שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

margalit

יש דברים שאנחנו מתפללים שיקרו לנו, מחכים לרגע שזה יקרה
ואז כשזה קורה, לא מספיק יודעים להעריך ולא תמיד זוכרים להודות (בפרט כשמתרגלים למצב)
זה שיר על הציפייה והתקווה גם לזכור את הציפייה שהייתה לפני...

מחכה...
רוצה כבר שזה יקרה
למצוא אותו בתוך מכרה

ממתינה...
אולי היום הוא יגיע
זה לא רחוק, לא ברקיע

מקווה...
שיהיה הטוב בשבילי
המרכז, ולא איזה שולי

מייחלת...
שאדע תמיד להוקיר
גם אחרי שלעומק אכיר

איזה קטע

כולם אומרים עליה שהיא מכוערת
והיא מאמינה ובעצמה מתביישת
לרגע לא עוצרת להתבונן
באיזה יופי לא טבעי חנן אותה השם

היא יושבת בצד חסרת ביטחון
כל מי שמתקרב מתרחק פי מיליון
היא עצובה כל היום, כי היא בטוחה
שאף אחד בעולם לא צריך אותה

עד שביום אחד חם
בא אליה איש חכם
אמר לה תפסיקי להתגונן
יש בך כל כך הרבה מה לפרגן

יש בך כוחות עצומים
גם אם את לא יודעת
יש בך כשרונות נפלאים
אז למה את דומעת?

תפסיקי לרצות להיות כמו כולם
תראי איך בך הכל מושלם
ובשבילך נברא העולם
תתנערי ותדעי את הנעלם

גם אם בחוץ את לא מלכת היופי
עדיין אין בך שום דופי
כי למרות החיצוניות ואף על פי כן
פנימיותך מלאה... ושקר החן!

shin

"האור שבה" (לכבוד החג):

בין האנשים ברחובות הרועשים, מהלכים מלאכים בדמויות,
ועם הילד אל הגן הוא עם הרכב הישן, נשאר שמח נשאר באורות..
וכנגדם רצים רצים רצוא ושוב, בעולם העשייה של רע וטוב,
על אותו באר שוב ניצבים, מה בין באר שחת למים חיים...
-והאור שבה האור שבא, מחזירן למוטב, ועכשיו רואה הדור שבא מלבשתו ענווה,
יוקרה מפז וכסף וזהב, וזהב...
בין האנשים ברחובות הנרגשים מהלכים מלאכים כמויות,
מחזיר תילד מהגן ומוותר הוא על מזגן, וזה לא כי כלל אין ברירות,
וכנגדם רצי רצים רצוא ושוב בעולם העשייה של רע וטוב,
אל אותו בית הדין ניצבים, מי יזכה מי יתן את הדין...
-והאור שבה האור שבא, מחזירן למוטב, ועכשיו רואה הדור שבא מלבשתו ענווה,
יוקרה מפז וכסף וזהב, וזהב...
נכנס היכל, מלא, כולם,
היום הוא כבר תלמיד חכם,
מסתכלים הם מן הצד בהערצה,
ובלב שוב תחושת החמצה,
אם רק הייתי מתייגע,
אם רק הייתי יודע,
קשיים היו לי כחוט השערה,
והיום כעבותות של עגלה,
אנחנו בוכים... והם ששמחים....
-והאור שבה האור שבא, מחזירן למוטב, ועכשיו רואה הדור שבא מלבשתו ענווה,
גם אתה יכול כלום לא נגמר, הלילה ארוך הזמן קצר, תתחיל, תתחיל עכשיו.

תמר החיה בסרט

שיר שחברה שלי כתבה. השיר באנגלית (לאמריקאים ביננו) הוא נכתב לפרויקט.

I stand again
Alone in front of a lot of waves
A storm wind washes the hair
I'm sick of life
Want to raise a chicken and run away
Far to get to leave everything
Something inhibiting and not
Gives it the power
to succeed

ditty:

O God, have mercy on me
Have mercy on your pure sons
Woe to the merciful Father
Father Gd I have no answer
All my life I've been on the run
Wants wants and fails
Oh Dad help me please
I'm your home and your only one who loves so much
you
I have no one in the world but you
Then
In the mud in the fog when you see nothing
Help me overcome the whole world!

