שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
ארץ חרבה
שפוכת דם
ארץ עצבה
כמעט ואין בה אדםיצאנו ממנה
למשך שנים
לא ידענו אנה
אנחנו באיםואז הגענו לשם
לארץ נכריה
ופתאום כבר אין אשם
שכחנו מקריההתרגלנו לריחוק
אל המובן מאליו
אבדנו את הזכות
להתנהג כמו בניוומה הפלא שכעת
כשאנחנו לא רוצים
פספסנו את העת
גבולותינו לא חוציםואז הכל שמם
שמם כי אין אדם
כי מצבנו עוד מדמם
רצוננו כבר נדםוגם אם נמצאים
הלב עוד בנכר
בכלל לא שואלים
והוא זכרכי אנחנו כמו אסיר
שנולד בתוך הכלא
וכשאת מגבלותינו נסיר
יבואו הימים האלהשלא תהיה עוד מלחמה
וגם לא מחלוקת
ושום חוטא לא ישמע
דבר לא יפר את השקטואז נהיה קרובים
צמודים אל כל הזוהר
וכולנו נהיה טובים
כעצם השמים לטוהר.||אני פשוט בחו"ל עכשיו, וקיבלתי כמה תובנות בעניין ;)||
-
שיר האהבה לבורא עולם
אלוקים הגדול תבין אותי
כי העוונות שלי הם לא אני
הם רק יצר שמקשה עלי
את תורתך לאהוב עד בלי
ואם אהייתי משווה את אהבתי אליך למים
הם היו מציפים את כל העולם עד השמים
מקווה שתאהבו
אשמח לביקורת בנושא המתאים
-
שלום לכולם שמי יוסף ואני כותב המון זמן כל מיני שירים ורציתי לשתף אותכם בפרוייקט שנקרא החזרה לאבא שבו אני יעלה שירים של חזרה לאבא שבשמיים
מקווה שתאהבוסקיצה לשיר הראשון בקרוב....
בודד ביער חשוך לא מוצא שביל
כמו ילד בגשם שלא שם מעיל
רק מחפש מקום לנשמה שלי
כמו הקצף של הגלים שיכו בי
המשך יבוא...
-
שלום לכולם! הנה שיר שכתבתי, כדאי לקרוא את ההקדמה.
[לא תמיד קל בעבודת ה', ולפעמים אנחנו מאוד מתאמצים להתקרב אליו, לחפש אותו, לעבוד אותו, ולא תמיד מצליחים. ולפעמים זה מייאש, כי מרגישים שעובדים קשה ולא רואים תוצאות. השיר הזה נכתב כדי לתת את ההרגשה הזו שגם בתוך הדרך הארוכה, המפרכת, הבלתי נגמרת הזו, תמיד יש דבר אחד שמנחם ונותן כח, וזה הכיסופים. הגעגוע. הרצון תמיד להיות קרובים לאבא שבשמיים. ואנחנו יודעים שגם אם חלילה לעולם לא נצליח, (וודאי שנצליח, אבל ככה זה מרגיש בתוך הדרך הארוכה), לנצח לא נפסיק לכסוף. ]
כיסופים
גם כי אלך בגיא חושך,
ולא אראה דבר
גם אם תלאה נפשי מדרך
ארוכה במדבר,
וגם כשהיאוש יגבר עליי, ולא אראה לו סוף,
אני יודע שלנצח אני לא אפסיק לכסוףפזמון:
נפשי כארץ עייפה
מדבר שמם, עולם שלם,
נכסוף אליך נכספה
למצוא מקום להשתלם,
והיא תקוותי האחרונה
כיסופיי, געגועיי,
כי אם לא נכסוף נכספתי
למה לי חייכשאתעייף ממלחמות
ולא אמצא מנוח,
ואחר דרכי חיפשתי
עד שלא נותר בי כח,
ואף אם לא אמצא תשובה עד רוחי אליו יאסוף,
