלי מותש.
ומה אכפת לי אם הפסדתי בקרב?
הגוף עייף, וכל השאר לא נחשב.עייפות זה הנשק היעיל שלו
משתלט על הגוף ומסבך אותו
וכשאני רוצה לתת מקום לנשמה
מוצאת כמעט רק פיהוק וחלום על מיטהוזה מגוחך, כי העייפות באה רק בזמנים מסויימים.
בזמנים של התחזקות, של מצוות, מעשים טובים.
זה מעיד יותר מכל על השקר ועל האשליה-
אני לא באמת עייפה, רק היצר מנהל מלחמה.ואם זה מלחמה אז אסור להיכנע
וגם אם הגוף עייף אני עדיין מנסה
כי יודעת שזה מה שאלוקים רוצה
ויודעת שאת הכוחות שלי רק הוא ימלאולא השינה.
-
לפעמים אחרי תקופה
שהתרגלנו לטוב
שוכחים שצריך
להמשיך להודותלפעמים אחרי החושך
קשה את האור לראות
כי התרגלנו לצמצום
ולא להרבה טובותלפעמים אחרי שיש קשיים
קשה עליהם להודות
אבל זה היופי בחיים
גם על זה להתוודותלפעמים אבא מביא קשיים
כי ממנו אנחנו מתרחקים
אם נצעד יד ביד עם אלוקים
נראה רק טוב כל החיים!טוהר
-
אלול פה- את איתו?!-
את-
שפותחת את הדלת
שפותחת את הלב
שרוצה להתקרב
מתחזקת כמה שיכולה
מתחרטת ומבקשת סליחה...והוא מחפש אותך-
מדלג על ההרים
מקפץ על הגבהות,
מנסה אותך לראות-
ואת פותחת,
ומזמינה את אלול
אלייך- ללב
ורוצה, שואפת להתקרבמתחרטת באמת
על כל חטא וחטא
ועכשיו מבטיחה
להתחיל מהתחלההמלך בשדה-
מחכה לך!!
ידיו פתוחות
ליבו איתך
הוא מאמין בך-
שתרוצי אלייו
ותתרפקי על דודיך..
שתבקשי, שתתחרטי
ואליו תחזרי
מאהבה.
כמו בת לאבא!הוא חפץ בך..
רוצי לשדה...
הוא שם- מחכה!!אלול פה!!!- והוא החודש האהוב עליי!!- בואו ננצל אותו- ויש מלא על מה להתפלל..
ראינו מה קרה בשנה הזו..)
שתהיה שנה טובה
-
אבא למרות כל הקשיים
אני עדיין אחריך
גם אם נפלתי פעמים
ישר קמתי והלכתי אליךאבא לפעמים מידי בכיתי
כי היה לי קשה להתעורר
גם אם זה היה נראה שנרדמתי
תדע שהלב תמיד היה עראבא לפעמים האהבה בי שחקה
או שהנשמה פתאום שתקה
אבל את האמת תמיד ידעה
עד שחזרה בזכות דמעהאבא תדע שתמיד אותך הרגשתי
למרות שלפעמים שחקו בי
אבא אני יודעת שמכולם אני שונה
אבא אני ילדה של אמונהטוהר
-
שמיים נפולים-
השמיים נפלו עלייך,
ואף אחד לא בא לתמוך..
ניסת להחזיק אותם לבד,
והם קרסו בסוף,
ואת המשכת להחזיק חזק,
סבלת בתוך-
בחוץ שתקת.עברו ימים, לילות
בכית לבד,
החזקת חזק-
רצית לצעוק-
ונאלצת לשתוק..
שמרת בסוד-
עמוק בלב
חיכית לתמיכה,
אבל אף אחד לא ידע!הסוד נשמר לך שנה,
ואז התפרץ לך בשניה-
ניסינו לעזור..
וראינו שחור-
לא מצאנו קרן אור..
רצינו לנחם-
אבל יצא לנו לרחם,
לא מצאנו מילים-
לבטא את הכאב...ואת קמת,
ותפסת את עצמך חזק!
למדת לשחרר, לספר-
ולהשלים עם הכאב...
מצאת את האור
בתוך הערפל,והשמיים?-
חזרו למקומם,
את זו-
שהרמת אותם!! -
(שיר שכתבתי בתחילת המלחמה ולצערי כמעט שנה אחר כך עדיין רלוונטי.)
