שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[המחבל המחופש]

יום אחד
והכול נהפך
בשניה ניהיה מהפך
כבר לא אותו אדם
גם שזורם בו אותו הדם
הכול השתנה
הבגדים, השיער והחשיבה
נשאר רק אדם
שוזעק לו מהעיניים
אני במצב שפל
עשיתי המון מעשים
וזאת התוצאה
זה נהיה מצב רע
תקוע באיזה בועה
רק צריך עזרה
לחזור למציאות
להכיר באנושות
להאמין באלוקים
להסביר לסביבה
אין כבר זכר לעבר
למי שהכרתם מזמן
אני אחר, חרדי לשעבר
מצאתי את מקומי
בלי הגבלות
בלי המצוות
הרבה יותר קל.
מהצד זה רק לבכות,
להתפלל
ולחכות לגואל.

[חיים תעיזי]

היי שלום יומן יקר
ת'שמע דבר ממש מוזר
היום עלה לי רעיון
מבחינתי מקום ראשון
כל יום את הגיגיי לפרוק
אני רואה אתה בשוק
כן ממש זה העניין
עומד לחפור'ך כל הזמן
עם חוויות וסיפורים
ממש כל רגע בחיים
ואל תשאל מה לקינוח -
כל זה בחרוזים.

אז בוא נתחיל בשם קליט
לא של איזה עוד תקליט
אולי נקרא לך יומן
לא, זה שם של ממזמן
יש לך עוד הצעות
כי לי נשמע שבאת 'הוט'
טוב בא לא נריב מכות
פשוט נקראל'ך - ראפורט

אתה שואל מה זה אומר
חושב שלא צריך הסבר
כותב'ך בסגנון של ראפ
תבדוק מה זה אומר ב'אפ'

טוב עברה לי השעה
רואה פה כבר כבשה פועה
סימן ש'ממיש' מאוחר,
מבטיח שאחזור מחר.

[רוני 2]

פוסט זה נמחק!

[יהודי זה הכי]

ראיתי הסרטה של מאורע
משהו חשוב מאד שקרה
איזה משהו דרמטי במשפחה
דרמטי וחיובי, זה היה חתונה.

החתונה הזו הייתה מאד שמחה
הייתי אז בתוך תקופה של הפיכה
איכשהו השתניתי וגדלתי לאט
זה היה קצת מסובך, קשה כמעט.

זוכרת איך פחדתי לפניה
מכל מיני סיבות טיפשיות
ואיך היא הגיעה והרגיעה
נתנה לי מליון סיבות לרקוד

ובמיוחד... החברות...
שפעם היו מרוחקות
והיום... הצלחתי להתחבר
סוף סוף אני והן קשורות

ועכשיו, בהסרטה, זה היה מהמם
איך מכל המשפחה, התמקדתי בהם
סתם כמה בנות, שנתקעו איתי בכיתה,
איך הן גרמו לי להנות, לשמוח בלי שליטה...

תודה השם!!!

סתם איזו תחושה של אושר
כשראיתי הסרטה עם חברות
סתם מחשבות על מה הקשר?
ובכל זאת המשכתי להנות
סתם לא הרגשתי קשורה פעם
ואיכשהו היום זה נרגע
סתם פתאום אני מרגישה את הטעם
הטעם המתוק של החברה
סתם.

[הדרי]

שיעור לחיים

זוכרת את שתיכם
"החברות הטובות"
שכל היום מדברות
לומדות, מעבירות חוויות
ובסה"כ כאחיות..

לא ידעתי מה איתך היום
ות'אמת שענין אותי קצת-
כבר שנים מאז שהחברות התפרקה-
עניין אותי מה שורשה..

ואז מצאתי את התשובה-
מצאתי אותך קופאית בסופר
משלמת על המעשים שלך ביוקר
תלושה, בודדה..
את- עם ילדה!!

שמחת לפגוש אותי
שאלת מה שלומי
ומה שלום אחותי
למען האמת- הזדעזעתי!
עניתי לך ששלומי מצויין
וכיום אני לומדת בסמינר כאן
ושלום אחותי?!-
זכתה להתחתן באושר ובשמחה
ב"ה לפני כחצי שנה..