אני יודע שבדרך אני לא אפסיק לכסוף(פזמון)
(הזכויות שמורות ליוצר) -
קרה דבר נורא
אין לי השראה
רוצה מחמאה
על מילה וחצי של שירהנגמרו השירים
אין לי חרוזים
וגם לא תפוזים
למרות שהחיים תותיםהמשקלים לא מסתדרים
החרוזים בנאלים
תמיד אותם שירים
אנשים תהיו מקוריים! -
גשר
גשר
בין שני צוקים
מקשרגשר
בין רכסי הרים
מחברגשר
בין טיפוס
לבין חיבורגשר
בין דרך קלה
לקשהגשר
בין דרך נכונה
קלה ואמיצה
לזו העקלקלה
והלא קלההשם
נתן לנו לבחור
בין רע לבין טוב
בין גשר לחיים הטובים
עם הוראות מפורטות
איך לקבל אומץ ולחצות למבטחיםאו חלילה לבחור בדרך קשה
של ירידות
ותהומות
בורות
וסכנת נפילות
ואח"כ לעלות
בדרכים מפותלות...התורה היא סם
התורה היא גשר
לחיים!||מוקדש באהבה לכל בחורי ישראל שחזרו לשקוד על ספסלי הישיבה
אשריכם!! בחרתם לעלות על הגשר המקשר בינכם לבין אבא...!!|| -
טוב אז אני לא כותב בכללי שירים (יצא לי לכתוב אבל זה למגירה
)
אבל אני מעלה פה שיר אחד שעל העיקרון שלו חשבתי אתמול אחרי נפילה ענקית שהיתה לי ועכשיו כתבתי אותו רציני...
מקווה שתאהבו! (השיר מתאים קצת לסגנון ראפ....)
אבל למה?!
אני מנסה וזה לא עובד לי אני מתייאש בהתחלה
רוצה להשתדרג להיבנות להיות הכי טוב שאפשר
זה לא הולך אני מנסה ואני נדחק שוב לפינה
אני רואה את התקווה כמו שרואים ליקוי חמה
אני מרגיש שאני חיי בתוך עיגול אחד גדול
שאני רץ וזה לא נגמר חוזר תמיד שוב לאחור
אומרים לי תמיד "כל הכבוד התקדמת הרבה"
אבל אני מרגיש תמיד תקוע בתוך ההווה
רוצה לקרוע את כל המסכמות שלי
לחיות מחדש את כל מה שבתוכי
לפעמים אני אומר אבל למה זה רק לי?
למה רק אני סובל למה זה רק תמיד אצלי
כולם לומדים משקעים מבינים מצלחים ומתמודדים
ורק אני נדפק מאחור כמו ילד בין גדולים
צורח ובוכה כמו ילדה קטנה
שבטעות היא החליקה ונפלה לה הסוכריה
אני בוגר למען ה' למה אני לא מצליח?!
ושוב בורח למיטה לכרית ולשמיכה|| זה שיר שנכתב על ניסיון ענק שאני ועוד המון בחורים עוברים, זה שיר ראשון שאני כותב לבד אבל אשמח להערות והארות...||
שלכם
ישי משה -
הלב שלי
שביר
ולא חסרים לו
סיבותלהתנפץ אלי
קרקע
למליון
חתיכותפעם זה
לאחר
פטפוט עם
שכנהפעם בדרך
חזור
מחתונהעד לא מזמן
בכיתי
בכל
התרסקותהרגשתי
מרוקנת
חסרת
אישיותאבל עכשיו
התחלתי
לאסוף את
עצמיולא מתכופפת
בכלל
אל עבר
שברי ליבישוקעת בתוך
ידיו
של אבא
גדולמחכה שילקט
את שבריי
מתוך
החולוכשאני מקבלת
את ליבי
הבנוי
מחדשמיד אני
חשה
בברק
מקודשכי אין דבר
שלם
יותר
מלב שבורואין דבר
זוהר יותר
מלב
שנבנה
שוב ושוב||מוקדש לכל אותם אלו(ואני בינהם...
