שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
#anchor(מה מחכה לי?!)
שיר שחברה שלי כתבה ומאוד אהבתי. ביקשתי ממנה לפרסם!
תגידו מה דעתכם.
מלאת אמונה
גדושת כאב
מבפנים שלמה
געגוע צורבבלבול גדול
איפה השכל
בלגן בראש
ומה אם הרגשחשבתי שמצאתי
ראיתי את הסוף
בדמיוני כבר רציתי
את היהלום לאסוףהאור בקצה
בעוצמה נצנץ
חיוך מרוצה
העיז לבצבץקולטת שאני קטנה
לא מבינה באנשים
מתעקשת על האבחנה
מחוסר יכולת להגשיםקולטת מה מחכה לי ביושר
אם זה נקרא מעט
מוצפת עד גדות באושר
מלדמיין מה שממתין בלאט... -
יש לה סיכוי?
הדמעות נוטפות
על לחי חיוורת
אין לה תקוות
מרגישה ילדה כושלתביטחונה העצמי
בירידה תלולה
אין לה ביטוי אישי
וגם אין לה לזה שום ציפיהיושבת בכיתה בוהה במורה
עצובה על שנולדה
לא מאמינה שיש לה סיכוי
חושבת רק על הכישלון הצפויהיא לא אוהבת ללכת לכיתה
וכשהולכת בלית ברירה
יושבת ומחכה רק לסיום היום
בכל הפסקה מרגישה איוםעד שהשינוי הגיע
נחוש ומפתיע
היא לא יכלה לסבול
והחליטה לעמולהיא הפסיקה להזניח
למדה את עצמה להכריח
להצטרף למשחקים, לדבר עם חברות
הכריחה את עצמה להשתנותהשינוי עבד בבום
אבל גם נעלם ונשכח
הוא נשאר זיכרון עמום
והיא בכתה כל כךהמצב החברתי שלה
כבר לא כמו שהיה
היא התחילה להשתנות
פתאום היא באמת התחילה לחיות!והיא רק רוצה
שהוא יחזור ויעזור
הוא היה כל כך נפלא...
והמצב חזר להיות נורא.אז היא מנסה להתקיים
משאריות שנותרו מהשינוי
אבל העתיד מאיים
והיא מתפללת לסוף הריפוי -
||לא סתם זה נכתב בשלש לפנות בוקר עם נדנודי שינה
היתיי נותן לזה גרוע מינוס אבל הייתי חייב לשחרר קצת
אז הנה התוצאה לפניכם
||אני רוצה לעשות רצונך השלם
להישאר ולא להיעלם
לעבור את הגל גם כשמולי ים
לגלות את אורך לגלות שאתה קייםבלי מחצות שמסתירות מלראתך
בלי שלוחים שיהיו במקומך
לעמוד מולך ולהגיד באתי
לא לחשוב איך חייתירצוני האמיתי מסתתר אי שם
רצוני לאהבה תתורגם
אהבה שאין לה סוף
לא כמו הים שנגמר בחוףאבל בינתיים עומד נכלם
עומד מבויש מלך העולם
רצון שהתנפץ לרסיסים
רצון שהתפזר לחליקיםכחלום שהתממש בחלקו
בחצי הריק שלו
כבלון שהוציאו את האוויר
תרשמו עלי מאד שביראבל תזכרו כולם את רצוני בתחילה
גם בזמנים קשים במחילה..
כי בסופו של דבר לזה אחזור
אחרי שעוד כמה גלים אעבור.||קרדיט ל@מוכשרת-על (אמר במשפטים שאהבתם משירי המשתמשים.
על המשפט האחרון||
-
החלפתי משקפיים
כי כבר שרפו לי העיניים
הדבר היחיד ששכן שם היה רק מיםהתמכרתי לרחמים עצמיים
לא הבנתי למה כולם אליי אצבע מפנים
ואלו, רק נדו בראשם-השינוי צריך לבוא מבפנים
ואני טמנתי ת'ראש בכרית לא רוצה ת'אמת בפניםוזהו! נמאס לי לראות שחור
כל החיים ליהות תקועה בחור
תמיד חלמתי ורציתי אור
לא רציתי להבין שאני רק צריכה לבחורפתאום ראיתי ת'יופי בחיים
גיליתי שהעולם מלא בצבעים
וסתם הרסתי לעצמי ת'חיים -
צעקה שקטה
קורעת הדממה
מתוך החשיכה
מזנקת ומאירהזעקה אמיתית
בלב הישימון
אמירה של יהודי
שנתקע בלי פיתרוןהקניבלים
כמעט לידו נמצאים
חיות טורפות
מתקרבות, נוהמות.הוא לבד
בדד
אין מי שיעזור
ולא מי שיביא מזורכולו מסוחרר
איבד את המחר
עסוק בלקדוח
לא מצליח לנוחשאגות מפחידות
צרחות פראיות
בתוך הראש דופקים פטישים
בצרה הוא זועק אל הממרומים"שמע ישראל"
הוא מתבלבל
זה היה הוא שזעק?