שיר ממש מרגש ממליצה לקרוא. גם למי שלא יודע אנגלית-שיתרגם.
שיר שממש שווה קריאה!

ישראל שר

פוסט זה נמחק!

Eti

את השיר הזה כתבתי לאתגר כתיבה 16, אבל אחרי שראיתי שלא הבנתי נכון את כוונת האתגר - מחקתי אותו.
במחשבה שנייה החלטתי להעלות אותו פה... כי הוא מספיק ראוי גם בלי אתגר מעליו....
אז---

מעולם של שקר
מחפשת מחסה
לברוח מחיי הפקר
מבהיה חסרת מעשה.

מעולם של פני פוקר
המחביאים סערות שבפנים.
מהצורך להסתיר כל תקר
להיראות תמיד מוצלחים.

מעולם שאת הדעת עוקר
לא נותן מקום לטיפת מחשבה.
כשעל רצון משלמים ביוקר
וההשתוקקות מזמן נעזבה.

בעולם כזה שלפעמים דוקר –
מי יתן לי רק איזה בונקר.

ברוריה

זה שיר שכתבתי שבוע שעבר אחרי שהייתי אצל יועצת מסוימת ואלו התובנות שעלו לי לאחר הפגישה.

כולם אומרים לי להשתנות
כולם אומרים לי איך לחיות
ולא מבינים שלא כזה פשוט
להשתנות פתאום
ולהתחיל מהיום

נותנים לי עצות
ונסיונות משלהם
איך להם זה הצליח
והכל פתאום הולך

זה כל כך קשה להשתנות
מתי אתבגר ואנסה גם בעצמי
לחיות קצת אחרת
בלי לחזור על טעויות
תראו לי הדרכים
תנו לי כלים
איך משתנים באמצע החיים.

איזה קטע

מול העולם לבד
עומדת לי בדד
מנסה להבין
את הנוסחה של התרגיל

העולם הוא לא חלום
וקל וחומר שלא בלהות
ואני כמו יהלום
שמנסה להימכר בפרוטות

מה עובר עלי???
מה קורה לי?
השמש תזרח. אבל מתי?
מתי היא תאיר בי?

כשנולדתי בכיתי
כי כבר אז הרגשתי
כמה יהיה קשה לי
להגשים את עצמי

אין לי בעיה בדימוי עצמי
אבל כן יש לי בעיה אחרת
אני יודעת כמה כוחות יש בי
ולכן קשה לי להרגיש מסופקת

תמיד אני מרגישה שאני יכולה עוד
אבל כבר אין לי כח אפילו לעמוד
אני עסוקה בלעלות ולמעוד
וכבר קשה לי. קשה לי מאד.

מתאמנת על שליטה עצמית
מנסה להיות הכי מעשית
נמאס לי לנסות לשפר ת'תדמית
רוצה כבר להגיע לתכלית

קוקו

דע בני אהובי
כי גם אם קשה לך לראות
את האהבה בינינו
אי אפשר לשנות

דע בני אהובי
כי תמיד
לא משנה התפאורה
בינינו אי אפשר
לכבות את האהבה

דע לך שאתה כל כולך
חלק ממני חלק מהבריאה
יש סיבה ותכלית ויש מטרה
לכל תזוזה שלנו על פני האדמה

גם כשנופלים
צריך לקום
לנער ת'אבק
לחבק ת'יקום

אלוקים לא מצפה
שנהיה מושלמים
ולא מצפה
שנתקן אחרים

באת לעולם
לעבוד על עצמך
עבודה זו
כל כולה שלך

לך לך בני
לעולם האכזר
לעולם הסוחף
כל כולו זר

רק תמיד תזכור
שמכל סיבה שהיא
גם ברגעים הקשים
שורש נשמתך היא אני

כולנו עובדים
לתקן ת'עולם
אולי הגיע הזמן
שיפנימו כולם

איננו הבוסים של האחרים
כדי לעבוד על נשמתנו באנו לעולם
כיפנימו זאת כולם
העולם יהיה מושלם.

