שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[הדרי]

למסור את הנפש
למסור את הנפש-
זה לא רק עשן ואש
זה לא רק כבשן לוחש
למסור את הנפש
זה לתת את ה- "יש"
לוותר על אשר הרצון
מבקש
לעקוד את החשק הזה
הסרבן..
ואותו להגיש כקרבן

למסור את הנפש
זה לא רק אפר וזבח
זה לא רק כצאן לטבח
זה להיות זה לחיות,
זה לבנות מיליוני מזבחות
בליבי זה הקטן
ואותם להגיש כקרבן

למסור את הנפש
זה לא רק להט גחלת
זה לא רק שיני מאכלת
למסור את הנפש
זה לתת את כולך
את אונך, רצונך
כל שתיקה ומילה
או מזמור או תפילה
או ויתור או הידור
או רצון להיות טובה
הם שלמים ועולה

למסור את הנפש
זה לחיות בלי לחדול
על קדושת שמו הגדול!!

@הדרי

[שוהם]

יש לי שאלה,
אפשר?
רק מתוך כאב
אני מצליחה לכתוב
שירים
מילים
משפטים
שחודרים ללב אחר
למה זה לא
בא לי ביום-יום
או שכל יום
הוא כאב בפני עצמו?
אין לי תשובות
לכל השאלות שלי
אבא,
אולי אתה יכול לענות לי עליהן
???
א.מ

[אליה ב]

נשמה
אומרים שאין פה נשמה
אומרים שאין לאיפה ולמה
שכל מה שקורה כאן הוא צירוף של מקרים
שאין כלל רגשות רק אוסף חומרים

פיזמון:
אז למה געגוע לא מפסיק לפעום בי
מה טורד את מנוחתי בלילות
וכשאלך לבדי בשדות הפתוחים, רעשי עולם נדמו
אל מי נשמתי יוצאת עד כלות

אדם מתהלך ואין מטרה
לאכול ולשתות כי נלך במהרה
מסתובב, מתהלך בין שבילי אבדון
אם יצדק או ירשע אין דין, אין חשבון

פיזמון ב:
אז למה לנצח איני מרגיש שלם,
ומה משתולל בקרבי ולא מתנחם,
וכשאשב לבדי בחדרי החשוך, מחשבות בליבי עופפות,
למה זולגות דמעותיי ללא רחם.

נ.ב לשיר יש גם לחן, מקווה מתישהו להוציא אותו

[אבא תודהa]

לנצח אשיר בגאווה
.ESTER.H
1.
בעולם של פיתולים, אני מחפשת אמת,
ילדה יהודייה, בת אלוקים, מחפשת אותך, השורש שלי.
בכל נשימה שאני לוקחת, בכל צעד שאני צועדת,
אני מרימתה את קולי גבוה, אל השמיים מעל ראשי.

פזמון:
בשבילך, אבי שבשמיים, עונג נשמתי,
אני שרה את השיר הזה, בכל הכוח.
עם כל מילה, עם כל תו שאני מנגנת,
אני מציעה את לבי.

במנגינות של תפילות עתיקות, אני מוצא את שלוותי,
חיבור למורשת שלי, אהבה שלא תפסיק.
דרך אתגרים שאני מתמודדת איתי,
וניצחונות שאני מחבקת בדרכי
אני יודעת שאתה תמיד איתי, מנחה אותי בכל מרחב.

פזמון
בשבילך, אבי שבשמיים, עונג נשמתי,
אני שרה את השיר הזה, בכל הכוח.
עם כל מילה, עם כל תו שאני מנגנת,
אני מציע את לבי.

מעבר
בסיפורי עמנו, החוכמה שהם מחזיקים,
אני מוצאת השראה, שיעורים להתפתח.
שהמעשים שלי ידברו בקול רם
יותר מכל המילים שאני אומר,
בתור ילדה יהודייה, בת אלוקים,
תן תמיד שאלך בדרכך הישר.

פזמון
בשבילך, אבי שבשמיים, עונג נשמתי,
אני שרה את השיר הזה, בכל הכוח.
עם כל מילה, עם כל תו שאני מנגנת,
אני מציע את לבי.

(אאוטרו)
אז הנה אני עומדת, עם אמונה בלב,
ילדה יהודייה, בת אלוקים, באהבה שלא תקרע לעולם.
בהכרת תודה אני שרה, על הברכות שאתה מביא,
בשבילך, אבי שבשמיים, לנצח אשיר בגאווה.

[כוכב לכת]

חשמונאים ורומאים שנלחמים
חלשים מנצחים חזקים
טהורים גוברים על הטמאים
רחמנים מביסים אכזרים.

