שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

BINYAMIN OFFICIAL

לפעמים אני שוכח איך זה לוותר
איך להתגבר
על כל מה שעובר
ואיך תמיד אני זה שרוצה לחזור מהר
הולך ולא עוצר
רוצה רק לדבר
לדבר על מה אני בכלל כאן בעולם
בסך הכל בשר ודם
עוד אחד ולא מושלם

ואז אני נופל ושוקע
הלב שלי עוצר ויודע
שאתה זה שעוזר
שאתה זה ששומר
ואז אני עולה ושומע
מתהלך בחשיכה ודומע
מי מבין מה אני עובר
איך שאני חוזר מהר

כ.פ.

פוסט זה נמחק!

מרב

הנשמה.

נשמתי מבכה, מרגישה היא בפנים
בודדה היא מאין.
שבורה מעצמה, מסרבת לקום
בשלה היא בנתיים.
אני חיכיתי שנים כמו מדבר לגשמים
נשמה מסתובבת,
וכל זה היה לי חסר, אין לי כלום בחיי.

מכל התפילו שעלו לשמיים,
את שלי הוא קיבל
שמע את קולי בליבי
אשא עניים, אליך תמיד אבקש, אתקרב
מכל התפילות שעלו לשמיים
היא חזרה לליבי
כשלי היא עדיין כמהה
את התשובה להכל בחיים.

אם היו אומרים לי מזמן להיכן נעלמת
הייתי באה עד אליך
אבל אליי את קשורה,
כבר נכתבנו מזמן בספריי השמיים
אני סחבתי שנים כל דבר שמכביד
ואת מסתובבת
וכל זה היה לי חסר, אין לי כלום בחיי.

אנסה בשבילך מכל רע ומכשול
עד נשמתי אותם יעצור
אני אשמור על ערכך
עד שהגוף כבר יכאב.

טוב זה פעם ראשונה שאני כותבת שיר עם מנגינה.....
הוא שיר כל כך נוגע, בי בכל אופן...
לפעמים יש מין הרגשה כזו שהנשמה לא קרובה ללב היא מטיילת מחפשת את עצמה, קשה לה והיא לבד.
וגם לך קשה הכל נופל עלייך...כשהנשמה איתך היא מקבלת את כל הקושי והיא גם שמסייעת לך איתו.
ואז כשהיא חוזרת אחרי תחנונים...את מבטיחה לה, שתשמרי עליה ולא תתני לכל המיכשולים להפיל אותך כי מי שבסוף מטפל במיכשולים האלו זה רק הנשמה.
אני מקווה שהבנתם את הקטע.

פונץ' בננה

בס"ד
מסע פזיז:

הכל היה נראה כ"כ קרוב,
אבל את רוצה פתאום ת'כל לעזוב.
לנסוע הכי רחוק, שנות אור.
ולמצוא כבר אושר..

והראש בתוך הבלבול,
ואת עם התחושה של לפני שנה בול.
שאפחד שוב לא מבין,
ונמאס לך בכל אחד מחדש להאמין..

בין עולם התמימות-
לאנשים עם ערמומיות,
הולכת ונקטפת,
בורחת רחוק מדי עם הרכבת.

תעצרי שניה, אחותי,
כי את עדיין נמצאת עמוק בתוכי.
אל תהיי פזיזה, נעבור את זה יד ביד,
ונצחק על זה בסוף ביחד, מהצד.

את עוד תראי את הטוב,
את תרגישי באמת מזה לאהוב.
אחרי מסע ארוך שיגמר,
נראה קרן אור שלנצח ישאר.

כי ככה זה בחיים, דברים טובים
באים אחרי מניעות וקשיים.
לא סתם בחר בך האלוקים,
הוא רצה להאיר לך תפנים.

אז עכשיו,
תעופי הכי רחוק שאת יכולה.
ותודי לו כל שניה ושניה,
כי רק בזכותו את עדיין חזקה.

~אבא'לה שלי, תודה רבה~

כולם אוהבים אותי

פוסט זה נמחק!

