שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

ברוריה

זה זמן להתעורר
לא להישבר
למרות שזה קל
צריך המון רחמים
להתפלל ולהעתיר
למען ישכון לבטח
ושתבוא הגאולה
די לא יכולים יותר
כמה אפשר
עוד יתומים ואלמנות
עוד חג שנגמר בצורה כזאת
די לחדשות הרעות
ולקלות הפגיעה בלב
נותר רק להתחזק
וה' ייקום דמם

פודרה 0

אירוע ועוד פיגוע
נהפך כבר לשגרה
יתום ועוד אלמנה
והרגש כבר כהה

חיוך על הפנים
והיתומים עדיין בוכים
לאבא שישוב מחכים
האם ניהנו אדישים

פתח לי את הלב
רוצה להרגיש כאב
וגם להצטרף לשמחה
ואהבת לרעך כמוך

תהילוש

הוא היה שם, הגן עליו בגופו,
הגן על ילדיו, ומשפחתו

הוא היה שם, הגן על תינוקו
הגן על ילדיו, בנפשו.

בגרזן, בנשק קר
נגדעו חיים שלמים.

הם עכשיו שם
ואנחנו פה
יושבים בוכים
ומתאבלים שנים.

גדולה צעקתנו
ומתי תנקום נקמתנו
תפל נא
תחינתנו לפניך
ורק תושיע שוב
את בנך.

שירלי

שומעים בחדשות
על פיגועים ורציחות
גרזנים ויריות
באריאל, בבאר שבע,
בבני ברק, בחדרה,
וכעת גם באלעד
כל תושב נרעד
קשה להישאר רגועים
החששות מכרסמים
מחבלים מסתובבים
כשהם חופשיים
אבל אסור לנו לשכוח
שעוד יגיע היום
והכל יבוא על מקומו בשלום
כל הרע יגמר
ורק הטובה תישאר
אנחנו נסתכל לאחור
ונראה איך מתבהר השחור,
אנחנו נצחק על כל הרע
ונבין שלהכל היתה מטרה.

וזו לא סתם קלישאה
זו האמת לאמיתה
רק תחכו עוד שעה
תראו שתעלם הבעתה
ובמקומה תמצאו שמחה ורווחה
כי הכל הכל בהשגחה!

Eti

ת'אמת שזה ממש באיחור, אבל הייתי חייבת להעלות---

חץ שפילח מצד אל צד
חרב משספת ת'בשר
הלב פצוע, מצולק.
מדמם, וכולו נשבר.

פצע שמסרב להתאחות
נפתח פעם ועוד פעם
גלד שלא מספיק להיות
וכבר פורץ הדם מחדש.

כבר אין מקום בלב ליותר
ובינתיים הוא מדחיק הכל
אדישות משמימה משתלטת
בעיניים אין יותר דמעות.

ומי יתן, שלא נשמע עוד
שצער וכאב שוב לא נדע
שמחזות מזוויעים ושכול
יכלו ביחד עם כל הרשעה.

מוכן תמיד לעזור

עם ישראל
פונים לקל
עד מתי
כל אחד שואל,
אלוקיי
אמור כבר לצרותינו
דיייי
כי נגמר הכוח
רוצים לשמוח
די לצרות
בכיות ודמעות
לא יכולים לראות עוד דם
נשפך ברחובות
תציל אותנו מידם
הרשעות!!!
אלמנות ויתומים
אליך זועקים
בדמעות ובקריאות
די כבר לצרות
אבא תעזור
את גל הטרור
תעצור
כי בכי של צער
זה לא עוד דבר
זה יתומים רכים
לך מבכים
וכולם מחכים
לשמוע קולו של שופר
הכל כבר נגמר
בקרוב, אנחנו נגאלים!!!!!

השיר נכתב בדמעות ובתקווה וציפייה למשיח שיבוא כבר!!!!!!! ולא יהיו יותר צרות בעמ"י

חיה במקרנצ'יק 0

פוסט זה נמחק!

margalit

תמיד היא מגיעה בדיוק כשצריך
תומכת, מרגיעה, עוזרת לי בתהליך
מחייכת גם כשנראה שהמצב בלתי הפיך
היא תמיד מופיעה בזמן הנכון

היא כל כך מלטפת, מרגיעה ועוטפת
עם חיוך מגיעה, אותו היא לא מזייפת
את סודותיי שומרת לי בתוך כספת
ולכל בעייה נותנת פתרון

אותי היא מרגישה ואת רגשותיי היא מזהה
לרגש משמעות נותנת ואיתו מזדהה
כל מפגש איתה, לנפש זה החייאה
היא בשבילי כמגן, כשריון

אוהבת מוזיקה 0

חרב מושחזת
רצפות מרוחות
שקט מחריש
מת כבר האיש

איה אבי
זועקת בלי קול
ההלך בלי פרדה
מי יקח את העול

עד מתי עוד יבכו
שואלת אותך
עברנו הכל
יש כבר תקיעה?

עברנו השנה: פיגועים, אסון מירון, קורונה, אסון קרלין וכו....

איזה קטע

נצח ישראל לא ישקר!