חנוכה!!
אני מודה על הניסים שהיו בעבר
מפיץ את האור שעדין חם
מבקש מהשם
שיאיר את האור גם בנו כאן בישראל
שיפרסם את נס חנוכה כאן בהווה

רואה תמונה של חנוכיה מיותמת
מונחת על חלון ומאירה באש יוקדת
מסביב הכל מופצץ, סכנה לעבור.
אך חייל אחד חייב להפיץ האור.
וכך בזמן מלחמה, פחד על החיים
מדליק חנוכיה בחאן יונס.
להודות לד' על הניסים.

שומע קולות, פרסומות התראות
מחבלים רצחנים נכנעים ברחובות
ובחנוכה כשהחשמונאים מנצחים את האויבים
חאן יונס נכבשת בידי היהודים

עם ישראל חי!!
והטוב עוד ינצח!

[המחבל המחופש]

הדחקה זה לא פתרון
גם עם יש ממש רצון
להזיז הצידה את כל העינינים
ולשכוח מהכול.

אבל זה לא יעזור
אחרי תקופה זה יחזור
כאילו לא הדחקת
ולא שכחת.

זה יחזור
ועוד בגדול
את עלולה ליפול.

אז זערי
כל נושא
עליו תדברי
תחפרי.

עד שתרגישי
שאת יכולה לשים בצד
את כל הבלגן,
לשכוח מהעבר
בלי שיחזור
ויסחוף אותך אחריו.

[פונץ' בננה]

בס"ד

ליד הנרות
מרגיש תאורות
מבקש בקשות
נושא אליך בתפילות
תוריד ישועות
תבטל תגזרות
תשלח נחמות
תראה שמחות
תתן לנו כוחות
אבא,
תעצור את הדמעות
רוצים ניסים ונפלאות!!

[יהודי זה הכי]

עבר:
מול יצר טוב ורע
ניסיתי לגלות בחירה
הניסיון היה קשה נורא
לא היה לי שמן למנורה

נפלתי, נכביתי, נטמאתי
במלחמה הזו לא ניצחתי
תרבות יוון קרצה לי
עד שהכל נגמר לי...

למזלי.

הווה:
ניצבת מול עבר ועתיד
בתווך יש ניסיון שמתמיד
לכל בחירה יש כח מחריד
מנסה לפחות לא להוריד

נאבקת על איזון,
בוחרת לי כיוון,
מעצבת לי מסלול-
המעבר קצת תלול

עתיד:
מקווה שאראה אור
מאמינה שאזכה לטוב
אם אלוקים עלי תמיד ישמור
אז אני לעולם לא אעזוב

ככה החיים שלי יהיו
אפסע בשביל החיים
ואולי, אם תזכו,
תראו סביבי את המלאכים...

הלוואי.

[מנאששש]

לא שלי

המילה
הנוספת
ההיא
שחושפת
נתלתה
בשפתי
עוד לפני
אמירה
כמו פיסת עור
רופפת
על קצה חוט
סערה
שוצפת
להשיב
מלחמה שערה.

ולמרות
הקול
שזעק מבפנים
לוקחת
אותה לאחור.
ואין מלאך
יכול לשער
גם אני לא אוכל
לתאר
אולי רק פיסה
מן האור

אולי שיפתחו נושא לשירי חנוכה?

[אדמילים]

תבינו
אתם לא תבינו אותי
מזמן הגעתי למסקנה
אתם לא, אני כן הבנתי
תמיד אהיה קצת שונה

אתם לא תבינו אותי
יחסי למילים, אותיות
ידידות ואיבה סמיכה
בשיריי לא תצליחו לראות

אתם לא תבינו אותי
את הפחד חסר ההסבר
את הלילות, הימים והכלום
לשווא תשכנעו לדבר

אתם לא תבינו אותי
רק תגידו לי במה לבחור
אפילו שבכלל לא טעמתם
מיופיו של הבור השחור

אתם לא תבינו אותי
גם אני בקושי מבינה
אבל נו, זה כמו שאמרתי
תמיד אהיה קצת שונה

[שוהם]

פוסט זה נמחק!

[מנאששש]

פוסט זה נמחק!

[NAAMA 0]

ילד בודד
מביט אל השמים
אבא בחזית
דמעות על העיניים

הפחד מתעצם
קשה לו לעכל
נשארו רק התמונות
והגעגוע שמחלחל

תחזור
הוא בקול זועק
בלב שלי
אני רוצה הבזק

של אור
אני רוצה אותך
איתי, קרוב
כי רק איתך...

אוכל לצעוד בדרך שלך

ילד מתבגר
מביט אל השמים
מרגיש בחזית
דמעות על העיניים

היצר גובר
וכבר נמאס להילחם
ועכשיו נזכר באבא
והגעגוע מחלחל

תחזור
הוא בקול זועק
בלב שלי
אני רוצה הבזק

של אור
אני רוצה אותך
איתי, קרוב
כי רק איתך...