הוא, שמבית אבא כל כך רחק?
"השם אלוקינו השם אחד!"
כן, זה הוא, האתאיסט
הוא זעק! אין עוד אף אחד!השם אם רק תוציא אותי
אני אאמין בך באמונה שלימה!
השם בבקשה תגאל אותי!
אני תקוע בארץ עוינת וזרה!ולפתע,ניצוץ אור מבליח במוחו
מחליט לפסוע לאורו
הולך לאורך דרך לא ברורה
תוהה אם הוא סתם עושה ההליכההכל שמם, אין אות חיים
הוא מפחד שילך ישר לקניבלים
אבל אין שום תועלת בלהיתקע
אז הוא ממשיך ללכת, על אף החשיכה.ואז הוא מגלה סימן חיים
כביש, יש פה אנשים!
הוא הולך בצידו נזהר מבורות
ובסוף הדרך מגיע לעיר החלומות -
שיר שנכתב לאחר מאורע משמח מאוד:
זה לא חלום, זה קרה היום.
זה שווה מליון, אי אפשר שלא לצהול.כמה חיכינו והנא זה בא
ברוך השם זה קרה!למה כמה היה נורא
עכשיו אנו מצרה - לרווחהכמה התפללנו והנה זכינו
הנה הנה התבטלה הגזירהכמה כמה שמחה ואורה
היום היום משעבוד לגאולה! -
שיר שכתבתי על מקרה מאוד ספציפי
אבל אני חושבת שהוא יכול להתחבר להרבה מאוד חויות...
קשה עכשיו לשמוח
קשה לשכוח את כל מה שקרה
אולי זה רק זמני...
למה זאת אני? למה אני בוכה?
מחכה שהכל יעבור
זה בור! איך נכנסתי אליו?
אני יודעת שהוא שם
בטוח הוא רשם וזוכר לחזור
אז למה שוב אני בוכה?
למה רק אני זוכה לכל כך הרבה דמעות -
תחיה!
רק שחור הוא רואה
כמים שאין להם סוף
בבכי הוא גועה
מה יהיה הסוףתרגע מהר אדם ניפגש מחר
ואז תראה שהכל הסתדר
תחשוב שרק בך אבא הגדול בחר
להיות לו לבן להיכנס לחדרזה לא כזה קשה לראות וורוד תמיד
להיות רק בשמחה זו לא עוד מטלה
תבין שאת העולם כולו רק אתה מעמיד
גם אם נפלת תמיד תוכל להתחיל מהתחלה -
שהחינו
וקימנו
והגיענו
שהצלחנו
ועברנו
ונשארנו
למרות סבלנו
על אף קשיינו
שרדנו
ולבסוף אמרנו
שהחינו -
על הקצה---
על הקצה,
בין ארמון לתהום.
רוצה, לא רוצה,
זה בא לי פתאום.על הקצה,
נפערו שם סדקים.
מחפש, לא מוצא,
ענף אחד עם פרחים.על הקצה,
מתנדנד כבר שנים.
מנסה, מרצה,
פוצע שוב את הפנים.על הקצה,
ביד חוט שנקרע.
נכנס ויוצא,
מהטוב אל הרע.... . . . . . .
שם אני עומד, מגרד את הגבול.
מתרחק מתנתק.
מתחבר לבלבול.
שם אני עומד, מול תהום, כבול.
עם פחד משתק.
מחכה שיבוא מבול... -
חשבתי שאני יכול
חשבתי שאני מוצלח
לרגע לא חשבתי לעמול
בסוף יצאתי מצוברח.ניסיתי והשקעתי
אך לשווא - התאכזבתי.
אמנם ציון טוב ראיתי
את המכה - כבר חזיתי.כי לרגע שכחתי,
לרגע חשבתי,
שאולי אני יכול.