) שלא נבהלים כשהלב שלהם יוצא לטייל,ורואים שתמיד בסוף הוא חוזר!|| -
ים גלותם
וישקט כל גלגל ואופן
ואור חמה יחויר אל מולו
ינוסו צללי בין ערביים
יפנו מקומם לאורו
ולא יהיו בניו מאובקי דרכים
ולא יהא מרחוק מבטו
לא ישבו בדד עם של אחים
ולא תהא נסתרת מלכותוממקומך מלכנו תופיע
כי מחכים אנחנו לך
מר לבונה וקטרת סמים
יתנו עוז והדר למלכותך
כשתופיע מלכנו בלויית מלאכים
ויעלה אבק מרכבותיך
נהר דמעות של שמחה יקדם את פניךרחם על עמך תרצה תפילתם
קול קדיש דופק בדלתיך
והדמעות שיורדות אל ים גלותם
חוזרות עולות עד כסא כבודך
מבעוד יום הדלת נפתח
בני מלכים אל בני אצולה
שלום ,שלום , שלום ינון ואליהממקומך וכ"ו
כשיבוא היום שתגיע גאולה
כשיבוא היום שתגיע גאולהלשיר יש גם לחן וקליפ מילים שהועלה לפורום ולרשתות
למי שעדיין לא שמע -- אשמח לקבל תגובות גם ב youtube
https://miktzav.com/post/269192 -
עוד גל שיבוא
והחול המסרב
עוד חיוך של הון
ששובר את הלבתשובה לשאלה
קושי ועזרה
בכי של עצבות
שמחה, התרגשותעול של צביעות
רחוק מין המציאות
שונה ופשוט
הרי זה ברור.||המבין יבין...||
-
שלום לכולם! שיר שכתבתי, כדאי לראות גם את ההקדמה.
[מירוץ החיים. כולנו רצים במרוץ סביב עצמנו, ואין לנו זמן לעצמינו. לנשמה. להביט לאיפה אנחנו רצים. לפעמים טוב לקחת רגע של שקט ולהתבונן. ההבנה כבר תגיע.]רגע של שקט
מצאתי רגע של שקט
לקחתי קצת מנוחה
לפתוח ללב את הדלת
לנסות להכניס קצת שמחהלחשוב על מה שעבר היום
לעצור את השגרה
לנסות למצוא בחיים מקום
להכניס את הנשמה[פזמון]
לשפוך שיחה, לבקש סליחה
בתוך מירוץ, מתוך הבוץ
לגלות כוחות, להתחיל לחיות
רחוק מהחטא, קרוב לאמתבית:
חיים שלמים עוברים ברגע
מה עשית כל הזמן
אנשים רצים, עובדים ביגע
להשקיע בעצמםאז יצאתי לעצמי
לחשוב מעט יותר פנימי
לחפש קצת משמעות
להבין את המהות
[פיזמון]
(הזכויות שמורות)
(לשיר יש לחן וביצוע שלי ביוטיוב, מי שרוצה לשמוע) למי שביקש,
זה הקישור
תודה רבה לכל המפרגנים!!! מצטער, אני לא מצליח להעלות קובץ אם פי 3, זה כותב לי שאין לי הרשאה... -
תפסתי מרחק
A בלי להתכוון תפסתי מרחק
ממך ממני ומכל מה שנשכח
חיפשתי את הכאב קראתי לצער
שיבוא ילטף רק עוד פעםמכל מה שפחדתי ברחתי כמו מאש
הזמן כבר יחדש הכל אז אין סיבה להתאוששB אבל חולם לרוץ
להגיע הביתה
גם בעיניים עצומות
לראות אותך איתי
ורק רוצה לשוט
בראש נקי מרעש
על מי מנוחות
למצוא את עצמיA בלי להתכוון תפסתי מרחק
על חבל דק נאבק בדיבורים אני חזק
קראתי מחשבות ונסחפתי בזרם
והאמת אין הרבה ברירות אבל מרגיש לבד כמו חרםאת כל מה שלא הבנתי שרפתי כמו האש
הזמן עושה אותי עייף אז אין סיבה להתאוששB אבל חולם לרוץ
להגיע הביתה
גם בעיניים עצומות
לראות אותך איתי
ורק רוצה לשוט
בראש נקי מרעש
על מי מנוחות
למצוא את עצמי -
פוסט זה נמחק!
-
בס"ד
אבא, אדון הסליחות
קם לפניך כל יום בחצות
לשיר ולהללך
לבקש סליחתך
תמיד חשוך שניה לפני הזריחה
והנה אני רגע לפני שעת הנעילה
מתוודה על חטאים
על מעשים לא ראויים
של שנה שעברה במהרה
ועל רצון להתקרב מהתחלה
כי, מודה, הלכתי נגד הרוח
רציתי להרגיש, להיות פתוח
אבל זה לא נתן בי שום כוח
הלב שלי התחיל לצרוח
הנשמה שבי רצתה לברוח
אז, חוזר אלייך, לקבל מאורך
לשוב בחזרה, כבתחילה.