שיר שנכתב קצת באיחור כיוון שלא הצלחתי להתחבר לפורום.

הערבים עושים פיגועים
ולצערינו יש הרוגים
אבל אנחנו לא מפחדים
כי איתנו האלוקים

עם ישראל חי והערבים שיתפוצצו
הם לא הראשונים שלכחדו ניסו
היו עוד רבים ורעים שניסו כבר קודם
ונצח ישראל לא שיקר והמשיך להתקיים

הלוואי שיבוא כבר המשיח ושנזכה
הלוואי שבנקמה בגויים נחזה
ובואו נוסיף לבינתיים
איזה פרק תהילים או שניים

לרפואת הפצועים ולעילוי נשמת ההרוגים מכל הפיגועים ובפרט מהפיגוע באלעד (שם לצערי הייתי ממש קרוב כיוון שאני גרה שם)

Eti

זה שיר שכתבתי ביום אחד מבולגן שלא מצאתי לי מקום, והרגשתי קצת חסרת תוחלת....
אי אפשר לומר שיש בו חריזה מדויקת או מקצב מושלם...
פשוט מה שיצא לי אז מהלב.

משרכת רגליים
מחפשת תשובה
בין ערמות בוץ
טובעני.

ביצות ישנות
שעברתי מזמן
פוערות מלתעות למולי
לועגות.

שלא אחשוב שניצחתי
שלא אחלום שגדלתי.

אבק מכסה ת'פנים
עולם שנצבע באפור
משכיח הבטחות.
עתיקות.

אפסה לי תקווה
טומנת ראש,
ביאוש.
ונגמר לי.
ואין כבר כח.
ותכלית.

ויום יבוא.
וכף גדולה,
תאחז בידי הקטנה.
ותחלץ,
מבוץ ועפר.
מאבק ומדם.
ומכאב.
של גלות.

פונץ' בננה

שיר שנכתב על התומים מאלעד ובכלל..

נכתב לאחר סרטון מזעזע של אחת האלמנות מהפיגוע בוכה וצועקת {מצמרר} שנוספו עוד ילדים יתומים, השם ישמור... מה שמשך אותי להוריד דמעות ולכאוב יחד איתה . וזה מה שיצא--

אבא, אותך יותר כבר לא אראה.
אולי רק בחלום אליי תתגלה.
בזמן בכי, מכאוב, תמיד היית לצידי.
עוטף בחום, ולוחש מה עובר עליך בני.
רוצה את הכי טוב שיכול להיות עבורי.
בזמן צחוק , צחקת איתי
השארת תחושה שיש מישהו שתמיד איתי .
הבאת מקום לרגשותיי להביע את עמדתם.
ועכשיו שאתה לא כאן- רוצה לומר כבר דיי!
אבל הקול שלך לחש לי שיש את אבא ,
אב יתומים, אבא של כולם והוא בשמיים שומר,
הולך וילך איתי לאורך כל הזמן.
מבטיח להחזיק חזק , ללכת איתך, בדרכך, כל חיי .
מתגעגע.
געגועים לבני אדם ...

טיטו

My soul is like junk on the floor
Let me go and close the door
i cant see that. And also
not to believe. I cant?

What if I'm bad for that?
What if I die from that?
what if I cant love that
What if I hate that

How can I run in the noise
i feel like an idiot and a tin
can No one can do anything again Crying and the guitar echoing in my head

What if I'm bad for that?
What if I die from that?
What if I cant love that
what if I hate that

i have a hard time thinking about it
I will never lose the point
but now I dont know what to do
Maybe just leave me alone?

ברוריה

בני ברק וחדרה
אלעד ותל אביב
רב השונה
על המשותף
עזבו מחלוקות
כיפות או לא
עתיד אחד לכולנו
הם חושבים שאנחנו דומים
לא כל כך מבדילים
אבל אותנו הכי קל לזהות
עם כיפה ופאות
לצערנו יותר קל לפגוע
צרכים להאמין
אם רק נדע ונבין
שכולנו באותה סירה
ומנהיג אחד לבירה

מוכן תמיד לעזור

יומיים בלי מקצב
פתאום חשבתי לעצמי
זה לא מובן מאליו
מה שעשה לי הפורום הזה
הרגשתי קצת מאוכזב
שנכנסתי ושוב
זה לא עבד
היה קצת עצוב
בלעדיו
ככה זה שמתרגלים לטוב
פתאום קולטים ומתחילים להעריך
את כל הטוב שהפורום הזה ממשיך
והיה לי קצת קשה
בלי הפורום הזה
אך התמודדתי וקיוויתי
שיחזור לפעולה!
והנה תפילתי
נענתה והתקבלה

||אולי זה נשמע קצת מוזר אבל באמת חברים!!! יומיים בלי מקצב והיה לי כל כך קשה!!!! פתאום למדתי להעריך ולהבין שזה לא מובן מאליו וצריך להודות לצוות ולהנהלה וגם כמובן למשתמשים היקרים והאהובים אז קבלו את תודתי!!! ואם יש משהו שמסוגל קצת לחפות על החוסר של המוזיקה ולהנעים את ימי ספירת העומר זה הפורום התותח הזה מקצב!!!!! אני מודה להשם כל יום שגיליתי את הפורום הזה!!!! ||

