שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[איזה קטע]

מול העולם לבד
עומדת לי בדד
מנסה להבין
את הנוסחה של התרגיל

העולם הוא לא חלום
וקל וחומר שלא בלהות
ואני כמו יהלום
שמנסה להימכר בפרוטות

מה עובר עלי???
מה קורה לי?
השמש תזרח. אבל מתי?
מתי היא תאיר בי?

כשנולדתי בכיתי
כי כבר אז הרגשתי
כמה יהיה קשה לי
להגשים את עצמי

אין לי בעיה בדימוי עצמי
אבל כן יש לי בעיה אחרת
אני יודעת כמה כוחות יש בי
ולכן קשה לי להרגיש מסופקת

תמיד אני מרגישה שאני יכולה עוד
אבל כבר אין לי כח אפילו לעמוד
אני עסוקה בלעלות ולמעוד
וכבר קשה לי. קשה לי מאד.

מתאמנת על שליטה עצמית
מנסה להיות הכי מעשית
נמאס לי לנסות לשפר ת'תדמית
רוצה כבר להגיע לתכלית

[קוקו]

דע בני אהובי
כי גם אם קשה לך לראות
את האהבה בינינו
אי אפשר לשנות

דע בני אהובי
כי תמיד
לא משנה התפאורה
בינינו אי אפשר
לכבות את האהבה

דע לך שאתה כל כולך
חלק ממני חלק מהבריאה
יש סיבה ותכלית ויש מטרה
לכל תזוזה שלנו על פני האדמה

גם כשנופלים
צריך לקום
לנער ת'אבק
לחבק ת'יקום

אלוקים לא מצפה
שנהיה מושלמים
ולא מצפה
שנתקן אחרים

באת לעולם
לעבוד על עצמך
עבודה זו
כל כולה שלך

לך לך בני
לעולם האכזר
לעולם הסוחף
כל כולו זר

רק תמיד תזכור
שמכל סיבה שהיא
גם ברגעים הקשים
שורש נשמתך היא אני

כולנו עובדים
לתקן ת'עולם
אולי הגיע הזמן
שיפנימו כולם

איננו הבוסים של האחרים
כדי לעבוד על נשמתנו באנו לעולם
כיפנימו זאת כולם
העולם יהיה מושלם.

[זברה]

אם הייתה לי אפשרות,
להרים דגל לבן,
לא כי נכנעתי.
התעייפתי להילחם עם העולם.

אם הייתה לי אפשרות,
לדבר עם היקום,
לספר שפרשתי.
נגמרתי מלחפש ו ה כ ל נעלם.

אם הייתה בי חוכמה,
להסתיר ת'טיפשות,
להתמכר לחורבן,
לוותר על מה שלא בא בקלות.

אם הייתה בי חוכמה,
להפסיק לנסות,
להישאר הקורבן,
של הלב, של עצמי, של העצלות.

אבל - אין לי ת'אפשרות,
ולא הייתה בי חוכמה.
רק הקיר סובל בנאמנות,
ומחזיר לי בדממה...

אז-- רק לעדכן ת'עולם,
אני הרמתי דגל לבן...

[ברוריה]

בדיוק ראיתי עכשיו בן אדם בוואדי מול ביתי הולך עם פנס יותר נכון ראיתי רק את הפנס מרצד ופתאום חשבתי על המילים הללו.

ראיתי פנס שמאיר בחשכה
לא ראיתי מי אותו מחזיק
אלומת האור ריצדה באופק
אך לא זיהיתי מי אותו מוליך
אולי הוא מחפש מישהו
אולי אחרי נעדר הוא מחפש
אולי את הדרך איבד
או את אבדתו מחפש
אבל על כול פנים
מה שבטוח
זהו משל לחיים
כי כשאנחנו חושבים שאנו חכמים
שאת הכול אנחנו יכולים לראות
גם בחשכה יש מי שמאיר
אבל לא רואים מי זה ששומר עלינו תמיד

[אני 4]

פוסט זה נמחק!

[ישראל שר]

פוסט זה נמחק!

[margalit]

לכל אחד יש את השדים שלו בראש
צריך ללמוד איך למחוק את השדים האלו ולהיות מי שאנחנו רוצים להיות באמת..

שדים

יש לי איזה שד שאומר לי להתייאש
הוא לא מבין שזה רק הורס
יש לי איזה שד שאומר שאני לא טובה
הוא לא מבין שזה משאיר אותי עזובה

יש לי איזה שד הוא לא מבין מה עוזר
את המעט תקווה הוא מיד גוזר
יש לי שד שתמיד לי אומר
את פה לבד אין אף אחד ששומר

רוצה להעיף את כל השדים
לא לשמוע להם יותר
רוצה להפוך אותם לאדים
ולהיות לעצמי השוטר

יש לי שד שתמיד מגיע
אך הרצון שלי הוא זה שיכריע

[רבקה]

למישהו יש בעייה? שידבר עם אבא שלי!