אוכל לצעוד בדרך שלך

[אבא תודהa]

כבר מאוחר

#למה לא אמרת
שיש לך חור
בלב

#למ הלא אמרת
שחסר לך אור
בנפש

#למה לא אמרת
שאת רוצה מור
ברגש
--- וכבר מאוחר

שיגלו לך את האמת
של החיים

#למה לא בקשת
שוב את המידע לאמת
כל כמה ימים
--- וכבר מאוחר

#למה את באה בחלומות
למה את רק תמונות

למה את כבר לא בחדר
דואגת לשמור על הסדר
ולזרוק עליי סוודר

מאוחר כבר,
לשאול אותך.
הדמעות עונות לי
במקומך
במקום מילותיך
תשובותיך

הכאב הוא גדול
ואת ציווית עלי לחיות
זה כואב לגדול
שאת נשארת מחוץ הלהיות

ואני עוד בוהה בתמונות
בזיכרונות
שילוו אותי, איתך
כל חיי
אוהבת המון,

[יהודי זה הכי]

פוסט זה נמחק!

[דודו]

חייל בלי מדים
ניצחתי, מדהים
השארתי שלדים
נותרו לי גלדים

הראש בגמרא
שורה פלוס שורה
עיון בטהרה
לעיתים גם נורה

ועכשיו יצאתי לאפטר
מחפש את הכרת העם
במי שמחזיק את השאלטר
בדמעות ביזע בדם

[טותיייי]

בסוף
אחרי כל שיר
אחרי כל משפט
אחרי כל מנגינה
אחרי כל נשמה

יהיה
יהיה חלומות
יהיה זכרונות
יהיה צלקות
יהיה דמעות

טוב
כל החלומות
כל החיים
כל התקוות
כל השברים

אם
אחרי כל חלום
מגיע גם תקווה
אחרי סוף יום
יש גם התחלה

טוהר

[כוכב לכת]

ותאמת שקצת קשה לי
ההסוואה קצת מסתירה
החיוך המידי רחב הזה
מסתיר חלקה קשה

ביטחון עצמי מופרז
מדחיק מתחת לכד
רגשות שלילים
שמפחדים להשלים

בתוכי יש מרגל
שוב ושוב בי בוגד
מכניס בי מחשבות מחלישות
נמלה קטנה הופך לגבעות

ושוב אני מתפללת
שאכבוש את הרובע
אך לא מאמינה שאצליח
לצאת בלא פגע

מנסה להבנות ולהתחזק באמונה
יודעת שרק הוא מצייר את התמונה
אני רק צובעת אותה
השאלה באיזה צבעים
מקווה ומתפללת לאלוקים

אך שוב נשארת בפינה מבחירה
כי בעצמי אין אומץ ואמונה
אולי אצליח בשנה הבאה?!

אם אמונה אכבוש הרים
אבל איך אצליח להלחם
אם בעצמי אני לא מאמין?

כשם שצריך אדם להאמין בד'-
כך צריך אדם להאמין בעצמו!

[אילן פ]

****גם ציפורים ****

זה עוד סיפור
של מלחמה מתישה
בין אדמה לשמיים
נוסע מהר בתחנות הזמן
לברוח מכאן
לא חשוב לאן
פתאום נפלה לידי
פתקא מהשמיים
הכתב ברור
הכל כבר כתוב
חיים ............
הם לא שחור לבן

פזמון:
דע לך בני
שכל הזמן שהנר דולק ...
האור חוזר
אליך חודר
ואפשר עוד לתקן
גם ציפורים נודדות שביום פורשות כנף ....
לעת ערב
מוצאות את הדרך
חזרה אל הקן

אך מה אעשה הלכה למעשה
אם נדבר ביננו
רחוק מתשובתי דברי משובתי
בלילות רודפים אותי
התעיף עיינייך בו היה ואיננו
דודי דופק יום יום
על דלתי
לדרוש בטובתי

פזמון : דע לך בני שכל הזמן .....

ושוב אין לי שום תרוץ
להפסיק לרוץ ..........
עוד יום
עוד חודש
עוד שנה
גם רגע חיים הוא מתנה

פזמון : דע לך בני שכל הזמן .....

{יש לשיר הזה גם לחן -- עובד על זה בימים אלו }

[מנאששש]

לא שלי

ראית את התמונה?
איזו?
נו, של האוטובוס.
מה? זה אוטובוס?
גרוטאה עדין על זה...
מצחיקה! זה כל היופי.
פה טמון הגרעין,
זו תמונה ישנה
מלפני...
היא נלקחה מהמוזיאון!
כן? עכשיו זה מתחיל להרשים!
...
אולי נפסיק להסתכל
על הכאן,
על המעודכן.
נחזור קצת לעבר,
נחזור למקורות
נתחבר לשורשים,
ונבין שהם היופי
הטמון בתמונה.