שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
רציתי לברוח
למחוק את הכל
לא לשמוע במוח
שום רעש שום קול
רק אני והלבדרציתי ללכת
מכאן רחוק
בלי שום מערכת
שלטון וחוק
רק אני והלבדרציתי לטוס
אל מעבר לים
להרגיש שכל מה שהרוס
כבר לא קיים
רק אני והלבדרציתי לשוט
אל אי בודד
אבנה לי בית פשוט
אולי כך אתעודד
רק אני והלבדאולי לא ממש באמת
וודאי לא באופן קבוע
אבל לגמרי לא אתנגד
לאיזה שבוע
רק אני והלבד -
אם אני עליך מסתכל
זה לא מבט מזלזל
את הערכתי אלך אין לתאר
כי אני יודע עלך עובר
לא סתם אתה נפלת
לא עזבת כי רצית
אני יודע אם מה התמודדת
מכיר את ההרגשה הנוראה
שאתה כישלון ללא תקנה
וכבר אין סיכוי להצלחה
כל פעם שאתה מתגבר
מעריץ מבטיח לא משקר -
פוסט זה נמחק!
-
יש דברים שאנחנו מתפללים שיקרו לנו, מחכים לרגע שזה יקרה
ואז כשזה קורה, לא מספיק יודעים להעריך ולא תמיד זוכרים להודות (בפרט כשמתרגלים למצב)
זה שיר על הציפייה והתקווה גם לזכור את הציפייה שהייתה לפני...
מחכה...
רוצה כבר שזה יקרה
למצוא אותו בתוך מכרהממתינה...
אולי היום הוא יגיע
זה לא רחוק, לא ברקיעמקווה...
שיהיה הטוב בשבילי
המרכז, ולא איזה שולימייחלת...
שאדע תמיד להוקיר
גם אחרי שלעומק אכיר -
כולם אומרים עליה שהיא מכוערת
והיא מאמינה ובעצמה מתביישת
לרגע לא עוצרת להתבונן
באיזה יופי לא טבעי חנן אותה השםהיא יושבת בצד חסרת ביטחון
כל מי שמתקרב מתרחק פי מיליון
היא עצובה כל היום, כי היא בטוחה
שאף אחד בעולם לא צריך אותהעד שביום אחד חם
בא אליה איש חכם
אמר לה תפסיקי להתגונן
יש בך כל כך הרבה מה לפרגןיש בך כוחות עצומים
גם אם את לא יודעת
יש בך כשרונות נפלאים
אז למה את דומעת?תפסיקי לרצות להיות כמו כולם
תראי איך בך הכל מושלם
ובשבילך נברא העולם
תתנערי ותדעי את הנעלםגם אם בחוץ את לא מלכת היופי
עדיין אין בך שום דופי
כי למרות החיצוניות ואף על פי כן
פנימיותך מלאה... ושקר החן! -
#anchor("האור שבה" (לכבוד החג):)
בין האנשים ברחובות הרועשים, מהלכים מלאכים בדמויות,
ועם הילד אל הגן הוא עם הרכב הישן, נשאר שמח נשאר באורות..
וכנגדם רצים רצים רצוא ושוב, בעולם העשייה של רע וטוב,
על אותו באר שוב ניצבים, מה בין באר שחת למים חיים...
-והאור שבה האור שבא, מחזירן למוטב, ועכשיו רואה הדור שבא מלבשתו ענווה,
יוקרה מפז וכסף וזהב, וזהב...
בין האנשים ברחובות הנרגשים מהלכים מלאכים כמויות,
מחזיר תילד מהגן ומוותר הוא על מזגן, וזה לא כי כלל אין ברירות,
וכנגדם רצי רצים רצוא ושוב בעולם העשייה של רע וטוב,
אל אותו בית הדין ניצבים, מי יזכה מי יתן את הדין...
-והאור שבה האור שבא, מחזירן למוטב, ועכשיו רואה הדור שבא מלבשתו ענווה,
יוקרה מפז וכסף וזהב, וזהב...
נכנס היכל, מלא, כולם,
היום הוא כבר תלמיד חכם,
מסתכלים הם מן הצד בהערצה,
ובלב שוב תחושת החמצה,
אם רק הייתי מתייגע,
אם רק הייתי יודע,
קשיים היו לי כחוט השערה,
והיום כעבותות של עגלה,
אנחנו בוכים... והם ששמחים....
-והאור שבה האור שבא, מחזירן למוטב, ועכשיו רואה הדור שבא מלבשתו ענווה,
גם אתה יכול כלום לא נגמר, הלילה ארוך הזמן קצר, תתחיל, תתחיל עכשיו. -
שיר שחברה שלי כתבה. השיר באנגלית (לאמריקאים ביננו) הוא נכתב לפרויקט.