היית המומה!, ראיתי את הקנאה
ביקשת את המספר שלה
ואח"כ היא ספרה לי--
שבכית לה!!

אמרת לה שקשה לך
את כבר אומנם אמא
לילדה מסכנה
שאין לה אבא לצידה,
אמא בודדה,
שמחפשת את עצמה
ללא מקצוע ועבודה טובה
רחוקה מהדרך הישרה
וכ"כ רוצה לחזור ולתקן
ולהיות חרדיה יראת השם
לחזור להיות בחורה טובה
ולהנשא לבחור ישיבה
ולהעלם מהמציאות המפחידה!

זה נתן לי שיעור לחיים-
יותר מכל השיעורים בלימודים,
שכל מעשה שנעשה
משלמים עליו ביוקר
ולפעמים גם בבושה,
את ניסת-
לברוח לעולם אחר
שהיה נראה לך- זוהר
והדרך שבחרת
דווקא ממנה-
נשברת...

(הייתי חייבת להעלות את השיר..
מאחורי השיר-
לאחותי הייתה חברה טובה
ובכיתה י' החברות התפרקה, לא הבנתי למה
אבל תמיד עניין אותי..
ומצאתי את התשובה שבוע שעבר- בסופר
בחורה חילוניה שמנסה למצוא דרך חזרה
מסכנה, ללא מקצוע.., ללא דרך סלולה
זה כאב לי ברמות לראות אותה,
וזה באמת שיקף לי כמה שכל מעשה הכי קטן שלנו
פוגע בדורות הבאים..
פוגע בעצם בעתיד של עצמינו!!
ולפני כל מעשה הכי קטן-להביט קדימה..)

מקווה שחזקתי..)
@הדרי

[שלום לכם]

כתבתי את השיר בתגובה לשיר של הדרי- שיעור לחיים,
אחרי שקראתי לא הפסקתי לחשוב על אותה קופאית, אומללה,
חשוב לי לציין- אני לא מכירה אותה, אני מנסה להרגיש אותה!

איך עמדת שם מול האחות,
של חברה שהיתה לך כאחות?

עמדת בעליבות,
כולך מתבישת,
מהאישה מהבחורה,
שעלייך חושבת,
איזה אומללה,
לאיזה חיים הלכת?

לא יודעת מה הביא אותך לשם,
אותך אני לא מכירה,
אבל אני יכולה לנסות להבין אותך,
במקום שלך,

בתור נערה,
חטפת בפרצוף,
החיים מסתבר לימדו אותך,
שהעולם אינו- תות (אולי תות רקוב)

חיפשת לך מקום בו לנוח,
ביקשת לשנות- קיווית שיהיה לך מנוח,
ובסוף?- גם שם לא נחלת הצלחה,
עם ילדה שלך,
לבדך חיה,

ופתאום עליבותך מתעצמת,
חברתך מנערותך,
חיה באושר עם בעל יקר ומדהים,
אחותה מספרת ולך מתארת,
מה פספסת, ומה זנחת,
מרצון- מתוך הכרח,
איך את מרגישה?
מזעזע- אני מניחה,

אני לא מכירה אותך,
אבל אני אוהבת,
ושולחת חיבוק מעודד,
שבעזה- עוד תראי המון טוב, אמןןן.

(מקווה שזה יעזור,
להתחיל לראות עוד צדדים,
באילו שהלכו למקום אחר...
לא לשפוט מיד,
לא רק להביא מוסר,
אלא גם לאהוב, ולכאוב,
איתם יחד, לא עליהם!!
מניסיון, זה הכי עוזר!!!!)

[כוכב לכת]

בהשראת השירים האחרונים על ילדים מתמודדים.
השירים העלו לי כמה זכרונות...
סליחה אם ביאסתי מישהו...

פסח
כולם מנקים במרץ את הבתים.
שירים מתנגנים ברקע
גם השיר יש לי יום הולדת.
לרגל יום השנה
הוא גדל בעוד שנה.