נמאס לי לשקר,
בדברים מסויימים.
נשבר לי מלאלתר,
תירוצים לאנשים.

אין ברירה, תגידו.
ככה הם החיים.
אין מנוס, תתפלספו,
בפלפולים מתוחכמים.

אם את רוצה שם,
תתחילי להשקיע.
את חפצה בהשם?
תתחילי להתייגע...

מי אתם, כולכם,
שתגידו לי מה טוב.
האם אתם, ברובכם,
יודעים מה זה לאהוב?!

כיון שאלוקים אוהב,
כל אחד מילדיו.
את כולם הוא מחבב,
כל אחד קרוי מ'אהוביו'.

גם זה שקצת קשה לו,
ונקרע בין תאוות היצר.
ההוא שכבר 'מאס' בו,
וליבו עשוי משקר על שקר.

כי גם הוא אוהב אותך, אבא.
את זה אתה כבר יודע.
אז תצעק לכולם, כבר, אבא,
כי העולם חושב שהוא פושע.

---

מוקדש לכל אלו שנמצאים בסירה, אבל קשה להם לאחוז במשוטים...
וכמובן גם לאלה האוחזים, ובטוחים כי הדרך מתנהלת כך, כי אלו החיים...

[מוזיקה זה הדיבור]

פוסט זה נמחק!

[קוקו]

ואוו! כבוד לי לכתוב את ה 1000:)

כמו אברהם מול נמרוד
מול האש שמאווה לעוד
כמו יצחק לפני העקידה
אב ובן בדרך להקרבה

ככה זה החיים

כמו יעקב מול לבן
כל דקה משנה גוון
כמו יוסף מול אשת פוטיפר
מבוזה ומושפל עד עפר

ככה זה החיים

קלי קלי קוראים משאול
שלח בן דוד אותנו לגאול
אבא אל תיתן לנו ליפול
כי היצר שם על החיים מונופול.

כמו משה מול אהרן
מפחד מחרון
כמו יהושוע מול המלאך
שליח שמשים נשלח

ככה זה החיים

כמו חנה מול עלי
מתחננת אני רוצה ילד משלי
כמו דוד מול חותן
את חייו כמעט ונותן

ככה זה החיים

קלי קלי קוראים משאול
שלח בן דוד אותנו לגאול
אבא אל תיתן לנו ליפול
כי היצר שם על החיים מונופול.

בכל דור ודור עומדים עלינו
מצריים יוונים ונאצים
כולם רצו לכלותינו
טוענים כביכול איפה האלוקים

אבל הקדוש ברוך הוא מצילנו
אבא היקר עומד לצידנו
גם אם הכעסנו ופשענו
על כל מצוותיו עברנו

החיים הם מבחן נאמנות
להחזיק באמונה גם בגלות
כי אבא הבטיח זה ייגמר בסוף
נגלה אור עצום אור אינסוף.

ברגעים הקשים כשכולם שואלים איפה האלוקים שלכם?
ברגעים הקשים שגם לנו עוברת בראש מחשבה של איפה משיח צדקכם
תמיד טוב להיזכר שחיים הם מבחן נאמנות
ושם למעמלה יושב לו אבא שמחכה שנחזור מהשטות
שובו שובבים עצרו את השובבות
הוא יפתח לנו אולם אם נתחיל בקצה חוט

זכרו עם ישראל!!!

[מוכשרת על]

פוסט זה נמחק!

[חסידייה אוטנטית]

כתבתי את השיר הזה לאחר משבר קשה של אנשים חשובים שהגיע זמנם להושיט יד ובסוף זרקו אותנו לכלבים

רעש קולות מלחמה נשאות
להרוס כל חלקה טובה שמו להם לאות

פגיעות מבית ומחוץ
כתם שחור במרכזו נעוץ
כל דרדק שם עצמו ראוי לעוץ

ברום המעלה יושב
על מטר מסביבו אינו חושב
דעת כולם גונב

איך זה שאיש בדרגה כזו כך נוהג
וין איש פוצה את פיו ומצפצף
ואני בודד, ללא רועה את האמת שואג
וכולם עוד קוראים לזה להתחצף!?!?!?

