שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
עכשיו
זוכר איך הייתי אז
מלאה כמו ענן בחורף
כמו רימון אדום עם כתר
כמו פוך אמיתי שיצא מהמפעל
היה בי הרבה כל כך
והוספתי לי עודזוכר מה היה אחר כך
התרוקנתי כמו גשם מענן
כמו רימון אחרי הדפיקות
כמו שמיכה שחגגה יובל
היה בי כלום כזה
שהגדלתי אותו עודרואה אותי עכשיו
מסתכלת על שמים של קיץ
תולשת דפים מלוח שנה
מחפשת שמיכה הגיונית ללילה
מנסה לעשות משהו
שיגרום לי להתחילרואה אותי עכשיו?
-
אוקי, זה 'שיר' שקצת שונה מהנוף הרגיל פה...
חושבת שהרבה יזדהו איתו..לא אבא, לא עוד הפעם
זה לא יכול להיותת
הגוף צועק למנוחה, העיניים אדומות
בבקשה, מה ביקשתי, מנוחה בלי הפסקותעם כל הכאב שבדבר התרוממתי , התגברתי , והלכתי
לקבור אותו
לקבור , על אף שהכיר את קולי הכי מקרוב
לקבור , על אף שהחזקתיו בידיי הכי הרבה עלי אדמות
לקבור, הכי עמוק שרק אפשר , בלי הגיון.
לקבור אותו ביחד עם כל חלומותי שירדו לטמיון...תנועותי מלאות כעס, תסכול
מהירות, אך מלאות בלבול
רק רוצה להצליח את המלאכה באופן בהול
פשוט לקבור, לא לערב אף שיקול...לקבור את מי שהעיר אותי בבהלה מהשינה
לקבור את החמוד שצלצל בשבת בבוקר כי היתה לו התראה
לקבור את הפלאפון שלי בההרי כיסויים ושמיכות
ולסיום לחזור למיטתי ולשינה בתסכול לחכות
||אין כמו שילוב של תסכול ועייפות כדי ליצור שיר טוב
|| -
אם רק תדע
שזו מתנה
הכי גדולה
להיות אתה
בעצמךכבר לא תשקע בחול ותוותר
לא תרים ידיים ותיחלש
כבר לא תשבור גלים ותישבר
כמו עולם הפוך כמעט עוור
אם רק תדע--
אז
תאהב את עצמך
תהיה שלם בפנים
כך תראה את עולמך
והוא יסביר לך פנים
...תמרח חיוך על הפנים
וכמו מראה יחזרו חיוכים
תאמר תודה לאלוקים
תכיר טובה לאנשים
וכך תחייה את החיים
ב נ ע י מ י ם -
זהוו נגמרו לי הכוחות
הידיים שלי כבר לא על המושכות
רוצה לבעוט בהכל
לא סומכת על אפחד
רוצה לזרוק ת'כל
לא רוצה ת'ביחד
לא רוצה ת'לבד
רוצה שיפסיקו לדאוג לי
יתנו לי לחשוב לבדי
נמאס לי מעצמי
למה אני כזאת
עם תאוות
למה אני לא ילדה טובה
כמו האלה שגרות בשכונה
עושה לעצמי מבצע
כמה זמן יקח עד שאכנע
ואפרוק הכל
ואכנס לבור..
אילה
-
ט טיטו ביטל את נעילת נושא זה ב-
-
שיר שנכתב לכל הנערות והנערים שעוברים דברים לא עלינו ואין אף אחד שיעזור להם.....
לא עלי!כואב לי
רע לי
אין לי חשק לחיות
כל לילה מגיעות הדמעות
חשבתם שאני באורות
לא ראיתם תזוועות
תסיוטים בלילות
שלקחו אותי בידיים
הכאיבו לי כפליים
הכניסו לי חומרים
שלא אהיה בהכרה
עשו לי כל מה
שמתחשק להם
הייתי הבובה שלהם
כמה רוע יש בעולם
כמה אכזריות
יכולה להיות בבן אדם
להתעלל בילדה
להרוס לה תחיים
תוך שניה
להרוג את הבפנים
ואתם חשבתם
שאני סתם בדיכאון
אתם חשבתם
שבכוונה אני רוצה לישון
לא ראיתם
מה אני עוברת
זה דבר
שלאף אחד לא מספרת
סבלתי לבד
עד שהגיע הרגע
שסיימתי את החיים
תקראו את הדף הזה
אחרי שתקברו אותי
ותבכו עלי
אולי אחרי זה
תרחמו עלי
אני מבקשת סליחה
והבקשה האחרונה
אל תשפטו לעולם בן אדם
תכנסו ללב שלו
ואז תחשבו כמו כולם
כי אחרי שתבינו
מה הוא עובר
לעולם לא תעזבו אותו
ברגעי משבר...