הזכרונות לוקחים אותי רחוק
לפני ארבע שנים אולי קצת פחות
ילד מפוזר
לא מוצא את עצמו במגזר
חוצה כמה קווים
מנסה להבין את התווים
בדרך חוטף חיצים
מאנשים שקרויים חברים
נכשל בכמה שלבים
נפל לתהום של החיים

והלב מאבד את הרגש
מאבד תקווה בשקט
בחוץ מחליף מסכות
בפנים רוצה רק לבכות
בלילות נפגש אם השמיכה
שרואה וסופגת בשתיקה
האמת פתאום זועקת
ללא מנוחה

הוא ממשיך להתרחק
מכבד בחוץ אבל בפנים משתמט
לא בגלל שהוא רע
הוא פשוט נמצא בבריחה
ואז הוא מחליט לתפוס את עצמו בידיים
לעבור למקום שקט בינתיים
להשקיע בלימודים ,לקבל תעודה
להתקדם לא לשקוע במדוכה
מנתק את התדרים מבפנים
מקשיב רק לאינטרסים
שהחיים מאלצים

והלב מאבד את הרגש
מאבד תקווה בשקט
בחוץ מחליף מסכות
בפנים רוצה רק לבכות
בלילות נפגש אם השמיכה
שרואה וסופגת בשתיקה
האמת פתאום זועקת
ללא מנוחה

חולפת שנה
הוא מתחזק באמונה
כשהוא בודד ד' נמצא.
ממוקד במטרה
עובר את הבגרות בהצלחה
מתחזק באהבת החיים
קונה לו מעט חברים
שואף בית טוב להקים.
המטרה מושגת
והוא ממשיך להבאה
ללמוד מקצוע נחשב לעבודה

בלילות נפגש אם השמיכה
שרואה וסופגת בשתיקה
הטראומות צפות לו
ללא מנוחה

הוא התקדם משם מזמן
היום הוא גבר לא קטנטן
אבל העתיד מה יהיה איתו בעתיד
איזה בית הוא יזכה להקים?
הוא עדיין קשור לשם
בעבותות של אהבה
אבל מצד שני הלב
מאותת על סכנה
קיום של דורות
שיבואו אחריו בשיירה
יש סיכוי לנתק את הקשירה?!
או שאולי הוא מפסיד בכך
חיים של הנאה?

בלילות נפגש אם השמיכה
ששומעת וסופגת בשתיקה
התלבטות עולה ומתנפצת
האמת זועקת
ללא מנוחה

פסח חג החרות
השנה הוא יצא מעבדות
עבדות של הנפש
לרצון של הגוף
ובסוף החג הוא יראה את הניסים
את ההארה השמימית בפנים
הוא יהיה אסיר חופשי
אסיר שכלוא בתוך עצמו
כבר שנים.

[אילן פ]

סוף סוף בין הזמנים
חזרתי מישיבה כמו גיבור מנצח
עכשיו חשבתי ,,,
יקבלו אותי כמו אורח
קצת לנוח
לקבל קצת מצב רוח
להתרפק על הפסנתר
אולי ניגון לכבוד החג
לפני ימי העומר

תודה שבאת ,,,,
בדיוק במקום
אמא כבר הכינה לי סדר יום
קניות
נקיונות
שליחויות
אין זמן לשטויות
גאולה בפתח
וכולם במתח

צריך לעזור
עכשיו באמת נראה אותך גיבור
את הזמן לעבור
וזה שווה את כל הטירטור
להתאמץ
לשרוף את החמץ
שנוכל לשבת ולספר את הסיפור
המופלא
של העם שלנו
לדבר על הניסים
שבכל יום ה עושה איתנו
לאבותינו ולנו
ושיהיה חג שמח לכולנו
א כ י ר

[שלום לכם]

פוסט זה נמחק!

[טותיייי]

חותכת את החלומות שלי קצוץ
מבריקה אותם עם ספריי לחלומות
מבשלת אותם על חום נמוך
מטבלת אותם עם דמעות מלוחות

מנסה לשרוף או להמיס אותם
כי הם רק מכבידים עלי
מנסה לשטוף או להחליק איתם
אבל מבינה שהם לא יכולים בלעדי

מבינה שזה חלק מהתכלית
להמשיך לחיות גם אם אני בתחתית
לשפשף אותם חזק ולהבין שזה טוב
גם אם לפעמים קשה לי לאהוב

להבין כדי להגיע לדרגה גבוהה
צריך להיות קודם על האדמה
כדי להגיע הכי למעלה בסולם
צריך להיות גם קרובה לבורא עולם

