שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[orly]

ואנחנו בידיו,
בידי אבא חנון ורחום.
ואנחנו חוסים בצל כנפיו,
בצילו של אבא ענק ועצום.

אבא שמלווה אותנו בכל נפילה וכאב,
אבא שיודע מה מסתתר עמוק בלב,
אבא שדואג, שומר ולא עוזב.

הוא זה שמרים אותנו על כתפיו,
הוא זה שלעולם לא נוטש את בניו,
הוא זה שנמצא איתנו במקומות הכי פנימיים,
ברגעים הכי שמחים, ברגעים הכי קשים.

הוא,אבא שלנו!
אבא, מלך מלכי המלכים!
ולנו, אין מילים בפינו,
כדי להודות לו על חסדיו ורחמיו העצומים.

"ומבלעדיך אין לנו מלך אלא אתה!"

[יוסי יוסי]

שיר משנה שעברה אחרי האסון הנורא:

בס"ד
מירון, מילה שטומנת בתוכה
ישועות דבקות ותפילה
מירון, סמל למקום שמחה
איכה הפכה ליגון ויללה

רשב"י, מושג של חיבור ואחדות
כל אדם מרגיש שייך
ממנו שואבים הצלה ופדות
הפך למקום אסון, היאך

ראש חודש, ליל שישי, מוצאי שבת
עולים ונוסעים מירונה
חלאקעס, ח"י רוטל לידת בן ובת
הומרה השירה בקינה

ל"ג בעומר, אלפי שנים
בנערינו ובזקנינו
שמחים ורוקדים אבות על בנים
ועתה, נהפך לאבל מחולינו

כל העדות מכל עמך ישראל
חוגגים יד ביד
בציציות השני אין שואל
וכעת, אסון נורא כולם ביחד

איכה נספר ואיך נשחזר
בלתי ניתן להבנה
מ"ה יהלומים עוטרו בנזר
דודי ירד וליקט שושנה

ילדים וזקנים יחדיו חוברו
עלה המוות בחלוננו
המראות אשר עינינו ראו
אוי מה היה לנו

איך ננחם ואיך נמשיך
העולם עמד מלכת
יום בצהריים החשיך
נותרנו כעצים בשלכת

אבינו מלכינו אלינו מדבר
ואנו, אותו לא מבינים
מי בחנק ומי בדבר
טאטע הושיעה בנים

כדאי הוא ר' שמעון לסמוך
עליו בשעת הדחק
אנא ריבונו של עולם בנו תתמוך
כשיום השמחה נמחק

קדושי מירון, קרבנות ציבור
לא נשכחכם כל כך מהר
ננצל את הזמן, את הלב השבור
לא לחינם נגזר עלינו כאן להשאר

אבא שבשמים, האר אלינו פניך
קרבינו אליך הכי קרוב שאפשר
אתה אבינו ואנו בניך
העם הכי מאושר

[מוזיקה זה הדיבור]

פוסט זה נמחק!

[shin]

Spoiler

מקווה שזה המקום. לא מצאתי מקום אחר.. אז אעלה את זה כאן:
יום למחרת האסון התארחתי בבית שמש אצל קרובי משפחה בבניין של הבחור חיים ראק זצ''ל שנהרג באסון,
האוירה הייתה מאוד לא שיגרתית ועצובה מאוד כיאה לא רק לאירוע בסדר גודל כזה אלא למשפחה שאיבדה בן.
בחרתי לכתוב את השיר הזה ואף הלחנתי עליו לחן מעניין, אך הבנתי שלחן על אסון מירון לא יתפוס,
אז תהנו (לא בדיוק הנאה אלא הכרה ואולי זוית עצובה קצת על האירוע שאמור להיות יום שמחה) מהמילים....

