שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[הדרי]

אחות- מתנה

כמה שאדבר, אספר...
אין לזה הסבר..
אך זה שאנחנו לפעמים רבות
אבל מבתוך אוהבות קשות
אך זה שאנחנו מדברות שעות
עד שהעניים נעצמות...

אך זה שאני ירגיש אתך הכי פתוח בעולם
ואדבר איתך על כל נושא שקיים..
איך זה שלפעמים בימים קשים-
את ההצלה שלי...

וגם שרבות, קצת
ומתווכחות מעט
עדיין אוהבות,
מחוברות, קשורות

האחים אומרים
שבשנה שתתחתני
אתחתן בעז"ה גם אני
כי יהיה קשה לי בלי האחיות שלי

בכל שעה-
בכל מצב-
בכל רגע-
אני אוהבת אותך

*מוקדש לאחותי, שהיא אחת מהמתנות הגדולות בחיי,
שנתיים הבדל- ובלב- הכי קרוב בעולם...
מה הייתי עושה בלעדייה?!
האחים והאחיות שלנו- הם מתנות!!- חשוב לנצל את זה..)

[מישהי מיוחדת]

השיעמום הזה טורף אותי
אבל אני לא אכנע
העולם הזה פולט אותי
אני לא ארוחה טעימה

רק השם יודע
כמה אני רוצה כבר
למצוא תעסוקה

אבל זה לא הולך אז
מחכה רק למחר
ככה מעבירה את התקופה

חופש--
שונאת ת'חופש!
אפס
אפס
אפס
ככה אני קצת מרגישה

יובש
זאת תקופה ארוכה של יובש
אפס
אפס
אפס
תעסוקה

אז בורחת כל היום
מהשטויות אל השטויות האחרות
זה מרגיש לי די איום
אז מנסה למצוא קצת עבודות

זה לא עובד
אז מנסה לישון
זה שוב חופר
אז כותבת שיר קיצון...

[כוכב לכת]

נפש של אומן

הוא נולד
בעולם הגדול,
המורכב מריבועים,
אין מקום לעגולים,
קצת מוזרים,
יצירתיים.

השמיים בהירים,
מלאים עננים.
עף למרומים,
בין השמש לכוכבים.

למרחקי ההרים נודד,
ובמסע שלו מרגיש בודד.
עם האינטליגנציה שבתוכו,
וביצירתיות שבנשמתו.
ילך לחפש לו מקום שמאפשר,
לכישרונות שלו לצאת.

נשמה מיוחדת,
קצת יותר מידי גדולה.
יצירתית וחומלת,
הרבה נשארת בפינה.

עיניים גדולות,
מביאות המון אהבה.
אך מחוץ לחומות,
נראית קצת מוזרה.

חוכמה גדולה, בגוף קטן.
הבנת דקויות ורגש איתן.
חשיבה מקורית, מחוץ לקופסא.
התפייטות ועמקות בכל תקופה.

והוא לא כל כך הבין את התדר,
מגיב לעלוות רק בצדק,
מתחבר לאנשים בגלל הנפש,
מסתכל על החיים בראיה מיוחדת.

כי הוא נולד שונה ומוכשר,
הוא נולד עם נפש של אמן.

אשמח להערות והארות, תודה מראש!

[טותיייי]

מה עושים כשרוצים
מהמציאות לברוח
בלילה בוכים
ולמחרת רוצים לרצוח
רוצים לפרוק
מחפשים אהבה
יודעים לשתוק
ואז להרגיש עם זה רע
רוצים לחלום
ושמים מטרה
לא רוצים לצפות
מפחדים מאכזבה
רוצים לצאת לעולם
אבל מפחדים ליפול
לא רוצים להיות כמו כולם
כי רוצים להראות ללב שהוא יכול
יודעים להתמודד
אבל מפחדים מהתחתית
מפחדים להתמוטט
ואז לבכות לכרית
מפחדים להיקשר
ולהיות תלותיים
כי כשהלב יישבר
מרגישים כמו מתים
טוהר

[הדרי]

עוד תראי

עוד תראי
שהתפילות שלך נשמעו,
עוד תראי-
שהדמעות שלך התקבלו
עוד תראי-
שהישועה לא תאחר מלבוא
למרות שעכשיו זה קשה מנשוא..
עוד תראי-
שתהיי אמא מאושרת
עוד תראי-
שתפתח לך הדלת
עוד תראי-
שהרגעים הללו יחזרו על עצמם
ותמצאי את עצמך עמוק שם
אוחזת בתינוק משלך
מלאה בנחת ובאהבה
ולא תפסיקי לומר לאבא תודה..
עוד תראי-
שיבואו רגעים יפים ומתוקים
כנגד הימים הקשים והארוכים
הבכיות יהפכו לצחוק
והשחור יהפוך ללבן-
כי החיים הם כמו שחמט-
אחרי החלק השחור
מגיע החלק הלבן.