טוהר

[אדמילים]

מצא
אף פעם לא ידעתי
כמה
חורים יש בי
היום הבנתי
שכולי
כמעט

[אביעזרי]

יושב מביט מהרהר
רוח על פני מכה
רכבים חולפים מהר
וסביבי שתיקה

אורות באופק
אות חיים
יורד הדופק
עכשיו נעים

לא לנצח אשאר
כך בשקט ברוגע
כי הנה חיש מהר
יחלפו ימי השובע

כי תכף תעלה השמש
ואור ממזרח יעלה
אשכח את ליל אמש
ולעמלי שוב אפנה

כי זהו גלגל החיים
עובדים, נחים
הכל למען מטרה
סבים מסתובבים
למצוא את הנקודה.

[דודו]

מסתובב לי בחוצות
איה הוא האדם
בשלטים ובחולצות
עולם ספוג בדם

לחם מלחמה
מים הדמעות
מי מתי ומה
מה עם התמיהות

האין קץ לסבל
העם שלי נשחק
מחזיק חזק בחבל
יציב ככלי משחק

תכלית הכל שלום
ככלל ששוב מופר
והיוצא ללמד
סיפור שלא סופר

עם ששרד גלות
בזכות גוילים וקול
לקראת ההתגלות
אז יאבד הכל

הספר הרוח כחרב לטושה
הנחו הדרך אזרו עוז דקדושה
ועוד קט ויתמלא עולם בטוב
אז בא לא נעצור את הסיפור לכתוב

[יהודי זה הכי]

זה בסדר לבכות
כשמרגישים עצב
עולם מלא נסיונות
אין כמעט שקט

אני רואה את הכל
העיניים שלי פקוחות
אחים שלי נפלו אתמול
היום מתרחקים עוד עשרות

זה שורט לי את הלב
לראות כמה חללים
כשלא עמדו מול הכאב
נפלו בצידי דרכים

החבל מתנוענע
והיצר משכנע
ואיך אנחנו יכולים?
כולה בני אדם קטנים!

והאמונה קשה
והעולם מסנוור
וכמעט אין תחושה
של טוב ממכר

ואיך אפשר לחיות
כשאני רואה
כאלו שנפלו לתהומות
כאלו שאיבדו את התקווה

הגלות קשה, וארוכה
וכמעט נאבדנו כולנו
העם הזה במצוקה
אלוקים תגאל אותנו!!!

Spoiler

מקווה שהצחתי להבהיר את התחושות שלי.

Spoiler

אנחנו רוצים-משיח עכשיו!!!

[טותיייי]

כדאי לי לוותר ואפילו לא לנסות
יש דברים שאם לא עושים
זה הכי טוב שיכול להיות להיות

לא להכניס ללב כדי לא לשבור
לא לחשוב יותר מידי כדי לאהוב
לא לברוח כדי לא לנסות לחזור

כדאי לי לחשוב על עצמי
לפני שאני דואגת לכל העולם
כי הלב שלי יותר חשוב מכולם

לא לבכות יותר מידי
כדי להמשיך להצליח לנשום
ואפילו לפרגן לעצמי ולחלום

הלוואי ויגיע היום הזה
שהלב שלי לא יהיה כלכך רגיש
אם בכלל יגיע יום כזה

הלוואי שאם אני אפול
לא אתן לעצמי לאותו מקום לשוב
צריכה להזכיר ללב שהוא יכול

יכול להמשיך להתקדם בחיים
גם אם לפעמים יש קצת קשיים
כי תכלס בלעדיהם לא היינו מתקדמים.

טוהר

[המחבל המחופש]

לא רוצה לדעת
שלי אין דעת,
לא רוצה לזכור
מה שעשיתי בלי לחשוב.

עשיתי, טעיתי
אבל בסוף לעצמי עשיתי,
מה שאדם עושה
לעצמו עושה,
משפט שלא אני אמרתי,
אם אז לא ראיתי אתזה,
אז עכשיו זה בא להוכיח לי.

מתחרטת,
מנסה לתקן
את מה שהחרבתי
את מה שהרסתי.

