שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[מוזיקה זה הדיבור]

פוסט זה נמחק!

[משורר מבולבל]

מוקדש באהבה לכל מי שחושב שאם המצב רוח
לא משהו, זה סיבה להרים ידים ולהוריד רגל מהגז (כמוני...)

גם אם המנוע פתאום קצת חורק
גם אם אתה מרגיש שראשך ממש ריק
אל תעצור, אל תפסיק לטפס
לעולם לא תמצא אם תתייאש מלחפש

גם אם המוחין קצת נפלו לקטנות
גם אם המרה הושחרה ברצינות
אל תיפול רוחך, התאמץ אל תרפה
יגיעה זו התרופה שאותך תרפא

כי כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן
אם תנוח בצעירותך תצטער כשתזדקן
במרדף אחר עצמך הזמן במהירות דולק
אז נצל כל שניה לפני שתסתלק

גם אם נקלעת ליום של שנאה
גם אם נכנעת לעצבות משונה
אל תשקע בבוץ אל תתבוסס
אחרי שקיעה יש זריחה- בלי להסס

גם אם איבדת לרגע תקוה
גם אם כולך כבר מלא אכזבה
אל תרים ידים וליאוש תיכנע
תרים ידים לשמים ותבקש בתחינה

כי כל זמן שהלב פועם אפשר לתקן
שמח בחלקך אחי אתה לא כזה מסכן
זה רק אתה שלא רואה- ממש כמו כולם
גם כשהשמש שוקעת היא נמצאת בעולם

[מישהי רגשנית]

למה קשה לי להחליט
בסופו של דבר מה התכלית
למה קשה לי לומר מילים
אם אני יודעת שהם ישנו אנשים?

למה אני לא יכולה להוכיח
אפילו אם המציאות אותי תכריח
למה אני לא יכולה להבטיח
שבסופו של דבר אני אצליח?

מי יענה לי על כל השאלות?
למה אני מחפשת אותן בנרות?
הלוואי ואצליח כבר ללמוד מטעויות
כי כבר נמאס לי. נמאס מכישלונות...

אואו אואו

מי יחבק אותי כשארגיש חלשה?
מי יבטיח לי שאנצח במערכה?
מי אומר לי שאני חזקה?
מי לא שואל אותי ללמה אני ככה?

מי אוהב אותי למרות הכל?
מי יכול לתת לי בלי לשאול?
מי אומר לי שאני שווה את הכל?
איך אני אצא מהאתמול?

מי יענה לי על כל השאלות?
למה אני מחפשת אותן בנרות?
הלוואי ואצליח כבר ללמוד מטעויות
כי כבר נמאס לי. נמאס מכישלונות...

אואו אואו

ואולי אני בכלל לא צריכה תשובות
אולי אני יכולה לתת סיבות
למה מותר לי גם לפעמים לטעות
למה אני יכולה להפסיק לשאול שאלות

מי יענה לי על כל השאלות?
למה אני מחפשת אותן בנרות?
הלוואי ואצליח כבר ללמוד מטעויות
כי כבר נמאס לי. נמאס מכישלונות...

אואו אואו

[Eti]

רק תתנו לי לנשום,
תנו לרוח בי לנשוב,
שכבר אוכל לשכוח.

רק תתנו לי מקום,
תנו לי בשקט לחשוב,
שלא אצטרך לברוח.

רק תתנו לי אותי,
תנו לי ערך אמיתי,
שארגיש שיש לי כח.

רק תתנו לי אתכם,
תנו לי ת'הקשבה שלכם,
שאוכל לפרוח....

שרק תהיה לי תשובה
שרק אשאר אני
שלא אאבד את התקווה
שאדע מה טוב בשבילי.

[מוזיקה זה הדיבור]

פוסט זה נמחק!

[רבקה]

נקודה חשובה שיש לשים לב אליה, וכמה שיותר:

ישנן משתמשים בודדים ממש מהקבוצה כאן המפרסמים את אותו השיר פעם אחר פעם.

אתם כותבים יפה, וזה נהדר. בהחלט. אולם לדרוש שוב לייקים על אותו השיר - זה גזל לכל דבר ואסור בפורום.

המשך כתיבה נעימה ומועילה, ובבקשה, רק חומרים חדשים

[Bibi]

@LOVE-ME @תהילוש
כן כן גם אני כתבתי שיר
(השיר אולי קצת נשמע לא מתאים למרות שזה לא הכוונה. שלי אז תגידו לי ואני אמחק)

שם לבד את יושבת ומביטה כל שניה .
מול הים את מסתכלת ורואה -
את החיים שקצת קשים
את הסודות שמתגלים ,
ורואה תמיד את הדברים שכואבים .

