שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[איזה קטע]

איך מוציאים להיט
איך גורפים לייקים
מה את העיניים יצית
ויביא מעריצים

איך מפסיקים לרדוף
אחרי הצומי והשואו
מה כבר ישטוף
את התאווה לוואו?

איך יוצאים מהדפקט
מפסיקים להתחרט
על שטויות שכותבים
כשמשועממים?

המון שאלות יש לי
ואפחד לא יענה לי
כי זה דברים שתלויים בי
או בשכל שנתקע לי

[טיטו]

@טותיייי @מישהי-מיוחדת @הודיה-1 וכל שאר המשתמשים. לא לשכוח שחלק מהכללים בנושא הם שאסור להעלות יותר משיר אחד ליום... את מה שכבר העלו יותר מאחד ליום אני הפעם לא אמחק כי הנושא נפתח אחרי הרבה זמן ואני מבין את החסכים והרצון לכתוב אבל מכאן ולהבא אנחנו נמחק כל שיר שנכתב מעל אחד ליום...

[מישהי מיוחדת]

חיים
כמו במחול שדים
סופגת הכל בפנים

מראות
לא שוכחת ת'מלחמות
הכל חוזר בהזיות

די
עד מתי
אני אומרת ביי

תתנו לי קצת רעש
להשכיח ת'בלגן
נמאס לי כבר ממש
מכל העניין

ברקס
רוצה לעשות רברס
משהו התפספס

קאט
הלב ממוטט
הראש מהופנט

אש
אין לי מה להתבייש
הקצב כבר דורש

תתנו לי קצת רעש
להשכיח ת'בלגן
נמאס לי כבר ממש
מכל העניין

מחשבת מסלול מחדש
בוחרת לראות ת'דבש
וסופסוף מורגש
איך אל הלב המותש
חודרת השמחה
כי הכל מלמעלה
כל הסבל שבעולם
וכל הבכי הקיים
לא ירחיק אותי ממך
אבא אני שלך

[טותיייי]

אני כאן
והלב שלי לא
הוא מפליג
בין רגשות למחשבות
בין הרגש להיגיון
הוא לא מבין
מה הנכון
עדיף להיות אטום
ועם שכל
או להיות רגיש
עם לב
הוא תוהה
מתבלבל
הוא לא יכול
על ההיגיון
להסתכל
הוא נותר
עם המחשבות
התהיות
ושלא נדבר
על הדמעות
וכל זה אני צריכה
לסבול
מתלבטת
חושבת
חוששת
ומחזיקה מעמד
שלא ליפול
אנשים רגישים
לא מבינים תהיגיון
אנשים חכמים
לא נופלים לטימיון
ואני נשארתי
עם הרגש בלי ההיגיון
ונפלתי הישאר
לתוך התהום...
טוהר

[טיטו]

זה שיר שמשהי שאני מכיר כתבה וביקשה שאני אעלה את זה בשבילה...

העיפרון
החיים הם משהו מיוחד,
משהו מוזר.
החיים הם מתנה,
זו זכות וגם חובה.
בחיים יש לא מעט דברים קשים העומדים בדרך,
והם עוצרים אותנו מלהמשיך.
רגשותיו של העיפרון לא כתובות במילים,
הם נמצאות אולי בין השיחים.
הוא שוטף כלים עם דמעותיו,
הוא מצייר על לב שבור,
אפילו המחק שבקצהו לא יכול למחוק או להעלים את רגשותיו.
ממראהו החיצוני ניראה שהכל בסדר,
שיש לו תמיכה מהוריו במאה ואחת אחוזים,
ויש לו סביבה תומכת וכפית,
שהוא מיסטר- אדון מושלם אבל לא!.
גם אם נראה שהחוד שלו חד ונראה טוב,
מבפנים הוא מרגיש כמו סתם עוד עיפרון שמגיע בקופסא ב-3 שקל.
קשה לו להביע את רגשותיו.
הוא מרגיש לעיתים שדוחקים אותו לפינה,
למרות שהוא בין היחידים שמבקשים ממנו למלא תפקידים.
אנני מצליחה לחשוב מה עלה בגורל העיפרון,
האם הצליח הוא בחייו ונשאר עומד ישר כותב וחודו חד,
או שאולי, שכחו ממנו,
וכרגע הוא נמצא עמוק עמוק בתוך המגירה.
לבד ובודד.

אולי אם יהיה פידבקים טובים היא תביא לי עוד...