זברה

אם הייתה לי אפשרות,
להרים דגל לבן,
לא כי נכנעתי.
התעייפתי להילחם עם העולם.

אם הייתה לי אפשרות,
לדבר עם היקום,
לספר שפרשתי.
נגמרתי מלחפש ו ה כ ל נעלם.

אם הייתה בי חוכמה,
להסתיר ת'טיפשות,
להתמכר לחורבן,
לוותר על מה שלא בא בקלות.

אם הייתה בי חוכמה,
להפסיק לנסות,
להישאר הקורבן,
של הלב, של עצמי, של העצלות.

אבל - אין לי ת'אפשרות,
ולא הייתה בי חוכמה.
רק הקיר סובל בנאמנות,
ומחזיר לי בדממה...

אז-- רק לעדכן ת'עולם,
אני הרמתי דגל לבן...

ברוריה

בדיוק ראיתי עכשיו בן אדם בוואדי מול ביתי הולך עם פנס יותר נכון ראיתי רק את הפנס מרצד ופתאום חשבתי על המילים הללו.

ראיתי פנס שמאיר בחשכה
לא ראיתי מי אותו מחזיק
אלומת האור ריצדה באופק
אך לא זיהיתי מי אותו מוליך
אולי הוא מחפש מישהו
אולי אחרי נעדר הוא מחפש
אולי את הדרך איבד
או את אבדתו מחפש
אבל על כול פנים
מה שבטוח
זהו משל לחיים
כי כשאנחנו חושבים שאנו חכמים
שאת הכול אנחנו יכולים לראות
גם בחשכה יש מי שמאיר
אבל לא רואים מי זה ששומר עלינו תמיד

אני 4

פוסט זה נמחק!

ישראל שר

פוסט זה נמחק!

margalit

לכל אחד יש את השדים שלו בראש
צריך ללמוד איך למחוק את השדים האלו ולהיות מי שאנחנו רוצים להיות באמת..

שדים

יש לי איזה שד שאומר לי להתייאש
הוא לא מבין שזה רק הורס
יש לי איזה שד שאומר שאני לא טובה
הוא לא מבין שזה משאיר אותי עזובה

יש לי איזה שד הוא לא מבין מה עוזר
את המעט תקווה הוא מיד גוזר
יש לי שד שתמיד לי אומר
את פה לבד אין אף אחד ששומר

רוצה להעיף את כל השדים
לא לשמוע להם יותר
רוצה להפוך אותם לאדים
ולהיות לעצמי השוטר

יש לי שד שתמיד מגיע
אך הרצון שלי הוא זה שיכריע

רבקה

למישהו יש בעייה? שידבר עם אבא שלי!

נמאס לי לשקר,
בדברים מסויימים.
נשבר לי מלאלתר,
תירוצים לאנשים.

אין ברירה, תגידו.
ככה הם החיים.
אין מנוס, תתפלספו,
בפלפולים מתוחכמים.

אם את רוצה שם,
תתחילי להשקיע.
את חפצה בהשם?
תתחילי להתייגע...

מי אתם, כולכם,
שתגידו לי מה טוב.
האם אתם, ברובכם,
יודעים מה זה לאהוב?!

כיון שאלוקים אוהב,
כל אחד מילדיו.
את כולם הוא מחבב,
כל אחד קרוי מ'אהוביו'.

גם זה שקצת קשה לו,
ונקרע בין תאוות היצר.
ההוא שכבר 'מאס' בו,
וליבו עשוי משקר על שקר.

כי גם הוא אוהב אותך, אבא.
את זה אתה כבר יודע.
אז תצעק לכולם, כבר, אבא,
כי העולם חושב שהוא פושע.

מוקדש לכל אלו שנמצאים בסירה, אבל קשה להם לאחוז במשוטים...
וכמובן גם לאלה האוחזים, ובטוחים כי הדרך מתנהלת כך, כי אלו החיים...

מוזיקה זה הדיבור

פוסט זה נמחק!

