שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

כולם אוהבים אותי

פוסט זה נמחק!

מ קוק

השיר עלה לי עוד לפני שראיתי את הרעיון על שיר שקשור לפרשה

יהושוע וכלב
שכנעו מכל הלב
אל דברו עליה עוד
כי טובה היא עד מאוד
ניתנה ראש ונשובה
לא ניכנס אל אהובה
ויאמר ה' למשה
אותך לגוי אעשה
אותם אני אשמיד
לא רואה מהם עתיד
משה מגיב במבוכה
אותם העלית בכוחך
יהיה חילול השם
נשבע להם, וישחטם?
סלח לעוון העם
שהרי ערב רב איתם
ואולם חי אני
עשר פעמים ניסוני
לא איחרה המגפה
והשאר נספו בהקפה
ואותם עם רוח אחרת
שלא דיברו על נהדרת
הם יקבלו
כי בקולי שמעו

קורה שאתה מדבר
בפרשה זו תיזכר
ולא ידידי, אל תיתמם
אל תשיח גם על דומם

והוא אשר דיברתי
אף שאמר 'סלחתי'
לא הבליג על המילה
ואת כל הדור כילה

כוכב לכת

היי אני אשמח אם תוכלו להעיר או להאיר, וכן אם יש למישהו רעיון להתחלה או לסיום השיר
תודה רבה!!!

והשקט הזה שורט
ההתעלמות הזאת שורפת
הבדידות הזאת שוברת
לא נותנת להמשיך
מסתכלת ללמעלה לשמים
השמש מחיכת לה מבין העננים
מעודדת אותה שעוד יסתדרו הענינים
בינתים נשאר חברים
היא מסתכלת אל השמש שזוהרת
ואומרת
העולם הזה מושלם
הוא טוב, כולו זהב אבל איפה כולם עכשיו????

מוכשרת על

@כוכב-לכת אמר בשירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה:

היי אני אשמח אם תוכלו להעיר או להאיר, וכן אם יש למישהו רעיון להתחלה או לסיום השיר
תודה רבה!!!

והשקט הזה שורט
ההתעלמות הזאת שורפת
הבדידות הזאת שוברת
לא נותנת להמשיך
מסתכלת ללמעלה לשמים
השמש מחיכת לה מבין העננים
מעודדת אותה שעוד יסתדרו הענינים
בינתים נשאר חברים
היא מסתכלת אל השמש שזוהרת
ואומרת
העולם הזה מושלם
הוא טוב, כולו זהב אבל איפה כולם עכשיו????

איפה הם כשאני צריכה אותם-
כשקשה לי וכואבבבב?
אני צריכה אותם מזמן,
שיחממו לי כבר ת'לב!

כי הוא ריק וקצת מסכן,
כי עכשיו מרגיש בודד.
ולא טוב לו המצב,
והעסק שוב אובד...

והאנשים - הם נעלמים!
איש איש לביתו...
ואני כאן לבד אבל---
ד' איתי ואני איתו!

@כוכב-לכת כבקשתך עשיתי לך המשך, השיר נגע בי! אז מיד רשמתי את זה (מקווה שדיבר אלייך ולא יצא מהקשרו)

איציק דדיה

פוסט זה נמחק!

טיטו

וואי תקשיבו, הדבר הכי שנוי עליי זה למחוק למישהו שיר, שירים זה דבר שנקשרים אליהם ומחוברים אליהם וכשמישהו בא ומוחק לך את זה זה גם יכול לפגוע לפעמים.
אז אני מבקש ממש ממש, אל תעלו יותר משיר אחד בחמישה ימים, רוב המשתמשים מקפידים על זה אבל העו פה כמה שהעלו כל יום וגם שירים דווקא מאד טובים שבצער הייתי צריך למחוק וחבל.
תקפידו על הכללים ותראו שגם יותר יקראו את השירים שלכם כי מחכים להם במקום להעביר קדימה כל פעם שרואים שיר שלכם.... סתם נקודה למחשבה.