[רבקה]

Spoiler

אם את בת, תקראי את זה כנקבה. מיועד גם בשבילך, הכי בעולם!

אישור מהחברה? שתחפש ת'חברים

היי, תגיד, אתה שם. אתה, כן.
זה שקורא ברגע זה את החיבור.
גם אתה הפסקת להיות 'אני',  כן?
אמיתי עם עצמיך, אופי קצת עכור.

אומר שלום לאנשים, אבל דוחה.
מחייך באושר, אבל עמוק בוכה.
לוחץ יד, אבל רוצה רק לדחוף,
נמאס לך את כללי העולם לאכוף.

כי כך עושים כולם, פתאום אתה?
כמו נטע זר, תתייצב לנגד כולם.
דיעותך שונות, שישפיעו על עתידך,
אך אינך מעז לפרוש אותן מול העולם.

כי הינך חושש ממבטיי ה'תדהמה',
מפחד מרגע ניפוץ המיתוס בסביבתך.
נרעד ממכת המחץ הגדולה, המהלומה,
שבוא תבוא עם נשיפות ה'הנה זה בא'.

אתה צדיק, לא משנה מה,
גם אם הדרך קצת שונה.
אתה אותו בחור מהשכונה,
אף שדרכך סלולה כיחידה.

ואתה תוכיח לכולם שטעו,
ואתה פורח כמו בן מלך.
ותצביע על אלה ש'הלכו',
על פי הקודים, ואין בם ערך.

כי אנחנו גדולים מהחיים,
גם אם לא קיבלנו אישור.
לכו על זה הכי חזק חברים,
אבא שלנו מודע לאמת בבירור.

[TALY]

שמש חורפית

Spoiler

במיוחד הנמשל...

את השמש החורפית אני הכי אוהב
ממנה תקווה שואב
היא מופיעה כשקר לי וקודר
והחום שלה אל הלב שלי חודר
וגם אם בפנים גשם שוטף
כשהיא באה נעים ומלטף
בשונה מהשמש הקייצית והרגילה
שהיא טובה ומועילה
אבל המציאות שלה לא מרגשת
ואל הטוב שלה לא זוכרים לגשת
קמים איתה וישנים
יש רק אותה ואין עננים
בואי אלי שמש בחורף אפור
ותרפאי את פצעי הקור
יושב אני ומחכה בכליון
אולי תפצעי לי פתאום בחלון

[יהודי זה הכי]

פוסט זה נמחק!

[טותיייי]

תודה על כוכב
בתוך החושך הגדול
תודה על הגל
שנתן לי לעבור
תודה על מבול של טעויות
ועל יכולת לתקן
תודה על האהבה
ושאמרת לי כן
תודה על חיוך
ומילה טובה
תודה על דמעות
ששטפו לי את הנשמה
תודה על שירים
שנתנו לי שלווה
תודה על חיבוק אחד
שנתן לי נחמה
תודה על מילים
שריפאו את הלב
תודה על שהעברת לי
את הכאב
תודה שאתה שלי
ואני שלך
תודה אבא כל יום
על האור והחשיכה...
טוהר

[שריוש]

**שיר שכתבתי על חברה **
רואה אותך בכל יום
כל הרצונות שלך
וכל דמעה שאת שופכת זו צלקת
אני לא הולכת לשום מקום
אני פה כשאת נופלת
משוטטת בין השבילים בלי לדעת לאן
תמיד המתין לך כאן
תקראי לי ואבוא מיד
גם כשבחוץ קר וגשום
את אף פעם לא תהיי לבד
גם כשאף אחד לא מבין
אני ואת לא צריכות מילים
כדי להבין את הקשים
אחת ת'שניה נחזק
ומקווה שאת לא שוכחת
ורק בורחת לדמיון
כי תמיד תדעי שאותך תמיד אבין.

[טותיייי]

והלכת
פרקת כל עול שיש
וברחת
בלי לומר מילה או לבקש
וסירבת
במשפחה להישאר
וחשבת
שלברוח זה נקרא אושר
ואמרת
שסבלת כלכך
וחלמת
להיות בחופש
והגשמת
את החלום השחור שלך
ובכית
כי זה מה שנשאר לך
אנחנו כאן
מחכים לך
אנחנו פה
מתפללים עליך
שהכל יחזור
ותדעי מה הנכון
ואחרי
שפרקת כל עול שאפשר
אולי תחזרי
ותביני שהאמת כאן
רק בהיהדות
ותחזרי לדרך
במהירות....
טוהר

[מישהי מיוחדת]

