ת'אמת שאני הייתי כותב כבר בגיל ממש מוקדם (8-9) ברכות בחרוזים לימי הולדת וכדו' וכבר אז כתבתי די חמוד (טוב יחסית לילד בן 8,) אבל לא כתבתי יותר מזה, למה לא ראיתי את עצמי כמשורר או משהו כעין זה, זה היה לי ממש קל והייתי בטוח שכל אחד יכול לחרוז שורות פה ושם, ומאידך לכתוב שיר היה נשמע לי כזה דבר קשה שלא ניסיתי אף פעם,
בכיתה ח' חבר שלי הציע לעשות באתל ראפ, (תחרות לרדת על השני בחרוזים) הוא היה אחד מוצלח בכתיבה, ולא יודע מאיפה תפסתי את האומץ אבל החלטתי לומר לו, 'יאללה בוא נתכונן נכתוב שעה ונילחם' התכוננו ובשעה שתיים נאספה כל הכיתה שלי והכיתה המקבילה... הכינו לנו במה מאולתרת סטנדרים והתחלנו לרדת, וכולם היו איתי נשפכו מצחוק וכו' קיצ... התחילו כמה חברים לומר לי וואלה אתה מטורף תכתוב לנו על זה ועל זה, ואז עשיתי עוד כמה כאלה ולאט לאט נכנסתי לעולם הכתיבה, אבל למעשה כתבתי קצת שירים מפעם לפעם בקצב של אחד לשלוש חודשים לכל היותר,
ואז אחרי פסח השנה גיליתי את מקצב-המקום המדהים הזה, ומאז שגיליתי התמכרתי לזה, והתחלתי לכתוב המון בקצב של שלוש בשבוע בערך, והרמה שלי השתפרה באופן לא נורמאלי,
תודה ענקית זה קרה בגללכם!!
(אגב קטע שכל הבנים פה בפורום דיברו כמה זמן לקח להם לחשוף את השירים שלהם או שהם לא חשפו עד היום, ואני את השיר הראשון שלי הקראתי על במה מול 50 חברים...)
הייתי רוצה להראות לכם את השירים אבל לצערי את כל השירים הישנים שלי שהיו על ניירות, ולא על מחשב פעם אחת הוצאתי אותם כדי להקליד, ושכתי אותם ליד המחשב ומישהו זרק אותם כך שאבד לי איזה שלושים שירים...
Spoiler
אני מגיב קצת מאוחר אבל מה לעשות רק עכשיו הצטרפתי לספרות מקצועית 😜