טוהר -
ניתוח לב פתוח
השקט צעק לא זעה הרוח
עוד יום חלף על המיטה סרוח
המכבש עבר הוא כבר מרוח
מחשבות מעיקות זוכות לאירוחבראש דוהרות מחשבות אין פיקוח
אלף צדדים מי יכריע בויכוח
מחשבה סוררת מנפנפת בקלף מיקוח
כשתשכך המלחמה יצעקו-אַחוהוא יושב לו בצד זנוח
מחפש עבורו מקום- מקום הינוח
מודר מהסעודה, ללא ספק מהקינוח
משתוקק לרגיעה רוצה קצת לנוחפתאום הוא בקע, השקט המתוח
מוכן להאמין בכל- גם בעולם שטוח
הדממה כה ברורה הלב רתוח
הגיע הזמן לניתוח לב פתוח!!! -
כן זה אני כאן
באה אלייך
מחפשת עיניים טובות
שהיו לי כל הדרך
ועכשיו הם כבר חומקות
לאיפה כל הטוב הזה ברח
המקום של שתינו על ידי הבדידות נכבש
ואין לי כבר כח
להתאכזב כל פעם מחדש
לקוות ולחכות אולי זה נגמר
ולראות את הכל מתנפץ באוייר
לעוף אחרי השברים ולתפוס אחד
אך הוא פוצע והיד מדממת
ביחד עם הלבהלוואי ויקרעו כבר כל המסיכות
ושוב תני את ידך בידי
הלוואי וישברו כל המחיצות
ושוב ארגיש את ליבך כאן איתי
הלוואי ויתפרק לו המטען העמוס
והעבר יחזור וימלא לנו את העתיד בורוד -
||נכתב על מישהי שהתאבדה בגלל שהרסו לה תחיים .... ||
ביום שאיבדתי ת'עצמי
אנשים חשבו
שאז מתתי...
אבל לא שיערו
שהחיים שלי נגמרו
ביום הזה
שזה קרה
ביום שהרסו לי תחיים
אפילו תעצמות
נכנסתי לטיפולים
חשבו שאני משוגעת
דיברו אלי
כאילו אני לא שומעת
ניסו להחיות אותי
חייכו אלי כאילו אני ילדה
חשבו שככה אני יוכל להיות גיבורה
להתעלות ממה שקרה
לשכוח מהחויה
אבל לא הבינו
שהם חייכו לגופה
צחקו לגוויה
תמוות אני לא בחרתי בעצמי
רצחו אותי
השאירו לי
רק לקחת את העניבה
ולעשות חניקה
מתה מבושה
מהמשפחה
הם חושבים שאני אשמה
חושבים שהיתה לי בחירה
מצטערת
להיות הזאתי שמאתגרת
הזאתי שברע בוחרת
אבל לא אנילא טועה
גם לא אצלי האשמה
מתגעגעת
וכואבת עליכם
תודה על שנות האהבה שלכם -
ישבתם פעם על אדן המרפסת באיזה רבע למליון בלילה?! :
למה בלילה:
על מה המלאכים
חושבים בלילה
כשהם רואים אותי רוויה
בוכה בלי דמעות
עצורהעל מה הרוחות
מתעקשות בלילה
כשהן נושבות חזק
פורצות אל חדרי בסערה
מייבשות את גרוני שנשנקעל מה החלומות
מתלוצצים בלילה
כשאני סוף סוף נופלת שדודה
מחבקת כרית מתפוררת
משתדלת לא להבהל מעוד חלום רעעל מה המחשבות
חופרות בלילה
כשהראש שלי כבר פחות בפעולה?
האם גם אז הן ממלאות תרשימים
של אילו הייתי עושה אחרת אז מה?!על מה הילד שם על המדרכה
מסתכל בלילה
מילא אני- שנתי ממני והלאה
אבל למה גם הוא צריך להתחבט
לשבת בין שמיכה לרוחות
ולריב עם הלילה?!