תמיד חלמתי לקבל את הדברים שרק רציתי
תמיד ידעתי תתשובות לשאלות שלא תמיד קיבלתי
תמיד סיפרו לי תאמת בפנים גם כשבכיתי
תמיד נתנו לי תדברים שלא הכי חלמתי

פיזמון -
ושוב זה קורץ לי , הדמעות שמספרות כשבוכות
הגלים של הים מביטים אליי ,
הכול שחור רק בחוץ יש אור
ובפנים הלב אומר לי - לחזור

בית 2-

שם בחוץ את לבד מביטה כל דקה .
ורק לבד את מסתכלת ורואה -
את החיים שקצת קשים ,
את הסודות שמתגלים .
ורואה תמיד את הכאבים שוב כואבים .

תמיד חלמתי לקבל את הדברים שרק רציתי ,
תמיד התפללתי ובקשתי בקשות קטנות
תמיד סיפרו לי תאמת בפנים גם כשבכיתי
תמיד לקחו לי ת'דבר שהיה קיים לי .

פיזמון -
ושוב זה קורץ לי , הדמעות שמספרות כשבוכות
הגלים של הים מביטים אליי ,
הכול שחור רק בחוץ יש אור
ובפנים הלב אומר לי - לחזור .

[יעל ק.]

מילא
אם העולם היה מיותר
ואנשים היו הולכים סתם
אם הפוגעים היו רק זרים
ועולם חצי מטומטם

מילא
אם השקט היה יודע לדבר
והחיים היו כמו מרשם
אם הצדק היה קיצוני
והשקר חבר נעלם

מילא
אם הסבל היה מרגיע
ושלמות היה קיים
אם השמש היתה פגיעה
והדרך לסוף היה מצולם

מילא
אם החושך היה מציל
והטוב היה תפוח נקטף
אם הטרוף לא כל כך מהביל
ואם המחשבות היו כמו דיסק נשלף

מילא
אם הצבע היה נגיש
והשלווה גם
אם היופי מוצר לא רגיש
והאמת קישוט לא מיותם

אך
העולם לא מיותר
ואנשים לרוב הולכים סתם
והפוגעים הם גם וגם
והעולם כולו מטומטם
והשקט---

---

יעל#

[מישהי רגשנית]

האמת שקצת
התרגלתי
ולא שמתי לב
שקצת פחות כאב לי

האמת שקצת
עצוב לי
ובכל זאת
לא השתניתי

ולמה?
שאלת השאלות.
למה אני בורחת?
למה אני לא כדרכי-
נלחמת ומנצחת?

האמת שבסופו של יום
אני בדיכאון
אני חושבת על איך עברתי
ולא מרוצה מהחשבון

האמת שכשאני לבד
והמחשבות צפות
אני מנסה מעט
להשתנות
ולא שאני מידי מצליחה

ולמה?
שאלת השאלות.
למה אני בורחת?
למה אני לא כדרכי-
נלחמת ומנצחת?

אני טובעת
בים של רגשות
אני נבוכה
מול כל השאלות
ומתבלבלת
מול כל הקושיות

אני רוצה
להצליח להחיות
את עצמי
מול כל התובנות
והאמת
שזה דווקא די קל
ולמרות זאת...

זה מוזר.

Spoiler

פה בעיקרון השיר נגמר אבל אני רוצה להוסיף לו סוף אופטימי אז הנה:
אבל לכל יום יש מחר
ובסוף הטוב יבוא
כי זה חוק הטבע

[יהודי זה הכי]

מי יודע
כל מחשבותי
מי שומע
כל תפילותי
מי רוצה למלא
כל בקשותי
ומחייך
למראה חיוכי

מי אוהב אותי
בגלל שאני אני?
מי רוצה אותי קרובה אליו
לא משנה באדר או באב?

אלוקים,
תתן לי גם להרגיש
לא רק לדעת
תעזור לי להמחיש
לראות ולגעת...
את אהבתך.

אלוקים,
תתן לי את הכח
תמיד לחייך ולשמוח
תעזור לכל העם
שלא תבוא עוד פורענות לעולם...
רוצה אותך.

מי אוהב כל יהודי
כאילו הוא בנו יחידי
מי יצר כל העולם
בשביל העם שנבחר מכולם?
מי מחולל ניסים ונפלאות
לארץ ישראל, ארץ האבות?
מי מצטער בצער הבנים
שבגלות עכשיו עדיין נמצאים?

מי משנה סדרי בראשית
לעם שקיבל התווית
עם סגולה וגוי קדוש
איך עוד אפשר לחשוש?