היידה מיוזיק 0

אמונה
ופעמים שיוצא לי לחשוב,
איך ניתן לראות את הטוב?
איך להפנים להבין, להאמין,
שכל תזוזה בעולם מאיתו,
בלי לחשב חשבונות--
כי צדק אמיתו,
ולדעת בתוך תוכי,
כי גם ה"רע" הוא טוב אלוקי,
נסתר אמנם ולא גלוי,
אך מי אני? וכי בי הכל תלוי?
ואז אני מבינה--
כל ניסיון- הוא חלק מתמונה,
פאזל הוא שמתחבר,
פעמים לוקח חודש או שנה,
ופעמים שאין ביכולתי לראותה שלימה,
גם אם זה מרגיש קצת חוסר אונים, שממה--
אך אז--
ברגעים שכאלה מתעוררת האמונה,
בוערת, חזקה מתמיד,
מצמיחה משהו חדש,
אולי לתמיד?
ונדמה כי דווקא ברגע זה אפול,
אך מנסה בכח להמשיך בלי לשאול,
ליצור שינוי בתוך תוכי,
כזה שיהיה מועיל ומהותי,
ורק ה' שיושב ממעל,
הוא זה שיתמוך ויוביל-
צעד אחר צעד בדרכי.

לפעמים אנחנו מרגישים חוסר אונים ולא מבינים למה הדבר קרה לנו--
צריך לזכור שהכל מאיתו ושום דבר לא במקרה,
ולזכור- הכל זה טוב!! גם כשלא תמיד נראה לנו..
בהצלחה

אסתר. ה.

רק עכשיו מרגישה בטוחה להעלות, אחרי שהטראומה מהמראות והצעקות אט אט חולפות
את חלק מהשיריבינו רק תושבי אלעד, ומהשאני כתבתי זה רק מקצתה..

פחד אלוקים,
אין הבטחה
מי למוות, מי לחיים

מתח וחרדה
עוטפים כל אחד
בגלל בן עוולה
פושע נתעב!

אנשים גדולים
איבדנו
מאנשי חסדים
התיתמנו!!

רעש המסוק לא פוסק
הלב ממשיך בחוזקה לפעום
והכתב? קמעה רועד
והעניים? צורבות מדמעות
של כאב
של לב נשבר ונדכא
על יתומים ואלמנות
וכלה אחת
שאבא לא ילווה אותה לחופה...

אחינו,
איך אותך איבדנו?
מאיר פנים ושמח תמיד
לא הפסקת לפרגן ולהאיר
נתת מעצמך
גם שלא היה לך
אחינו,
מחובר אל צדיק האמת
בכל רגע, בכל עת

ואני אמשיך לשאול
למה?
אומנם כך יאמר הגויים
אך הלב עדיין ממאן להנחם
רק מבקשת ממך אלוקים
"רחם עלינו אבא, הושיענו"!!

סורי שזה היה ארוך קצת, פשוט זה נכתב בלי תכנון
רץ לי על המקלדת מהלב..

פונץ' בננה

מתקרבים לל"ג בעומר , להילולת ר' שמעון בר יוחאי והיום שבו קרה האסון הגדול ... שמחה ועצב מעורבבים יחד . שיר קצר מהזיכרונות שנשארו ....הכאב , השינוי והאחדות של עמ"י.

לא יאמן שעברה שנה,
מהאסון שבהר קרה.
לחזור לאותם רגעים ,
למראות הקשים,
הרגשנו בסרטים של סיוטים .
לילדים הקטנים שנהיו באותו
לילה יתומים .
אלו שאיבדו אחים,
חברים , בנים, אבל תמיד
נשארים איתנו, בלב, חרוטים.
השם לקח ת'טובים,
רצה אותם אליו קרובים.
לנו זה כאב בפנים,
קיבלנו באותם רגעים
מכה חזקה לפנים.
לא עיכלנו ...
ו-ואי
כמה קבלות קיבלנו .
כמה יצרים כבשנו .
כדי להיות יותר טובים ,
להתחזק באמת מבפנים
לחיות חיים אמיתיים ,
שלמים ומאוחדים.

זברה

כמו כולם גם אני,
שורד.
עוד תמונה על קיר,
עובד, מורד.

כמו שמש גם אני,
שורף.
ועוד ענן שעובר,
מסתיר, דוחף.

לא יכל עוד לחכות,
יש רכבת, נוסעת...
נשבר לי משתיקות,
וממילה ששוסעת...

יום נגמר ואני סוגר,
ת'מחברת.
שורט, בועט בשורות,
שומר למזכרת.

מנסה לתפוס בתמונה,
שאבדה.
מחפש אחר תשובות,
למציאות שבגדה.

ואם יש טיפה של כוח,
תראה לי סימן.
נמאס לי ממך לברוח,
כבר לא'ידע לאן...

אוהבת מוזיקה 0

פוסט זה נמחק!