אני ממש אשמח לשיתוף פעולה בזה כי זה לקח לנו הרבה זמן לסדר לכם את הקטגוריה וגם עכשיו כל פעם מחדש.

איזה קטע

ראיתי אנשים חזקים
שלא מעיזים ליפול
ראיתי אנשים נמחקים
כי לא למדו לגדול
ראיתי אנשים שהשתנו
והם בכלל לא רוצים
וראיתי אנשים שנבנו
מכל אותם הלבנים

כי על כולנו עוברים
קשיים שונים
בכולם יש שברים
הריסות ושדים
כולנו מנסים
ולפעמים טועים
כולנו מתנסים
ולפעמים חוטאים

החכמה הכי גדולה
היא לקום כל פעם
להתחיל מהתחלה
גם כשנגמר הטעם
כי לפני כל אור
יש המון חושך
אבל רק הוא יעזור
להאיר את הדרך

שריוש

השיר של @אייצ-ית מאוד נגע לי וכאב לי מאוד ... שמיד כתבתי שיר על זה שיר שמביע רצון לתקווה שכמה כמה עוד אפשר להחזיק ???

כמה??
כמה קורבנות נקריב
עד שהרע תחריב,
כמה דפים נשרוף
אין כבר פרחים לקטוף,

הלב מחורר מחצים,
נושבת רוח פרצים
מעיפה את התקווה ,
אנו רוצים רק שלווה,

מרוב דמעות שחקו אבנים,
אבא אנו בפרשת דרכים,
גרוננו ניחר מצעקות,
תשמע אותנו נשמות,

נושאים עניים לשמיים
מחכים שתזרח השמש,
מחבקים חזק תידיים,
רוצים מנוחה לנפש.

איציק דדיה

מה רבו מעשיך

את כולם בחוכמה עשית

אני רק ילד קטן פה בעולם

ואתה שם למעלה שומר כל הזמן

משגיח שאני לא אפול ולא אמעד

ושרק בדרכך אני אצעד

את תורתך אני אלמד

ומיצוותך אשמור לעד

אותך אני הכי אוהב

כי אין אחר מלבדך

אתה האבא של כולם

ואיתך תמיד אשאר!!!

טותיייי

למה הלב שלי שוב נופל לשיגעונות?
למה בכל פעם כשקשה מגיעות הדמעות?
למה כשבאלי לפרוק לא יודעת על מי?
למה מפחדת לספר ואז לחנוק את עצמי?

למה כבר לא סומכת על אף אחד בעולם?
למה כשקשה לי מרגישה לבד מול כולם?
למה מאמינה לך ושוב אני נופלת?
למה כשהקשבתי לך אני שוב מתחרטת?

למה בתוך סרט מרגישה בחיים?
למה מרגישה את הלב בתוך שק מלא אבנים?
למה כששומעת לבדי שירים אני בוכה?
למה בחיים האלה אני לא זאת שיוצרת את המנגינה?

טוהר

חיה במקרנצ'יק 0

הלכנו מספר חברות
את גלי הים לראות
איזה כיף קיץ עכשיו
אנחנו אוהבות מים

זה היה אחרי החוץ
היום היה כל כך לחוץ
ועכשיו סוף סוף בחוץ
חושבות על המים

באוטובוס יושבותבאחרון
צוחקות כל הדרך ברון
מגיעות כבר לאשקלון
נכנסות כי כיף במים

ככה בים 4 שעות
על כלום לא חושבות
בגלי הים משתכשכות
משפריצות קצת מים

ומגיעה לה השקיעה
התפרקנו אחרי ההשקעה
ועכשיו אין שירותי הצלה
אז יוצאות מהמים

המלתחות כמובן סגורות
איכשהו אנחנו מתייבשות
על האוטובוס חזור עולות
סחוטות עד הסוף מהמים

ודיי כבר
נראה לי חפרתי עם המים...