אני לא ידעת מה גרם לי לפתוח דף ולכתוב את השיר-- דחף פנימי....
מוקדש לכל אלו שמחכות-- בעז"ה שהיו רק שמחות

[מישהי מיוחדת]

פוסט זה נמחק!

[מישהי מיוחדת]

תחושות עזות מאד תוקפות אותי
זכרונות מימים רחוקים מודחקים
פחדים חששות דאגות שהבאתי
פחד מעתיד וכאב מהימים העוברים

תחושות עזות מאד תוקפות אותי
אבל מרגישה שאני לקראת הטוב
האור שלך קורא לי ומושך אותי
מרגישה שאתה מחזיק אותי קרוב

מרגישה שעוד שנייה אני אהיה מאושרת
מאמינה בך. בלב שלם. מחוברת.
מרגישה שעוד שנייה ואני אתפוצץ משמחה
אבא תודה שנתת לי אותך!

האמת, אני מפחדת להודות שאני כבר כמעט בטוב,
אבל ההשגחה של השם מקיפה אותי כל רגע
אז אין מה לפחד להודות, אין מה לפחד לעזוב,
הרי אתה השם שומר עלי מכל פגע!

אז תודה

[אילן פ]

עוד רגע קט

עוד רגע קט
וכל הדמעות יתחברו
שנים של גלות
כמו חלום יעברו
אסתכל ואצחק
על חיים של אשליות
אמת מארץ תצמח
לגשר בין כל החוליות
ה "
בראת אותי ישר
נתת לי כלים להיות מאושר
הכלים נשברו בים של חשבונות
של דימיונות
שחשבתי מהם להבנות
ביננו
מה אדם צריך ?
קורת גג
ובבוקר כריך
אז למה כל היום רץ לשום מקום
מגיע -- עוזב -גם בלי להגיד שלום
רודף אחר הכבוד
רוצה להצליח בלי לעבוד
לקצר דרך לאושר הנחשק
בנתיים נכנע ליצר שאותי עשק
מתי ,,, ?
מתי ,, ?
אשתחרר --אתאורר-- אוותר
לחשוב ברצינות גם על מישהו אחר
לבחור בטוב
בלי להיות נגרר
להיות אמיץ לקבל החלטה
להשתנות עוד היום
ולא להגיד ממחר

[טותיייי]

פוסט זה נמחק!

[דוד 33]

הוא הולך ללמוד תורה אבל קשה לו נורא
יום וליל לומד תורה ורבים השיב במהרה
לומד תורה ורבים החזיר בתשובה

[הדרי]

עמוק בנפילה

היית לי חברה לכיתה,
עד שעזבת...
ולא מבחירה..)

המשכנו לחיות
ללמוד, לצחוק
ואת-
נעלמת מהרקע,
עזבת את הקרקע...

עד שהלכתי ברחוב
ועמדה מולי בת
וסרבתי להאמין-
שזו את!!
קלטת אותי-
קלטתי אותך-
ובפנים הלב נשרף..

ההלם אחז בי-
לאן הגעת?
לאן ירדת?
זאת בטוח את?
סרבתי להאמין..

שלא תטעי-
אני אוהבת אותך
איך שאת..
ואפילו לא מנסה-
לשפוט אותך
לא ידעת מה עבר עלייך
אבל שדברתי איתך-
העצב הרגש..

נשמה,
את כעת בנפילה
מתפללת עלייך
שתשובי אלינו בחזרה
לכיתה, לחברה
לדרך הטובה!
שתהיי-
אחריי הנפילה-
בעליה--

מוקדש לאותה החברה..
שמזמן לא אתנו בכיתה..., והשיחה ביני לבינה לימדה אותי המון דברים...
ובעיקר- לא לשפוט אדם אחר!!
ושאנחנו לפעמים יכולים להיות כלי קיבול לנפש שבורה...)