עולם הפוך
בעולם הפוך אנו חיים
בו הורים קוברים ילדים
בו להיות יתום זה כבר אינו דבר נדיר
והותר לפרסום קיים תדירתינוקות רכים ייולדו לעולם חסר אב
וצעירים רבים נלקחו בשיא פריחתם
בתי נופש ומלונות הפכו למגורים
והבתים עומדים ריקים ושוממיםבו אמא כבר אינה יכולה להבטיח
שבית הוא המקום הבטוח
בו סרטי איימה הפכו למציאות
והחיים הפשוטים קבלו משמעותבו כל אחד עסוק בכאבו
ברדיפה אחר נחמה
בחיים המשולבים באנחה
בחלומות על שגרה ללא מלחמהבו הכאב והפחד משתקים את הגוף
ולרבים מאיתנו החיוך הוא זיוףעולם הפוך
ובלי אמונה יהיה סבוך
לשרוד את החושך
למצוא נקודות אושרלדעת שהכול לטובה
גם אם זה לא נראה
לזכור שיש אבא אוהב
שלרגע אותנו אינו עוזב. -
רוצה לבכות,
רוצה לראות
את מה שיש לך להראות,
את מה שמדחיקה
בלי שום כוונה,.רוצה למצוא תדמעות
לראות שקיימות
שלא נגמרו
ושאולי יחזרו.מרגיש כאילו,
הרגש נעלם,
לא קיים
מודחק חזק
כאילו נמחק.רוצה למצא אותו
להחזיר אותו לעצמי
את מה שחסר לי,
ובעצם נעלם לי. -
בוחרת לשוב\ר"ה תשפ"ה-
דפקתי על השערים,
בכיתי בכי תמרורים,
פתחו לי- כאן שבים?!הדלתות נפתחו,
המנעולים הוסרו,
שערי תשובה לא ננעלו..
רצתי הכי רחוק,
בקשתי, התחננתי,
שיקבלו אותי!שיסלחו לי על חטאי
הודתי על פשעי,
התוודתי על מעשי..רציתי להבטיח על העתיד,
אך מי יבטיח?!
כמה פעמים ניסיתי להשתנות,
אנספור ירידות ועליות,
ושוב-
נפלתי לאותה הנקודה
לאותו המקום השפל בחזרה.התייאשתי, חזרתי לחטאים
עם מחשבה-
שאין לי דרך לשנות בחיים,
כמה שניסיתי, מכל הכוונים
תמיד היו מולי המכשולים,
ותמיד היה לי את הקול
שהשאיר אותי חסרת כל,
שאמר לי-
"שזו אני, נקודה
אין לי מה לחזור חזרה"ועכשיו-
מול השערים הפתוחים-
הדמעות, התפילות
הן שונות!!ויום הדין בא
וזהו- אני חדשה!
פתחתי דף חדש,
והחטאים מאחור,
זכיתי לחזור!ואלול הזה-לא ישוב
אם לא אשוב!!
ואני-
בחרתי לשוב!!זהו, בלי משחקים.., יום הדין מתקרב- השיר הזה- הוא התחושות שלי..
שנזכה להכתב ולהיחתם לשנה טובה ומוצלחת!!
שנה טובה-
@הדרי -
בא לי לקרב את כל היהודים
שנהיה כולנו צדיקים וטהורים
לעזור להם למחוק ת'דברים הרעים
שנלמד יחד לכבוש את כל היצריםבא לי לחבק את בנות הנעורים
לטפס איתן על פסגות ההרים
להאמין בבחירה לבחור באמונה
לתת לכולנו במשעולי החיים הכוונהבא לי לעזור ממש לכולם
יש לי רצון להאיר ת'עולם
אז אם את רוצה לשמח אותי
בבקשה תתחזקי עכשיו בזכותיתודה רבה!
-
פסיעותי חזרה-
פסיעות, עקבות
לפעמים הם לא נראות,
הן מטושטשות,קושי, ניסיון
הגוף רוצה לישון,
הנשמה מתעוררת
היא מחפשת-
את מקומה--פוסעת ליעד-
לא יודעת ת'דרך
משאירה עקבות,
אחרי הפסיעות...שאדע לשוב,
במקרה שאשוב....שלא אאבד את הדרך,
במקרה שהנפש תחפש,
את הפסיעות, העקבות
את המקום ממנו היא באהבין המכשולים,
בין "השודדים"
הנפש שבה,
מאיפה שהיא באה.בסוף כל יום-
היא בוכה,
היא מחפשתאת הפסיעות,
חזרה-
אליך אבא-
מאהבה!!הרבה מעבר למסר שגלוי בשיר- יש מסר מוסתר...- על הדור..., על "השגעונות"
הרבה מעבר ל-"נשמה ששבה- ופסיעות.."
בסוף כל יום- בכל אחד, גם אלו שירדו לתהומות, וגם אלו שמתנדנדים..
הנשמה מחפשת את האמת, היא צמאה למשהו רוחני, לא רק גשמי..
תפקידנו- לספק לה את המזון הרוחני...
הקב"ה מחכה לנו- שנשוב, כל אחד צריך לשוב- כולנו!!
אם הצלחתי להזיז לכם משהו- השגתי את המטרה..