אלוקים,
תתן לי גם להרגיש
לא רק לדעת
תעזור לי להמחיש
לראות ולגעת...
את אהבתך.

אלוקים,
תתן לי את הכח
תמיד לחייך ולשמוח
תעזור לכל העם
שלא תבוא עוד פורענות לעולם...
רוצה אותך.

[חיה במקרנצ'יק 0]

לו רק הייתי יכולה להגיד
עד כמה אני מעריכה אותך
לו רק הייתי מעיזה להגיד
שלעולם לא אחליף אותך

לו רק היית רואה מחשבותי
עד כמה את נמצאת בראש שלי
לו רק היית סופרת חלומותי
ועל איך שאת שם מופיעה תמיד

לו רק הייתי פעם אחת שקופה
ואת היית אז קוראת מחשבות
אני לא מנחשת אני בטוחה
חיי היו מאושרים עלי אדמות!

Spoiler

מוקדש לחברתי באהבה

[שיר נולד]

Spoiler

פעם העליתי שיר שאמרתי שבדיוק יצא לי בית ראשון דומה מאד באיזה שיר ישן, אז הנה הוא: שיר קליל ונחמד

שקט בנפש פנימה

לא יוצאת לרדיפה
אחר כבוד או תהילה

לא חושבת על מחר
על העבר או :"מה נסגר?!"

לא מחפשת בעיות
טענות או מענות

מנסה לחיות ת'מציאות
לזרום בשטף, בקביעות

רק להחליק עניינים, להבליג, לוותר
לא לשבור גלים, לרטון ולקנטר

כן יוצאת לרדיפה
אחר שלום והצדקה

[חסידייה אוטנטית]

יושבת על החוף
משחקת בגלים
מבקשת להטמע בנוף
לחמוק מן הצללים

הדמעות מתערבבות
במי הים המלוח
הרגשות בה סוערות
נעות עם הרוח

לאהוב את עצמה
היא מבקשת
להיות שלמה
היא נואשת

תן לה ת'כח
לאהוב את עצמה
להפסיק לברוח
להאמין בעצמה

[מישהי רגשנית]

החיים שלי
כן הם קצת מאתגרים
לא רוצה לומר קשים
אבל הם לא כל כך קלים

החיים שלו
קשים פי אלף
ושלה פי מליון
אז למה אני מתמסכנת?

לא-זה לא שלי כל כך קל!
זה שלאחרים יותר קשה-
לא אומר שאני מתמסכנת

אני לא חושבת שזה דבר טוב
אני חושבת שזה אומר רק למה
אנחנו חייבים עכשיו את הגאולה!!

[margalit]

התקשרתי, רציתי להתקרב
ניסיתי לעשות טוב
התקרבתי, לא רציתי לערב
אז נשארתי עם חוב

במה טעיתי? מה אני צריכה לשנות?
מה בסך הכל עשיתי? רוצה שוב להנות
את כולי נתתי, אל תבואו בטענות

עוד לא הבנתי, מנסה לקלוט
האסימון עוד תקוע
קלטתי, מחכים שאנסה לדלות
הוא עוד בזה שקוע

[איזה קטע]

פוסט זה נמחק!

[זברה]

מחכה-

עדיין,
כאילו לא עברה שנה,
ונמחקה לה תמונה ישנה.
כאילו הפרח לא יבש,
והכל שמור בצנצנת דבש.
עדיין,
כאילו החורף לא עבר,
והקיץ המזיע חלומות קבר,
כאילו הרוח רק מלטפת,
והבדידות בשירה מתעטפת.
עדיין,
כאילו שנמס בלב הכפור,
ולא נושמים אותו אוויר אפור.
כאילו שעוד אפשר לחזור,
והמילים לא חלולות כמו צינור.

עדיין,
למרות שהשמש שוקעת,
ותפילה בקושי בוקעת.
למרות שהאמון כבר נשחק.
והרגש הוא כמו משחק.

עדיין,
כל יום מול הזריחה,
ושדות שמחזירים בשתיקה,
כמו ניצנים בפריחה,
וליטוף של גשם, כמו נשיקה,

עדיין,
אני,
מחכה---

[מישהי רגשנית]

די נמאס לי
לחשוב כל היום
כמה כואב לי
כמה אין לי כח
די מידי קשה לי
המרוץ נהיה קשוח
רוצה קצת לנוח

אין הפסקה
לא לרגע מנוחה
אין נשימה
אין הדרגה
הכל בבום סוער ושוצף
ואני-אנה אלך?