I stand again
Alone in front of a lot of waves
A storm wind washes the hair
I'm sick of life
Want to raise a chicken and run away
Far to get to leave everything
Something inhibiting and not
Gives it the power
to succeedditty:
O God, have mercy on me
Have mercy on your pure sons
Woe to the merciful Father
Father Gd I have no answer
All my life I've been on the run
Wants wants and fails
Oh Dad help me please
I'm your home and your only one who loves so much
you
I have no one in the world but you
Then
In the mud in the fog when you see nothing
Help me overcome the whole world!שיר ממש מרגש ממליצה לקרוא. גם למי שלא יודע אנגלית-שיתרגם.
שיר שממש שווה קריאה! -
ה המחבל המחופש התייחס לנושא זה ב
-
פ פודרה 0 התייחס לנושא זה ב
-
את השיר הזה כתבתי לאתגר כתיבה 16, אבל אחרי שראיתי שלא הבנתי נכון את כוונת האתגר - מחקתי אותו.
במחשבה שנייה החלטתי להעלות אותו פה... כי הוא מספיק ראוי גם בלי אתגר מעליו....
אז---
מעולם של שקר
מחפשת מחסה
לברוח מחיי הפקר
מבהיה חסרת מעשה.מעולם של פני פוקר
המחביאים סערות שבפנים.
מהצורך להסתיר כל תקר
להיראות תמיד מוצלחים.מעולם שאת הדעת עוקר
לא נותן מקום לטיפת מחשבה.
כשעל רצון משלמים ביוקר
וההשתוקקות מזמן נעזבה.בעולם כזה שלפעמים דוקר –
מי יתן לי רק איזה בונקר. -
זה שיר שכתבתי שבוע שעבר אחרי שהייתי אצל יועצת מסוימת ואלו התובנות שעלו לי לאחר הפגישה.
כולם אומרים לי להשתנות
כולם אומרים לי איך לחיות
ולא מבינים שלא כזה פשוט
להשתנות פתאום
ולהתחיל מהיוםנותנים לי עצות
ונסיונות משלהם
איך להם זה הצליח
והכל פתאום הולךזה כל כך קשה להשתנות
מתי אתבגר ואנסה גם בעצמי
לחיות קצת אחרת
בלי לחזור על טעויות
תראו לי הדרכים
תנו לי כלים
איך משתנים באמצע החיים. -
מול העולם לבד
עומדת לי בדד
מנסה להבין
את הנוסחה של התרגילהעולם הוא לא חלום
וקל וחומר שלא בלהות
ואני כמו יהלום
שמנסה להימכר בפרוטותמה עובר עלי???
מה קורה לי?
השמש תזרח. אבל מתי?
מתי היא תאיר בי?כשנולדתי בכיתי
כי כבר אז הרגשתי
כמה יהיה קשה לי
להגשים את עצמיאין לי בעיה בדימוי עצמי
אבל כן יש לי בעיה אחרת
אני יודעת כמה כוחות יש בי
ולכן קשה לי להרגיש מסופקתתמיד אני מרגישה שאני יכולה עוד
אבל כבר אין לי כח אפילו לעמוד
אני עסוקה בלעלות ולמעוד
וכבר קשה לי. קשה לי מאד.מתאמנת על שליטה עצמית
מנסה להיות הכי מעשית
נמאס לי לנסות לשפר ת'תדמית
רוצה כבר להגיע לתכלית -
דע בני אהובי
כי גם אם קשה לך לראות
את האהבה בינינו
אי אפשר לשנותדע בני אהובי
כי תמיד
לא משנה התפאורה
בינינו אי אפשר
לכבות את האהבהדע לך שאתה כל כולך
חלק ממני חלק מהבריאה
יש סיבה ותכלית ויש מטרה
לכל תזוזה שלנו על פני האדמהגם כשנופלים
צריך לקום
לנער ת'אבק
לחבק ת'יקוםאלוקים לא מצפה
שנהיה מושלמים
ולא מצפה
שנתקן אחריםבאת לעולם
לעבוד על עצמך
עבודה זו
כל כולה שלךלך לך בני
לעולם האכזר
לעולם הסוחף
כל כולו זררק תמיד תזכור
שמכל סיבה שהיא
גם ברגעים הקשים
שורש נשמתך היא אניכולנו עובדים
לתקן ת'עולם
אולי הגיע הזמן
שיפנימו כולםאיננו הבוסים של האחרים
כדי לעבוד על נשמתנו באנו לעולם
כיפנימו זאת כולם
העולם יהיה מושלם. -
אם הייתה לי אפשרות,
להרים דגל לבן,
לא כי נכנעתי.
התעייפתי להילחם עם העולם.אם הייתה לי אפשרות,
לדבר עם היקום,
לספר שפרשתי.
נגמרתי מלחפש ו ה כ ל נעלם.אם הייתה בי חוכמה,
להסתיר ת'טיפשות,
להתמכר לחורבן,
לוותר על מה שלא בא בקלות.אם הייתה בי חוכמה,
להפסיק לנסות,
להישאר הקורבן,
של הלב, של עצמי, של העצלות.אבל - אין לי ת'אפשרות,
ולא הייתה בי חוכמה.