גמר חתימה טובה לכולנו!!- יש לנו אבא שמחכה לנו!!שנזכה לשוב באמת!! -
אין דבר רע-
היינו שם איתך-
ברגעים הקשים
מששנו את הפחד,
היינו שם יחד
רחפה מעלינו תחושת האבל
הרגשנו פתאום-
את גודל הסבל.לאבד אחות בכורה,
זה קשה מנשוא
זה אסון-
שאי אפשר להשלים איתו.הקפנו אותך, כיתה שלמה
שבאה גם בשעת צרה,
הגענו לנחם- בלי מילים
ונחמת אותנו באנספור חיזוקים.הלב לא יכל לספוג,
הנפש- העדיפה לשתוק...דברנו עומק, פחות שטויות,
שיתפת על הניסיון והכוחות,
על האמונה שלנו כיהודים,
על העולם הבא ושכרו
וכמה שפה רע לעומתו..חידדדת לנו-
כמה אלוקים הוא גדול,
ואך שהוא עושה הכל,אך את מתמודדת?
ויודעת לקום-?
האמונה שלך-
יכולה להפוך את היקום!!אך אמרת?-
"בלעדי האמונה והקב"ה
אנחנו אפס מאופס...
זה נותן ת'כח-
לקום כל פעם מחדש,"היא שם, עלתה בסערה,
אנחנו כאן,
המומים, שבורים-
אל השמיים מביטים-
עליך בוטחים,
ומתפללים-
שאת המשיח תקרב,
שתאמר דיי לצרותינו,
שתמעיט בסבלנו,בבוא הגאולה-
נראה אנחנו-
כמה-
זה היה לטובה,
"אין דבר רע..."-
זה לא רק אמרה-
זה מתנה לחיים..
האמונה..שיר המשך לשיר "שמיים נפולים" שהעלתי פה לא מזמן,
לא האריך במילים, מקווה שתבינו את הטרגדיה בין השורות...
הלוואי שיאמר הקב"ה דיי לצרותיינו! -
לא אכפת לי מכלום
נמאס להילחם
נמאס להיות טובה
נמאס להתקדם
נמאס להשתנות
לנסות לטפס
כשהלב שלי צמא
למשהו אחרלא אכפת לי
בא לי ללכת
זה לא נורמלי
כמה אני נלחמת
כבר נמאס לי
ולא מחפשת תירוצים
רוצה לעשות מה שבא לי
בלי שום חיפוייםרוצה ת'חופש
הוא חסר לי
התעקשתי לטפס
ושוב פספסתי
עכשיו אני
צמאה למשהו רע
צמאה ללב שלי
שמלא בהסתרהוהחושך
רק מחמם אותי
השקר
הוא מסנוור אותי
רוצה ללכת
גם להרוס אותי
אני נמשכת
ומי מחזיק אותי?בא לי.
טוטלי.
מי יציל אותי?נזכרת בעבר-
איך הגעתי לפה בכלל?
אני בכלל שייכת לשם.
למקום הרע, המבולבל.
רוצה לחזור אליו.תציל אותי!!!!
-
מיומנה של חטופה\עוד אשוב חזרה-
אמא,
את בטח שואלת
אך אני כותבת,
אז מצאתי פה דף ועט
וכותבת לך מעט-
מן המתרחש...אז- שנחטפתי,
לעצמי הבטחתי
שכמה ימים בודדים-
אני בבית,
ממשיכה את החיים...היו לי תקוות,
היו לי חלומות,
גנזתי אותם,
ולאחרונה-
הם שוב כאן,אני שבורה בגוף ובנפש
ולא משחק לי כבר הרגש.המציאות בוגדת בי
והשמיים- תמיד חשוכים לי.
האוכל שאין פה כמעט..
וכשיש- זה המעט שבמעט.
ההתנהגות שלהם כלפיי-
עדיף לא לפרט פה אולי...אין לי יום, ואין לי לילה
אין לי שמש ולא ירח,
לא רואה שמיים,
נאבקת באש ובמיים
לחיות גם בלי כח...אין לי פה כלום!
אבל יש לי הכל!!אך זה יכול להיות..
את רוצה לשאול...בתוך החושך הזה
נגלה לי משהו כזה
שתמיד איתי,
גם פה בחשכה,
שומר עליי
שלא אפגע.התחלתי להאמין בבורא
תפילות בשבילי הן המרפא,
אני מדברת איתו הרבה,
הוא תמיד שומע,
הוא תמיד מרגיע.ואני מאמינה
שאני פה-לטובה
גם כשקשה-בטוחה,
שיום יבוא
ואשוב
ולא רק הבייתה
אלא בתשובה שלמה,
מהבנה ומאהבה!!!תאמיני בו, אמא,
זה תמיד מרגיע!אוהבת ומתפללת לשובי
בתך האוהבת..))לא ידעת מה המכתב הזה עשה לכם, אבל לאחרים הוא עשה הרבה,
כתבתי אותו אתמול, ומאז הוא פשוט רץ...,- אז העלתי גם לפה,
פשוט ניסיתי להכנס לראש של אחת החטופות, להבין מה היא עוברת שם..
ומה נשאר לה בתוך החושך הזה-
שיזכו לשוב במהרה!! -