א. אין עוד מילים לתאר, ולא אויר לנשום,
אייכה אוכל לעורר, בדברי תפילותי שארשום,
אש ותמרות עשן בלהבות.. אש תמיד שלא פוסקת,
שמחה של אמת בלבבות.. את מקומה יירש השקט,
פז': ומי ינחם את האלמנות, המשפחות השכולות האבלות,
ומי ירחם בלי רחל מבכה, בכי תמרורים, בניה קוראים, בניה כורעים,
המשיכי לבכות.. המשיכי לבכות.. כי כלו בנו כוחות, ולא נותרו דמעות,
מלא זכיות... שומע תפילות... מה לומר לפניך, מ"ה לומר,
ב. געגוע קורא שואב, כולם רוצים להתקרב,
מטף ועד זקן, בערה אש קודש בלב,
קרבת אלוקים לי טוב.. וברוב עם הדרת מלך,
דמעות של שמחה בהלוך.. ובחזור בוכה הדרך,
פז': ומי ינחם את האלמנות וכו'...
ג. בנים רחימין עולו עולו לשמי מרומים, לארצות החיים,
הפכה לאבל ויגון שמחת באי עולי מירון,
מה לומר ביום כזה מ"ה...
כדאי הוא ר' שמעון, עוברים לפניו כבני מרון,
י''ח באייר, הכאב עוד נשאר, מאשפ"ת ירים אביון...
(י''ח באייר תשפ''א)

[פודרה 0]

 "תקן את הגדרות"

הסדקים התרחבו הגדרות נפרצו
החבל רופף החוטים נפרמו
חייבים למתוח לגדור הפרצות
את הדלת לנעול לקנות מפתחות.

אמרתי נכנס לכמה דקות
נשארתי כלוא לכמה שעות
ושוב פעם נכנסתי לא למדתי
החלטתי הבטחתי ולא הצלחתי.

עזור להיות איתן בדעתי
לקבל החלטות להיות אמתי
מאחורי הפחד לא להתחבאות
אנא אבא תן לי כוחות

[איילה]

וחשבתי שכבר יבש אצלי מעיין הדמעות
והייתי בטוחה שאני לא יודעת לבכות
והשנה שחלפה טשטשה את הכאב
ורק למשפחות יש חור ענק בלב

אבל גיליתי
שהכאב עוד חזק גם אצלי
והדמעות לא עזבו את העיניים שלי
וכשאני מדפדפת בתמונות ורואה
עוד אחד ועוד אחד-
ארבעים וחמישה

אני מקווה, מייחלת ומתפללת
שהלקח נלמד
ולא נקריב עוד קורבנות לשווא
כי נכון הם קורבנות ציבור
וזו גזירה שנגזרה ואין לערער
אבל אף אחד לא רוצה להיות קדוש
ואף אחד לא רוצה להיות התמונה הבאה בעיתון...

מירון תשפ"ב תשמרו על עצמכם!

Spoiler

לא אני כתבתי אבל הייתי חייבת לשתף

[ברוריה]

בין ההרוגים יש מישהו הקהילה שלנו קוראים לו ר' יוסף גרינבוים ז"ל כואב הלב על אברך צעיר מי יתן שה' יאמר לצרותינו די
בכל מקום שאתם נמצאים תזהרו לא לדחוף ובפרט במירון

עוד רגע ידלק הניצוק
תובער הלהבה
וכולנו נזכור מה קרה
בשנה שעברה
איך הילולה כול כך שמחה
נהפכה ללויה
איך קהל של המונים שמח ואושר
נהפך לים של דמעות עם יגון עצום
פחד בהלה ודממה כבדה
לא כך הכרנו את ההר והזמן
בל"ג בעור לא זמן לצער וכאב
איך נוכל להמשיך לשמוח
למרות מה שקרה
איך נוכל לא להיזכר בה שקרה
הרי זה כל כך טרי
לא יאומן שרק עברה שנה
נדמה שזה קרה רק אתמול
45 קדושים ביום ההילולה נעקדו
אסור לתת לזמן לעשות את שלו
לא לתת למתים להשתכח מן הלב
הם הרי בנינו הקדושים
נזכור להדליק נרות
לעילוי הנשמות
ויחד עם זה נקווה
שיבוא השיח מהר
כי אין לנו כוח יותר

[יהודי זה הכי]

היום ל"ג בעומר
פסקה מגיפת התלמידים
אפשר כבר לשמוע שירים

היום, נפטר רבי שמעון
השאיר לנו את מורשתו
ויש המון מדורות שנדלקות לזכרו

היום קרה אסון
בעיר הקודש מירון
שם נפטרו ביום ההילולה
צדיקים, תמימים, ארבעים וחמישה

איך זה יכול להיות
שביום שקרו כל כך הרבה דברים טובים
קרה האסון שהותירו המומים?