סורי, השיר קצת תינוקי, פשוט מלאאאאאאאאאאאאא זמן לא כתבתי, וזה מה שיצא

כוכבים נופלים

**יש לי יעד
אם הגעתי כל הדרך עד לכאן
אני לא יעצור
זרעים ששתלתי אצלי בגן
יש לי חלום עוד לקצור
ונעליים שמלוכלכות בבוץ
משכנעות שכדאי לי לחזור
משמיט הצידה שייח עם קוץ
ואומר שכדאי להם לזכור
פיזמון
שיש לי יעד
בסוף אני יגיע
כל פסיעה כל צעד
מראה שאני משקיע
יש לי יעד
ואפח''ד לא יפריע
נפילה או מעד
אני אף פעם לא ירגיע

אילן פ

הנה זה עומד אחר כתלינו
מילים ולחן - אילן פ

הנה זה עומד אחר כתלינו
להעלות מכאן את תפילתינו
בעבור אבותינו שבטחו בך
הכל עבר הכל נסלח
בורא חושך יוצר אור
אחות קטנה היום תזכור

ולא קרב זה אל זה כל הלילה
עמוד האש עוד עובר לפני המחנה
ענן כבוד קשור מלמעלה
"וטרם יקראו ואני אענה "

הנה זה עומד אחר כתלינו
ואמונה כל זאת וקיים עלינו
חושבי שמך לא תשיב ריקם
לעם נופל נופל וקם
אחות קטנה היום תשמר

ולא קרב זה אל זה ......

מביט לשמים אולי
יעבור הענן על פני ואקרא
רחום וחנון -ארך אפים ורב חסד ואמת
הושיענו
הושיענו

ולא קרב זה אל זה ....

אפשר לשמוע את הלחן
https://miktzav.com/assets/uploads/files/1686256342177-%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%93-%D7%90%D7%97%D7%A8-%D7%9B%D7%AA%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%95.mp3

עדי 3

@ארי-גולד אמר בנספח | תגובות לאתגרי הכתיבה השונים.:

ואגב סתם בשביל הפאנץ' האתגר שלי היה להכניס רק שמות של כותבים, אבל תאמת שגם לאחרים מגיע פידבק

אז בשביל האתגר שלך:

בצילו של @אילן-פ
ישבנו כולם
כמה אריות
ו @משורר-מבולבל

@פונץ-בננה מפנק
בשילוב @הדרי ם
מצאתי את עצמי
מוקף מוכשרים

הגיטרה ביד
ו @אילה-הזמרת
עם אחותה @התאומה
ש @כמעט-מפורסמת

בין @shoval של מילים
לאלפי מנגינות
כוכבים שנופלים
ואין ספור רגשות

חיברנו יחד
@הלל והודיה
כך @שיר נולד
בסימן @הללויה

צליל ו @מיתר
חובר לו לתו
@איזה-קטע
שכולם במקצב!

חברים יקרים-
לא את כולם הצלחתי להכניס, אבל כולכם מוכשרים ברמות המעוררות השראה!!!

צ'רלס פייפר

הכל איטי
הכל איתי
נסחבת הדרך
של בערך
זה לא בסדר
אני כמו בסגר
מחכה שיודיעו
שאפשר לצאת
אותי שכחו
בתוך הקונספט
עוד לא כאן
אבל כבר ממזמן
לא שם
מח תקוע
כמו בסם
תעתוע
כאילו נגמרו
צרות שהיו

חיה במקרנצ'יק 0

יום אחד לא בהיר נכנסה עם חיוך אווילי
היא טענה שיש לה שכל אינטלקטואלי
וצחקה גם - "מישהו לקח את הראש שלי
החליף כמה ברגים כדי שיהיה שימושי"

אף אחת בכיתה לא הבינה מה נסגר
משהו שם בראש אצלה נראה קצת זר
וכאילו כולן ירדו להן ברמה או שתיים
והיא עלתה על כולן וקפצה לה למים

מה אתן אומרות שנעשה לנו חגיגות
נעשה חיים ובאלגן בתוך המבחנים
נראה את כל המורות ככה מתעצבנות
ויהיו לנו חיים מאושרים וגם ומהנים!

שהיא אומרת חיים כוונתה זה לשטויות
שמנסים להפריע לה זה נגמר במכות
כי היא רק היא הקובעת בכיתה ובשכונה
ומה הבעיה לשפוך קטשופ על השכנה?