עזור לי לא לפזול, ליפול,
תן לי רק לגדול
להבקיע לך עוד גול
של עליה,
של התקרבות מתוך בחירה ואהבה! -
||ספויילר||
היה לי ממש קשה לכתוב את הסיפור הזה בתור שיר כי הוא דיי סיפור חיים שלי מה שהייתי רוצה להיות למרות, ואני חושבת שלמרות זאת שאין בשיר הזה חרוזים סדירים זה שיר עם מסר מאוד עמוק. נראלי שזה השיר שהכי הרבה עבדתי עליו מכל השירים שכתבתי אי פעם, וכתבתי אז תעשו לייק ותגיבו מה אמר לכם השיר ומה הוא בעיינכם..אולי עדיף אחרת
היא חיה באשליה,
שאוהבים אותה כולם,
שהיא מועדפת ראשונה,
מוערצת של העולם,וכולם מדברים,
על ההיא המוזרה,
ומה היא בכלל חושבת לעצמה,
כשרואה בתוכה,
כל מה שהיתה רוצה שיהיה בה,והיא חושבת,
אם טוב לי עם עצמי,
בעייני אני מושלמת,
ואז לא אכפת לי
מ...מי שישתוק ולא ידבר,
מי שילחם ולא יוותר,
מי שילחש ולא יספר,
מי שיאמר ת'אמת או ישקר,אז שילכו כל האנשים,
עם הסיפורים,
על האגו שמתגבר,
על הגאווה שלא מפסיקה לספרכי לא עדיף שאשב,
ואמצא את חסרונותיי,
אז לא יהיה לי אפילו לב,
ויהיה אכפת לי,מכל מי ומי,
מה יחשבו,
מה יגידו,
מה יספרו,
ומה יבליגו,
בהזדמנות זו אני רוצה להודות למקצב על הבמה הטובה שהם נותנים לכל הכותבים -
ישש גיל כזה
שאתה מרגיש בוגר כזה
מסתכל על כולם בגרתי
מה אני כבר גדלתי
כבר לא קטן
בגיל הגן.הגיל הזה שאתה מרגיש
שנימאס לך ליהות רגיש
לאנשים שלא יעזרו לך
אלה רק יזיקו לך.ישש גיל כזה שהחברים
זה לא ה א,ב בחיים
יש דברים קודמים.יש גיל כזה
ששאתה מתחיל לחתוך עם אנשים
שלא מוסיפים לך בחיים כלום.הגיל הזה שאתה בטוח
שכל החברים שלך
מתנהגים כמו בגן איטה
ואתה כבר מרגיש בכיתה א'.הגיל הזה מגיע
אחרי שאתה כבר יגע
אחרי שחשבת שעברת את גיל
הטיפש עשרה
אז רק לומר לך
שזה עוד תסמין של הגיל
.||סתם זה לא תסמין של הגיל
זה רק מראה שגדלת באמת!|| -
קאבר לשיריו של יואלי דיקמן...
שוב מתעורר מתןך אותו חלום
אני עומד צופה מהחלון
זולגות להן הדמעות לאט
על חיים של בערך
על עוד יום שאבד
לאן הולכים כשהלב נסגר
הרחק באופק לא רואים דבר
בלב יש ת'תחושה שזה נגמר
אספר תאמת שהסתרתי תמיד
איך חיכיתי לך אין מילה שתגיד
כבר שנים שאני מייחל
ובלילות בוכה ומתפלל
תן לי את הכוח
מכל האכזבות עכשיו לשכוח
רוצה להתנתק לנוח
נכון עכשיו הלב קצת מאחר
אבל יבוא היום הוא ישתחרר ויתחבר
כי אתה נותן לנו תקווה
תקווה ועוד תקווה הלאה
כשכלום לא נראה
וגבר הכאב
לא נותרה לי ברירה
רק לגדול מהלב
כנגד כל סיכוי שוב נעמד
בקול גדול קורא ה' אחד!||
זה מה שיוצא כשמשעמם לי... אבל כשקוראים את זה - בלי המנגינה - דווקא זה יוצא שיר ממש נחמד, לדעתי
||