קוקו

ואוו! כבוד לי לכתוב את ה 1000:)

כמו אברהם מול נמרוד
מול האש שמאווה לעוד
כמו יצחק לפני העקידה
אב ובן בדרך להקרבה

ככה זה החיים

כמו יעקב מול לבן
כל דקה משנה גוון
כמו יוסף מול אשת פוטיפר
מבוזה ומושפל עד עפר

ככה זה החיים

קלי קלי קוראים משאול
שלח בן דוד אותנו לגאול
אבא אל תיתן לנו ליפול
כי היצר שם על החיים מונופול.

כמו משה מול אהרן
מפחד מחרון
כמו יהושוע מול המלאך
שליח שמשים נשלח

ככה זה החיים

כמו חנה מול עלי
מתחננת אני רוצה ילד משלי
כמו דוד מול חותן
את חייו כמעט ונותן

ככה זה החיים

קלי קלי קוראים משאול
שלח בן דוד אותנו לגאול
אבא אל תיתן לנו ליפול
כי היצר שם על החיים מונופול.

בכל דור ודור עומדים עלינו
מצריים יוונים ונאצים
כולם רצו לכלותינו
טוענים כביכול איפה האלוקים

אבל הקדוש ברוך הוא מצילנו
אבא היקר עומד לצידנו
גם אם הכעסנו ופשענו
על כל מצוותיו עברנו

החיים הם מבחן נאמנות
להחזיק באמונה גם בגלות
כי אבא הבטיח זה ייגמר בסוף
נגלה אור עצום אור אינסוף.

ברגעים הקשים כשכולם שואלים איפה האלוקים שלכם?
ברגעים הקשים שגם לנו עוברת בראש מחשבה של איפה משיח צדקכם
תמיד טוב להיזכר שחיים הם מבחן נאמנות
ושם למעמלה יושב לו אבא שמחכה שנחזור מהשטות
שובו שובבים עצרו את השובבות
הוא יפתח לנו אולם אם נתחיל בקצה חוט

זכרו עם ישראל!!!

מוכשרת על

פוסט זה נמחק!

חסידייה אוטנטית

כתבתי את השיר הזה לאחר משבר קשה של אנשים חשובים שהגיע זמנם להושיט יד ובסוף זרקו אותנו לכלבים

רעש קולות מלחמה נשאות
להרוס כל חלקה טובה שמו להם לאות

פגיעות מבית ומחוץ
כתם שחור במרכזו נעוץ
כל דרדק שם עצמו ראוי לעוץ

ברום המעלה יושב
על מטר מסביבו אינו חושב
דעת כולם גונב

איך זה שאיש בדרגה כזו כך נוהג
וין איש פוצה את פיו ומצפצף
ואני בודד, ללא רועה את האמת שואג
וכולם עוד קוראים לזה להתחצף!?!?!?

הכרית שלי לחה מדמעות רותחות
אבא!-בוא תלטף ת'דמעות תן להם להתאחות

חז''ל כבר אמרו ''רשע וטוב לו''
אבל למה למען ה' ''צדיק ורע לו????

תקשור אותי חזק לחבל
תעטוף אותי חזק שלא אטבע בהבל

---------תן לי להאמין בך באמת-----------

א.ה. 2

יושב
חושב
על מילים
על משמעות

דפים - כבר השארתי ערימה מאחורי
מתקדם כמו צב
הזמן בעוכריי
צריך להשאיר שיר ל"מקצב"

אולי על רגש
דמעות יזרמו כמו מים,
אולי "אל תתיאש"
יזעק הדף - עד השמיים.

שמא על זרימה,
-צבעי הקשת.
אולי על כמיהה
"נפשי נכספת"

שומע, רואה.
השקיעה מתקרבת.
עורב קורא
השעה לוחצת.

נוטש את הדף
יש לי "מתמידים".
אבות וטף
לשם צועדים

עלי ללכת
וכלל לא מצטער
אולי פעם אחרת
כעת אני ממהר.

אני מקווה שזה בסדר..
מיהרתי לביהכ"נ