מנאששש

לא שלי

אדם,

רגע כאן
וכבר שם

כאבק
וכצל
כחלום
הבטל

רק היה
ופרח
כמו פגע
וברח

ואתה
בן אדם
מה לך
עוד נרדם

שעותיך
ספורות
אף אם
בגבורות

אוטוטו
ואינך
התעיף
עינך

ואולי
נועדים
רגעים
בודדים

תחנת
מעבר
בין עתיד
לעבר

לזכור
אין באת
ואן
דרכך

ומה
מעשיך
על פני
היקום

אם
תיטיב שאת
יהא זה
שללך

קנויה
לעולמי
עולמים
זכות קיום

עדיין לבד

בין האמת למציאות
אל תפחדי לגלות את עצמך
את לא חיה כאן בטעות
אל תנסי להעלים את עצמך

כל החיים שלך הם מרתון
אני לא מבינה למה
מה את משיגה משיגעון
למה את חיה בתוך הדרמה?

תשתיקי רק לכמה דקות
את כל המחשבות שלך
תני לעצמך להרפות
להסתגר עם האמת שלך

כל סערה סופה לחלוף
אל תתני לגלים אותך לשטוף
יש לך רק מקום אחד לכסוף
ואת תגיעי אליו בסוף

כי את מיוחדת
תרשי לעצמך ליפול
זה לא יוריד ממך
רק יתן לך לגדול

ארי גולד

חברה השיר הזה מוקדש לכם!!!! תקראו אותו

לשתות פונץ בננה
להתפנן על החוף
בלי לשאול מה ולמה
סתם להתגשמעק בנוף
סתם כך בצל האילן
בלי להרגיש פילוסוף,

ופתאום חוטף בוםםם
שובל מחשבותיי מסתבך
מה אני עושה ביקום
חושב ולעיתי מתדכדך,

סתם משורר מבולבל
מחבל מחופש
סתם עוד יצור מזולזל
קצת לא מאופס,

ופתאום אני מוצא אותה
את המרגלית שמסתתרת
וכן אני כבר שומע אותה
את נגינתי שמתגלגלת,

גיבור כארי
חזן כרוזנבלט
רץ כצבי
או לפחות מנסה

אני ארי גולד
לא סתם אחד
אני בן של מלך
אני המיוחד

נשמתי מתנדנדת
בניסיון להוציא את המירב
כאיילה מזמרת
ככוכבים הנופלים בקרב,

זה אולי קצת שטותי
ההרגשה שאופפת אותי
אני מרגיש מעל כולם
כרבקה כלתו של אברהם
אני חש כקיסר מזהיר
כטיטוס המצביא האדיר,

ובעוד ריחות ההדרים
סביבי נשזרים
אני חושב שזה כדאי
להרגיש יותר מידי
כי זה מחייב אותך
להתנהג למעלה ממך...

arigold
מוקדש לכל הכותבים והכותבות כאן במקצב שלמדתי מהם כ"כ המון, @פונץ-בננה @שמעק @אילן-פ @בוםםם @shoval @משורר-מבולבל @המחבל-המחופש @margalit @נגינתי @ארי-רוזנבלט @מתנדנדת @מרב @אילה-הזמרת @כוכבים-נופלים @טותיייי @רבקה @טיטו @הדרי ויש גם כאלה שלמדתי מהם המון אבל לא הצלחתי להכניס את שמם לשיר @אריה-93 @אייצ-ית @מא1 @הללויה @מנאששש @מוכשרת-על תודה לכם חברי מקצב על השיפור הזה שגרמתם לי!!!

כן כל המודגשים אם לא שמתם לב זה שמות של כותבים מהפורום המטורף הזה.... סורי על התיוג אבל הקדשתי שיר בשבילכם אני חייב שתראו אותו לא סתם עבדתי...