רוצה להאמין שבסוף
יתחפר לי על מעשי,
רוצה לחשוב שאלוקים
יקבל את תפילותי,
יודעת שאצל אלוקים
הכול יתקבל
התשובה, החרטה והתפילה
אבל את המצפון שלי
אין דרך לטהר.

[הדרי]

דמות של מגדלאור

זוכרת את המבט שלך
את החיוך הענק שלך
את הלב הרחב שלך
את המידות המיוחדות שבך!

התייחסת לכל אחד-כנכד יחיד
באהבה, בסבלנות
פשוט רגעים של איכות!

הקוסקוס סולת שהכנת במטבח
ריח החלות שהיה עף למרחק
האוירה הטובה והחמימה
שאת רק רוצה להשאר קרובה..

החריצות והיוזמתיות
הנתינה שהייתה..
הנפש והרוח הצעירה
המסירות למשפחה.

איך הלכת לנו?!
אבדנו את היקר לנו!
בכינו, לא עיקלנו
מה קורה לנו? היכן אנחנו?

היה לי איתך קשר חזק
כן, גם עכשיו במרחק..
מרגישה אותך חזק!
בפרשות דרכים-
שההתלבטויות קשות
לאן לפנות?
הדמות שלך מהדהדת
ומייד מגיעה ההחלטה
לבחור באפשרות הטובה.

עולות בזכרוני שבתות ילדות
עם ריח של אחדות
הלכת לנו- והשארת המון!

היית לנו מגדלאור
היו בך המון קרני אור
ןהלוואי,
ותמליצי יושר בעדנו
ויבוא משיח צדקנו
ותשובי להיות איתנו- את-
דמות של מגדלאור!!

כתבתי את השיר לע"נ של סבתי,- הסבתא הכי טובה בעולם!!
שנפטרה לפני כחמש שנים..
וככל שהזמן עובר- מתחילים להבין מה הפסדנו..
שהיה לעילוי נשמתה הטהורה!

@הדרי

[אביעזרי]

שיר לא שלי שראיתי בחוברת לע”נ קרוב משפחה שלי שהיה ניצול שואה, ולרגל יום השואה ראיתי חובה לשתף את הציבור;

כל יהודי

כל יהודי נולד
עם מספר דמיוני על היד
שהולך תמיד אתו -
לאורך חייו,
לאורך מותו

כל יהודי נולד
עם רכבת שקופה בין ידיו
ועליה בכיו,
ועליה צחוקו
ועליה צחוק ילדיו

כל יהודי נולד
עם משא כבד על גבו
וטלאי צהוב מרופט
שנעוץ על דופן לבו

כל יהודי חייב לשאול
כל יהודי חזר מהשאול
כל יהודי הוא ניצול

כל יהודי נולד
עם מספר דמיוני על היד
שעוזר לו לזכור-
מאיפה הוא בא
ולאן הוא לא יכול להרשות לעצמו
לחזור.
️

[מישהי מאמי]

לפעמים זה קשה ולא הגיוני
ללהטט ולרוץ בין הרצוי לעצמי.
בין לתת, להקריב,
לבין להסתכן, לריב...

הבחירה קצת קשה
ואני לא מבינה,
מה רצונו של הבורא ממני
ולאן הדרך מובילה.

עצוב לי בלב
בלי דמעות בעיניים,
על זמן שאבד והלב גם, בינתיים.
על עצמי והסביבה
נעדרת אהבה
הכאב רוצה לצאת
אבל נקבר באדמה.

אדמה של כאב
אדמה של הדחקה
של רצון לחיות
להפר את הדממה.

לצעוק את קולי לשמיים
לפרוש כנפיים
ולדעת שיש מי שמאמין בי,
עדיין.

אשמח לביקורת...
(גם לא חיובית... אני מסכימה... )

[המחבל המחופש]

התיסכול
ממלא בבילבול,
גדול,עמוק.

אופף אותי במחשבות
עמוסות, פגועות, ואוהבות.

מרגיש רע
בלי קשר למה שקרה,
מוציא מפופורציות
את הרגשות.

מגדיל כל דבר
גם את הקטן,
זה שמזמן עבר.

התיסכול מפוצץ,
צריך לא להתפוצץ
אחרת נאבד את מי שהיינו.