[חיה במקרנצ'יק 0]

זה קצת מוזר ולא מציאותי
וזה גם אפילו מצחיק אותי
שבמקום לבכות שנלקח לנו תנא
אנו חוגגים עם מדורה של שנה

שאלתי שאלה ביקשתי הסבר
משהו במוחי לא התבהר
ואז ענו לי חכמים ונבונים
חתיכת מצחיקה-לא על זה שרים!

שרים על זה שהתגלו סודות עולם
על זה שנכתב ספר טמיר ונעלם
האווירה הקדושה שביום זה נהיית
נוצרה רק מאחדות של אמת

אין מה לבכות וחובה לשמוח
כל יהודי בחג זה מצליח
סגולה להצלחה בלימוד התורה
רשב"י משפיע שפע ברכה!!!

[Eti]

המראה של המדורות שבערו היום בכל פינה אפשרית, נתן לי את ההשראה לשיר הבא:

חושך מסתיר ומערפל
אפילה משתלטת, מעמעמת.
מסך שחור שמשתפל
מטשטש כל אפשרות קיימת.

רק ניצוץ קטן בתוך האופל
בכוחו להאיר, להבהיר
לתת כוח לזנוח את הטפל
ורק את העיקר להשאיר.

ואז שלהבת מתלהטת
קורעת בקול את העלטה
אחת ועוד אחת ניצתת
מאפשרת לקבל החלטה.

[מישהי רגשנית]

@מישהי-רגשנית אמר במשמעת עצמית ביהדות היא פרס:

לא הייתה לי משמעת עצמית
וכלפי חוץ לא היה אכפת לי
אני שיחקתי אותה נהנתנית
אבל בלב קצת זהכאב לי
אי אפשר להיות מכור לתאוות
זה העונש הכי קשה שיכול להיות.
עבר זמן, חזרתי בתשובה,
ופתאום נדרשתי לבחור בין טוב לרע
פתאום נאלצתי להתאפק ולחכות
פתאום הרגשתי כמה טוב יכול להיות
בתחילה היה לי קשה נורא
התייאשתי ורציתי להפסיק החזרה
אבל חברה טובה לי אמרה
שה' מקבל כל תשובה
וכמה שנפלתי
תמיד נצרתי
בכיתי ושבתי
וגם אם לסורי חזרתי
עדיין לא הייתי
אותו הדבר
כי למדתי
קצת להתגבר
והתחזקתי
וככל שהזמן עבר
חיכיתי יותר
וראיתי
איזה כיף להתגבר...
אני מרחמת על חברות מהעבר
איך הן חיות בלי שום דבר
מכורות לתאוות
עושות כל מה שהן רוצות

[איזה קטע]

פוסט זה נמחק!

[יעל ק.]

מעגל צמוד
ידיים על שכמות 
שיר מצמרר מתלהט
ובתווך כמעט חמישים נרות

ריח מוות שוב עולה
ומותר היה לכאוב
לתת לכלום שבחזה
לפעום חזק ובקושי לסחוב

וכלו העיניים המצטמצמות 
והדמעות והחיבוקים
האש שמנחמת
ושירת העשבים

וכלו הדמויות 
החיים ממשיכים
והיום שאחרי 
מביא איתו את הכי הרבה כאבים---

---

יעל#

[Bibi]

פוסט זה נמחק!

[shin]

פוסט זה נמחק!

[יהודי זה הכי]

ארץ נפלה
רעידת אדמה
מישהי באמצע בריחה
מעצמה

רע לו ומר
הכל אותו דבר
נמאס לו כבר
כל הזמן אותה בדיחה

קוראים להם
נוער נושר
לא מבינים שבפנים
הם כל כך רוצים להיות צדיקים

עזור לו, ולה
הם רק רוצים את עוצמתך
תתן להם אהבתך
תתן להם להרגיש...
קרבתך

הם מסתובבים
שוב באותה הקרוסלה
נופלים וקמים
אבל אף אחד להם לא מריע

מבחינתם הם חוטאים
לא עושים ת'דבר הנכון
ובאמת הם רוצים
אבל לא נותנים להם להבין ולשאול

קוראים להם
שבבניקים
לא מבינים שבפנים
הם רק רוצים להיות צדיקים

במקום לכעוס תבינו
כי הם באמת מסכנים
אולי כלפי חוץ הם קמו
אבל באמת הם שבורים

תנו להם, רק מילה טובה
תנו להם את מה שהם צריכים
לא תעזור להם שום תוכחה
להיפך, איתה הם רק מתרחקים.