רק הקיר סובל בנאמנות,
ומחזיר לי בדממה...אז-- רק לעדכן ת'עולם,
אני הרמתי דגל לבן...
-
בדיוק ראיתי עכשיו בן אדם בוואדי מול ביתי הולך עם פנס יותר נכון ראיתי רק את הפנס מרצד ופתאום חשבתי על המילים הללו.
ראיתי פנס שמאיר בחשכה
לא ראיתי מי אותו מחזיק
אלומת האור ריצדה באופק
אך לא זיהיתי מי אותו מוליך
אולי הוא מחפש מישהו
אולי אחרי נעדר הוא מחפש
אולי את הדרך איבד
או את אבדתו מחפש
אבל על כול פנים
מה שבטוח
זהו משל לחיים
כי כשאנחנו חושבים שאנו חכמים
שאת הכול אנחנו יכולים לראות
גם בחשכה יש מי שמאיר
אבל לא רואים מי זה ששומר עלינו תמיד -
לכל אחד יש את השדים שלו בראש
צריך ללמוד איך למחוק את השדים האלו ולהיות מי שאנחנו רוצים להיות באמת..שדים
יש לי איזה שד שאומר לי להתייאש
הוא לא מבין שזה רק הורס
יש לי איזה שד שאומר שאני לא טובה
הוא לא מבין שזה משאיר אותי עזובהיש לי איזה שד הוא לא מבין מה עוזר
את המעט תקווה הוא מיד גוזר
יש לי שד שתמיד לי אומר
את פה לבד אין אף אחד ששומררוצה להעיף את כל השדים
לא לשמוע להם יותר
רוצה להפוך אותם לאדים
ולהיות לעצמי השוטריש לי שד שתמיד מגיע
אך הרצון שלי הוא זה שיכריע -
#anchor(למישהו יש בעייה? שידבר עם אבא שלי!)
נמאס לי לשקר,
בדברים מסויימים.
נשבר לי מלאלתר,
תירוצים לאנשים.אין ברירה, תגידו.
ככה הם החיים.
אין מנוס, תתפלספו,
בפלפולים מתוחכמים.אם את רוצה שם,
תתחילי להשקיע.
את חפצה בהשם?
תתחילי להתייגע...מי אתם, כולכם,
שתגידו לי מה טוב.
האם אתם, ברובכם,
יודעים מה זה לאהוב?!כיון שאלוקים אוהב,
כל אחד מילדיו.
את כולם הוא מחבב,
כל אחד קרוי מ'אהוביו'.גם זה שקצת קשה לו,
ונקרע בין תאוות היצר.
ההוא שכבר 'מאס' בו,
וליבו עשוי משקר על שקר.כי גם הוא אוהב אותך, אבא.
את זה אתה כבר יודע.
אז תצעק לכולם, כבר, אבא,
כי העולם חושב שהוא פושע.
מוקדש לכל אלו שנמצאים בסירה, אבל קשה להם לאחוז במשוטים...
וכמובן גם לאלה האוחזים, ובטוחים כי הדרך מתנהלת כך, כי אלו החיים... -
פוסט זה נמחק!
-
ואוו! כבוד לי לכתוב את ה 1000:)
כמו אברהם מול נמרוד
מול האש שמאווה לעוד
כמו יצחק לפני העקידה
אב ובן בדרך להקרבהככה זה החיים
כמו יעקב מול לבן
כל דקה משנה גוון
כמו יוסף מול אשת פוטיפר
מבוזה ומושפל עד עפרככה זה החיים
קלי קלי קוראים משאול
שלח בן דוד אותנו לגאול
אבא אל תיתן לנו ליפול
כי היצר שם על החיים מונופול.כמו משה מול אהרן
מפחד מחרון
כמו יהושוע מול המלאך
שליח שמשים נשלחככה זה החיים
כמו חנה מול עלי
מתחננת אני רוצה ילד משלי
כמו דוד מול חותן
את חייו כמעט ונותןככה זה החיים
קלי קלי קוראים משאול
שלח בן דוד אותנו לגאול
אבא אל תיתן לנו ליפול
כי היצר שם על החיים מונופול.בכל דור ודור עומדים עלינו
מצריים יוונים ונאצים
כולם רצו לכלותינו
טוענים כביכול איפה האלוקיםאבל הקדוש ברוך הוא מצילנו
אבא היקר עומד לצידנו
גם אם הכעסנו ופשענו
על כל מצוותיו עברנוהחיים הם מבחן נאמנות
להחזיק באמונה גם בגלות
כי אבא הבטיח זה ייגמר בסוף
נגלה אור עצום אור אינסוף.ברגעים הקשים כשכולם שואלים איפה האלוקים שלכם?
ברגעים הקשים שגם לנו עוברת בראש מחשבה של איפה משיח צדקכם
תמיד טוב להיזכר שחיים הם מבחן נאמנות
ושם למעמלה יושב לו אבא שמחכה שנחזור מהשטות
שובו שובבים עצרו את השובבות
הוא יפתח לנו אולם אם נתחיל בקצה חוטזכרו עם ישראל!!!