מישהי מיוחדת

נשארתי עם חור
עמוק ואפל
עם כלא שחור
מבלבל מערפל

נותרתי עם לחץ
פועם לי בלב
נאבדתי ביח"ץ
של כישרון תאב

מאיצה בעצמי
להתקדם עוד ועוד
לא אוחזת מי אני
שקצת קשה לי לעמוד

ועכשיו---

עכשיו מול מבחן טורף
ויאוש הודף
מנסה להשתנות

כי התוצאות שלי
כלל לא בידי
אז כדאי קצת להרפות

פינחס דולינסקי

חדש כאן. ברוכים הנמצאים!
לשיר הבא יש גם לחן, חבל שאני לא יכול להעלות לכאן.
אני מתמודד בתחרות "המאסטרו" של טוקר בקול חי, ושם בשלב האודישנים קרתה פדיחה והוא הושמע רק עד הפזמון (שהוא כל הפואנטה).
אבל לא נורא ב"ה העלו אותי שלב גם ככה.
מקווה שתאהבו-

אתה גולם הם אמרו לי, לא יודע לעמוד,
לא יודע שום דבר, פספסת את העיקר.
רעש באוזניים, רוחות של סערה,
לאן אפנה עכשיו, אין לי שום ברירה.
עם הגב אל הקיר אני עוצם את העיניים,
משהו בי נשבר, הולך ונסגר.
עם הגב אל הקיר, שוכח מי אני,
סתם גולם מטופש, אין בי, אין בי.
אלא גולם, גולם, גולם.

פזמון-
משהו זז בפנים אני פוקח את העיניים.
מותח את השרירים פתאום צומחות לי כנפיים.
עולה לאוויר חותך את השמיים.
מגולם נולד פרפר, פרפר יפה עיניים.

שריוש

פוסט זה נמחק!

חסידייה אוטנטית

מאגרפת בדמעות
רסיסים שנשרו
בעיניים פגועות
מתקוות שנופצו

בוכה ת'שלימות
שנראית מרחוק
יודעת שצביעות
נחבאת שם עמוק

נמצאת לבד
בעולם משלי
כשור מועד
מתייחדת עם קוני

לבד נמצאת
תחת ההמון
לבד עם האמת
ששווה מיליון

אוכלת ת'נשמה
עם כל יום של בדידות
מקיימת ת'לשמה'
עם בוראי כורתת ידידות---

איציק דדיה

פוסט זה נמחק!

שרה 99

הולכת נגד המסיתים
לא מקשיבה לשכנועים
מסרבת לשמוע את הדברים
יודעת שהם הורסים
שכבת טומאה מוסיפים
את הנשמה שמתחננת
לקדושה שתשאר תמיד
שלא יכתימו אותה בכתמים
עם כל הקשיים שבחיים
ממשיכה מול כל האנשים
מנסים לפתות במעשים
נכנעת להם לפרקים
אך האמת צורחת מבפנים
הניצוצות בה פועמים
הם נשברים לרסיסים
רוצים רק את אלוקים
לא מוכנים לשמוע לשטן
שמתעתע בכל עת וזמן
לא מוותר לאף אחד
חפץ להכשיל כל אדם
והיא נלחמת בו חזיתית
כל יום מחדש מחליטה להחזיק
לשמור על עצמה לבטח מהמזיקים
מוחקת תכנים לא טובים
עם כל כאבי הלב המייסרים
יודעת שעושה מעשים גדולים
למען הגשמת שאיפותיה
שתתחבר ותאהב את אלוקיה
לא תעזוב אותו אף פעם
תדבק רק בבורא העולם

איציק דדיה

פוסט זה נמחק!

רות רפפורט

מההתחלה להתחלה או דרך ההתחלה לסוף
אני הולכת
מרגישה את עלי השלכת
רשרושם נשמע באזני
לפתע רואה בנאי
בונה ומוסיף עוד ועוד לבנה
עוד מעט יגיע ללבנה
פתאום רואה ערפל
מרגישה כמו בכרמל
רוצה לחזור להתחלה
להתחיל הכול מהתחלה
הולכת צעד אחורה
מרגישה כול כך מרוצה
עשיתי צעד נכון
נראה לי שזה ממש נבון
רואה את הסוף(שזה היה ההתחלה[זה לא מהשיר])
ושמחה סוף סוף

שמעתי שאסור לכתוב שירים ברצף ,זה נכוןןן???