צורבות לי העיניים
עיקצוצים ברגליים
נמאס לי מהשלוליות
אז אני זוחלת אל הביצות
קופצת אל המים
כשאני לא יודעת לשחות
מסתכלת אל השמיים
בעיניים מלאות דמעות

השם תציל אותי
מעצמי בעיקר מעצמי
וגם תקרב אותי
אלייך בבקשה אבי
ותעזור לי השם תעזור לי
שזה כבר לא יעניין אותי
ואם זה כן אז אל תשפוט אותי
שאני מאבדת את עצמי

ולא השם אני לא רעה
אני אפילו קצת טובה
כי תקעת אותי בכזו סביבה
ואני למרות זאת עולה
ותפסיק לי השם בבקשה
את ההתרסה
אני לא מורדת בך מבטיחה
זה סתם מרד בחברה

לא יודעת מה לומר
כבר מתביישת לדבר איתך
כל יום הלב נשבר
אבל אני עדיין אוהבת אותך
לא נשאר לי דבר
בעולם חוץ ממך
והיופי של העבר
הוא זה שעושה אותי ככה

אני זאת שהרסתי
את עצמי הפלתי
ולא התרוממתי
להיפך, התרסקתי
ולא ניסיתי
להפסיק ת'בכי
אפילו רציתי
להיכנס קצת לדיכי

השם אני מודה לך על הכל
על הסבל ועל החידלון
על השבר ועל הדיכאון
על הלופ ועל השיגעון
רק תעזור לי השם
שאצליח להתרומם
ואם לא אז שאתרגל
ואפסיק עם הסבל

[יהודי זה הכי]

מצחיקים
אותי האנשים
שטוענים
שהם מושלמים

שקרנים
צבועים
על מי
אתם עובדים?

אני רואה
אתכם מסתירים
בתוך החליפה
את השברים

בעולם
עמלים
מי שלא מתאים
עולה למרומים

אז בבקשה
תורידו ת'כובע
תורידו ת'תחושה
של הגובה

אתם לא אלוקים
כל היהודים
צדיקים
וקודש קודשים

אל תדגישו
ת'חיצוניות
תתייחסו
לפנימיות

[נגינתי]

היום אפרורי
מזג לא ברור
ואני סהרורי
מחפש לי חיבור

כמה לדעת
מי אני באמת
להפסיק בגבולות לגעת
ועם עצמי להתעמת

כל יום חושש אני
כל יום ופחדיו
שלא ארצה את קוני
שלא אקיים מצוותיו

וכל פעם מחדש
כשאני עומד בניסיון
הלב שלי נרגש
כאילו נולדתי היום

כמה קטן המרחק
כמה החבל הוא דק
מלטבוע במרירות החטא
ללהתפנק במתיקות הניצחון

Spoiler

בוסרי לגמרי, להתחשב...

[טותיייי]

פוסט זה נמחק!

[טותיייי]

פוסט זה נמחק!

[טותיייי]

למה אני מתחרטת
שספרתי
למה כל דבר
אני שקרתי
למה אני אחת
שמדברת
למה אני אחת
שמשתפת
ואחכ מתחרטת
למה לא שמרתי
הכל על הלב שלי
למה כל פעם
אני מאמינה
ושוב נופלת
למה אני אחת
שלעצמי לא שומרת
למה אני כזאת
אחת שמתחרטת
על כל דבר
שאני עושה
למה אין לי בעצמי
אמונה
למה אני כאן
נלחמת על כל שניה
למה אני כזאת ילדה
שמסובכת
עם עצמה
טוהר

[קפוצ'ונית]

פוסט זה נמחק!

[הודיה 1]

בהשראת הלימודים שלא ניגמרים

לימודים
לימודים
אני קורסת
לא פיזית
אלא נפשית
נגמרתי
דרישות
ודרישות
עבודות
ועבודות
כנראה שכחו
שאני בנאדם
אני לא
רובוט
אלא
בנאדם
בדיוק
כמו כולם
בגרות אחרי
בגרות
מלחיצים
ומותחים
ואין לי שמץ
איך יתחילו
הבגרויות
אבאלהה
סומכת עליך
תעזור לי
קשה לי
אני לא בנויה
ללחץ
בלתי נגמר
מתי יהיה
יום אחד
בשבילי
לשקט שלי
מחכה כבר ליום הזה
לשקט שלי איתך
אבאלה יקר שלי
תודה!
גם על זמני לחץ

[מיכל f]

פוסט זה נמחק!