אולי אצליח אם אעמול.אך להתפלל - לא זכרתי,
לא ראיתי - ניסיתי,
שכחתי להתפלל ולהודות,
לקב"ה קל ההודאות. -
נותנת לי:
לוחמת צדק
שוברת חומות
רק כדי לראות את הסדק
ממנו נשפכים האורות
שמסנוורים את השקט תדיר
באלפי ניצוצות וותק
שמלהטטים בחושך
בלחישות אש ומנגינות נוגותשוחרת חופש
רק כדי לטעום
להרגיש את התענוג
שבעמוק לנשום
שבלשבור את השגרה
של מי התהום
של לרקוע רגליים
על העלטה וגהינוםסוגדת לשלווה
זו שמקדשת חלומות
של אהבה
עושה מאמצים
של טיהור אשמה
להוכיח לעצמי
שמגיע לי ואני ראויהונוטעת תקווה
בלב פועם בשאגות פחד
נותנת לאמון לזרות בי
גם קווצה של נחתמסכימה לרצון להשיב
ולאמת לחבק חזק
נותנת לתת לי
מה שרציתי תמיד
ושהשטן קטל ושתק---
יעל#
-
היא יושבת על החוף
מתבוננת לה בנוף
הגלים למולה מתנפצים
וחם, אבל קר לה מבפניםהיא חושבת על עצמה
מחפשת נחמה
מרגישה כ"כ לבד
לא חשובה לאף אחדואני רוצה לומר לה- תתחזקי ילדה
התקווה עוד לא אבדה
תביני שאת גיבורה
לד' את כ"כ יקרהאת גיבורה בכך שאת לוחמת
לא מוותרת, תמיד חולמת
את מלאה בטוב
תתחילי עליו לחשובאת גיבורה בעצם היותך
על שמצאת את דרכך
אל תתני לרגעי דכדוך לנצח
תרגיעי את הלב הצורחתזכרי יש בך אוצר
חשבי לשם מה הוא נוצר
תראי שיש תכלית וסיבה
ויום יבוא ותחושי את האהבהכי את גיבורה...
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
זה נכון שאני מתבגר
ולילות ארוכים שאני ער,
זה נכון שאני מתבגר
וגם אני כמוכם מקווה שזה יחלוף מהרזה נכון שקצת הטשטשה לי הראות
אבל זה לא אומר שזנחתי את המהות
זה נכון שאני מפגין עצמאות
ולעיתים קרובות נרשמת העדרותזה שאני בורח לעיתים קרובות
כי אני פשוט לא מצליח להכיל ת'אכזבות
אני רואה את העיניים שלכם כואבות
ואילו שלי פי שניים מתרטבותאבל אל תשכחו שאני רק תושב חדש
אז אל תכריזו עליי כל כך מהר נואש
אני אוהב אתכם הכי בעולם
אבל גם לא חרש לביקורות של כולם
אני מאוד משתדל לעשות רצון השם
אבל רק צריך קצת ת'אמון שלכם---||זה מכתב שכתבתי להורים שלי למרות שהם בחיים לא יראו את זה ||
-
איחורים| לבחורים שבינינו...
הוא רץ מהר
טרוף נשימה,
את זיעתו ניגר
במטלית לחה.הן גם כבר אתמול - לתפילת השחר -
את הרגעים זכר,
כשלא הגיע בזמן,
הראש ישיבה - מתחת לשפמו רטן.לא נעים להגיע ל"ובא לציון - אשרי",
הרהר הוא בבושה,
טוב שהוא כבר אחרי -
ניחם עצמו בתקווה.הנה- בשערי הישיבה הוא נכנס,
לאַחֶר - כבר נמאס.
את ההרגשה הטובה - שהיום קם הוא מוקדם,
לא ישכח לעולם. -
#anchor(אני מיוחד יותר מכל אחד)
יום אחד שישבתי לי לבד,
ולא היה לידי אף אחד.
ובלב לי התחילו לעלות,
מלא מחשבות לא טובות.וחשבתי שאני ממש לא אהוב,
והרגשתי שאני ממש כאוב .
ולא מוצא את עצמו בעולם ,
ומרגיש עם כל צעד זה לחצות ים.אז פתאום כח חדש אליי נשלח ,
ומרץ נעורים בי נזרק ומה שהיה נשכח.
ומתחיל מחדש לראות ת'עולם ,
וגם כשאני נופל אני תמיד קם ....||זה מה שיוצא שלא מצליחים שומדבר ומשמיים כח פתאום נשלח ||