אודה ולא אבוש
לפעמים אני מקנאה באנשים
אני מקנאה קנאת סופרים
אני רוצה להיות כמותם
ואני גם מנסה
וככה עולה

אודה ולא אבוש
אני חייבת מחמאות
אני לא יכולה לעבור יום
בלי כמה מילים טובות
אני חייבת אהבה
חייבת הצלחה

עברתי שינויים בחיי
חלק דרסטים חלק פחות
עוצבתי בדייקנות מרשימה
על ידי ימים ולילות
הרבה צחוק ואנחות

אולי לכן אני ככה
לא מבינה מה הפחד
עברתי הרבה אני יודעת
אין לי ממה לחשוש
ואני כן מפחדת
מדברים כל כך קלים
כי אני חוששת
שהם קשים

אני מתחזקת באמונה
שהכל הוא לטובה
ומנסה לשרוד
ולקחת באיזי
להיות הכי
שאני יכולה

[אתי 0]

@מישהי-רגשנית מדהיםםם
כשקטנים יומולדת הוא יום מסיבה, בלונים הפתעות בתוספת עוגה,
כשקטנים יומולדת הוא יום מרגש, חברות, מתנות ואני בדגש,
אבל בת מצווה הוא יום תחנה, עצירה,
מה היה עד אתמול, מה יהיה מהיום ואולי ממחר,
תהא בת המצווה שלך מנוצלת עד תום ויוכנס בה אתמול ומחר והיום...

[אתי 0]

@אתי-0 משהו יפה על הקורונה (שחכנו מה זה |)

בס''ד
חד נגיף חד נגיף
דמצא הסיני בחטיף
דזבין אביו בתרי זוזי
חד נגיף חד נגיף

והלך הסיני לשכן
שוחח עמו והתעניין
וענה לו השכן גם כן.
ולא הרגיש כלל
כי בשיחה נכלל
הנגיף...שנמצא לסיני בחטיף
דזבין אבא ...

ונסע השכן לרומא העיר
לעשות שם עסק מזהיר
ופגש ב''ביזנס מן'' יהיר.
וערכו עסקה גדולה
שבתוכו כללה,
יצור קטן
שהביא השכן לכאן,
שקבל מהסיני – זה נגיף
שנמצא בחטיף
דזבין אביו...חד נגיף...

ובעל העסק עם הכסף במעטפה
נסע הישר לשדה התעופה
להמשיך לגלגל העסקים.
התיישב מאוחרי סב ומזוודה לו
כסופה
שניסה עוד לתפוס שינה חטופה.
וכלל לא ידע כי קבל מתנה
מאיש שישב והגב לו הפנה,
נגיף קטן שקבל בלי הבחנה
משותף לעסק שפגש בשכונה-
שכן סיני שנמצא לו נגיף
מוסתר מעין כל בתוך חטיף3
דזבין אבא...

ובמטוס לו הסב
בנחת ישב
על נכדיו הוא חשב
וממש עכשיו
מפזר לסובביו
ממדינות מזרח ומערב
משהוא בסתר
שהגיע אליו בלי התר
מ''ביזנס מן'' חמור סבר
שקבל מהחבר
שעם השכן הוא דבר
ונמצא לו נגיף
בתוך החטיף
דזבין אבא...

ובארץ ישראל הורים וילדים
לסב מהמטוס הם מחכים
בוחנים היוצאים הדקות מודדים
והנה מזהים הצעדים
של סבא יקר במזוודה כסופה
שהביא גם מתנה עטופה
והעביר לנכדיו בעסקת חבילה
חבילה נוספת במתנה הגדולה
חבילה עליה אף אחד לא גילה
שהעביר לו בעל העסק בלי כל
בהלה
הפתעה שמשותפו לעסק קבלה
שמהשכן הסיני קבל זאת בלא
שמצא לו נגיף
בתוך החטיף דזבין אבא...
ובארץ ישראל במשםחה חשובה
מסתובבת האם בתחושה לא
טובה
יש חם חולשה בגרון גם צריבה
כן יודעות אנו מהיכן כאבה...
מבעל העסק שקבל מהשכן
שפתח עטיפה של חטיף...
ובו נגיף... דזבין אבא...

והאם יראת שמיים חכמה
לו חושבת על שום מה?!
מסבירה היא בטוב טעם ודעת
בדברי חכמה-אמונה גם נטעת!
הקב''ה אב רחום מלא אהבה
רצה לעורר את עמו לתושבה.
ומסובב הדברים ב''דיוק''
מתוכנן
הסבא מחול זה לא העניין
לא היכן הסתובבת ובאיזה מנין.
כי ד' הביא לכאן את הסב
ודאג שבעל העסק ישב מאחוריו
ושלח את השכן לטפל בעסקיו
וגרם שישוחח עם הסיני על
ענייניו
ונתן בראשו לפתוח הנגיף
שקנה לו אביו בשני זוזים