[אילן פ]

עולם מטורף

אף אחד לא יודע
מה ילד יום
אין דרום ואין צפון
כולם בורחים
מחפשים מקום
עד מתי נברח מהאמת שצועקת
תחזרו הביתה כי הכל כבר מוכן
הכל תלוי בכם
ואם רק הייתם מבקשים
זה היה נגמר מזמן
כי אולי ,,,,,
חסרה רק עוד תפילה
שתוריד איתה את הגאולה

[יהודי זה הכי]

Spoiler

חבר'ה, אני מתרגשתתתת!!!!

הרב מאיר שמואלי (אחיו של ראש ישיבת המקובלים, הרב בניהו שמואלי)

הודיע אתמול שהרב דוד אבוחצירה הודיע שהמשיח פהההה!!!

(מי שרוצה לשמוע אותו אומר- זה בקו של מוסיוף: 036171068, שלוחה 12, מקישים 1 ואז מחכים לשמוע את השיעור האחרון)

שמעתי את זה אתמול ומאז אני פשוט מרגישה שאני חייבת-חייבת-חייבת לכתוב איזה משהו כדי להרגיע את כל הרגשות שהתחילו להשתולל אז קבלו את השיר שלי...

תכל'ס, זה שקוף שזה קורה
כל מי שלא עיוור יכול לראות
משהו בעולם הזה הולך ומתהווה
רואים כבר את האור רק שהעיניים עצומות

יש פה שינוי שדוהר לפה במהירות על קולית
יש אמת שמחייבת רצינות והקשבה אמיתית
יש פה אור גדול כל כך שזורח על כל העם
יש שמירה לא נורמלית מקיפה אותנו כל הזמן

המשיח, כבר פה!! זה ברור לי כשמש
רק הלב שלי משום מה קצת מדחיק
יש אמת אחת, והיא בוערת אצלי מאמש
רק המוח הזה עוד לא מבין מספיק

כי הניסיונות קשים, קשים בטירוף
העולם הזה צורח מול צירוף על צירוף
קשה להחזיק, החבל מתנדנד!
אבל המשיח כבר פה, אין עוד הרבה להתמודד!!!

רק לנסות, עוד קצת! עוד קצת!
להישאר שלך בלבד!
רק לבקש ממך עזרה להיות שלך
ולנסות תמיד לחפש אותך!!!

כי המשיח כבר פה, אין זמן לטעויות!
צריך להתבגר להפסיק עם השטויות!
נכון שזה מפחיד אבל תכל'ס זה רק טוב!
אז בואו נתאחד ואז נראה אותו בקרוב!!!

[מישהי מיוחדת]

פוסט זה נמחק!

[מישהי מיוחדת]

ילד קטן בעולם גדול
מרגיש מושפל ולא יכול
אם הכול תלוי בכוח הרצון
אז איך הוא נמצא עוד באותו מקום?

ילד קטן בעולם ענק
בתוך הלב שלו יש מאבק
תקוע במקום ומרגיש אבק
בתוך הראש שלו יש רצון חזק

הוא רוצה כבר שינוי
רוצה כבר ללכת מפה
העולם כה צפוי
הוא רוצה לשנות אותו

וכמו ילד קטן שלא מבין דבר
רק יודע לבכות ודי
כך הוא עושה, נשכב על הכר
ומרגיש שהעולם כבד מידי

כי כבר מידי הרבה זמן יש רצון שבוער
וכבר מידי הרבה זמן שהוא עוד תקוע
המוח בין כל המחשבות די מסתחרר
ובלב שלו כל רגש משתולל וזה פרוע

הוא רק רוצה לזוז כבר
אבל לא יודע איך
מרגיש שהוא נתקע במדבר
אין כלום עד האופק

ואז מתוך השקט, מתוך השיברון
ואז מתוך הצדק חסר ההיגיון
ואז מתוך התופת של רגש כישלון
דווקא משם הוא מתחיל ת'ניצחון

עוזב את הכרית ופותח ת'סידור
עוזב את התחתית ומתחיל בשיפור
כרגע אין לו מושג עדיין מהיכן להתחיל
אבל יש מישהו שמנהל והוא אותו מוביל

[הדרי]

כנגד הטבע

השחר עולה
ואני שוקעת

השמיים מאירים,
ואני עם שברים.

הציפורים מציצות
ואני במחשבות..-

על העתיד,
כמה שהוא מדאיג
שוקעת בעבר-
ובמה שנגמר...