יעל#
-
-
אבא
למה לקחת לנו ת'אור היחיד
לוקח אליך את הטובים
לקחת לנו תיד
שהחזיקה אותנו בקשיים
אבא אינלי מילים
יוצא לי רק שברים
אבא הכאב עצור
הדמעות יוצרות מבול
התיתמנו אנחנו לבד
בלי אפחד..
שיהיה איתנו
בקשיים שלנו
שיברך אותנו
שרע לנו
אבא למה
אני עדין לא מבינה
אני בטוחה
שזה לטובה
אבל אולי נשאל
בשביל מה
אולי בשביל שנזכור אותך
אולי זה מקרב אותנו אליך
אולי כדי שנזכור שזה רק אתה
שיכול
לע אבא זה לא הגינו
הוא נפטר זה היה פתאומי
אבא זה עצוב
נכון שאתה עושה לנו רק טוב?!
אבל איך אפשר לראות
בתוך כל המכאוב
אבא תהייה איתנו
אנחנו לבד
נשארנו ללא אב
רק עם כאב
בתוך היד
נמאס לנו לאבד
אנחנו רוצים
להרגיש מוגנים
ורק איתך יש את אותה ההרגשה
אבא כואב לנו
ניצחו אראלים
את המצוקים
היתה מלחמה
בין העליונים לתחתונים
והגיעו להחלטה שצריכים אותך במרומים
תודה על שנות ההנהגה
תודה שהייתה לנו סככה
מה נעשה עכשו
אוי נא לנו
בגלל חטאנו...
נלקח ממנו ארון הקודש
במקום אש
של קדושה
נהיה לנו עשן
של מבוכה
מתים מבושה
בגללנו אתה לא נמצא ...
אילה
||ת.נ.צ.ב.ה חכם שלום כהן בן טופחה מלכה
ואייי זה כאב לונרמליי כתבתי אתזה עם עינים אדומותת|| -
אוקיי....אז זה השיר הראשון שאני מעלה לאתר (ובכלל אני די "ירוקה" בקטע של שירים וכו') התלבטתי אם להעלות אותו אבל כמה חבר'ה מקסימים מהפורום עשו לי חשק להעלות שיר אז מוקדש להם ולכל מי שמזדהה עם התחושות.....
באמת שאני-
רוצה וכוספת
מנסה ושואפת
אך המציאות באלגנטיות את הקלפים טורפת.שאיפות ומטרות נעולות בכספת
שאננות שעוטפת
שגרה ששוטפת
ונשמה שבכאב צועקת, נטרפת.החסר מתרחב,בתשוקה מוצפת
אחרי דמיונות ומים מלוחים רודפת
ובסוף היום ,דמעות נוטפת
שוכבת לבד,מאכזבה מעולפת.הלוואי שיגיע היום שאחליט שאני-
מפסיקה את הטרפת
את השכבות מקלפת
בכמיהת אמת נעטפת
בצל ידך אבא אוהב,מצטנפת. -
השיר נכתב לכל הילדים בעולם שרוצים לפגוע בעצם כי לא מוצאים אהבה....
פגיעה עצמית
כמעט והתאבדות
שונאת את עצמי
והכל כאילו קשור
מוצאת הרבה פעמים
סיבות לבכות
מחפשת את האור שלפעמים
והכל שחור
מחפשת את המשהו
שיאיר לי תחיים
ויתן לי סיבה
להמשיך להילחם
מחפשת את המישהו
שיבוא וינחם
שיראה לי
שפגיעה עצמית
זה הדבר הכי כואב
בזמן שמחפשת
מישהו
שכן אותי אוהב....
טוהר -
עוד מעט-
אאסוף את עצמי,
חתיכה חתיכה, לתמונה שיצרתם.
אאסוף את עצמי,
בדיחה חרוכה, לחלום שציירתם...
אאסוף את עצמי,
לשק חבטות, ההוא שמרוט מפעם.
אאסוף את עצמי,
עם יומן חרטות, מילים חסרות טעם.עוד מעט-
אשוב אל הבוקר,
עייפה מעוד קרב ואין מקום מנוחה.
אשוב אל הבוקר,
והכאב שצרב, עדיין מבקש סליחה.
אשוב אל הבוקר,
כמו חייל בתבוסה עם שקית של דמעות.
אשוב אל הבוקר,
ילדה במנוסה, ראש מורכן ועיניים כהות.עוד מעט-
אחזור מהמדבר,
ריקה.
וכל רוח חולפת תצא בשריקה.
אחזור אל עצמי,
שותקת.