התאומה

כבר ניסיתי
כבר הייתי
וכבר מיציתי פה

המקום מוכר לי
ממש עולה לי
התחושה, של דז'ה וו

ועוד פעם, הולך
בשבילים ישנים
שוב פעם דורך
על מרצפות, ושברים

ומחשבות מערפלות
שוב ממלאות כל ישותי
איך אפשר להתכסות
בדם שיצא מדמעתי

לא רוצה להיות כאן
שוב נזכר בתהיות
ימים רעים, זיכרון ישן
חיים מלאים בטעויות

לא רוצה ככה לחיות
רוצה לפתוח דף חדש
חף מכל הבעיות
דף נקי ממש

שמעק

תקראו את הספולייר:

מתבסס על המשפט המפורסם
MONEY TIME - זמן זה כסף. אנחנו תמיד במרדף אחרי הזמן, כי זמן הוא דבר יקר.
בין זמן של העולם הזה ובין של העולם הבא...

נופל רודף אחרי העושר
בדרך מאבד את היושר,
מה נשאר לי? הכל בוסר
כל מה שהשגתי רק חוסר,

רוקם דמיונות חולם בלילות
שוכח מעצמי מריץ תוכניות,
בונה בליבי מגדלים בחולות
אדריכל של כל הגבעות,

ים של תפילה בשתי עיניי
קורא לו לזמן שובה אליי,
פתאום הכל עומד ליפול,
איך אחזיק, אנ'לא יכול,

פזמון:
הנני איש העולם הגדול
רץ מכאן לאן כנווד בחול,
תוסס כמו איזה לימון ליים,
כי העולם הוא מאני טיים---
מאני טיים

במרדף אחרי הדים של כבוד,
איבדתי ידידים קרובים מאוד,
במרוץ המטורף, של רצון לעוד
עזבו אותי דמויות של הוד,

אולי אני, התנהגתי לא בסדר
נכון אולי גם, הפרתי את הסדר,
ומאז, המון דברים קרו בסתר,
אבל הבנתי, הפנמתי את המסר,

תבין תדע, בסוף הכל נשבר
העולם יקר ולא שווה דבר,
כל מה שהשקעת, נמוג נגמר
תלך רק על מה שתמיד נשאר,

פזמון:
הנני איש העולם הגדול
רץ מכאן לאן כנווד בחול,
תוסס כמו איזה לימון ליים,
כי העולם הוא מאני טיים---
מאני טיים

קח עצה, יש דרך אחרת,
אף אם מוזרה, לא מוסברת
תלך בה, גם בבוא השלכת,
עד שאבא יבוא באשמורת,

תשמור קצת על עצמך,
מהילד הקטן שבך,
תחשוב רק קדימה
תהיה מלאך של אמא,

עוד מכשול, האם אפול?
בוכה חזק, אל כל יכול,
שלא אתפרק כארמון בחול,
תחזיק אותי, תעזור לגדול,

פזמון:
הנני כאן איש העולם הבא,
רץ מכאן לשם, לעוד מצווה,
חטוף ואכול אחת ושתיים,
כי העולם הוא מאני טיים---
מאני טיים

לא הכל טוב אבל הכל לטובה

חתמתי חוזה עם הרע,
הוא אמר שיבוא בהפתעה.
רציתי רק להיות בטוחה.
אז הדחקתי כאב לפינה.

נלחמתי באותיות
שיצאו לי רדודות.
התכחשתי לשתיקות
שהחליטו איך לחיות.

חילקתי עותקים לרגשות,
פיברקתי לעצמי מלחמות.
זה חוזק להודות בחולשות.
זה גבורה ללמוד מטעויות.

ואין בי אמון. בלי סביבה.
כבר רגילה להיות שקופה.
נגמלת, מהדחף לדממה,
מהרצון לשוב חזרה.

מסורבלת בלי כישרון.
בורחת עם ביטחון.
לוחמת עוקפת תיכון.
מבולבלת יודעת מה נכון

אז אני כבר לא עמוקה .
אבל שווה גם בתור רדודה.
וכן אני קמה ומודה,
לא, לא הכל רע.

כולם אוהבים אותי

פוסט זה נמחק!