מנסה להיות-
בקצב הזריחה-
לזרוח, ולא לשקוע
לצוף ולא לטבוע
לקום ולא ליפול
לזנק לגבהים
בלי לחדול

וגם כשאני
"כנגד הטבע"
ממשיכה לחיות
וזורמת עם הטבע

השחר עוד יעלה בי
והשמיים יאירו גם לי
והציפורים המציצות
יהיו למנגינה בשבילי
ואני-
יהפוך את כל הקשיים
להרמוניה אחת גדולה
שהאזין לה-
בימים החשוכים..)

מוקדש לכל אלה- ששוקעים בזריחה, שמרגישים שברים..., ששוקעים במחשבות,-
והלוואי,
שתחברו את כל הקשיים למנגינה אחת- שתתנגן לכם בזריחה ובשקיעה..
@הדרי

[אביעזרי]

חורבן

ישבתי בדד על חומה עזובה / מול אופק צבוע כתום
שקט סביבי דממה עצובה / ויד שנוגעת פתאום

הוא עמד לצידי פניו אל ההר / והעצב בעיניו - איום
נדמה היה כקרון בלי קטר / דוהר הישר אל תהום

ישבנו שתקנו שעה שעתיים / עד השחור שלט במרום
ובשתיקתינו סיפור בן אלפיים / סיפור של כתום ואדום

לפתע עצר והחל מדבר / על העם שחי בחלום
ואיך מילדותו דבר אינו זוכר / מלבד את אותו המקום

שהלך עם אביו על ההר לצפות / להבין קצת מהו הצום
ואיך לא פסקו עיניו מלבכות / ולא פסקו עד היום

’שיבנה בית המקדש במהרה בימינו’
ועד אז - שנזכה להתאבל על החורבן כראוי...

D. A. S.

[יהודי זה הכי]

אורות דמדומים, השמש מתעתעת
קולות רחוקים, צרחה שנבלעת
נבואות מתגשמות, העיניים עצומות
שינויים מתרחשים, עיננו לא רואות

הלב קצת אדיש וקצת מנסה להתאבל
הגלות זה כבר רגיל, אבל החסר מחלחל
זה נהיה כזה מאבק בין אבלות לשיכחה
איך בתוך כל היומיום עוצרים את הבריחה?

קוראת ספרים מעובדים על החורבן
המוח קורא ומבין אבל הרגש נעלם
ואז תפילת קטנה שמנסה להתחבר
ופתאום אי אפשר בכל הקושי לא להיזכר

זה כואב איך התרחקנו
נעה ונדה בין מחשבות
אבא'לה איך חטאנו
היום הכל זה בחזקות

ובכל זאת, אנחנו ממשיכים לנסות
אני רואה אותנו, אנחנו עם עִם סבלנות
למרות כל הניסיונות, עם כל הנפילות
אנחנו נשארים עם הנצח, גם בגלות

ואוטוטו, למחר, כשיבוא קץ הגאולה
נזכה לשמחה האמיתית והשלימה
וכל דקה של יאוש, של חורבן ושל גלות
כל דקה של ניצחון, גם המאבק על האבלות-

כל דקה כזאת תאיר את כל העולם
ואתה תהיה גאה בנו יותר מכולם.

עכשיו אנחנו נלחמים עליך
מחר אנחנו נבוא אליך

אמן!

[מנאששש]

לא שלי

ככה אומר
הפתגם הישן
(מאז שאני
עוד ילדונת בגן)
בכל מבוגר
יש ילד קטן

מאז,
גדלתי מהחיים
בקומה
רק השארתי
פינה חמה
לילדה תמה
שיושבת רוב
הזמן בתוכי בדממה...

ולפעמים
כבדה הכתף,
אני יורדת למרתף:
מפנקת אותה
בתופין
מְשֻקלָד
אומרת לה
'בואי!'
נותנת לה יד...
בוכה אתה
בפתע פתאום
אם נפתחת
משומקום
התהום

ו...אם מישהו
פתח לי, נבר
והציץ
לא יראה
שום דבר:
הוא חלם
בהקיץ....

[אביעזרי]

למה אתה עייף?!

ובכל יום שחולף, עצור ותהרהר

האם אתה עייף, סתם כי היית ער

ומאסה נפשך, בחומר המסחרר

או מותש הנך, מהיותך בוחר

ובין טוב ורע, אתה הולך וחוזר

בחון זאת היטב, לך ושחזר

בעומק הלב, מעשיך ברר

כי לא ניתן להשיב, יום שעובר...