הילדים הנמצאים בתלמוד התורה הסמוך
ישמחו שיהיה להם קצת גיוון אקשן ולכלוך
ואם שנפזר במבחן אפרוחים בכל הכיתות
תהיינה טעויות ואף אחת לא תקבל מאיות

נשפוך דבק על הרצפה של מורות שרותים
וגם נחליף מנעולים בכל הארונות והחדרים
נכסה בספריי אטום את המצלמות אבטחה
ואף מורה לא תראה איך המוסד במהפכה

זהו כך היום לא יהיו לנו יסוף סוף לימודים
אחרי הכיף הגדול נלך גם לקנות בגדים
נעביר כך את הימים האחרונים של השנה
ובשנה הבאה נראה איך לנו הכל השתנה!

השיר סתם כי הייתי במצב רוח של צחוק...
כמובן שהוא לא אמיתי

אפרת גלבוע

ראיתם אותה
בכיתה
פרצה כל גבול קיים
התמרדה צעקה
זעמה על העולם

גם ליצר הרע
לא חסכה
פתחה פתח כאולם
מקולקלת

צקצקתן בלשונכן
צדיקות
לא לרוחכן
לא ועליכן
מכחישות

אך, האם הייתן שם
ברגעים הקשים
כשהלב שלה התפלץ מבפנים
חומר ורוח נלחמים
טירוף וערפול חושים

???

אני רוצה לומר לה
רואה אותה נשרפת
בלילות מתהפכת
וביום היא מסתגרת
נעולה.

מתי יבינו
שכל הבלגן
היה כדי לומר
אני כאן

חיה נושמת בועטת
זקוקה לעזרה
נואשת.

השיר לא הכי מלוטש אבל ישב לי על הלב והייתי חייבת לכתוב זה אחרי שהתווכחתי עם חברות על בנות מקולקלות והן מאוד שפטו אותן לרעה

כ.פ.

פוסט זה נמחק!

נווד

בס''ד

אני מוותר על אה*בה
כדי להיות
כדי להרגיש אני קיים
עכשיו אני מפסיק בורח נעלם
מתי אחזור אני לא יודע
אני רק יודע שבפעם הבאה
זה יהיה רק אני שם.

אני את וטוהר מזוקק
מרוע האדם.

אני לא מוותר לעצמי,
אני לא מוותר על עצמי.

שמעק

רגע לנשום, שקיעה בכתום,
הלוואי שרק אעשה שלום,
במחשבות שלי, די לחלום,
שלא ישגעו אותי כל היום,

אני מבולבל, מרגיש מוזר
הלב שלי מזמן כבר מפוזר,
כן, אני רוצה בית של תורה,
אבל מהיכן תגיע הסחורה,

כן, רוצה שבט של ילדים,
אבל איך אפרנס ת'חמודים,
אם אקח איזו מתכנתת,
שכל היום רק עובדת,

אולי תמלא לי את הכספת,
אבל מה עם הילדים שבמרפסת,
הם לא רוצים את אמא בתופסת,
פעם פה ופעם היא קורסת,

אם אקח מורה או איזה גננת,
שתשב איתם, גם לשיחה מרעננת,
איך אגמור ת'חודש בלי גיבנת,
הדרך לדירה, כבר לא תהיה מובנת,

רוצה גם וגם, הכל בחבילה
לא מוכן לוותר, אפילו על מילה,
הוי אלוקים, תן לי את הכלילה,
אבל עד אז רק אשא תפילה,

שאפסיק לדמיין דימיונות,
או שייתגשמו כל התוכניות,
שלא אחפש את החסרונות,
או שאקבל את כל המתנות,

עד אז, אמשיך לכתוב שירים,
ולהתבלבל בין המילים,
ואולי, באיזה יום מן הימים,
אעשה סדר במחשבות לעולמים.

באתי להציג נקודת מבט, מה עומד מאחורי הדרישות של בחור (לפעמים...).
אם אתם לא מסכימים או לא נראה לכם, תגיבו...