הכרית שלי לחה מדמעות רותחות
אבא!-בוא תלטף ת'דמעות תן להם להתאחות

חז''ל כבר אמרו ''רשע וטוב לו''
אבל למה למען ה' ''צדיק ורע לו????

תקשור אותי חזק לחבל
תעטוף אותי חזק שלא אטבע בהבל

---------תן לי להאמין בך באמת-----------

[א.ה. 2]

יושב
חושב
על מילים
על משמעות

דפים - כבר השארתי ערימה מאחורי
מתקדם כמו צב
הזמן בעוכריי
צריך להשאיר שיר ל"מקצב"

אולי על רגש
דמעות יזרמו כמו מים,
אולי "אל תתיאש"
יזעק הדף - עד השמיים.

שמא על זרימה,
-צבעי הקשת.
אולי על כמיהה
"נפשי נכספת"

שומע, רואה.
השקיעה מתקרבת.
עורב קורא
השעה לוחצת.

נוטש את הדף
יש לי "מתמידים".
אבות וטף
לשם צועדים

עלי ללכת
וכלל לא מצטער
אולי פעם אחרת
כעת אני ממהר.

Spoiler

אני מקווה שזה בסדר..
מיהרתי לביהכ"נ

[יעל ק.]

בעקבות ההשראה מהשיר של זברה על כניעה נכתב השיר הבא...
תודה על ההשראה המדהימה

---

מרים ידיים:

הרמתי דגל לבן
סגרתי עסקה עם השדים
נכנעתי לכאב שטחן
שכחתי לדבר עם אלוקים

הרמתי שטיח קטן
להוכיח לכולם שאני בסדר
שהבור שם בפינה 
הוא רק החור של הסוודר

הרמתי עין אדומה
לראות אם נדלק האור
חטפתי במקומה חבטה
עכשיו אני מעוטר פנס בוהק שחור

הרמתי יד לזו שהושטה 
ומצאתי את עצמי מחלק מטבעות
את אותם שאספתי בכוחות אחרונים
גונבים ממני עכשיו בתואנות

הרמתי שקית עזובה
שעפה לה מעצמה ברוח השרבי
ראיתי את אותם נעליים שם
שדרכו עלי אז כשעוד הייתי "אני"

ולא.
לא הרמתי יותר כלום.
לפחות ישארו לי ידיים
שכשארגיש לבד כמו היום
אוכל לחבק לפחות את הרגליים---

---

יעל#

[Eti]

הייתי בפארק טדי היום, והמראה של המזרקות שם כיוון אותי לשיר הבא.....

---

אורות טסים, משתלהבים
נדלקת גם, מוקסמת
חושבת לזנוח ת'שלבים
לעבור בזינוק את העמק.

מתלהטת כמו בשדה קוצים
רצה כל הדרך עם חיוך
מתקדמת בדריכה על קפיצים
כל האתגרים כאילו איבדו ת'שיוך.

עד שברגע הכל מתאדה לאי שם
והאש משאירה גחלים עמומות
מגלה את עצמי עם דמעות העשן
תקועה לשווא באותם מקומות.

כי התמכרתי לקפיצה
חשבתי שיש בה תועלת
ושכחתי להיות מרוצה
מהחיים כפי שהם באמת.

Spoiler

נראה לי לא רק לי זה קורה, רגעים כאלו של "אורות"... שמרגישים פתאום טוב עם החיים.... וכאילו מתקדמים בטיסות:)
רק צריך לזכור אז את הרגע שאחרי, כשההתלהבות תדעך - שבאמת ישאר מזה משהו,
ולא נגלה ת'עצמנו באותו מקום, רק מבואסים פי שניים---

[מוזיקה זה הדיבור]

                                                       כל הזמן זז

מחפש לא מוצא
מטפס לא יוצא
תתאפס לא רוצה
מהסס לא חוצה
מנסה ממצה
אין זמן לעצור אז אני כל הזמן זז
כל הזמן זז
אין לי מעצור אז אני כל הזמן גז
כל הזמן גז
יום יבוא ואגשים את החלומות שלי יש לי חלומות פז
חלומות פז
אמרו לי תן דלק וסע
שאלתי למה המשא
אמרתי מה המסע
עברתי מעמסה
תהיתי לאן הטיסה
אבל תהיה בטוח
חלומות שלי לא יזרקו לרוח
גם אם הכל נשאר פתוח
בחיים אני לא עוצר לנוח
כי אני כל הזמן זז
כל הזמן זז
קם בבוקר מביט ימין ולשמאל
הכל כאן אפור בידיוק כמו אתמול
לוקח כוס מים עם כדור אקמול
אין לי זמן לנוח נולדתי לעמול
כי העולם הזה הוא עולם העשיה
לכן תראה אותי אני תמיד בנסיעה
גם אם לפנים עכשיו קיבלתי ראסיה
החלומות אצלי בראש תמיד בנשיאה
כי אני כל הזמן זז כל הזמן זז
כל השבוע זז אני אף פעם לא עוצר
לא מפסיק לזרוע גם כשאני לא קוצר
אני תמיד ביצירה תקרא לי יוסף היוצר
יש איתי חלום ואותו בלב תמיד נוצר
לכן אני רגוע אף פעם לא דואג
כשאתה רואה אותי אל תהיה לי ללועג
כי אני על הגה כל היום נוהג
את המסר של השיר כל היום שואג
שאני כל הזמן זז
כל הזמן זז
כל הזמן זז