וצלילים ישנים ישחקו בי תופסת...עוד מעט---
-
אלו החיים שלי
אותם אני בוחרת בעצמי
בוחרת להיות טובה
או מאלוקים רחוקה
אלו החיים שלי
הבחירות שלי
הנסיונות שלי
אפחד לא יכול
להתגבר במקומי
ואפילו...
לא לעזור לי
כי סיכמתי עם עצמי
שאני לא צריכה עזרה
ואני יודעת מה מעצמי אני רוצה
זאת טעות המחשבה...
אבל זה כבר נהפך לאמונה
שאם אני מקבלת עזרה
מאחרים...
אז אני לא חזקה
מבפנים....
אילה -
||קורה לכם שאתם לא יודעים מה אתם רוצים?
זאת אומרת אתם כן יודעים שאתם רוצים
ובעצם אתם יודעים שאתם לא רוצים...
זה שיר על התקופות המבולבלות האלו||לא יודעת למה
לפעמים אני רוצה עוד
לא יודעת למה
כבר לא רוצה לצעוד
לא יודעת למה
זה גורם לי לרעוד
לא יודעת למה
רוצה את זה מאודלא יודעת איך
לפעמים אני דומעת
לא יודעת איך
לפעמים גם לא שומעת
לא יודעת איך
לפעמים אני פוגעת
לא יודעת איך
זה מרגיש כבר כמו צרעת -
הכיף בלראות את מה שחסר
הפחד בלראות את מה שיש
התענוג בלשקוע הכי עמוק
הפחד המצמית שאין לאן לחזורהמיטה שעוטפת אותי בחום
עד שכל קימה ממנה הופכת לגיהנום
מיתה ששורפת מרוב חום
חיבוק צבוע מפיל ברשת של תוםהידיעה שיש לי את עצמי
הפחד הנורא שהידיעה הזאת נותנת לי
העיניים שראו הכל
אבל לא ראו כלוםצמאות לטיפת אהבה
הביצה שקוראת לי לשקוע
הולכת אחריה כמאופנטת
אל המקום אותו רציתי לקרועהשמיים שמשום מה אצל כולם תכולים
אצלי שחורים, אולי הפכתי לעיוורת צבעים
שונאת את השם עצם שנקרא עצמי
מנסה בכל דרך קצת להאמיןמצליחה קצת להקטין את הבור
מגלה שרק פערתי עוד חור
מחפשת מקום שיהיה לי בו טוב
שמכל מה שהרחקתי יהיה לי קצת קרובאבל מרחיקים אותי
מחפשת קצת אמת בתוך ים של שקר
מגלה שאני שקועה עמוק בפנים
פשוט קוראת לך אבא-תאיר את דרכי---
-
את איתי
באש ובמים
את איתי
נגיע לשמיים
אני אוהבת אותך
ולא יודעת למה
אני חייבת אותך
את לא מבינה כמה
את חשובה לי
יותר מימה שאני לעצמי
אני רוצה אותך
שתהיי תמיד לידי
שארגיש לבד
חושבת ישר עליך
שאהיה בדד
ישר אבוא אליך
כל זה
מדמיינת בראשי
שאת אומרת לי
ואז מגיע המציאות
שאת בכלל נטשת אותי
שחכת
ברחת
סיננת
בלי סיבה
וכל לילה אני במחשבה
למה זה קרה
והחרטה
של למה בכלל
אני עדיין אוהבת אותך
ומחכה ליום
שנחזור להיות חברות
אבל אז
מגיעות הדמעות
ששוטפות
את כל החלומות
והאכזבות...
טוהר -
ר רבקה נעל נושא זה ב-
-
מהו השיר שלך?
מהו השיר שמתנגן לך בראש שכשתשמע תוכל לפרוס כנפיים
שכל המילים יושבות במקום והזמן עצר בינתיים
וכשיבוא לו עוד יום קצת עצוב
איתו תהיה מוכרח לזוזעוד לילה יורד
על מי אתה חושב
באורות פנסים את החושך מאירים את הקשיים כל הזכרונות של החיים
והנה היום עולהגשם מתחיל לשטוף את הרחובות והשיר עדיין מזמר
תמיד במילים גבוהות או נמוכות הוא יקנה הוא ידבר
וכשיבוא לו עוד יום קצת עצוב קצת עלוב אל תיתן לו להיגמר
בשעה מאוחרת אתה לבד בדרך עוד תשמע אותו מתנגן