ואולי יבוא היום,
שנראה איך הכל נהיה ברור
והם יקבלו סופסוף
את מה...
שהם צריכים

[פודרה 0]

בס"ד

מדרגה עליתי עד שהצלחתי נפלתי
עד שהתמלאתי מרגיש התרוקנתי
כמה שהתקרבתי מרגיש התרחקתי
עבדתי קשה מרגיש הכול איבדתי
עוד הבטחתי ושוב לא קימתי

פעם אחר פעם זה קורא כל הזמן
אבל אני לא נשבר לתמיד אני כאן
לא מותר לא מתייאש בליבי בוערת אש
אחת שאלתי מאיתו אותה אבקש

[פודרה 0]

@יהודי-זה-הכי
רק תסבירו להם שהם טובים
שלא ברגע אחד נהיים מושלמים
שאנחנו אותם מעריכים
על כל מעשה אותם מעריצים

ושזה בכלל לא חשוב מה חושב החבר
כי אתה חיי בשבילך לא בשביל האחר
כל התקדמות קטנה הרבה היא שווה
גם אם אף אחד לא עמד וצפה

[פונץ' בננה]

Spoiler

הרבה פעמים אנחנו תלויים באחרים , מחכים לתגובות שלהם, שיבואו ויתנו מילה טובה ומחמאות כשצריך..
אבל צריך לזכור שיש הרבה רגעים שהסביבה לא תהיה שם בשבילך ,
צריך לדעת להעריך את עצמך, ולדעת כמה אתה שווה, יכול וחזק. זה צריך לבוא רק מימך...

שפיכת הלב לתוך
השעות הקטנות של הלילה,
סרטים.

אני יודע שזה קשה ,
מכיר את זה מקרוב.
הלב מתכווץ -
לא יכול לשאת עוד עול.

תמיד רצית וחיכת לתגובה
שתחיה אותך , שתיתן לך תחושה
טובה , אבל זה רחוק בכלל מלהגיע..
אל תחכה לסובבים שיתחילו להיזכר
במילים ששכחו לעודד אותך.

זה לא שווה , צריך הערכה עצמית .
להעריך את מה שאתה עושה .
את מה שיושב לך בלב.
את ההתחזקות שלך.
את המלחמות שכמעט שברו אותך,
אבל המשכת להילחם .
את הנפילות שנפלת וקמת מהם חזק כמו נמר.
על מה שוויתרת בדרכך.

הסביבה נעלמת שאתה מחפש תבונות,
שאתה מחפש שקט פנמי, נפשי .
אז כדאי שתדע איך להרים לעצמך ,
כי מגיע לך יותר ממה שבכלל ניראלך.
מלחמה קשה אבל צריך לדעת לחיות אותה!

[מישהי רגשנית]

אני רוצה לגעת בשמים
אבל בינתיים
אני רק מנסה לצוף מעל המיים

אני נלחמת
עם עצמי
ולצערי
גם מתייאשת

ושוב קורה לי
הבאסה
ואיך אין לי
ת'פוזה

ואיך מכל הדברים שבעולם
דווקא אותך אני שוכחת?
תסביר לי חי וקיים
ממה אני בורחת?

ושוב בורחת במקום להתמודד
ושוב מתייאשת במקום להילחם
ושוב כושלת ונופלת
וגם בוכה

ושוב שוכחת שאני יכולה
ושוב מכבה את המדורה
שוב מקפיאה את הזירה
ונעלמת

ואיך מכל הדברים שבעולם
דווקא אותך אני שוכחת?
הסבר לי מלך חי וקיים
ממה אני בורחת?

ושוב השמיים נכבים
ויחד איתם גם הלב שלי
ואין בי עוד שום נצנוצים
מחכה רק לאבא שלי

תביא כבר ת'גאולה
יש לי את הגלות הכי איומה
ואני פשוט לא מבינה
איך את זה אני אשרוד?

אני מהלכת בחשיכה
ואולי אני עושה ת'הגזמה
אבל בינתיים חשוך לי נורא
וקר לי מאד

מחכה כבר לגאולה
שאז גם תבוא השמחה השלימה
בינתיים...
מנסה להרבות
אהבת חינם

Spoiler

במוצאי שביעית בן דוד בא. תביא אותו כבר אבא'לה!