[אייצ'ית]

כל אחד היה ילד....
או עכשיו ילד...שבסוף יגדל....
השאלה איך הוא תופס את העולם.

כל אחד מאיתנו בטוח שמע את המילה כשתגדל.....

אז...
כתבתי לכולנו על זה תובנה קטנה לחיים...

כתשגדל //

כשתגדל
לא תוכל לחשוב הרבה
הזמן יעוף ואותו לא תֵּגָבֶּה

כשתגדל
תבין שהחיים הם כמו נהר
אתה תזרום גם אם זה מר...

כשתגדל
תאלץ להתמודד עם המחר
גם אם האתמול התנפץ, נשבר

כשתגדל
אתה תבין שלפחות בינתיים
תנצל ת'חום וחיבוק הידיים
של אבא אוהב ואמא תומכת
של בית שקיבלת ויד מלטפת....

אז-
תרוץ, תקפוץ למים
תטעה, תיפול פעמיים
תנסה, אל תִפְחָד
תחי'ה, גם אם תמעד.

כי-
כשתגדל
הגורל של החיים
ישחק עם המזל
הקור של הגלים
יָכֶּה בך, וחסל!

אז-
תנסה לתפוס ת'עולם בגדול
תבין שלא כל דבר אתה יכול
יש ימים טובים ויש פחות
יש חושך, אור ויש יֵפָחוֹת

כשתגדל......

[הפאר שבי]

איזון
איך אפשר להיגמל מהכאב? איך אפשר לא להרגיש מחט בלב?
איך אפשר לעצום את העניים? להאמין שמתמלאת באר במים?
לנשוך בעוצמה את השפתים ,ולדעת ולהאמין שיש מאין ?
למרות שזה שואב ,ממכר ולא עוזב ,גונב ותאוו לעוד ועוד פיסה מהלב .
איך אפשר לדעת לרפא את הכאב? ולא לתת פינה להתגנב?
איך אפשר לדעת לשלב?
בין מקום ובמה לכאב ,לבין הידיעה שאבא אוהב למרות שהוא גורם לכאב?

[פודרה 0]

שיר ערש
"לילה טוב"
לילה טוב, לילה נעים,
שינה ערבה, חלומות מתוקים.
נום בני, עצום עיניים,
ספור כבשים, אחת ושתים.
שן בני, שן בנוח,
אתה צריך, הרבה כוח.
יום חדש מחר מגיע,
בתורה הקדושה, אתה יגע.
אל תדאג, אל תפחד,
השם אחד , ושמו אחד.
הוא שומר עליך, תמיד
דואג לך כבן יחיד.
אימא אוהבת, אימא דואגת,
עליך תמיד היא מתפללת.
שתגדל בתרה, תלמיד חכם,
ירא שמים, מורם מעם,
לילה טוב....

[משורר מבולבל]

אנא התפללו לרפואת הילד בנימין בן רחל איטה,
בן שלוש וחצי שחולה במחלה קשה ולא מוכרת ומוטס השבוע לארה"ב.

עקידת בנימין

אל תבכה ילדי אבא לידך
ידך בידי אז תישן בשלוה
המלאך הגואל מכל רע ישמרך
מתחנן לבורא הקשיבה לקול שוועה

עשה למען תינוק של בית רבן
שלא טעם- טעם חטא מימיו
נכון אתה רוצה שה תמים לקרבן
אז תמצא איל אחר נאחז בסבך בקרניו

אלוקים, אלוקים
אל תשלח ידך אל הנער
הוא לא עשה מאומה
גם אם במרום ננעל השער
תאזין לקול דמעה

קול ברמה נשמע מחפש לו פתח
רחל מבכה על בנה מאנה להנחם
בנימין ידיד השם תשכון לבטח
כי א-ל מלך רופא נאמן ירחם